היישר מלב אחד האזורים הפראיים היפים ביותר, יער האמזונס, הגיעו תמונות וסרטונים שהחרידו את העולם. שטחים עצומים של יער־עד בוראו ושוטחו, ואת האדמה הפורייה בצבע אדום עז פצעו דחפורים שחפרו שורות ארוכות־ארוכות של קברי אחים.
באפריל 2020, תחילת ההתפרצות של נגיף הקורונה בברזיל, העיר מנאוס בת למעלה משני מיליון התושבים קרסה וקברה את מתיה בקצב מסחרר. "אנחנו חיים בתוך סיוט"; "טבח"; "האסון הכי גדול שפקד אותנו" – ציטוטים כאלה ודומיהם מילאו את כלי התקשורת. למרבה הפלצות, זו הייתה רק ההתחלה. שילוב קטלני של נשיא מכחיש קורונה שמסרב לאפשר לממשלו לתת לאזרחים להגן על עצמם ולהסביר את המצב לאשורו, מערכת בריאות רעועה וענייה ברוב חלקי המדינה ולמעלה מעשר מוטציות שהתפתחו לנגיף הביאו את ברזיל לקטסטרופה שנמשכת גם בימים אלה ממש, שנה אחרי כריית קברי האחים במנאוס.
מספר המתים מקורונה בברזיל מתקרב במהירות ל־400 אלף. מכל מדינות העולם, רק בארה"ב מתו יותר אנשים מקורונה – ובברזיל יש 100 מיליון אנשים פחות מאשר בארה"ב. בכל יום בשבוע שעבר נוספו למעלה מ־3,000 מתים לרשימה. ואם מספר המתים לא מבהיל מספיק: ברוב המדינות הנגיף לא פוגע כמעט בילדים, אך בברזיל מתו עד כה בין 1,300 ל־2,000 ילדים עד גיל תשע מסיבוכי קורונה, כ־500 מהם תינוקות בני פחות משנה.
מיזם החיסונים בברזיל מקרטע מאוד. רק כ־12 אחוזים מהאוכלוסייה חוסנו, וגם זאת בחיסון הסיני שמיוצר בברזיל, ושיעילותו מוערכת ב־50 אחוזים בלבד. חיסוני מודרנה ופייזר, לשם ההשוואה, יעילים בכ־95 אחוזים. בבתי חולים רבים בברזיל אין ציוד בסיסי – מכונות אקמו, מכונות חמצן ועוד – שהיה יכול לאפשר לברזילאים להתמודד עם מספר החולים והגוססים המאמיר, והמצב הכלכלי במדינה מחמיר והולך. ברזיל השמחה והמאושרת היא כיום אומה מוכה, עצובה ומיואשת.
כשד"ר מילטון סאוטה, מייסד המערך להשתלות ריאה בשיבא תל־השומר יושב בחדרו בבית החולים, ליבו נמצא הרחק מערבה מכאן, בברזיל מולדתו, וכואב את הטרגדיה המתרחשת שם בימים אלה. סאוטה גר בישראל כבר שלושים ומשהו שנים; העובדה שהוא חי במדינה הראשונה שנחלצה מהמגפה רק מחדדת אצלו את התחושות הקשות לגבי ארצו לשעבר. "עצוב לראות את ברזיל ואת מה שקורה בה כרגע", הוא אומר. "יש לי חבר מבית הספר שמחובר למכונת אקמו, עם סיכוי קטן לשרוד. הוא לא היחיד. הרבה אנשים לא ישרדו. יותר מ־150 רופאים ברזילאים מתו כבר. אחותי ובעלה, גיסי – כולם חלו בקורונה. גיסי היה שבועיים בטיפול נמרץ ויצא מזה ברוך השם ללא פגע, אבל המצב הכללי נוראי".
הכחשות וזיופים
ברזיל היא מדינת ענק מגוונת: יש בה 26 מדינות, ובהן כ־212 מיליון בני אדם. "בארבע מדינות, מדרום לסאו־פאולו ועד לגבול אורוגוואי, יש רמת חיים אירופית, עם מערכת בריאות טובה", מסביר סאוטה. "רוב הכסף של המדינה נמצא שם, וכתוצאה מכך גם בתי החולים הטובים. אבל באזור הזה מתגוררים פחות מ־40 אחוז מתושבי ברזיל. כל שאר המדינות נמצאות במצב גרוע ביותר. לצערנו יש אוזלת יד נוראית של הממשלה, אפס דגש על מה שבישראל הקפידו לטפטף לציבור כל הזמן – ריחוק חברתי ועטיית מסכות.
"חופי הים מלאים כל הזמן, ובקרנבל היו מסיבות המוניות. הנשיא ז'איר בולסונארו הוא מכחיש קורונה, והעובדה שנדבק בנגיף ויצא ממנו ללא פגע רק חיזקה אצלו את התחושה שהמגפה היא כלום ושום דבר. ההתייחסות הרפואית הברזילאית לנגיף הדגישה טיפול תרופתי מונע – אנטיביוטיקה ואיזו תרופה נגד טפילים שמאות אלפי אנשים קיבלו. התרופות הללו גורמות נזק לגוף וכמובן לא יעילות נגד נגיף הקורונה. ברוב בתי החולים בחלק העני של ברזיל אין משאבים, אפילו לא מכונות חמצן".
ומה לגבי חיסונים?
"כשהעולם כבר הצליח להגיע לחיסון, במקום להשקיע את הכסף מיד ברכישה – כמו שעשתה הממשלה בישראל – בברזיל התחילו להתווכח עם כל החברות על הסכומים, לא הצליחו להגיע להסכמות, ובסוף הצליחו להביא את הנוסחה של החיסון הסיני. כעת הוא מיוצר בברזיל, אבל זה לקח הרבה יותר מדי זמן, והיעילות של החיסון הזה עומדת על כ־50 אחוז. ואם כל זה לא מספיק, יש תופעה נרחבת ומזעזעת של גניבת חיסונים בידי הצוות הרפואי. אנחנו מקבלים כל הזמן סרטונים של אנשים שהולכים לקבל את החיסון, והאחות מזריקה להם מים. את החיסון האמיתי היא גונבת ומוכרת אחר כך בשוק השחור. משפחות מבוססות בברזיל שרוצות להיות מחוסנות באמת לוקחות מטוס פרטי למיאמי, קונות ב־500 דולר את החיסון של פייזר, מחכות שם שלושה שבועות, קונות בעוד 500 דולר את הזריקה השנייה, ורק אז חוזרות לברזיל".
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במגזין "דיוקן" של מקור ראשון
