מההוצאה לאור נמסר:
״הוצאת ספר פשוט יכולה לעלות 15 אלף שקלים – ככל שהספר דורש עבודה ועריכה, המחיר יכול לטפס הלאה"
אולי תירשם ללימודי ספרות, הציעה אמא שלי לפני בערך עשור, בתקופה שהתלבטתי מה ללמוד באוניברסיטה. בהחלט רציתי לעשות כעצתה, אך חששתי שלא אוכל להתפרנס מכך; אז נרשמתי ללימודי משפטים, אבל עדיין נותר בי החלום על פסקאות ועמודים, ועל ספר משלי. לקראת שבוע הספר, שיתחיל בשבוע הבא, יצאתי לבדוק כמה יעלה לי להגשים את החלום, אם ארצה.
אהרלה אדמנית כבר הוציא שני ספרים – ספר ביכוריו, "כשפגע בי האור השואל", זכה בפרס שרת התרבות למשוררים בשנת תשע"ח, ובימים אלו רואה אור ספרו השני, "טלטלה גבר". "הרצון להוציא ספר עם השירים שלי הגיע מתוך קריאה פנימית", הוא אומר לי. "התחלתי לכתוב לפני ארבע שנים. לאחר פחות משנה הצטברה אצלי כמות לא קטנה של שירים, והרגשתי שאני בשל להוציא אותם בספר. פניתי ל־15 הוצאות לאור, בעיקר דרך הדוא"ל. חלקן לא ענו, אחרות השיבו שהן מלאות לשנים הקרובות או שהן מוציאות רק שירה מתורגמת.
"הפנייה הזאת היא סיפור שלם, כי צריך לשלוח את כתב היד כשהוא מוכן ובשל לפרסום, ובשירה בדרך כלל הטקסט גם אמור להיות מנוקד. חלק מההוצאות לאור דורשות להדפיס את כתב היד ולשלוח אותו בדואר, וזו התעסקות לא קטנה.
"יש הוצאות ששולחות את כתבי היד לבדיקה אצל לקטור שמחווה את דעתו, ולא מעט ספרים לא עוברים את הסינון. מצד אחד זה עוד מכשול, ומצד שני מי שעובר את הלקטור מוכיח בכך שיש ליצירה שלו ערך. אבל זה לא הסוף: כשההוצאה מוכנה לפרסם את היצירה, היא עושה זאת לרוב על חשבון היוצר. אלה סכומים לא מבוטלים של עשרות אלפי שקלים, הוצאה גדולה ליוצרים בתחילת דרכם".
כדי להבין מהי העלות של פרסום ספר שירה או פרוזה פניתי לכמה הוצאות ספרים. בהוצאת כרמל הסבירו לי שעלות ספר ״פשוט״, כלומר דל עמודים, יכולה להגיע ל־51 אלף שקלים ויותר. ספר שדורש עבודה רבה יותר מצריך כמובן השקעה כספית גדולה יותר. בהוצאת "עם עובד" הסבירו לי שהעלות היא עליהם, והם בוחרים רק ספרים שיוכלו לממן בעצמם. הוצאת "קשב לשירה" ויתרה על השדה כולו: היא אינה מדפיסה שירת מקור, דהיינו של משוררים בעברית, אלא רק שירה מתורגמת.
"אחרי שקיבלתי תשובה חיובית מאחת מההוצאות הנחשבות, הבנתי שאני צריך לגייס את הסכום בעצמי", מספר אדמנית. "לפני שהתחלתי בגיוס הכסף חזרו אליי מהוצאה אחרת, והציעו לי להוציא את הספר בסכום נמוך יותר, וככה בסוף עשיתי. מימון ההמונים הוא סיפור לא קטן והמון התעסקות, והדסטארט בעצמם לוקחים עמלה של כעשרה אחוזים".
עומר ולדמן הוציא לאור בספרו "חינוך גופני" שירים שאסף בשבע שנים. גם הוא אומר שהקושי העיקרי הוא המימון. "ההוצאות לא נלהבות, בלשון המעטה, מספרי שירה. הן רוצות, בצדק מבחינתן, לבטח את עצמן מכמה כיוונים. זה אומר שהספר יוצא במהדורה מצומצמת, בדרך כלל 500 עד 1,000 עותקים. לכן גם הוצאות שנחשבות מכובדות מרבות להוציא ספרי שירה של פנסיונרים אמידים. לי כסטודנט לא היה סכום גדול להשקעה, ולכן נאבקתי לשכנע את ההוצאה לשלוח את הספר להתמודד על מענקים. בסופו של דבר הצלחתי לקבל מימון מלא לספר שלי, אבל זה דרש ממני מאמץ לא מבוטל, והספר יצא שנתיים אחרי שהגשתי כתב יד. רבים מחבריי המשוררים שפרסמו לצידי את ספריהם הראשונים, נאלצו להוציא מכיסיהם או מכיסי הוריהם אלפי שקלים, משום שלא זכו במענקים או שהמענקים לא הספיקו".
אז למה בכלל להוציא ספר?
"בדרך כלל לא ממש סופרים אותך בתחום השירה עד שאתה מוציא ספר. פרסמתי עשרות שירים בעיתונים ובכתבי עת, אבל בדרך כלל הם נבלעו בין הרבה שירים ופרסומים אחרים. תשומת הלב שהם קיבלו כשכונסו לספר נפרד, הייתה גבוהה יותר מזו שניתנה להם בפרסום הראשון. ויש עוד עניין: רוב הפרסים והמענקים למשוררים ניתנים על ספרים או על קבצים בהכנה, ולא על שירים בודדים".
זאת גם הסיבה לכך שאנשים מתעקשים להגיש את כתבי היד להוצאה, ולא להדפיס את הספר בעצמם, גם אם ממילא הם אלה שמגייסים את הכסף. "העובדה שהוצאה מכובדת הסכימה לפרסם את הספר שלך נותנת לו יוקרה", אומר אהרלה אדמנית. "היא יכולה גם להשפיע על הגשת הספר לתחרויות ולעודד הזמנות לאירועים – ערבי השקה וכנסים. מי שנתקע בלי הוצאה, תמיד יכול לפרסם את הספר בהוצאה עצמית ולדאוג לעימוד, עריכה והגהה, כריכה והדפסה. זה בהחלט יכול להיות פתרון".
עו"ד אורי בסט, שותף במשרד עו"ד ריינגולד־בסט, מזהיר שמי שניגש להוצאת ספרים צריך לוודא שזכויותיו ביצירתו נשמרות כראוי. "לכל יצירה ספרותית יכולים להיות כמה שימושים מסחריים, כמו יצירות המשך, עיבוד למחזה או סרט ועוד. לרוב סופרים או משוררים מתבקשים להעביר להוצאת הספרים את מלוא זכויותיהם ביצירה, או לתת לה רישיון בלעדי לשימוש בזכויות האלו. חשוב להקפיד ולהבין אילו זכויות מועברות להוצאות, ואילו נשארות בידי הסופר".
למה בכלל נדרשים הכותבים לשלם על הוצאת ספריהם? לדברי הסופר ניר ברעם, הסיבה היא הצפת השוק בספרים. "לסופרים חדשים יש פחות הזדמנויות בהוצאות חזקות, שיכולות לדחוף את הספרים בעצמן. לכן הסופר הצעיר צריך ללכת להוצאות קטנות, שהיכולת שלהן להגיע לקהל הרחב היא מוגבלת".
האם השימוש בהדסטארט מוזיל את ערך הספרות?
"בכלל לא. יש עיוורון של הוצאות ספרים כלפי כישרונות חדשים וכלפי אנשים שכותבים בסגנונות אחרים ומביאים קולות שהעורכים פחות מכירים ופחות מתעניינים בהם. ההדסטארט מאפשר לעולם הספרים להתרחב לז'אנרים אחרים, כמו סיפורים קצרים או מדע בדיוני ופנטזיה. הבעיה היא שנוצרת אצל הכותבים תקווה גדולה שאחרי שהספר יצא, הם יצליחו להגיע לקהל הרחב. בפייסבוק שלי כל אדם חמישי מוציא ספר, וזה לא דבר רע, אבל לא כל אחד יכול גם להצליח.
"בכלל, בשנים האחרונות פוחת קהל קוראי הספרים. הדור הצעיר מעדיף לראות סדרות, והן החליפו בשביל הרבה מאוד אנשים את הרגלי הקריאה. הרבה ספרים יוצאים אבל הקהל לא התרחב, וההוצאות צריכות להתמודד עם זה. קשה לפתות אנשים לקרוא ספרים".
מה היית ממליץ לסופר או משורר צעיר שיש לו תוכן להוציא?
"הדבר הראשון שיוצר צעיר צריך לעשות הוא להשיג עורך שיכול לעזור לו להשתפר. אני ממליץ לעבוד עם עורך, ורק אחר כך לנסות להגיע להוצאת ספרים".
