טלאל עצר את נשימתו, כאילו החיילים הישראלים המרוחקים עלולים לשמוע אותו. מבעד למשקפת הוא ראה אותם מתקדמים בשטח המיוער היישר אל זירת המטענים הממתינה להם. היעד שלהם, כך הניח, הוא הכפר הסמוך, שכמה מבכירי חזבאללה מתגוררים בו. הם לא יזכו להגיע לשם, חשב טלאל, מניח את אצבעו על הכפתור האדום.
עוד עשרה מטרים, עוד חמישה, והנה הם כעת בתוך המלכודת. קצין חזבאללה לחץ על הכפתור, מכווץ אינסטינקטיבית את שריריו לקראת הפיצוץ הגדול – אבל דבר לא אירע. על מסך ההפעלה של מערכת המיקוש המתוחכמת הופיעה הודעת שגיאה. שוב ושוב הוא ניסה לשלוח את השדר שיעורר את המרעומים, אפילו אתחל במהירות את המחשב הזעיר, אך לשווא. החיילים הישראלים נעו במהירות הלאה בתוך היער, מותירים מאחוריהם את שטח ההשמדה. טלאל פקד על אנשיו להעלות לאוויר את הרחפן שקיבלו לא מכבר מהפטרון האיראני. זה הכלי המתקדם שיעשה את השינוי במערכה הבאה מול הציונים, הבטיחו לו מפקדיו. הרחפן יצא לדרכו, מנסה לזהות את הכוח הפולש כדי להעביר את נקודות הציון לחוליה ארטילרית שתפתח את שערי הגיהינום. כעבור רגע הפסיק גם הכלי המעופף להגיב. אולי התרסק, אולי יצא משליטה והמשיך בטיסה עיוורת אל הלא נודע.
אחרי קללה עסיסית הקפיץ טלאל חוליות קרקעיות לשטח. לוחמי חזבאללה, חמושים ברובי סער ובמטולי נ"ט, הסתערו לכיוון הכללי שהחיילים הישראלים נראו בו. ברשת הקשר ניתנה להם פקודה לעלות אל מדרונות הגבעה שמצפון להם, במרחק כמה מאות מטרים. לרגע הם תהו אם לא נפלה כאן טעות, אבל פקודות יש לבצע, וכך עשו. להפתעתם הרבה, ברגע שהחלו לטפס על הגבעה הומטרה עליהם אש תופת מהאוויר. טלאל ראה את הפגזים המתפוצצים, ניסה לתת לפקודיו את ההוראות הנכונות – ואט־אט הבין שגם רשת הקשר הופקעה משליטתו.
רס"ל ט': "קיבלנו פעם חיווי של פעילות חריגה במרכז הארץ, ממש ליד הקריה. צוות שלנו הוקפץ לאזור, איתר את האיום ו'השמיד' אותו: התברר שמקור הרעש הטכנולוגי הוא משדר ישן של רשות השידור, שמישהו שכח לכבות. היו כמובן מקרים אחרים, שהאיום בהם היה ממשי, אבל עליהם נוכל לספר רק בעוד כמה שנים, אם בכלל"
מי שמסוגלים להפוך את התרחיש הדמיוני הזה למציאות – ואולי כבר עשו זאת ואפילו יותר מפעם אחת – הם "לוחמי הספקטרום" של צה"ל, אנשי הלוחמה האלקטרונית. גם אחרי משימה מוצלחת במיוחד לא תשמעו דיווח על מעלליהם; הם מורגלים לפעול מאחורי מסך חשאיות כבד, נחבאים אל המכשור המתקדם שלהם. משם הם עושים שמות באויב. "בצה"ל מתייחסים לממד הספקטרום כאל שדה קרב לכל דבר, גם אם הקרב הזה מתחולל הרחק מעין רואה", אומר אל"מ א', מפקד מרכז לוחמת הספקטרום. "בשנים האחרונות הצבאות וארגוני הטרור שסביבנו נעשו טכנולוגיים ומתוחכמים יותר ויותר – אבל זה גם מה שהופך אותם לפגיעים יותר להשתלטות מצידנו".
אני פוגש את א' בבסיס המשויך לחיל הקשר והתקשוב. תחילה הוא נותן לי סקירה היסטורית־מדעית קצרה על "הספקטרום" – מרחב תדרים המשמשים לצרכים טכנולוגיים. במרחב הזה מתקיימות השיחות הסלולריות שלנו, מועברים שידורי הרדיו והטלוויזיה, וגם מתנהלת תקשורת רגישה יותר – בין מגדלי פיקוח למטוסים, בין יחידות צבא בשטח או בין כלי טיס בלתי מאוישים למפעיליהם. "היקף התהליכים והמבצעים שאנחנו עושים באמצעות הספקטרום גדל מאוד, ולכן גדלים גם הכוחות המוקדשים לו", אומר אל"מ א'. "האויב פעיל גם הוא במגרש הזה, ויש לנו יותר ויותר עימותים מולו. בדיוק כמו בשדות קרב אחרים, גם כאן עומד צה"ל מול אתגר משולב: להפוך לטכנולוגי, מתוחכם ומתקדם יותר, ולהתגונן מפני מתקפות טכנולוגיות שמבצע האויב. בעבר כוחות היבשה לא הבינו את הצורך בסיוע טכנולוגי, אך היום אף יחידה לא יוצאת ללא תיאום עם מרכז הספקטרום. אמצעי הלוחמה האלקטרונית נמצאים היום כמעט בכל כלי של צה"ל – יבשתי, ימי ואווירי".
מרכז העצבים של היחידה הוא חמ"ל הניטור, משכנם של חוקרי הספקטרום. זהו אולם גדול, ובמרכזו סוללת מסכים שמציגים קווים עולים ויורדים. לי הם נראים כמו "סליחה תקלה", אבל לחיילים היושבים ומביטים בצגים הללו מדובר בעולם ומלואו, סיפורים עתירי פרטים גם אם נטולי מילים. "אנחנו יודעים איך הקווים האלו אמורים להיראות במצב שגרה. כל פעילות מתואמת איתנו, ולכן גם קפיצה של קו מסוים בזמן ובאזור מסוים אמורה להיות צפויה מראש מבחינתנו", אומר לי רס"ל ט', מפקד צוות החוקרים.
כאשר ט' הפך לחוקר ספקטרום, הוא היה אחד מכמה חיילים מעטים שקיבלו הכשרה כזו; היום מספרם עולה ועולה בכל מחזור גיוס. מדובר בבוגרי י"ב שבמקום לתת למוח מנוחה מהעיסוק במספרים, החליטו להמשיך לשנתיים נוספות של לימודים, ולסיים אותן עם תואר הנדסאי אלקטרוניקה ומחשבים. צה"ל מאתר אותם ומנתב אותם למרכז הספקטרום, תפקיד נכסף שהם מאיישים גם במילואים.
החמ"ל שלפנינו מאויש בכל שעות היממה. מלבד גיבוש תמונת המצב והתרעה על חריגות מהשגרה, החוקרים מלווים כל פעילות מבצעית של צה"ל, ומוודאים שחיילינו ישובו לבסיסם בשלום. "אנחנו אומנם יושבים במרכז הספקטרום, אבל גם יוצאים לשטח בדרך שגרה", מסביר רס"ל ט'. "כל פעילות חריגה שאנחנו מזהים נחשבת להתרעה, ובמרבית המקרים היא מצריכה הגעה לשטח. אנחנו מזהים באופן מיידי התרחשות בגבולות המדינה, אבל לא רק שם", הוא אומר ומספר את אחד הקוריוזים של החמ"ל: "קיבלנו פעם חיווי של פעילות חריגה במרכז הארץ, ממש ליד הקריה. צוות שלנו הוקפץ לאזור בבהילות, איתר את האיום ו'השמיד' אותו: התברר שמקור הרעש הטכנולוגי הוא משדר ישן של רשות השידור, שמישהו שכח לכבות. היו כמובן מקרים אחרים, שהאיום בהם היה ממשי, אבל עליהם נוכל לספר רק בעוד כמה שנים, אם בכלל".
השיר הפיל את המרגל
יחידות אחרות, כמו 8200 למשל, זוכות לפרסום וליחסי ציבור אינטנסיביים, אך מערך התקשוב נשאר במשך שנים בצללים. המונחים הטכניים שמתארים את פעילותו לא מציתים את הדמיון, אבל מאחוריהם מסתתרים מבצעים נועזים בעלי תרומה מכרעת לביטחון ישראל.
מ', מוותיקי היחידה: "בפתח מלחמת ששת הימים, אם המצרים היו מקבלים דרך אזרח זר התרעה של עשר דקות על המראת מטוסים ישראליים, הם היו מעלים את המטוסים שלהם לאוויר – ואז תמונת המלחמה הייתה שונה לגמרי. במבצע מוקד, הצבנו כוחות באזורים בישראל שאזרחים זרים שוהים בהם, ושיבשנו תקשורת שעלולה לנדב למצרים מידע מקדים"
ראשיתו של המערך בגדוד הלוחמה האלקטרונית, שהוקם בשנת 1962. תפקידו המקורי הוגדר כסיוע לחיל האוויר ולחיל הים באמצעות שיבוש והונאה תקשורתית. כשלוש שנים לאחר מכן הוטלה עליו משימה מסוג אחר: לסייע בהצלת חייו של וולפגנג לוץ, מרגל ישראלי שנעצר במצרים. לוץ – זאב גור־אריה, בשמו העברי – היה יהודי יליד גרמניה שפעל בשליחות המוסד, בכסות של נאצי לשעבר. כמו המרגל הישראלי הנודע אלי כהן, שהתיידד עם בכירים סורים, גם לוץ הצליח להתברג לחוגים החברתיים בצמרת השלטון בקהיר ולשאוב מהם מידע רב־ערך על פריסת הצבא המצרי ועל תוכניות ההתחמשות שלו. בשנת 1965 לכד אותו המודיעין המצרי והוא הועמד לדין, אך גם במהלך משפטו הצליח לוץ לתחזק את פרטי סיפור הכיסוי שלו, וגרם לחוקריו להאמין כי הוא אזרח גרמני שסייע לישראל עבור בצע כסף. בישראל הבינו שאם תיחשף זהותו, הוא יילקח בוודאי אל הגרדום.
"סיפור ההצלה של לוץ מעונש מוות כלל מערכת שלמה שעבדה מאחורי הקלעים כדי להסתיר את שמו ומוצאו", מספר מ', קצין בכיר לשעבר ביחידת התקשוב, שהיה שותף למאות מבצעים. "שעת המבחן הגיעה כשנערך לו משפט ראווה, והוא שודר ברשתות הטלוויזיה הערביות. בשנותיו בארץ עבד לוץ כמדריך רכיבה על סוסים, והיה מוכר היטב בתחום, גם למגזר הערבי. התעורר חשש שמישהו יצפה בשידור של המשפט מקהיר, יזהה את לוץ בתור זאב גור־אריה, ויגלה למצרים את זהותו. החלטנו למנוע את קליטת השידור בריכוזי האוכלוסייה הערבית בישראל, ולשם כך פרסנו יחידות של חיל התקשוב במקומות המתאימים. ברגע שהמשפט החל – הצופים בבית נתקלו בקשיי קליטה מוזרים. הם לא ראו את השידור, ולכן לא זיהו את לוץ".
לוץ נידון למאסר עולם והשתחרר בחילופי שבויים לאחר מלחמת ששת הימים. "בהמשך העביר לנו הודעת תודה על שהצלנו את חייו", מספר מ'.
מהעבר האחר הצליחו חיילי התקשוב, בשיתוף הדוק עם מערך המודיעין וגורמים ביטחוניים נוספים, לסייע בלכידת מרגלים זרים שפעלו בישראל. "במשך תקופה ארוכה ידע השב"כ על מרגל מאחת ממדינות מזרח אירופה, שחי כאן בזהות בדויה עם אשתו וילדיו. ידעו שהוא מעביר מידע למפקדה בארץ המוצא שלו, ומקבל ממנה מסרים באופן תדיר – אך לא הצליחו לגלות מי האיש והיכן הוא בדיוק. אחרי מעקב ממושך התברר שהוא ממוקם באזור חיפה. מילטון מילר, מראשוני המאזינים בצה"ל, הצליח לעלות על דפוס פעולה: השידורים של המרגל מתבצעים מיד לאחר שתחנת רדיו ממדינת המוצא שלו משמיעה את השיר Johnny Is The Boy For Me, של מרי פורד.
"בשלב הזה הוכנסה לפעולה יחידה 374 – יחידת עילית סודית של חיל הקשר, שחייליה התהלכו ללא תג. היחידה התפרסה באזור חיפה וקיבלה פקודה שברגע שיושמע ברדיו הלהיט המפורסם, עליה לבצע חסימה של התדר האזרחי שהוא משודר בו. הפסיכולוגיה של הריגול קובעת שאם התבנית הקבועה של המרגל נשברת, הוא עושה טעויות. וכך היה: אותו אדם המתין לשיר ולקבלת השידור הקבוע, וכאשר זה לא הגיע, הוא עצמו עבר לשידור באמצעי קל יותר לזיהוי. ברגע הזה, הוא נתפס".
מערך התקשוב מילא תפקיד חשוב גם ב"מבצע מוקד", המכה שהנחית צה"ל על חילות האוויר הערביים בבוקר 5 ביוני 1967. הפעולה נקבעה ל־7:45 – שעה שבה פטרולי הבוקר של חיל האוויר המצרי כבר שבו לבסיסיהם, הטייסים ישבו בחדרי האוכל, ומפקדיהם הבכירים היו עדיין בדרכם לבסיס. כדי לשמור על גורם ההפתעה, החיוני כל כך להצלחת המבצע, עבדו חיילי הלוחמה האלקטרונית יחד עם מודיעין חיל האוויר, והקימו פלוגה מיוחדת שתפקידה ניתוק התקשורת בין הפיקוד המצרי למטוסיו שיהיו באוויר. התקיפה המוקדמת, שהשמידה את המטוסים המצריים בעודם על הקרקע, הכריעה למעשה את מלחמת ששת הימים בחזית הדרום כבר בתחילתה.
לקראת המבצע נערכו אנשי היחידה בחזית נוספת, פנימית. גם אזרחים זרים השוהים בישראל, אומר מ', עשויים לשמש לעיתים כוח מודיעיני שמדווח למדינותיהם ולהדליף מידע. "בפתח מלחמת ששת הימים ישראל שיגרה את מרבית מטוסיה למשימת התקיפה, והשאירה את העורף חשוף; אם המצרים היו מקבלים דרך אזרח זר התרעה של עשר דקות על המראת מטוסים ישראליים, הם היו מעלים את המטוסים שלהם לאוויר – ואז תמונת המלחמה הייתה שונה לגמרי. כחלק בלתי נפרד ממבצע מוקד, פרסנו כוחות באזורים בישראל שאזרחים זרים שוהים בהם, ושיבשנו תקשורת שעלולה לנדב למצרים מידע מקדים על התקיפה. מטוסינו הפציצו את חיל האוויר המצרי וחזרו בשלום. לאחר מכן הם המשיכו לתקיפה בסוריה, וגם שם נערכה פעילות אלקטרונית נגד סוללות הנ"מ".
לוחמי הספקטרום מופקדים גם על מגננה מפני פעולות האויב במרחב האלקטרו־מגנטי. השימוש הגובר של צה"ל בג'י־פי־אס, במערכות קשר מתוחכמות ובמערכות שליטה ובקרה המספקות לפיקוד תמונת מצב של הכוחות, עלול להפוך לנקודת תורפה אם הצד השני יצליח לחשוף את המידע ולהשתמש בו. מחדל מעין זה אירע כבר במלחמת יום הכיפורים: "בדיעבד היה ברור שהערכנו הערכת חסר את יכולותיו הטכנולוגיות של הכוח הפועל מולנו במלחמה ההיא", מודה מ'. "לא היה מידע אילו מכשירים יש לאויב, ולכן לא יכולנו להתאים את המכשירים שייתנו להם מענה. לאחר המלחמה נלקחו חומרים מסווגים מבסיסי האזנות של הצבא המצרי והצבא הסורי, ובפרויקט נרחב שדרש כוח אדם גדול ומשאבים הוצלבו יומני ההאזנות שלהם עם התשדורות הישראליות במהלך המלחמה. ההתאמה הייתה מפתיעה ומחרידה. האלוף מוטה גור כינס בבנייני האומה את הפיקוד הבכיר, ושם התבקשתי להציג את הממצאים המדאיגים". אחד מלקחי המלחמה היה הצורך בקירוב הלוחמה האלקטרונית אל החזית. בעקבות זאת פותחו הנגמ"שים הראשונים שנשאו על גבם אמצעים ניידים ללוחמה כזו.
כיפת ברזל אלקטרונית
מחוץ למרכז הניטור, במגרש רחב ידיים, ניצבים מגוון כלי רכב בצבעי חאקי שחיילים וחיילות ברתמות מיוחדות מטפסים עליהם, מרכיבים עליהם אנטנות משונות ומשתלשלים מטה. אלה הם חיילי גדוד פסגות, הכוח הלוחם של מרכז הספקטרום.
המסלול של לוחמי פסגות כולל טירונות בת חודשיים וחצי בבסיס שבטה בנגב, ואחר כך ארבעה חודשי הכשרה ייעודית בבסיס במרכז הארץ. החיילים מקיימים שגרה רגילה של לוחם, שכוללת מטווחים, יציאה לשטח ונוהל קרב, ובמקביל לומדים ורוכשים מיומנות במערכות שמטרתן חסימת תקשורת אלקטרונית. הם מתניידים באמצעות כלים בעלי יכולת עבירות גבוהה, שנועדו לאפשר להם לחצות את קווי האויב ולשהות שם. גדוד פסגות פועל בכל הגזרות ועובד עם כל יחידות צה"ל, כדי להגן וגם לתקוף במרחב הספקטרום.
אל"מ א' מוביל אותי אל שולחן קטן ועליו צג מחשב, שימחיש פעילות התקפית של לוחמי הספקטרום. הפקודה ניתנת ולאוויר עולה רחפן, כמו אחד מאלה שארגוני טרור שיגרו לאחרונה לשטח ישראל. על הצג מופיע פס צר. המפעיל מטיס את הרחפן ימינה ושמאלה ללא הפרעה, עד שאל"מ א' לוחץ על כפתור אדום: פס רחב חוצה את הצג. באותו רגע קופא הכלי במקומו באוויר, והמפעיל אינו יכול עוד להזיז אותו. את תקיפת הספקטרום שהתרחשה לנגד עינינו, מסביר א', אפשר לדמות לשיחה בין שני צדדים, שאדם שלישי משבש אותה בכך שהוא פשוט צועק חזק יותר.
"רחפן שנמצא בידי חזבאללה הוא אמצעי לחימה לכל דבר", אומר אל"מ א'. "נכון, גם צלף פשוט מסוגל להוריד רחפן יחיד ולהסיר את האיום, אבל מה עושים במקרה של מתקפת רחפנים, שלא לדבר על כלי טיס בלתי מאוישים גדולים יותר הנושאים על גבם חימוש? פה נכנס נשק הספקטרום: אנחנו מייצרים כיפת ברזל אלקטרונית שחוסמת את הרחפנים, מונעת מהם להתקדם, ואפילו יכולה להשתלט עליהם ולנטרל אותם. הצד השני ישאף כמובן להשתמש ברחפן מתקדם יותר שאי אפשר להשתלט עליו. אנחנו יודעים היום שהרמה של חזבאללה, חמאס וארגוני טרור אחרים הולכת ועולה, אבל היא עדיין נחותה בכמה דרגות מזו של ישראל".
הפקודה ניתנת ולאוויר עולה רחפן. על צג המחשב מופיע פס צר, המייצג את השליטה בו. המפעיל מטיס את הרחפן ימינה ושמאלה, עד שאל"מ א' לוחץ על כפתור אדום: פס רחב חוצה את הצג, ובאותו רקע קופא הכלי במקומו באוויר, בלי לנוע. את תקיפת הספקטרום הזו אפשר לדמות לשיחה בין שני צדדים, שאדם שלישי משבש בכך שהוא צועק חזק יותר
אחד מהישגי מערך התקשוב הוא היכולת למזער את טכנולוגיית השיבוש לכפתור קטן שנמצא באפוד של מפקד הכוח. קיימים גם אמצעים קלים וקומפקטיים לשיבוש מטענים, שכל חייל יכול לשאת איתו. "כמו בהרבה תחומים טכנולוגיים אחרים, גם כאן ישראל מובילה", אומר מ'. "האמריקנים והבריטים באפגניסטן ובעיראק למדו מיכולות יירוט הספקטרום שלנו, ורכשו מישראל כלים לנטרול מטענים המופעלים מרחוק".
אחרי תצוגת התכלית האווירית מגיעה גם תצוגת תכלית קרקעית. ארבעה חיילים מטיילים לאורכו של המגרש, ומשוחחים ביניהם במכשירי קשר. לפתע מתפרץ לשיחה קול חמישי, שמעביר מסרים בערבית. השתלטות כזו על תדר האויב בשטח תקטע את הקשר בין המפקד לאנשיו, ותשבש את ניהול הקרב שלהם.
יצירת חיץ בין הכוחות הלוחמים לבין הפיקוד והדרגים הבכירים היא כלי התקפי חשוב של לוחמי התקשוב. האסטרטגיה הזו מחזירה אותנו שוב לאירוע ממלחמת ששת הימים: לאחר ההלם הראשוני של מתקפת הפתע הישראלית, המצרים שלחו לחזית את דיביזיית השריון 4, שנחשבה לעילית של כוחות הקרקע. בישראל בינתיים בדקו את המורל של לוחמי האויב, והאם הם ששים להסתער או מעדיפים לברוח מהזירה. "ערביסטים שיושבים ביחידת הלוחמה האלקטרונית האזינו לאויב וקלטו שיש שם בעיות ואיבוד עשתונות", מספר הקצין הוותיק מ'. "בשלב הזה הוחלט לשבש את התקשורת שלהם עוד יותר, ולחסום לחלוטין את התדרים המבצעיים. הכוחות היו מבולבלים וחסרי אונים, מה שגרם להם לנטוש את המערכה".
למה לא לנצל תמיד את היכולת הזאת?
"זו פעולה פולשנית, שצריך להשתמש בה בתבונה. אם אתה חוסם תדרים שמשמשים מפקדים בכירים אתה אולי מונע את התקשורת שלהם עם הכפופים להם, אבל אתה גם מאבד יכולת להאזין להלך הרוחות במפקדה. במחקר שעשיתי על מלחמת יום כיפור הופתעתי לראות שלא פחות מ־30 תדרים של המצרים נחסמו במקביל, דבר חריג ביותר. דיברתי עם קצין הקישור של בסיס 'בבל', הבסיס המרכזי שישב באום־חשיבה בסיני מול המצרים, ושאלתי אותו מדוע ניתנה הוראה כזו. הוא סיפר לי שהחסימה נעשתה בזמן כיתור הארמייה השלישית של המצרים, אקורד הסיום של המלחמה. קצין הבינה הרשתית הראשי אישר לחסום את התדרים אחרי שנודע לו שהמפקדים המצרים בשטח מבולבלים וזועקים לעזרה. נטרול הקשר מנע מהם מגע עם קהיר ועם כוחות שיכולים לבוא לעזרתם, והבטיח את העליונות הישראלית".
שלושה עשורים אחר כך גילה גם יאסר ערפאת שהלוחמה האלקטרונית הישראלית יכולה לחסום אותו. בימי מבצע חומת מגן ב־2002, כשיו"ר אש"ף נותר כלוא במוקטעה ברמאללה, הוא ניסה לתקשר עם אנשיו ולהורות להם להגביר את הלהבות ולהעצים את הפיגועים. אלא שאמצעים טכנולוגיים הפכו את הטלפונים שברשותו לבלתי שמישים, וגם הניסיון להגיע לביתו של אבו־מאזן כדי להנחית משם הוראות לשטח לא צלח. ערפאת היה חצוף מספיק כדי להתלונן אז: "היהודים לא נותנים לי לדבר".
מול איום הוואטסאפ
תקיפות ישראליות בשטח סוריה הפכו בשנים האחרונות לדבר שבשגרה. האיראנים מנסים להקים שם בסיסים או להעביר נשק לחזבאללה; צה"ל מגיב שוב ושוב בתקיפות שנועדו לסכל את תוכניותיהם. הסורים מצידם נוהגים להכריז שהפעילו ירי נ"מ לעבר המטוסים הישראליים, ואף להתפאר ב"הפלה" של טילים. כשאני מנסה לחלץ מקציני לוחמת הספקטרום אמירה כלשהי בנוגע לפעילות שלהם אל מול ההגנה האווירית והמכ"מים הסוריים, הם מסתפקים במשיכת כתפיים ובחיוך צופן סוד.
מ': "אחרי מלחמת יום כיפור היה ברור שהערכנו הערכת חסר את יכולותיו הטכנולוגיות של האויב. בהצלבה בין יומני ההאזנות שנלקחו מבסיסים סוריים ומצריים ובין התשדורות הישראליות במהלך המלחמה, ההתאמה הייתה מפתיעה ומחרידה"
"במלחמת לבנון הראשונה הצליח חיל האוויר להשמיד 19 סוללות טילי קרקע־אוויר ולהפיל 82 מטוסי מיג סוריים, כשמנגד נפגעו רק שני מטוסים ישראליים", מחזיר אותנו מ' לסבב הקודם של עימותים צבאיים בין שתי המדינות. "כולם דיברו אז על העליונות של הטייסים הישראלים, אבל לא הזכירו את מערך הלוחמה האלקטרונית, שהצליח לשתק לחלוטין את הכלים הטכנולוגיים של הסורים. היחידה נערכה היטב למתקפה הזו, שנלמדת עד היום במכללות הביטחוניות בעולם. מכיוון שלא היה אפשר לפעול ביעילות מהעורף נגד סוללות הטילים, בנינו אמצעי השתלטות ונפרסנו בשטח. חסמנו את המכ"מים הסוריים שהיו אחראים על התרעה מפני תקיפה אווירית, וחסמנו גם את התקשורת בתוך סוללות הטילים, כך שאי אפשר היה להעביר נתונים ממתקן הגילוי למתקן הפעלת הירי. הסורים היו למעשה עיוורים, בזמן שצה"ל הגיע עד לביירות. הפעלנו את הכלים האלקטרוניים רק בתיאום עם תקיפות חיל האוויר, כדי להבטיח שאנחנו לא חוסמים יכולות מודיעיניות ישראליות. החשש היה למשל שמטוס יצא לתקוף סוללת טילים, בלי לדעת שהיא כבר שינתה את מיקומה".
אחרי מבצע של"ג השתתף מ' בעוד אינספור פעולות, ובילה לדבריו אינספור לילות וימים בפשיטות מאחורי קווי האויב. הוא מודה כי אינו מתמצא באמצעים הטכנולוגיים העכשוויים של מערך הספקטרום, אבל יודע לספר שתפקיד הלוחמה האלקטרונית נעשה משמעותי יותר ויותר עם השנים. "הפן הזה רחב מאוד, וכל הזמן צריך לפתח ולהתאים את המכשירים הטכנולוגיים כדי שיהיו יעילים. חסימה מוחלטת של תקשורת הפכה בשנים האחרונות למשימה סבוכה: בכל מכשיר סלולרי פשוט אפשר לקבל מידע באמצעות דיבור, הודעת טקסט, וויי־פיי, נתונים סלולריים ועוד. חסמת ליריב את רשת הסלולר – הוא יכול לקבל הודעות ולקיים שיחות דרך הוואטסאפ, וכן הלאה. כדי למנוע מאדם לתקשר צריך לעטוף אותו בחסימה אלקטרונית, וזה לא טריוויאלי".
כפי שציין מ', אחד האתגרים של מערך הספקטרום הוא שכוחות צה"ל ביבשה, באוויר ובים משתמשים באותו הספקטרום, ולוחמי המערך צריכים להימנע מפגיעה בתפקוד כוחותינו. על הנושא הזה מופקד סא"ל א', טייס קרב, שמונה ל"ראש ענף עיצוב המערכה במרכז לבניין כוח ספקטרלי". במילים פשוטות, הוא אחראי על פיתוח יכולות עכשוויות ועתידיות, וגם על תיאום הפעילות של זרועות הצבא עם מערך הספקטרום. "מרכז בניין הכוח הספקטרלי הוקם כחלק מהתוכנית הרב־שנתית 'תנופה', שהרמטכ"ל אביב כוכבי הכריז עליה בשנה שעברה", מסביר סא"ל א'. "המטרה שלנו היא להקים מרכז טכנולוגי שיפתח אמצעים להגנה והתקפה בספקטרום באופן מסונכרן בצבא. אנחנו צריכים לייצר חופש פעולה בתוך טווח התדרים, כדי למצות את יכולת ההתקפה וההגנה בשדה הלחימה הזה. זה אתגר לא פשוט, בגלל השימוש ההולך וגובר במשאב המוגבל של טווח התדרים".
"הטכנולוגיה מתקדמת, והמקום על הספקטרום נגמר", אומר גם אל"מ א'. "תחשוב על הכלים שצה"ל מפעיל ביומיום – רובוטים, רחפנים, ניווט לווייני, ג'י־פי־אס ומערכות אחרות. צריך לוודא שכל הכלים יעבדו במקביל בלי בעיה, אבל גם לחסן אותם מפני שיבוש מצד האויב. זו משימה לא פשוטה, אבל אנחנו נחושים לעמוד בה".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
