הבית // דירת חדר, 30 מ"ר, בבניין בן ארבע קומות. השירותים והמקלחת צמודים לסלון, ובחוץ יש מרפסת קטנה. "הבית קטנטן, בעזרת השם הבורא ירחיב גבולנו".
זו דירת עמידר שהייתה שייכת לאמא שלה, ולאחר מותה היא נשארה כאן. "כולי תקווה שלא יפנו אותי. הבית לא באמת עונה על הצרכים שלנו, אבל אני אומרת תודה על זה שיש לי מקום לישון בו. כבר הספקתי ללמוד בחיים ששום דבר לא מובן מאליו".
בוקר טוב // יסכה מתעוררת מוקדם. "הקימה בבוקר מאתגרת – אני בחורה שאוהבת להתפנק בבוקר במיטה. כשאני כבר מתעוררת אני אומרת מודה אני לפניך ותודה לך בורא עולם על הבוקר הנפלא. אני משתדלת לקום בחיוך. אחר כך אני מכינה מהר כריכים עם חביתות לילדים. הם מתארגנים בעצמם, עצמאות חשובה לילדים ולי כאמא יש מספיק מטלות בבוקר. והילדים שלי יודעים שאצלי זה חוק, לא פותחים מחשב לפני שמוכנים לצאת. כשאני מסיימת להתלבש והאוכל מוכן, אני נותנת צדקה ויוצאת מהבית לעבודה".
פרנסה // יסכה מתפרנסת מניהול חשבונות אינסטגרם ופייסבוק לעסקים. "אני נהנית לפרסם עסקים ולקדם אותם. בכל מקום שאני נמצאת בו אני רואה בחדות מה צריך לשנות, מה מועיל ומה פחות מועיל, ומתווה ללקוחות שלי את הדרך הנכונה להם".
מקצוע // בליבה ובעברה היא מעצבת אופנה, אבל לא עובדת כרגע בתחום. "מעולם לא למדתי עיצוב, פשוט נולדתי עם כישרון טבעי וחוש אסתטי מפותח. הוצאתי קולקציה ראשונה, אבל אחרי שהתגרשתי התרסקתי רגשית והיה לי קשה לחזור לזה. בקרוב אני מתכננת לחזור לתחום ולהוציא קולקציית מטפחות ייחודית".
חלה // מדי פעם היא עורכת ערבי הפרשת חלה, ומספרת בהם את סיפורה האישי. "זה ממש ערב העצמה נשית ואישית, עם שירים וריקודים ובעיקר חיזוק הנפש. ערב שמרים את הרוח. אני חושבת שהסיפור שלי נותן הרבה כוח לנשים – להתמודד גם עם דברים קשים, ולומר תודה גם כשהכול קשה. לי אישית המוזיקה עזרה מאוד בעת משבר, ואני משתמשת בה בערבים שלי ומרקידה את הנשים. לאחרונה גם התחלתי לשיר".
בתים // היא גדלה ברחובות במשפחה לא דתית, הקטנה משלושה אחים. הוריה התגרשו כשהייתה קטנה וכעבור זמן מה נישאו בשנית, חזרו בתשובה ואז התגרשו שוב. לאחר הגירושין היא עברה להתגורר עם אמא שלה. "עברנו המון בתים: גרתי בבאר־שבע, בירושלים, בבני־ברק, ברחובות".
חזרה בתשובה // כשהייתה בת 16 החלה גם היא בתהליך של חזרה בתשובה. "התחלתי להתחזק. עברתי לבית ספר לבנות ומשם למדרשה לחוזרות בתשובה ואז למכון לחוזרות בתשובה. למדתי במדרשה מדהימה, ונחשפתי שם לרב שהרבה בנות הלכו אליו.
"בתור חוזרת בתשובה חיפשתי כל הזמן תשובות לשאלות, וזה היה נראה לי מעניין. הלכתי לפגוש אותו ומיד הוקסמתי. עברתי להתגורר במרכז שהוא פתח, ובמשך חמש שנים הייתי חלק מכת".
כת // יותר משישים בנות, כולן חוזרות בתשובה, גרו במרכז שניהל הרב. "להיות חלק מכת זה אומר שאין לך שליטה על החיים שלך, אין לך פרטיות. גרנו כולנו בחדר קטן ולא היה מקום לכולן. היו לילות שהייתי ישנה על הגג בחוץ, כי לא היה לי איפה לישון. כל היום למדנו תורה, לא עבדנו כי זה אסור ולא צנוע, ואם היינו רוצות לצאת – היינו צריכות לבקש רשות מהרב, והיו עונשים שכללו התעלמות גורפת ולעיתים התנהגות משפילה ולא נעימה מצידו. נענשתי לא מעט משום שהייתי דעתנית מדי מבחינתו. הייתי שואלת מה שאני לא מבינה, מביעה דעה.
"במשך שנתיים חייתי מתוך מזוודה כי הוא פשוט לא הסכים שאשתמש בארון הבגדים. במשך כמה שנים ישנתי על מזרן בפינת האוכל. היו שם ממש תת־תנאים, אבל האמנתי בכל ליבי שאני נמצאת במקום טוב. ככה זה כשאתה לא רואה בעיניים ועובר שטיפת מוח יומיומית. אסור לרקוד, אסור לנסוע באוטובוס מעורב – דברים שהיום נראים לי הזויים. כל מה שהרב היה אומר הייתי עושה, אפילו ללכת לבית הכנסת בשבת היה אסור כי זה לא צנוע.
"כל מי שהייתה שם פיתחה בו תלות אדירה, ועד היום יש בנות שלא מסוגלות להשתחרר ממנו. אחרי חמש שנים קמתי וברחתי, ובדיעבד הרגשתי שממש הצלתי את עצמי. עברתי שם התעללות נפשית קשה ובמשך שנים פשוט פחדתי לקום וללכת".
חתונה וגירושין // אחרי התקופה הזאת פגשה את בן זוגה, חבר של אחותה וגיסה. "כשיצאתי מהכת הייתי בטראומה ופחדתי להכיר גברים בשידוכים. לא סמכתי על אף אחד, ורציתי להתחתן עם מישהו שיש לי הכרות מקדימה איתו". הם יצאו שלושה חודשים, התחתנו, הולידו שני ילדים והתגרשו אחרי ארבע שנות נישואין. "לא הסתדרנו, והחלטנו די מהר לפרק את החבילה. כיום הילדים בחזקתי, וזה לעיתים מאתגר כי אין לי שום עזרה. לגרוש שלי יש הסדרי ראייה, והוא רואה אותם מתי שהוא רוצה, אני לא מגבילה. אנחנו במערכת יחסים מכבדת".
אמא // אחרי הגירושין היא עברה לגור עם אמא שלה, אבל סמוך לכך היא נפטרה. "זה שבר אותי לגמרי. היא הייתה העוגן שלי, היחידה שתמכה בי תמיד ולא משנה מה. היא תמיד הייתה שם בשבילי".
אבא // "לא עברה שנה וגם אבא שלי נפטר, היה לי ממש קשה. הקשר שלי עם אבא היה מורכב אבל אהבתי אותו מאוד והאובדן היה גדול".
לבד // היום היא לבדה, וצריכה לדאוג לשני הילדים. "לא פשוט להיות לבד. היו ימים ולילות שלא ידעתי מה יהיה איתי ועם הילדים, זה היה קשה מאוד – הילדים, העול של הבית, העול של הפרנסה. היו חודשים של עוני ממש, של חרפת רעב, הרבה חובות מול ההוצאה לפועל. אבל התקופה הקשה הזאת לימדה אותי המון גם על עצמי, על החוזק שלי. הייתי מדברת עם בורא עולם, אומרת לו תודה, מתפללת, נוסעת לקברי צדיקים קדושים כמו רבי שמעון בר יוחאי, או רבי מאיר בעל הנס, ובכל פעם שהתפללתי תפילתי נענתה והמצב שלי רק השתפר. הייתי רוקדת בלילות תוך כדי שאני בוכה, אומרת לבורא עולם שלא יעזוב אותי. זה היה ברור לי שהוא לא יעזוב אותי לבד. הקב"ה שולח לי כוחות והצלחתי איכשהו לעלות על הגל, אבל הדרך עוד ארוכה".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
