הבית // במרכז המושב, בית שעבר גלגולים רבים – התחיל כבית סוכנות, שימש גן ילדים ואחר כך רווקייה לצעירי עין־יהב, נקנה בידי הרופא המקומי ושופץ מן היסוד, ואז עבר אליהם, לפני כעשור. מראה כפרי, עדין ונעים, מוקף בגינה ירוקה רחבת ידיים ובצמחייה עשירה. זהר: "הטיפול בגינה הוא התרפיה שלי, ועיצוב הגינה זה הכיף שלי, מזכרת מלימודי החקלאות כאגרונום לפני 52 שנה". אוסי: "הבחירה לבנות את חיינו בערבה התיכונה, רחוק ממשפחה ומחברי ילדות, כיוונה אותנו לסגנון חיים שבו המשפחה הגרעינית היא העוגן והמשענת. גדלנו להיות משפחה עצמאית, מלוכדת ועוטפת. כיף לחזור הביתה בסוף יום העבודה".
בוקר טוב // אוסי: "אני אשת לילה, והבוקר קשה לי". היא מארגנת בדרך כלל כל מה שאפשר בערב שלפני כן, כדי לא לקום מיד לעשייה.
זהר לעומתה קם בחמש בבוקר, ויוצא לריצה סביב המושב – 6 ק"מ בשביל ההיקפי. אחר כך הוא שותה קפה שחור, מסתובב בגינה ומטפל בה קצת – "אני עושה סיבוב עדכון, לראות מה צמח, נשר, גדל, ועושה עדכונים ותיקונים".
בשש וחצי הוא נכנס הביתה ומתחיל לנקות את הבית, בשואב אבק – וזה הצליל שמעיר את כל השאר. בשבע וחצי הוא שותה קפה שחור עם אוסי, וברבע לשמונה הילדים יוצאים לגן ולבית הספר והמבוגרים – לעבודה. הבנות הגדולות חוזרות הביתה רק בסופי שבוע.
שיווק המדבר // אוסי עוסקת בשיווק תיירות ומלווה בעלי עסקים בערבה בשיווק, בשירות ובניהול העסק. "כשמתפרנסים מעיסוק שהוא אתגר, שליחות, מימוש עצמי והגשמה, מרגישים שהדרך מתבהרת, מתקצרת ונעים ללכת בה. אני עוסקת כמעט שלושים שנה בתקשורת וביחסי ציבור, ובעשרים השנים האחרונות בתיירות. שיווק הערבה התיכונה לקהלים מהארץ ומחו"ל הוא אתגר גדול".
פרנסה ועיסוקים // זהר מנהל את תוכניות דרום בעמותת "הזנק לעתיד" ואחראי על התוכנית הלאומית להכשרת הנדסאים במכללה הטכנולוגית באר־שבע. "אני מלווה ארגונים, מרצה, מנהל, מתנדב, שר, מנגן ומגנן, ושותף להובלת שינויים חברתיים בקהילה הקרובה ובקהילות רחוקות. ניהלתי בעבר שני בתי ספר תיכוניים באילת ובדימונה, ועכשיו בעמותת הזנק לעתיד אנחנו רואים ערך גדול ביצירת אופק אקדמי ותעסוקתי לצעירים בפריפריה".
מוזיקה // "בעשור האחרון הפכתי את תחביב הנגינה והשירה בציבור למקצוע נוסף לצד הקריירה המוזיקלית. המוזיקה מלווה אותי כל חיי: מכיתה ב' למדתי בקונסרבטוריום, ובמשך עשרות שנים אני מנגן ושר מול קהל. פעם קראו לי 'ילד פלא', בשל השמיעה האבסולוטית למוסיקה, שהיא היכולת לשמוע את כל הכלים ואת החוקיות של השיר, כמו מתמטיקה הפועלת על פי תצורות שחוזרות על עצמן. במופעים אני רואה שליחות – העברת הערך המוזיקלי ומתן במה לשירים הישראליים, שדרכם נטמעים ערכי אהבת הארץ, ערכי אדם וטבע וערכים של שורשי העם היהודי. במופעי השירה בציבור אני שוזר את סיפורי חיי בשירה וניגון על קלידים, ומתאים את הטקסטים המוזיקליים לקהל".
אוויר וערבה // אוסי היא האחות הבכורה ויש לה שלושה אחים. היא גדלה בבסיסים צבאיים עד שהוריה עברו לתל־מונד כשהייתה בת 14. "אבא שלי היה טייס פנטום. בשונה מהדרך 'המקובלת', פיתחתי קריירה ובתוכה נשזרו הלימודים. למדתי בתיכון ברופין, שירתתי בחיל האוויר תשע שנים, ועם שחרורי בדרגת סרן הגעתי לערבה ונעניתי לאתגר להיות בצוות שהקים, ייסד ופיתח את ענף התיירות הכפרית בערבה התיכונה. בהמשך הקמתי את מערך הדוברות ויחסי הציבור במועצה, וכיהנתי כדוברת המועצה במשך עשור. בתקופה הזו סיימתי לימודי תואר ראשון ושני בחברה ובאמנויות עם התמחות בשינוי חברתי, וגם למדתי לימודי גישור, הנהלת חשבונות וכלכלה משפחתית. אני מודה שלעיתים אני מרגישה שפספסתי את החוויה הסטודנטיאלית".
החוויה הסטודנטיאלית // זהר נולד בפתח־תקווה. גם הוא האח הבכור, ויש לו שלושה אחים. יש לו תואר ראשון בחקלאות וכלכלה מהפקולטה לחקלאות ברחובות, תואר שני בהוראת המדעים מהאוניברסיטה העברית בירושלים ודוקטורט בהצטיינות במנהל עסקים מאוניברסיטת באביש בוליי ברומניה.
ההיכרות // הם נפגשו בגיל עשרים דרך חברה משותפת. אוסי הייתה אז קצינה בתחילת שירות קבע: "בשיחת הטלפון הראשונה בינינו זהר אמר לי: עדיף להיות חמור בטבע מאשר קצין בקבע. מפה לשם, אנחנו כבר כמעט שלושים שנה יחד". הדייט הראשון שלהם היה בהצגה "נ"ב החתול שלך מת", בכיבובם של ליאור אשכנזי ונתי רביץ, שבדיוק יצאו מבית ספר למשחק וזה היה המחזה הראשון שלהם. הם יצאו להצגה בליווי שתי חברות טובות של אוסי. זהר: "ברגע הראשון שראיתי אותה ידעתי שאיתה אני רוצה להתחתן".
מקומות // הם התגוררו ברחובות ואז עברו לבסיס עובדה. כשהיו שם נולדה אייר. הם היו אמורים לעבור לגן־יבנה, ואפילו קנו שם בית. "הייתי אמורה לקבל דרגות רב־סרן ולעבור לתפקיד בקריה, אבל ראש מועצת הערבה התיכונית דאז, שי בן־אליהו ז"ל, הביא אותנו לערבה כזוג צעיר: זהר התקבל לעבודה כמרכז מגמת המדעים בבית הספר התיכון, ואני נבחרתי להיות בצוות שהקים את מערך התיירות הכפרית בערבה. עשינו שינוי בתפיסת עולמנו ובתוכניותינו, ועברנו לבנות את חיינו בערבה".
מושלם // מושב עין־יהב הוא ראשון המושבים בערבה. אוסי: "יש פה הרבה מסורות מקסימות ופעילויות מגבשות ומלכדות. בחגים כל משפחה מביאה שי למשפחות השכנות, וחג השבועות הוא חוויה בפני עצמה". זהר: "פגשנו כאן קהילה איתנה ונעימה. חשוב לי לתרום לה, ולכן אני שותף בארגון אירועי החגים, ומנגן בהם. בשנים האחרונות הוקם אצלנו מועדון לבני הגיל השלישי ואחת לחודש אני מוביל שם ערבי שירה בציבור".
חופש // אוסי: "מזג האוויר הנעים והנוח ברוב ימות השנה, הקפה של הבוקר בגינה הירוקה, השקט המדברי והנוף העוצר נשימה נותנים תחושה שהיומיום הוא סוג של חופש, אבל לפעמים גם מזה צריך חופש. החופשה הזוגית האחרונה שלנו הייתה לפני שנתיים בקרנבל המסכות בוונציה. אנחנו גם אוהבים לטייל ולנפוש באזור הגליל המערבי".
הריונות // אוסי: "חוויתי ארבעה הריונות בשלבים שונים בחיי, בגיל צעיר וגם מאוחר יותר. על המקרר שלנו היה תלוי פעם זימון לקורס טיס לצד זימון לטיפת חלב. יש הבדל גדול בין היריון בגילאי העשרים להיריון בגילאי השלושים והארבעים. קשה ככל שיהיה, התוצאות הסופיות הצדיקו את האתגרים, הקשיים והמאמץ. יש לנו ילדים בפערים גדולים, וההורות שונה. בגיל עשרים את אמא אנרגטית ולחוצה, בגיל ארבעים איו לך אנרגיה במידה שווה אבל יש לך תובנות חיים חשובות לא פחות".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
