רייך אחר רייך: מה היה קורה אם הנאצים היו ממתינים?

הצורר הנאצי ימ״ש רצה לשלוט בכל אירופה, ולהקים רייך גרמני שיהיה גדול מ"הרייך הראשון" של הקיסרות הרומית הקדושה. למשך זמן מה השיג את רצונו בסערה של מלחמה: ב־1939 כבש את פולין והשיב אותה לשלטון גרמניה. ב־1940 פלש לצרפת, דנמרק ונורווגיה. ב־1941 פלש למזרח אירופה, וב־1942 הרייך השלישי הגיע לשיא גודלו, נמתח מהקווקז ופרוורי מוסקבה במזרח ועד התעלה האנגלית במערב.

ההתפשטות האלימה שלו כמובן עוררה את המעצמות להיאבק נגדו: בתחילה בריטניה, לאחר מכן ברית המועצות ולבסוף ארה״ב. הרייך השלישי לא היה יכול להתמודד עם שלוש מעצמות בו זמנית משתי חזיתות שונות. הוא הותש, הוכה ולבסוף הוחרב. ברלין, העיר שנועדה להיות ליבה של אימפריה חובקת עולם, הייתה לעיי חורבות ב־1945.

אבל מה היה קורה אם במקום לצאת למלחמת עולם, הנאצים היו ממתינים? במקום לנסות לכבוש את אירופה בכוח הנשק, מה היה קורה אם הם היו משתמשים בכוחה התעשייתי של גרמניה? אחרי מלחמת העולם השנייה, מערב גרמניה שולבה מחדש במערך הכלכלי והביטחוני של אירופה בחסות צרפת וארה״ב. השוק האירופי המשותף הוקם בסוף שנות החמישים, וממנו יצמח לימים האיחוד האירופי במתכונתו כיום.

אחרי נפילת חומת ברלין והגוש הסובייטי, גרמניה הייתה חופשית להתפשט למזרח אירופה עם קווי ייצור ומפעלים. כוח העבודה הזול של מזרח אירופה שודך לתעשייה הגרמנית, והצירוף של מזרח אירופה לאיחוד האירופי בתחילת שנות האלפיים הקל על יצירתן של שרשראות אספקה שנמתחו מגרמניה אל תוך מזרח אירופה. נהר הדנובה, שמקורו בדרום גרמניה והוא זורם עד הים השחור, הפך לעורק תנועה מרכזי לסחורות. ההשפעה הכלכלית והתעשייתית של גרמניה אינה מסתיימת במזרח אירופה. רוסיה וגרמניה מנהלות קשרים כלכליים רבים, בגלל הצורך הגרמני באנרגיה לתעשייה שלה ובגלל הצורך הרוסי בהון ובטכנולוגיה גרמנית לתעשייה. חברות צרפתיות מתקשות להתמודד עם הפירמות הגרמניות, שנהנות מסביבת רגולציה נוקשה פחות והן יעילות הרבה יותר.

כיום, דרך האיחוד האירופי, גרמניה היא הכוח הכלכלי והתעשייתי הגדול באירופה – ומשום כך, היא גם מרכז הכוח הפוליטי של האיחוד. ברלין לא מרבה להשתמש בהשפעתה הכלכלית, אך כשהיא מעוניינת לקדם סוגיה – היא מטילה את מלוא כובד משקלה לשם כך. במהלך 2020, למשל, גרמניה ריסנה את האיחוד מלנקוט בצעדים אגרסיביים נגד טורקיה, אף שהיא פגעה בקפריסין. צרפת מוגבלת ביכולתה לקדם מערך ביטחון אירופי עצמאי ללא התמיכה הגרמנית.

הכוח הכלכלי של גרמניה הוא בין השאר תוצאה של הגיאוגרפיה המעולה שלה – על נהרות הריין והדנובה, ובעזרת נמליה בים הבלטי, מפעלים בעומק המדינה יכולים לשנע סחורה בקלות אל השוק העולמי. בצפון המישורי היה קל להקים תשתית תחבורה שתחבר את גרמניה לפולין במזרח ולצרפת במערב. הנאצים היו יכולים לקבל את הרייך שלהם לא דרך מלחמה וכיבוש, אלא דרך גיאוגרפיה וכלכלה. אולם הבחירה בדרך הזו הייתה מנוגדת לאופייה: הנאציזם קידש את האלימות, את הדינמיות של המלחמה. לכן הוא ביקש לכבוש את אירופה, ולא לקנות אותה. בגלל טבעו שלו, הוא נכשל.

האימפריה הרומית הקדושה

מ־843 בהכתרת אוטו הראשון ועד 1806, כשפרנץ השני ויתר על הכתר אחרי תבוסת צבאו בקרב אוסטרליץ

"האימפריה הרומית הקדושה אינה קדושה, או רומית, או אימפריה" – וולטר

הקיסרות הגרמנית

מ־1871, כשמדינות גרמניה אוחדו בהובלת אוטו פון ביסמרק ועד 1918, בהתפטרות הקייזר וילהלם השני לאחר הכניעה במלחמת העולם הראשונה

"החייל והצבא, לא רוב פרלמנטרי, חישלו יחדיו את האימפריה הגרמנית. אני שם מבטחי בצבא" – הקייזר וילהלם השני, 1891

רפובליקת ויימאר

מ־1918 לאחר תבוסת גרמניה ועד 1933 לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון

"שגשוג יבוא דרך השלום לבדו… אדם שחווה שלוש מלחמות לעולם לא יקווה למלחמה נוספת. הוא מוכרח להיות חברו של השלום" – פאול פון הינדנבורג, נשיא גרמניה

גרמניה הנאצית, 1943

מ־1933 בעליית היטלר לשלטון ועד 1945 עם כיבוש ברלין, התאבדות היטלר והכניעה לבעלות הברית

"אין זה נכון שאני או כל אדם אחר בגרמניה ביקש מלחמה ב־1939" – קנצלר גרמניה אדולף היטלר, 1945

הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בתוך האיחוד האירופי

מ־1990 באיחוד גרמניה המערבית וגרמניה המזרחית

"איחוד גרמניה ואיחוד אירופה הם שני צדדים של אותה מטבע" – הלמוט קוהל, קנצלר גרמניה בין 1982 (בגרמניה המערבית) ועד 1998 (בגרמניה המאוחדת)