במשך יותר מעשור, רעמסס אלקייד חשב על מחשבות. כדוקטורנט באוניברסיטת מישיגן, הוא פיתח ב־2015 ממשק מחשב־מוח שמאפשר לאדם לשלוט בתוכנה ובעזרתה בעצמים פיזיים באמצעות מחשבות בלבד. היום הממשק הזה נח ביסודה של חברת ההזנק שלו, "נוירבל" (Neurable) מבוסטון, המגייסת מימון המון לצורך ייצור אוזניות עם "חיישני מוח". אם תתחבו אותן באוזניכם, הן יגלו לכם מתי הפרודוקטיביות שלכם גבוהה.
בשלב הזה נוירבל מנסה לעזור לאנשים לדעת מתי הם ממוקדים ומסוגלים לקבל החלטות בעבודה, ומתי הם נוטים להיות יצרניים פחות. החיישנים החבויים בתוך האוזניות מאפשרים לנטר את ההתנהגות באינספור מדדים: הם יוכלו לומר באיזו תדירות אנו מתעסקים בטלפון שלנו, כמה פעמים אנחנו שותים מים ומתי אנו מחייכים. החברה אומרת שמטרתה לסייע לאנשים לנצל את זמנם ביעילות רבה יותר ולשפר את בריאותם הנפשית. "זהו מעין פיטביט, שעון התעמלות חכם, המיועד למוח", מסביר אלקייד, אבל הוא מקווה שהטכנולוגיה לא תעצור שם. הוא כבר רואה את היום שבו נוכל לשלוט בטלפון שלנו בלי לגעת בו בידינו, ואפילו בלי פקודות קוליות. "רוצים להתקשר למישהו, או לדלג על שיר? אין צורך להשתמש בידיים שלכם", נכתב באתר נוירבל, בעמוד שמסביר את היכולות האפשריות של האוזניות בתחום הפיקוד המנטלי.
אנשים יוכלו להשתמש במוחם כדי להגיב באינטרנט במקום להקיש על מסך הטלפון החכם או להקליד במקלדת; משקפיים או עדשות מגע יציגו לנו תמונות על סמך מחשבותינו
תמרון העולם הפיזי באמצעות המחשבה בלבד היה פעם עניין של מדע בדיוני. כעת החלום מתגשם, פיתוח אחר פיתוח. הממשק של נוירבל הוא רק אחד המוצרים המבוססים על טכנולוגיות המסוגלות לעשות זאת. כבר עכשיו, "קריאת מוח" מאפשרת לשחקני מחשב להניע דמויות באמצעות מבט על המסך ותו לא. גם ענקית הטכנולוגיה פייסבוק חשפה בחודש מרץ השנה את תוכניתה לחקור טכנולוגיה שתחזה את כוונת המשתמש באמצעות קריאת מחשבותיו, ותהפוך את המידע לפקודות דיגיטליות.
פיתוחים כאלו, סבורים החוקרים, עשויים להוביל למהפכה הטכנולוגית הגדולה הבאה, שתיתן לבני האדם מעין חוש שישי: את מה שהם יחשבו יוכל המחשב להבין, להציג ואף לבטא בקול. במעין טלקינזיס טכנולוגי, תוכלו להקליד בכוח המחשבה, לשתף אחרים בהרהוריכם בלי לומר דבר, ולגלוש באינטרנט בלי ללחוץ על קישורים.
ההשלכות האפשריות של הטכנולוגיה מעוררות חשש בקרב מומחים לאתיקה. לדבריהם, אין חוקים המסדירים טכנולוגיה של קריאת מחשבות, ואי אפשר יהיה לשלוט במה שחברות הענק יעשו במידע שיגרפו ממוחותינו. "המוח הוא מה שהופך אותך לבן אדם. אתה המוח שלך. אם הטכנולוגיה נכנסת למוח שלך, היא נכנסת אליך", אומר רפאל יוסט, מנהל המרכז לנוירוטכנולוגיה באוניברסיטת קולומביה, וראש צוות מחקר שגילה בשנת 2019 כי מכשירים יכולים לא רק לפענח את מחשבותינו, אלא גם להזרים זיכרונות לתוך המוח האנושי.
מה שחשוב כתוב
התעשייה העוסקת בחיבור המוח האנושי למחשבים מכונה "נוירוטק" (לפי האקדמיה ללשון העברית, אגב, יש לומר "נירוטק", כמו "ניטרלי"; וכך גם "נירולוגיה" או "נירון" ולא "נוירולוגיה" ו"נוירון". לצורך הנוחות, ומשום ששמות החברות העוסקות בתחום כוללים לעיתים קרובות את המונח "נוירו", העדפנו להיצמד להגייה האמריקנית המקובלת – א"ש). התחום הזה במדע הביוטכנולוגיה מתפתח לאחרונה במהירות. לפי מנהל המזון והתרופות האמריקני (FDA), הטכנולוגיה כבר משמשת ביעילות לטיפול בחולי פרקינסון ומפחיתה אצלם בעיות איזון, רעידות וקשיי הליכה. טיפולים מבטיחים המפותחים כיום עשויים לסייע בעתיד לסובלים מהפרעות נוירולוגיות אחרות, כמו ADHD, אלצהיימר ואפילפסיה. מדענים משתמשים בנוירוטק למחקר על דיכאון, חרדה ופחד. אך ככל שעובר הזמן, גדל ההיקף של שימושים מסחריים־צרכניים, ולאו דווקא רפואיים, בטכנולוגיה הזאת.
מאז 2014, חברות הזנק כמו Muse, Dreem ו־BrainCo השיקו סרטי ראש ומערכות לבישות אחרות שמסוגלות לקרוא את המחשבות במובנים מסוימים, ומיועדות לשימוש ביתי. חברת נקסטמיינד (NextMind) מוכרת תוסף למשקפי מציאות מדומה, שמאפשר לשלוט במשחק באמצעות המחשבה בלבד. מכשיר מבוסס אא"ג של Urgotech מורכב על הראש במהלך היום, ולטענת החברה עוזר למוח לישון טוב יותר בלילה. Versus השיקה אוזניות ניסיוניות בעלוּת 1,500 דולר, שנועדו לאמן את המשתמש לנקות את מחשבותיו ולהפחית את המתח בחייו.
מכשיר קריאת המוח של נקסטמיינד (למטה) מוצמד לראש סמוך לקליפת המוח החזותית. המכונה נועדה ללמוד במה מבטנו מתמקד, ולתרגם זאת לפקודות
וזו רק ההתחלה. התיאוריה אומרת שממשקי מוח־מחשב יזרזו בעתיד את השליטה בחומרה ובתוכנה. אנשים יוכלו להשתמש במוחם כדי להגיב באינטרנט, במקום להקיש על מסך הטלפון החכם או להקליד במקלדת; אפשר יהיה להחליף את הטלפון החכם במשקפיים או בעדשות מגע שיציגו לנו תמונות על סמך מחשבותינו. "דמיינו שתוכלו להקליד 100 מילים בדקה באמצעות המחשבה בלבד. זה יהיה סופן של המקלדות", אומר יוסט.
לפי חוקרי מדעי המוח, מחשבותינו הן תוצר של רשת נוירונים שיורים זרמי חשמל במערכת העצבים שלנו. ה"פולסים" האלו ניתנים לזיהוי, אך קשה לפענח את הדפוסים המורכבים שלהם. בכל פעם שאנחנו חושבים או מתמקדים במשהו, נוירונים במוח שלנו מייצרים אותות חשמליים, הנעים כמו גלים בתוך הגולגולת. חיישנים המוצמדים לראש יכולים לקלוט את האותות העדינים הללו, ואלגוריתמים יכולים לפענח את המידע ולתרגם אותו לפעולה בעלת משמעות.
לעת עתה איננו יכולים לעשות הרבה באמצעות המחשבה, בין השאר משום שפענוח גלי מוח הוא מדע מורכב. "אנחנו לא קרובים להבנה מלאה של אופן פעולת המוח", אומרת פולינה אניקייבה, מדענית מוח ב־MIT שחוקרת ביואלקטרוניקה. "יש לנו מושג טוב למדי לגבי כמה פונקציות מהותיות, אבל הן עדיין בשלבי מחקר".
ליצרני הגאדג'טים יש אפילו פחות מידע, משום שההתקנים שלהם אינם אוספים את האותות בצורה מדויקת. מדענים במעבדה יכולים לחקור את תפקוד המוח בפירוט רב, ולעקוב אחר נוירונים יחידים באמצעות מכונות fMRI (דימות תהודה מגנטית תפקודי) המודדות שינויים במוח בזמן אמת. חברות אלקטרוניקה לא יכולות לעשות זאת, כי חיישנים פולשניים פחות אינם מסוגלים לספק קריאות אמינות במיוחד.
מחשבות ושניות
קריאת המוח היא תהליך עדין. פולסים עצביים זעירים צריכים לעבור דרך הגולגולת, הקרקפת והשיער לפני שהם נקלטים בחיישן; לאחר מכן על המחשב לפרש את משמעות האותות. כל שלב מגדיל את הסיכוי לשגיאה, ותנועות שרירים קלות כמו מצמוץ חזקות הרבה יותר מהאות הנקלט, ועלולות לעוות את הנתונים או להסתיר אותם כליל.
גם בלי שכל התשובות נמצאות בידיהן, חברות נוירוטק מנסות להתחבר לחלקים במוח כדי ללמוד על אופן הביטוי של המחשבות. במקביל הן שואפות להבין על אילו שירותי סריקת מוח אנשים מוכנים לשלם. הטכניקה הנפוצה ביותר אצלן היא אא"ג, המסתמכת על אלקטרודות שמוצמדות לראש. למשל, מכשיר קריאת המוח של נקסטמיינד מוצמד לראש סמוך לקליפת המוח החזותית, שמעבדת תמונות. המכוֹנה אמורה ללמוד במה מבטנו מתמקד, ולתרגם את מה שלמדה ל"פקודות מוח ישירות", כגון הזזת דמויות וחפצים במשחקי מחשב.
"העולם רוצה את האינטראקציה הקלה ביותר עם המכשירים היומיומיים שלנו", אומר סיד קוידר, המנכ"ל והמייסד של נקסטמיינד, הפועלת בפריז. "החיבור הישיר שלנו יוצר סימביוזה בינך ובין המכשירים שלך".
למחשבים נדרש זמן כדי לקרוא את מחשבותינו ולהסיק מה רצוננו, וההשהיה הזו מכבידה על הטכנולוגיה בתחום. בני אדם מקלידים על מסך הטלפון החכם מהר יותר משהמחשב יכול לנחש על אילו מקשים אנחנו מביטים, ולהגיב בהתאם. זמן ההשהיה במכשיר של נקסטמיינד הוא פחות משנייה, ולדברי טיריאל ווד, בלוגר בן 33 שבוחן משחקי מציאות מדומה למחייתו, השימוש בו היה חוויה מדהימה. בינואר השנה הוא בחן את ביצועי המכשיר, והבחין בהשהיה מסוימת, ובכל זאת התרשם. "יכולתי להביט באזור ו'להעתיק' את עצמי לשם, אבל התנועות האלה היו מהירות יותר אילו השתמשתי בעכבר", אומר ווד.
מצד שני, יש גבול למה שאנחנו מסוגלים לעשות בידינו; כוח המוח יכול להוסיף שכבה נוספת של מעורבות. לדוגמה, דמיינו הקלדה על המסך באמצעות האצבעות בעודכם מעצבים את הטקסט בעזרת מחשבתכם.
גישה נוירוטקית נוספת היא להשתמש באלקטרומיוגרפיה (EMG, בדיקת הולכה עצבית) כדי להקליט אותות עצביים במקום אחר בגוף, ולעקוב למשל אחר כוונתנו להניע שריר. BrainCo, הפועלת בתחום הרובוטיקה, משתמשת בטכנולוגיה כזו כדי להניע תותבות (פרוטזות). מיקרוסופט חוקרת את השימושים של הטכנולוגיה בתחום ניהול הלחצים. פייסבוק רוצה להשתמש בה למשקפי מציאות רבודה. ענקית הרשתות החברתיות פרסמה בחודש מרץ את מחקריה בנושא, כדי שאנשים יוכלו להביע את פחדיהם וחששותיהם מהטכנולוגיה. "המציאות היא שאנחנו לא יכולים לחזות או לפתור בכוחות עצמנו את כל הסוגיות האתיות הקשורות לטכנולוגיה הזו", הודה שון קלר, מנהל המחקר המדעי של "פייסבוק ריאליטי לאבס".
גישה שלישית, שאינה ידידותית כלל לצרכן, רוצה לקדוח חורים בראשינו. את הרעיון הזה מקדם מיליארדר־העל אילון מאסק: בשנת 2016 השיק מנכ"ל טסלה את "נוירלינק" (Neuralink), שמבקשת "לשפר את האנושות" באמצעות בינה מלאכותית. הוא התחייב להשקיע 100 מיליון דולר בחברה, שלדעת מדעני מוח, ניסוייה עשויים לסייע לסובלים ממחלות ומהפרעות הפוגעות במוח.
עד כה החברה התמקדה בבעלי חיים. ב־8 באפריל פרסמה נוירלינק סרטון המציג קוף שמשחק משחקי מחשב באמצעות מחשבות בלבד, בזכות שבב שחובר למוחו כשישה שבועות לפני צילום הסרטון. מאסק אומר שהממשק הניסויי יאפשר יום אחד לאנשים עם בעיות נוירולוגיות לשלוט במחשבים בעזרת מוחם "מהר יותר ממי שמשתמש באצבעותיו". החברה עדיין רחוקה מהשלב של ניסויים דומים בבני אדם.
מוצרי חישה מוחית בוסריים זמינים באינטרנט כבר שנים, אך עדיין לא ברור אם ממשק עצבי לביש יוכל לכבוש את העולם – ואם כן, מתי הוא יוצע לציבור, ומה עשוי להיות המחיר לצרכן. אבל היישומים של הטכנולוגיה הם אינסופיים לכאורה. האם נוכל לדעת מה חיית המחמד שלנו חושבת, להעביר תמונות מדמיוננו ישירות למסך המחשב, או להתעלות מעל מגבלות הלשון ולשתף את הזולת ברעיונות שלנו בלי לומר או לכתוב מילה? האם מחשב יהיה מסוגל לארגן את מחשבותינו למעננו וליצור מהן תסריט לסרט, עבודה לאקדמיה או אפילו מצגת פשוטה לעמיתים בעבודה?
"יהיה נהדר אם בינה מלאכותית תוכל למיין את כל המחשבות בראש שלנו", אומרת חוקרת מדעי המחשב מרי־לו ג'פסן, מייסדת Openwater, חברת הזנק שמתמקדת בהדמיה פנימית לא פולשנית. "זה יכול להיות כלי הפרודוקטיביות האישית האולטימטיבי. באמצעות הבנת אופן פעולתו של המוח שלנו נוכל לפתור הרבה בעיות. נוכל להפוך את עצמנו למשהו אחר, טוב יותר".
תרגום: אלחנן שפייזר
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
