בחולצה משובצת, בציציות מתנפנפות ובנעלי הרים גבוהות, אבי מעוז – מספר שש ברשימת הציונות הדתית בבחירות לכנסת ה־24, ויו"ר מפלגת "נעם" – יושב מולי במשרדי תנועת דרור בשכונת גבעת־שאול בירושלים. לצידו כמה ופלים וקפה שחור, ולו הייתה על השולחן שלפניו גמרא פתוחה ולא מחשב נייד, הוא היה עומד בכל הדרישות מדמות ייצוגית של חרדי לאומי. לפני תחילת הריאיון, הטלפון הנייד הפשוט שברשותו מצלצל את הניגון "ויהיו רחמיך מתגוללים" מתוך הפיוט לשבת "י־ה אכסוף". זהו הריאיון הראשון שלו בתקשורת, וניכר שאינו מורגל בעיתונאים ובמצלמות שנכנסו לחייו.
תגית הומופובית וחשוכה הוצמדה למפלגת נעם, שמנהיגה הרוחני הוא הרב צבי ישראל טאו, נשיא ישיבת הר המור. מייסדי המפלגה, ביולי 2019, היו ברובם בוגרי הישיבה. בשנים האחרונות הם פעלו בארגונים אזרחיים מגוונים (חזון, חותם, ליב"ה ועוד) שמדגישים את המאבק למען ערכי המשפחה – קרי, נגד הכרה במשפחות חד־מיניות. מסע הפרסום של המפלגה לקראת הבחירות לכנסת ה־22 הציג את הסיסמה "ישראל בוחרת להיות נורמלית", במחאה על ההכרה במשפחות להט"ב. בעיתון הארץ תקפו את המפלגה בעקבות הקמפיין הזה, חברות פרסום הודיעו שיסרבו להעלות את השילוט, וגינויים פוליטיים נשמעו מימין ומשמאל. עיתונאית ידיעות אחרונות סימה קדמון, בטורה בשבוע שעבר, ציינה כי במקום השישי ברשימת הציונות הדתית נמצא שליחו של הרב טאו, והסבירה לקוראים כי "טאו הוא זה שטען בעבר שמטרת החילונים היא להחדיר פדופיליה וסקס עם חיות לגני הילדים".
כתבות נוספות באתר מקור ראשון:
– איך משרים שכינה בעם ישראל?
– ההכנסות ממיסים נשחקו: פחות דלק, יותר סיגריות
– הבחירות החלו: נציגי ישראל ברחבי העולם מצביעים לכנסת ה-24
אי אפשר לצמצם את מעוז ומפלגתו למשפט כזה. אדם רציני, כך מגדירים אותו אנשים שעבדו איתו בעת שכיהן כמנכ"ל משרד השיכון וכמנכ"ל משרד הפנים. מעוז מראה לי מסרון שקיבל ביום חמישי שעבר: "זה מחבר טוב, ששירתי איתו שלושים שנה במילואים בצנחנים. הוא לא חרד"לי, לא חובש כיפה. הוא כותב לי ככה: 'אם אתה זקוק לרֶתֶק, רק תגיד'. מי שמכיר אותי באמת, יודע מי אני ויודע שיש פער אדיר ביני ובין איך שמנסים להציג אותי". הוא מצביע על הכפתור השלישי בחולצתו: "כל הדברים האלה לא חודרים פנימה. ברמה האישית אני לא מתרגש מהדברים שנאמרים ולא מודאג מהם. איך אומרים? כל ההתקפות משמאל רק מחזקות אותי".
חבר חילוני תומך בך, אבל בתקשורת מכנים אותך הומופוב, חשוך, קיצוני, גזען, שוביניסט וחרד"לי. איך אתה מסביר את הפער?
"אני צריך להסביר את הפער?", מתקומם מעוז. "זו רעה חולה של התקשורת, שמתייגת את כולנו ונותנת לכל אחד ציונים. זה לא התפקיד שלה. חשבתי שהתקשורת אובייקטיבית, אבל כל אחד מדבר לפי העמדות הפוליטיות, החברתיות והכלכליות שלו. מי שמסתכל במשקפיים חשוכים, כהים, כל האנשים נראים לו חשוכים. מי שמסתכל במשקפיים בהירים רואה את האמת – אנשים מאירים.
"זו רעה חולה של התקשורת, שמתייגת את כולנו ונותנת לכל אחד ציונים. כל אחד מדבר לפי העמדות שלו. מי שמסתכל במשקפיים חשוכים, כהים, כל האנשים נראים לו חשוכים. מי שמסתכל במשקפיים בהירים רואה את האמת – אנשים מאירים"
"עיתון שכותב עליי מה שהוא כותב בלי רצון אמיתי להכיר אותי – מחזק אותי. נעם באה לפוליטיקה בדיוק בגלל התופעה הזאת, שאסור לי להביע את העמדה שלי. יש ניסיון להנדס לנו את התודעה, לשנות לנו את המושגים. גדלנו במשפחה, דבר פשוט מאוד. עד לפני עשור היית שואלת כל ילד: מה זה משפחה? הוא היה אומר לך: אבא, אמא, ילדים. היית שואלת אותו: מה זה עם ישראל? כל ילד היה יודע, מה זה יהודי ומה זה גוי".
מה השתנה?
"יש מלחמה תודעתית־תרבותית־רוחנית. הפוסט־מודרנה אומרת שמה היה נכון עד לפני כמה שנים – שיש אמת ושקר, יש טוב ורע, יש ציונות ולא ציונות, יש יהדות ולא יהדות, יש משפחה ולא משפחה, יש לאומיות ולא לאומיות, יש איש ויש אישה – היום לא קיים. רק מה שאתה מחליט. זה טוב בעיניך? מצוין. כל המושגים האלו מיטשטשים. מה שתגיד היום, הכול אמת".
הלכה, בלי כפייה
אם ייכנסו לכנסת, אומר מעוז, אנשי נעם יתמכו בחקיקה שתקדם את זהותה היהודית של המדינה – בנושאי השבת, הכשרות, מעמד הרבנות הראשית, מקומו של המשפט העברי וערכי המשפחה. הכול כדי לנצח במלחמת הערכים, שלטענת מעוז, האויב משקיע בה כסף רב: קרנות זרות שופכות מיליונים כדי להשפיע על מערכת המשפט והחינוך בישראל, הוא אומר, והכול במטרה לשנות "את המושגים הטבעיים". "אני מדמה את זה למתקפת סייבר עלומה על מערכות השלטון הציבוריות של ישראל. אנחנו הולכים לחשוף את מערכת ההתקפה התודעתית שמגיעה מצד האיחוד האירופי, אנגליה, ארה"ב, גרמניה, הולנד, קנדה, שווייץ, וגם הקרן החדשה לישראל, קרן פרידריך אברט, קרן ראסל ברי, קרן אלן ב' סליפקא ורבות אחרות".
מה המניע של כל אלה?
"הם רוצים להחליש את מדינת ישראל. תקומת עם ישראל בארצו היא לצנינים בעיני רבים. כבר ניסו לשטוף לנו את המוח ולשכנע שאנחנו 'עם כובש'. אנחנו עם כובש? חזרנו לשטחי מולדת. כבשו לנו את הארץ הזאת, גירשו אותנו, וגם הכניסו לנו למוח שאנחנו הכובשים. הנצרות, כל התורה שלה מבוססת על כך שהקב"ה עזב את עם ישראל, ולכן היא קיבלה נוק־אאוט כשקמה המדינה. מול העמידה האיתנה של ישראל, כאשר אנחנו משגשגים, פורחים ומתקדמים – יש מי שמנסים להחליש אותנו".
וזה הדבר הכי חשוב כיום לעסוק בו? יותר מהאיום האיראני, יותר מהחלת ריבונות, יותר מהמאבק בקורונה?
"מבחינתי העולם מחולק לשניים. בעולם הפיזי, ברור שהאיום האיראני הוא הגדול ביותר; בעולם הרוחני, המלחמה על הזהות היהודית היא האיום הגדול ביותר. כמו שמנסים להנדס את המוסלמיות ולגרום להן ללדת פחות על ידי כך שהן יהיו משכילות יותר, כך מנסים להנדס את התודעה של עם ישראל כדי שהוא יהיה עם ככל העמים. מי שתומך במדינת כל אזרחיה רוצה לטשטש את ההבדל בין עם ישראל לבין הגויים".
"יש ניסיון להנדס לנו את התודעה, לשנות לנו את המושגים. עד לפני עשור היית שואלת כל ילד: מה זה משפחה? הוא היה אומר לך: אבא, אמא, ילדים. היית שואלת אותו: מה זה עם ישראל? כל ילד היה יודע, מה זה יהודי ומה זה גוי"
לטענת מעוז, המאבק שלו ושל חבריו נוגע רק למתחולל במרחב הציבורי. "כל אדם יעשה מה שהוא רוצה בשטחו הפרטי. כואב לי שאחיי עדיין לא שומרים תורה ומצוות, אבל מטרתי היא שהמרחב הציבורי במדינת ישראל יהיה יהודי. כל מה שקשור לשלטון, לפרהסיה – שינהג כמו במדינה יהודית".
מדינת הלכה?
"לא אמרתי לרגע מדינת הלכה, אל תכניסי לי מילים לפה. אני שואף שבסופו של דבר, בלי כפייה כמובן, כולם במדינה ישמרו על ההלכה. זה ודאי, זה העתיד. אבל כרגע אין שום כפייה על שום דבר שאדם עושה בביתו".
יש היום משפחות שבנויות מאבא ואבא, או אמא ואמא. זו עובדה. למה אי אפשר לקבל את המציאות?
"נקודת המוצא שלנו היא האהבה לעם ישראל, לכל פרט ופרט. דווקא מתוך כך אנחנו פועלים נגד מה שלדעתנו מאיים על עם ישראל ועל החברה הישראלית, ואחד מהתחומים שאנו מזהים בהם איום הוא נושא המשפחה. לכן אלחם באג'נדה הזאת של משפחות שונות, אבל אני אוהב ומכבד אנשים פרטיים, יש להם בחירה חופשית, ואני לא פועל נגד איש באופן אישי".
הנה השאלה המתבקשת: ואם אחד מהילדים שלך יהיה להט"ב?
"אני אוהַב אותו אהבת נפש. אצלי כולם נשואים כבר".
אתה חושב שתוכלו לעשות משהו בכנסת בנושא הלהט"בי? הקואליציה לא תתיישר איתכם, גם אם תקום ממשלת ימין.
"למה לא? במה היא לא תתיישר? אנחנו אומרים דברים פשוטים. הראו לי את דני קושמרו, שפתח תוכנית במילים 'נדבר גם על מפלגת נעם ואבי מעוז שטוען שמשפחה היא אבא ואמא וילדים', ובהבעת הפנים שלו הוא כאילו תמה על כך. אבל זה הדבר הכי פשוט וטריוויאלי".
מה עמדתך לגבי גיוס נשים לצבא?
"אשתי הייתה קצינה בצה"ל, והיום היא אומרת לכל בנותיי ונכדותיי: אל תלכו לצבא, לכו לשירות לאומי. אני מסכים איתה".
יש הבדל בין לוחמות לבין תומכות לחימה, או שזה אותו הדבר?
"אין הבדל. נשים צריכות ללכת לשירות לאומי, אם הן רוצות".
נשים לא אמורות לתרום למדינה לפי כוחן ויכולתן?
"נשים תורמות למדינה במנעד רחב של תחומים. התרומה הגדולה ביותר למדינה היא שהן יינשאו, בעזרת השם, ויגדלו משפחה לתפארת".
ביום שני צוין יום האישה, ובמסגרתו עלה שוב לשיח הציבורי נושא האלימות נגד נשים. איך אתה היית מטפל בתופעה הזו?
"זו רעה חולה שצריך לעקור מן השורש. אני מניח שיש הבלטה מסוימת של אלימות נגד נשים דווקא. בכל אלימות צריך לטפל. צריך לעסוק בחינוך, לפעול בסבלנות בין אדם לאדם, ואהבת לרעך כמוך".
לא חלמו על "דמוקרטית"
על החלטת בית המשפט העליון להכיר בגיור רפורמי וקונסרבטיבי בארץ, מגיב מעוז באמירה חד־משמעית: נילחם בכך בכל כוחנו. "אם ניבחר לכנסת, נבהיר שגיור ייעשה רק על ידי הרבנות הראשית. היא הגוף היחיד שמוסמך לקבוע מיהו יהודי. סמכויות הגיור יוכפפו למערכת בתי הדין הרבניים, בשילוב עם הידוק הפיקוח על אשרות שהייה ומתן אזרחות לזרים".
את האחריות להתפתחויות האחרונות הוא מטיל על נפתלי בנט. "הוא קידם את רפורמת הגיור, בניגוד למה שהיה מאז קום המדינה ועד היום, והכשיר את הקרקע לכך שבג"ץ ייקח את הגיור לידיים שלו. מערכת המשפט לא צריכה לקחת את ההחלטה מידי נבחרי הציבור ולהחליט בעצמה את 'ההחלטות הנכונות'. בית המשפט כמעט תמיד מקבל את העתירות של ארגוני הרפורמים שמובאות לפתחו. זה מעיד עד כמה מקבילות המגמות של בג"ץ ושל ארגוני הרפורמים. בית המשפט העליון רוצה להפוך את מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, לפי המהפכה החוקתית של אהרן ברק – ואילו לפי תפיסת עולמי, מדינת ישראל צריכה להיות מדינתו של העם היהודי בארץ ישראל, וזה צריך לבוא לידי ביטוי בציבוריות. כל אחד מוותר על דברים כדי שנוכל לחיות ביחד. גם בוועד בית פשוט, אנשים מוותרים זה לזה".
החילוני במדינת ישראל מוותר על נסיעה בתחבורה ציבורית בשבת. על מה אדם דתי מוותר?
"אני מוותר בזה שאני חי יחד עם אחיי שלא שומרים תורה ומצוות. הלכתי ברחוב עם הבן שלי, והוא שאל אותי: 'אבא, איך הוא נוסע בשבת? הוא יהודי? לא, לא, זה בטח גוי'. אני מוותר בזה שאני צריך להסביר לילד שלי, 'לא, הוא יהודי'. אני גם מוותר כשאני משלם מיסים למדינה, ויודע שיכול להיות שחלק מהם ילכו על חילול שבת. מה אני יכול לעשות, לא לשלם מיסים? ברור לי שהמדינה כופה דברים מסוימים. המדינה מחליטה: אם יש לך תמרור עצור, אל תמשיך לנסוע. וצריך גם להיות ברור שיש דברים שאנחנו מתנהגים בהם כמו מדינה יהודית. לכן נפעל לצמצום הפגיעה באופי השבת כיום מנוחה במרחב הציבורי, לצמצום הפגיעה בעובדים וצמצום הפגיעה בבעלי עסקים השובתים בשבת. נפעל להחזרת הסטטוס־קוו בתחום התחבורה הציבורית, תוך שימוש באכיפה יעילה שנמצאת בסמכות שר התחבורה גם כיום, ובמידת הצורך תיבחן אפשרות לתיקוני חקיקה נדרשים".
"אשתי הייתה קצינה בצה"ל, והיום היא אומרת לכל בנותיי ונכדותיי: אל תלכו לצבא, לכו לשירות לאומי. אני מסכים איתה. התרומה הגדולה ביותר של נשים למדינה היא שהן יינשאו, בעזרת השם, ויגדלו משפחה לתפארת"
כשאתה לא מניח לאנשים לנסוע בתחבורה ציבורית בשבת, אתה מבין למה הם חושבים שאתה חשוך?
"לא, מה זה קשור לחשוך? אני מונע מהם לנסוע בשבת? לא אמנע מאדם לנסוע ברכב הפרטי שלו".
אז האדם נטול האמצעים יצטרך להישאר בבית בשבת, ומי שיש לו מכונית פרטית יוכל לנסוע?
"כן, הערכים של הכלל עומדים מעל זכויות הפרט".
מה חשוב יותר מבחינתך, מדינה יהודית או מדינה דמוקרטית?
"מה קודם למה? מדינה יהודית. מדינת ישראל היא קודם כול יהודית ואחר כך דמוקרטית. על מה כל הדורות חלמו, על מדינה יהודית או דמוקרטית? סבא וסבתא שלי, הדודים שלי שלא זכיתי להכיר כי הם נספו באושוויץ – הם חלמו על מדינה יהודית. אף אחד לא העלה על הדעת מדינה רק דמוקרטית".
מה עמדתך בעניין מתווה הכותל?
"לא צריך להקים רחבה בכותל לרפורמים, זה ודאי שלא. צריך להסדיר את מעמדו של הכותל המערבי תחת סמכותה הבלעדית והמלאה של הרבנות הראשית".
קורה לפעמים שאתה רוצה לחזור בך מהתבטאויות שאולי נשמעות קיצוניות?
"לחזור בי מהדברים שלי? לחזור בי מהמחשבה שלי? למה? אם אני דבק באמת שלי באופן רדיקלי, מה הבעיה בזה? אם אני חושב שזו האמת, למה שאחזור בי? כי אחרים חושבים שזה חשוך? שהם יחזרו בהם. כל אחד יכול להביע את עמדתו. אני לא קורא לדברים 'חשוכים'. יש אמת ויש שקר, יש טוב ויש רע".
"לא הסכמתי ליהנות"
מעוז, כמעט 65, הוא בן למשפחה "מפד"לניקית שורשית" כדבריו. הוא גדל בקריית־שמואל בחיפה והתחנך בערוגות הציונות הדתית – בני עקיבא, התיכון הדתי יבנה בחיפה. בצבא שירת בגדוד 50 של הנח"ל, תחת פיקודו של משה יעלון ("אנחנו מכירים, אבל אין קשר בינינו"). ב־1977 סיים את השירות, ויצא מיד עם חבריו מהגרעין לייסד את קיבוץ מגדל־עוז בגוש עציון. בעת מגוריו שם התחתן עם גלית, וזהו גם המקור לשם משפחתם. בהמשך למד 11 שנים בישיבת מרכז הרב ("כי חשקה נפשי בתורה"), אצל הרב יהושע צוקרמן והרב טאו.
כיום גר מעוז בבית שנמצא בתוך האתר הארכיאולוגי עיר דוד. המון מבקרים חולפים במקום בימי שגרה, "אבל אנחנו כבר לא שומעים את הרעש. זו זכות ענקית להתגורר בעיר המלוכה של דוד המלך, ממש בחצרות בית השם. זכינו בדורנו לחיות את החלום של אבות אבותינו". אף שהוא חי סמוך מאוד לחצרות בית השם בהר הבית, משם הוא מדיר את רגליו, וזאת על פי פסיקת רבותיו: "הרבנות הראשית וכל הרבנים הראשיים לדורותיהם אוסרים את העלייה להר".
עשרה ילדים יש לו ולגלית. הצעיר שבהם נישא בחתונת מרפסות לא מזמן, בעיצומו של הסגר השלישי. הבת הגדולה, שעובדת עם אביה, יושבת בחדר הסמוך במהלך הריאיון, "לא כל הילדים שלי הם 'הר המור'", מודה מעוז. "הרוב, אבל לא כולם. כל אחד בחר את דרכו. כולם מתוקים, כולם אהובים. שידעו תמיד לעשות טוב למען הכלל, זה העיקר. שיחיו עם מתח של עם ישראל כל הזמן".
מי זה הרב טאו בשבילך?
"אחד האישים המשפיעים ביותר בעולם, מכוח התורה שלו. אני לא יכול לדבר עליו, הוא מורי ורבי. אני פוחד לדבר עליו, יראת הקודש".
איזה ספר אתה קורא בימים אלה?
"התחלתי עכשיו את הספר 'הסדנה להנדסת תודעה', של חנן עמיאור. אבל באמת אני שקוע כולי בעולם התורה, לומד ספרים של הרב טאו. בגמרא אנחנו כרגע במסכת נדרים".
כשאתה רוצה לנקות את הראש, מה אתה עושה?
"אין כזה דבר 'לנקות את הראש' אצלנו. כשאנחנו רוצים לנוח, אנחנו הולכים לטייל בארץ".
בעת שלמד בישיבת מרכז הרב, הורה לו הרב טאו להירתם למאבק למען שחרורו של אסיר ציון נתן שרנסקי. מעוז הפך לפעיל במטה "שומר אחי אנוכי" שייסד הרב צבי יהודה קוק, לצד אביטל שרנסקי ושני רבנים בולטים, הרב עודד וולנסקי והרב אלי סדן. במשך שנה וחצי לא היה כמעט בבית, חזר אל אשתו והילדים רק לשבתות, ומיד אחר כך טס שוב לפגישות. "בהתחלה אמרתי לאשתי: אל תדאגי, אני לא אסע לחוץ לארץ כי אני לא יודע אף מילה באנגלית. אני לא יודע שפות, צבר מוחלט. אבל היה צריך לעשות את זה, והלכתית היה ברור לי שזה מותר. לא הלכתי לטייל שם, לא הסכמתי ליהנות, לא צילמתי ולא הצטלמתי. זה לא המקום שלי".
באותה תקופה נפגש מעוז לראשונה עם בנימין נתניהו, אז שגריר ישראל באו"ם, והקשר ביניהם הלך והתחזק. נתניהו וחברי מטה המאבק פעלו לקידום החלטה משותפת של הקונגרס, הסנאט ונשיא ארה"ב רונלד רייגן, הקובעת כי שחרורם של אסירי ציון ושרנסקי בראשם יוצב כתנאי להתקדמות בדיונים עם ברית המועצות. "כבר בפגישה הראשונה התרשמתי ממנו", מעיד מעוז על נתניהו. "התוכנית האסטרטגית הדרמטית של נתניהו, שהכניס את סוגיית אסירי ציון והעם היהודי ברוסיה הסובייטית אל תוך השיחות שבין המעצמות, התממשה אחת לאחת. הוא קלע בול. זה היה המפתח לשחרורו של שרנסקי ולפתיחת שערי ברית המועצות ועליית היהודים בשנים שלאחר מכן. נתניהו היה במיטבו, עם ראייה אסטרטגית בלתי רגילה. לא בכדי הוא הפך לימים לאחד המדינאים המשפיעים בעולם. טוב מאוד שמנהיג בעל יכולת ראייה כזו יושב ליד ההגה של המדינה. זה מה שאנחנו צריכים בימים אלו".
הוא ושרנסקי הפכו לחברים טובים. "גם המשפחות חברות, יוצאים עם הילדים, מוזמנים לשמחות. אשתי מציירת עם אביטל פעם בשבוע".
הוא תמך בכניסה שלך לפוליטיקה?
"הוא מבין למה אני נכנס, מכיר את הרב טאו, ויודע שאני לא עושה את זה בגלל רצוני הפרטי אלא כדי לעזור לעם ישראל על פי תפיסותיי".
את דרכו הציבורית החל בעקבות שרנסקי: אסיר ציון המשוחרר גמל לו טובה על מאבקו, ומינה אותו לעמוד לצידו בכמה וכמה תפקידים בכירים. ב־1994 הצטרף אליו מעוז להקמת מפלגת ישראל בעלייה, שנכנסה לכנסת שנתיים לאחר מכן. שרנסקי קיבל את תיק התעשייה והמסחר, ומעוז מונה לראש הצוות שלו. בהמשך, כששרנסקי כיהן כשר הפנים בממשלת ברק וכשר הבינוי והשיכון בממשלת שרון, שימש מעוז כמנכ"ל בשני המשרדים הללו.
בשנת 2004, כששרון קידם את תוכנית ההתנתקות, התפטר מעוז מתפקידו. "היינו בקשר טוב", הוא אומר על שרון. "הוא נעזר בי כשרצה לפתור בעיות בעדינות. הייתי כמה פעמים בחוות שקמים". על אף הגירוש מגוש קטיף ותוצאותיה הקשות של התוכנית, מעוז לא מדבר בגנותו של ראש הממשלה דאז: "יש שופט למעלה. אני לא צריך לסלוח או לא לסלוח, זה לא תפקידנו".
נשמה בגווייה
17 שנים אחרי התפטרותו ממשרד השיכון קפץ מעוז אל תוך הפוליטיקה, כשהרב רפי פרץ הזעיק אותו לסייע במשא ומתן של הבית היהודי מול האיחוד הלאומי, לקראת הבחירות לכנסת ה־21. ביולי 2019, חודשיים לפני הבחירות לכנסת ה־22, הקים מעוז את מפלגת נעם, המייצגת דעות חרד"ליות נוקשות שמזוהות עם "ישיבות הקו" והר המור. ברגע האחרון פרשה המפלגה מההתמודדות, והרב טאו הורה לתומכיה להצביע למפלגת יהדות התורה. הרב עצמו, כך לפי מקורביו, הניח פתק לבן במעטפה. בבחירות לכנסת ה־23 מפלגת נעם כלל לא רצה. ביום הבחירות, אגב, קיבלה יהדות התורה כ־22 אלף קולות בריכוזים דתיים־לאומיים – אולי משום שאת מפלגות הציונות הדתית הוביל נפתלי בנט, שאינו אהוד בציבור החרד"לי.
לקראת הבחירות לכנסת ה־24 נחתם הסכם לריצה משותפת של עוצמה יהודית ונעם. רגע לפני סגירת הרשימות הצטרפו השתיים לבלוק טכני עם מפלגת הציונות הדתית בראשות בצלאל סמוטריץ'. לאיחוד קדם מסע לחצים ציבורי בהשתתפות רבנים ואישי ציבור, שקראו לריצה משותפת של כל מפלגות הציונות הדתית. גם ראש הממשלה נתניהו ואנשיו פעלו נמרצות למען איחוד כזה, מחשש שפיצול יגרום לאובדן קולות ימין רבים מתחת לאחוז החסימה. מפלגת נעם הצליחה להיכנס לרשימה שהוביל סמוטריץ' רק לאחר שהתפוצץ המשא ומתן בינו ובין יו"ר הבית היהודי, חגית משה.
כך מצא את עצמו מעוז במקום השישי, ברשימה שרוב הסקרים צופים לה חמישה מנדטים. מבחינתו, מדובר במקום ריאלי: "הסקרים שאני רואה יושבים די חזק על חמישה מנדטים, ובעזרת השם בעבודה טובה בשטח אנחנו גם מסוגלים להגיע למנדט השביעי". לדבריו, יש לו "הבטחה חתומה" שבמקרה שהמפלגה מקבלת פחות משישה מנדטים – השרים שיכהנו מטעם המפלגה יתפטרו מהכנסת במסגרת החוק הנורווגי, וכך יכניסו את הבאים אחריהם ברשימה.
כמה קולות, להערכתך, אתם מביאים למפלגת הציונות הדתית?
"הפעם, כשאין חשש לאיבוד קולות בגלל אחוז החסימה, נעם תוכל להביא בין 40 ל־50 אלף מצביעים, אולי יותר. אני מסתמך על הפעם הקודמת: החתמנו אז 40 אלף תומכים בריצה עצמאית – כלומר, אנשים שהיו מוכנים להצביע לנעם, בתנאי שלא ייזרקו קולות לפח. גם בצלאל סמוטריץ' לבד לא עובר את אחוז החסימה, וכך גם איתמר בן־גביר. ברגע שנוצר החיבור, בצלאל מרוויח ארבעה מנדטים, איתמר מרוויח מנדט ואני מרוויח מנדט".
אתם מייצגים ציונות דתית "ממלכתית", אבל התחברתם עם תלמידי הרב כהנא. בבית המדרש שלך בעבר זה לא היה עולה על הדעת.
"עוצמה יהודית ואיתמר בן־גביר הם יהודים יקרים, הם בתוך המנעד של הציונות הדתית, אין לי ספק בזה. בלוק טכני איתם הוא טבעי. אולי נרצה להמשיך כסיעה משותפת, יכול להיות שייפרדו דרכינו, אבל קודם כול אנחנו צריכים להיכנס לכנסת. אנשים שהצביעו לבית היהודי, לייטים, חרד"לים, אפילו לא שומרי תורה ומצוות – אני אומר שהבית שלכם הוא פה. גם אדם שהוא לא כמוני, יכול למצוא בי כתובת לכל דבר ועניין. אמרתי לחגית משה: אני מרגיש שאני הבית היהודי לא פחות ממך".
"מטרתי היא שהמרחב הציבורי, כל מה שקשור לשלטון, לפרהסיה – ינהג כמו במדינה יהודית".
מדינת הלכה?
"לא אמרתי לרגע מדינת הלכה, אל תכניסי לי מילים לפה. אני שואף שבסופו של דבר, בלי כפייה כמובן, כולם במדינה ישמרו על ההלכה. אבל כרגע אין שום כפייה על מה שאדם עושה בביתו"
הוא מסרב לומר למי הצביע בבחירות בעבר. עם נתניהו הוא משוחח מדי פעם, לדבריו, ולאחרונה גם התקיימה שיחה בין ראש הממשלה לבין הרב טאו, כשזה האחרון חלה בקורונה. "על האיחוד לא היה בינינו שיח ושיג, ולא דיברנו בזמן האחרון", מדגיש מעוז.
אתה תומך בטענת הליכוד שכתבי האישום נגד ראש הממשלה הם "תפירת תיקים"?
"מנדלבליט, שקיבל את ההחלטה להגיש כתב אישום, נתפס בגרון על ידי פרקליט המדינה שי ניצן, שהוביל את החקירה וההמלצות להגשת כתב האישום. למנדלבליט היה מה להסתיר ויש מה להסתיר, ובנוסף היו כשלים בניהול החקירות ובאישור לפתיחתן. במילה אחת, שערורייה. בשתי מילים, עיוות דין. בושה וחרפה. יש חשש כבד לניסיון להחלפת השלטון בניגוד לרצון העם".
על יריביו בימין, מנהיגי ימינה נפתלי בנט ואיילת שקד, יש לו ביקורת נוקבת. "כשבנט השתלט על המפד"ל, כל כוונתו הייתה להגיע לכס ראש הממשלה. הוא הפך את המפד"ל למה שהיא מעולם לא הייתה. הרב זצ"ל (הרב אברהם יצחק הכהן קוק – ע"ג) אמר שעניינה של תנועת המזרחי הוא 'לזרוק נשמה בגווייה הלאומית', כלומר בתנועה הציונית. היום, כשיש לנו מדינה, תפקיד המפד"ל לדאוג ליהדות, ליידישקייט, לזהות היהודית, אבל מעולם לא היה תפקידה להגיע להנהגה הלאומית, רק להיות שותפים במעשה".
לא הגיע הזמן שהציונות הדתית תפסיק להיות גלגל אחורי, ותעבור לעמדת הובלה – לפחות בעמדות כמו משרד המשפטים או משרד הביטחון?
"זה מה שבנט רוצה, ואני טוען נגדו: השאלה היא על מה הציונות הדתית מוותרת בדרך. בנט אדם נפלא, אני מעריך אותו, יש לו כישרונות, יש לו כוח חדשנות בתחום ההיי־טק. אבל החדשנות הזו, אין מקומה בהלכה, בערכים או במטרות של המדינה ושל הציונות הדתית".
גם את שקד, מעוז "לא מכיר אבל מעריך", ובכל זאת: "שאתן את קולי למי שלא שומרת תורה ומצוות? מקובלני מגדולי הדור הקודם שאדם צריך להצביע לרשימה שכל חבריה שומרי תורה ומצוות".
ממפלגת ימינה נמסר בתגובה: "לצערנו, מרגע שפיצל סמוטריץ' את הציונות הדתית והקים את מפלגתו, כל הקמפיין שלו, של בן־גביר ושל אנשיהם מבוסס רק על מתקפות פוליטיות נגדנו. צר לנו שהם בוחרים לעלוב במי שעד לפני רגע היו שותפיו של בצלאל, ולכולם ברור שעוד נעבוד יחד. זוהי לא דרכנו, ואנחנו מצפים שיחדלו. מעוז, סמוטריץ' ובן־גביר לא יותר דתיים, לא יותר מחויבים לערכים, לא יותר אוהבי העם, הארץ והתורה מאיתנו. הדברים מצערים, יהא כבוד חברך חביב עליך כשלך".
למי אתה קרוב יותר, אני שואלת את מעוז – לגפני ולליצמן, או לבנט ולשקד? "שמעתי לפני 15 שנה ממקורב לרב אהרן יהודה ליב שטיינמן משפט שהוא אמר על הרב טאו: יותר ציוני מהציונים ויותר חרדי מהחרדים. זה תיאור מדויק. גם אני משתדל להיות יותר ציוני מהציונים ויותר חרדי מהחרדים. אני חרד לדבר השם, אני חרד לציונות, אני חרד לפשטות, לבריאות, לטבעיות – לזה אני חרד".
מה ההבדל בעצם בינך ובין יהדות התורה?
"אני מברך בכל שבת על מדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו, ואומר הלל בברכה ביום העצמאות. מתוך ההכרה שיש פה גאולה אלוקית שהובטחה לנו מדורי דורות מפי נביאינו, אני פועל למען זהותה היהודית של המדינה. זה ההבדל. גם החרדים פועלים למען הזהות היהודית, אבל לא מתוך ההכרה הזאת, לא מתוך אתחלתא דגאולה. אני אוהב אותם כמו את אחיי החילונים".
מה היעד הסופי שאליו היית רוצה להגיע?
"בעזרת השם, תלך ותיבנה מדינת ישראל לתפארת, עד שבסופו של התהליך – ואני מקווה שאזכה לראות את זה בחיי – נזכה לממלכת כוהנים וגוי קדוש, להגשמת הייעוד שהקב"ה נתן לעם ישראל עוד לפני מתן תורה. נהיה אור לגויים בהיי־טק, בכלכלה, בחקלאות. אבל עיקר העיקרים, נהיה אור לגויים במוסר האלוקי".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
