ממשרד האוצר נמסר:
"ההחלטה על ביטול המכס על ייבוא חמאה התקבלה לאחר מחסור ממושך, שהסתיים רק לאחר פתיחת השוק"
"בוא לראות כדורגל", רטט הסלולר לרגל הודעה שנשלחה מאת אחד מחבריי הטובים, אביאל שמו. "אני בא למרות שאני לא אוהד את ריאל או צ'לסי, מה להביא לאכול?", שאלתי בתמורה. "מה שבא לך", ענה אביאל ולא הבין לאן הוא נכנס. רגע לפני חג השבועות, לא התכוונתי להשקיע יותר מדי – הסתפקתי בטוסטים פשוטים עם חמאה. אבל החמאה, בה דווקא כן אפשר היום להשקיע – יש כל כך הרבה חמאות על המדף, והחלטתי לקנות חמאות שונות ולשאול את חבריי המרוכזים בכדורגל איזו חמאה טובה יותר.
לאחר סיבוב לא קצר בכמה סופרמרקטים רכשתי לבסוף שלושה סוגים של חמאה: אחת ישראלית, אחת מיוצרת בליטא, והשלישית בצרפת. פערי המחירים היו גדולים למדי: על החמאה הישראלית שילמתי כשמונה שקלים, על הליטאית כ־13 שקלים, ואילו הצרפתית עלתה ארבעה שקלים – אבל ממנה רכשתי רק 100 גרם, ומהאחרות 200, אז תעשו את החשבון.
בדרך כלל חמאה שמיובאת מחו"ל יקרה יותר מחמאה ישראלית, אבל עצם קיומה על המדפים שלנו הוא חדש יחסית: לפני כשנתיים הסירו את המכסים כדי שנוכל לקבל חמאה זולה יותר. יש לציין שהמחירים, כמו שאתם רואים, זהים ואפילו גבוהים יותר לחמאות המיובאות. "ביטול המכס על החמאה הוביל לעלייה של 27 אחוזים בצריכת החמאה בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019", אמרו לי במשרד האוצר. "מחיר החמאה המיובאת ירד ב־11 אחוזים, ממחיר ממוצע של כ־51 שקל לק"ג ב־2019 למחיר של כ־45 שקל לק"ג ב־2020, ומחיר החמאה המקומית ירד במעט. בנוסף, חל גידול של 32 אחוזים במגוון מוצרי החמאה על המדף. יצוין כי הפטור ממכס על חמאה מאפשר ייבוא של מוצרים יוקרתיים יותר, שלא הוצעו לצרכנים בעבר. עם זאת, החלטת שר האוצר קבעה כי יבוא חמאה לישראל לא יחויב במכס, ללא הגבלות למדינת יצוא זו או אחרת".
בקיצור, בשנתיים האחרונות הישראלים נהיו מפונקים יותר וזכו לטעום חמאות יוקרתיות יותר, לפחות לפי משרד האוצר. עכשיו כל מה שנשאר הוא לבדוק אם הטעם של החמאות תוצרת חו"ל באמת טוב יותר, או שאפשר להסתפק בחמאות שמיוצרות בישראל. במחצית – אחת־אפס לצ'לסי, אחרי שטימו ורנר נגח לרשת – הכנתי לאביאל שלושה טוסטים, ועל כל אחד מרחתי חמאה אחרת בלי שידע איזה סוג של חמאה הוא אוכל. רק אמרתי לו שהוא טועם חמאה צרפתית, ליטאית וישראלית.
אביאל טעם, קבע את מדרג הטעם מבחינתו וניסה לנחש מאיפה הגיעה כל חמאה. הוא חשב שהחמאה הכי טעימה יוצרה בישראל, אחריה החמאה מצרפת והאחרונה – החמאה הליטאית. על טעם וריח אין להתווכח, אבל הוא נכשל במבחן הטעימה העיוורת: החמאה שהייתה הכי טעימה לו הייתה דווקא היקרה ביותר, זו שיוצרה בליטא; הישראלית דורגה אחריה, ולבסוף הצרפתית.
הקורבן הבא הייתה מיכל, השותפה בדירה. היא דירגה את החמאות, ואז ניחשה שהטעם שלה זהה לטעם של אביאל: ליטא, ישראל וצרפת. אבל לא, גיליתי לה: למעשה היא אהבה את הישראלית יותר, ואחריה את הליטאית. הצרפתים, שוב, הגיעו אחרונים. הבריטים לעומתם ניצחו: מייסון מאונט תקע את הכדור לרשת מקו החמש בדקה ה־84, וצ'לסי ניצחה את ריאל מדריד שתיים־אפס.
תהיתי אם משרד האוצר, כשהחליט לפתוח את השוק לייבוא חופשי, התחשב בטעם החמאה ובמגוון שראוי שגם הישראלים ייחשפו אליו. במשרד ענו לי ש"ההחלטה על ביטול המכס על ייבוא חמאה התקבלה לאחר תקופת מחסור ממושכת, שהסתיימה רק לאחר פתיחת השוק לייבוא". בקיצור, לכסף אין ריח או טעם, מבחינת האוצר.
הפערים במחירי החמאה עוררו תהיות, אבל גם במוצרי חלב שמיוצרים בישראל יש פערים גדולים מאוד במחירים. במקרה של הלַבַּנֶה, טוען עו"ד ערן גולן, אנחנו משלמים בדרך כלל יותר על מוצר נחות בהרבה ממה שאנחנו יכולים לקנות. "על קופסה של חצי קילו לבנה שילמתי בטייבה 15 שקלים במכולת השכונתית, אבל בסופר השכונתי בתל־אביב קופסה של 250 גרם עולה 12־13 שקלים חדשים – זאת אומרת, המחיר כמעט כפול", אומר גולן, חובב לבנה מושבע שאפילו מכין אותה בעצמו לפעמים. "לפני כמה שנים טיילתי בצפון והוגשה לי ולבת הזוג שלי דאז לבנה שהייתה שונה מכל מה שהכרתי. שנים אחר כך נתקלתי באותה לבנה במכולת ביפו, והמוכר אמר לי שלא סתם היה הבדל בטעם. כמעט כל הגבינות שמוכרים במגזר היהודי תחת הכינוי לבנה לא עשויות מחלב טרי 100 אחוז, וזאת בכלל לא לבנה אמיתית.
"בתחילה פקפקתי בדבריו, אבל כשעברתי במדף הלבנה בסופר המקומי ראיתי שבאמת כמעט כל הלבנה שנמכרת בחנויות לא עשויה בשיטה המסורתית. זהו אחד המקרים הנדירים שבהם הציבור היהודי קונה מוצר לא אותנטי במחיר גבוה בהרבה מהמחיר של המוצר האמיתי, ואינו מודע כלל להבדל. אגב, הלבנה שמיוצרת במגזר הערבי כשרה, ויש כאלה שאפילו כשרות למהדרין.
"אז אני ממליץ לפקוח עיניים ולבדוק אם יש על המדפים לבנה ערבית. בחלק מהרשתות אפשר אפילו לקנות אותה אונליין. אפשר גם כמובן לפנות לרשות להגנת הצרכן, לדבר עם התקשורת ולהסביר שזה לא הגיוני שהלבנה שרובנו קונים בכלל לא אמיתית, ואנו משלמים עליה כמעט פי שניים מהלבנה המקורית. אולי גם יש כאן הטעיה, ואפשר להגיש עליה תביעה ייצוגית".
לתגובות: Bini365@gmail.com
