האורחים מאמריקה הלטינית מוכת המגפה שהגיעו לאירוע החגיגי בהרצליה פיתוח, נהנו מהתפוגגות הגבלות הקורונה בישראל. אפשר להתכנס יחד, מותר לאכול במסעדות, חוזרים ללחוץ ידיים. "זה גן עדן כאן", אומר בחיוך אייזיק אסא, איש עסקים ופילנתרופ יהודי־מקסיקני. הוא הגיע לארץ לביקור בן כשבוע, כדי להשיק את השלוחה המקומית של איל"ן (ILAN) – השדולה הפרו־ישראלית שייסד במטרה לחזק את הקשרים בין ישראל לאמריקה הלטינית. פרופ' ישראל אומן, איש העסקים רון לאודר, מלקולם הונליין מוועדת הנשיאים של הארגונים היהודיים בארה"ב, הקונסול לשעבר דני דיין ועוד הם בין חברי הנהלת השדולה.
איל"ן שמה דגש מיוחד על הקהילה ההיספנית בארה"ב דווקא. "בעוד כעשרים שנה, אחד מכל שלושה אמריקנים יהיה ממוצא לטיני", אומר אסא. לכן הוא משקיע בשדולה זמן, אנרגיה ומיליוני דולרים: חשיבות הקשר היא אסטרטגית בעיניו. "אם לא נגייס אותם לטובת ישראל, נאבד את אמריקה. יחד עם החדשנות, החוכמה והאמונה הישראלית, נביא בשורה אדירה וחיבור טרנס־אטלנטי".
הרעיון עלה במהלך ביקורו של ראש הממשלה נתניהו במקסיקו בספטמבר 2017. מסעו במרכז אמריקה ובדרומה היה הביקור הממלכתי הראשון של ראש ממשלה ישראלי ביבשת אמריקה מדרום לגבול ארה"ב. "הייתה לי אז הזדמנות להיפגש עם יואב הורוביץ, שהיה מנכ"ל משרד ראש הממשלה, והסברתי לו עד כמה חשוב להיות בקשר לא רק עם אמריקה הלטינית אלא גם עם הלטינים באמריקה", מספר אסא. "היום יש בארה"ב 57 מיליון לטינוס, ובעוד עשרים שנה יהיו למעלה מ־100 מיליון. הלטינים בארה"ב שומרים על הזהות שלהם, וההוכחה הטובה ביותר לכך היא שענף ההכנסה הדולרי השני בגודלו של מקסיקו, לאחר הנפט, הוא הדולרים שמגיעים ממקסיקנים־לשעבר שחיים בארה"ב. אז הקשר בין האוכלוסיות עדיין קיים, והוא חשוב מאוד. למרבה הצער, ארגונים יהודיים כמו איפא"ק ממוקדים בעיקר בלבנים, לא בלטינים. כיום הלטינים בארה"ב ובאמריקה הלטינית לא נגדנו, אבל גם לא בעדנו".
כמה מהם כן נגדנו, כמו חברת הקונגרס הדמוקרטית אלכסנדריה אוקסיו־קורטז, המוציאה את דיבת ישראל בפוליטיקה האמריקנית.
"היא אחת, אבל הרוב ניטרליים. הם לא ממש יודעים על המתרחש פה, ואין להם דעה מגובשת לכאן או לכאן. אני חושב שדרך הפעילויות שאיל"ן מארגנת, לטינים רבים יוכלו לקבל תמונה אמיתית של ישראל. במקום לנסות לטפל אחר כך בתנועת החרם ובתופעות דומות שעלולות להתפתח, כדאי לפעול מראש".
"הרב של דמשק וסבא שלי נפגשו עם אלי כהן לאחר שכבר נגזר עליו עונש מוות. כהן היה במצב רע פיזית, בעקבות העינויים הקשים. הוא אמר להם שימסרו לאשתו שהוא מבקש שתסלח לו, ושתינשא מחדש. אחר כך אמרו את הווידוי – הם זכרו שכהן ידע את הווידוי בעל פה, וזה הרשים אותם"
אנחנו עדיין יכולים לשפר את היחסים? לא איחרנו את המועד?
"אני חושב שאנחנו בעמדה טובה. קיבלנו מנתניהו את ברכת הדרך למהלך, ויש לנו גם שיתוף פעולה עם משרד החוץ הישראלי. אנחנו עובדים יחד על פרויקטים יפים".
באירוע ההשקה אמר גם שר החוץ גבי אשכנזי שהחיבור האסטרטגי של ישראל לאמריקה הלטינית חשוב מאין כמותו. "זהו אתגר עבורנו. משרד החוץ ואני עומדים לצד איל"ן וקשובים לצורכי העמותה לכל אורך הדרך", אמר השר. גם הנשיא הנכנס יצחק הרצוג שיגר לאירוע סרטון ברכה, שבו אמר כי מדובר ב"משימה יוצאת דופן, שתעזור לישראל, תגן על היהודים באמריקה הלטינית, ואף תחזק את הקשרים לעתיד טוב יותר בין ישראל לאמריקה הלטינית".
טוב לשלם
את הציונות אסא ספג מהבית. שני הוריו נולדו בסוריה – אביו בדמשק ואמו בחלב – אך נפגשו רק לאחר שהיגרו למקסיקו. "אבא שלי, בנימין, תמיד היה ציוני. הוא הגיע לישראל עוד ב־1948, נלחם במלחמת השחרור ואחר כך נסע למקסיקו. הוא תמיד דחק בבני המשפחה להבין את החשיבות של עם ישראל וארץ ישראל. 'תעזור בכל דרך שאתה יכול', הוא אמר. 'אם אתה יהודי ולא עשית משהו למען ארץ ישראל, בזבזת את חייך'".
אחרוני בני המשפחה עזבו את סוריה ב־1993. אייזיק אסא עצמו ביקר שם עוד ב־1976: "שהיתי חודש אחד בדמשק, בבית של סבא שלי שאני קרוי על שמו". בשנות השישים נפגש הסב עם המרגל הישראלי אלי כהן בדמשק, זמן קצר לפני הוצאתו להורג. "הוא היה מהאחרונים שפגשו אותו. כשאלי כהן נתפס, שלטונות סוריה באו לרב נסים נדבו הכהן, רב הקהילה בדמשק, וביקשו שיבוא לראות את האסיר. הקהילה לא ידעה אז מה קורה. הרב כבר היה אדם מבוגר ונכה, והוא ביקש מסבא שלי, שהיה יד ימינו, להתלוות אליו בביקור. גם הדוד שלי הלך איתם.
"הם הגיעו לאלי כהן לאחר שכבר נגזר עליו עונש מוות. זה היה סמוך מאוד למקום שבו תלו אותו זמן קצר אחר כך. כהן היה במצב רע פיזית, בעקבות העינויים הקשים שעבר. הוא אמר לסבא שלי ולרב שימסרו לאשתו שהוא מבקש שתסלח לו, ושתינשא מחדש. אלו היו כל בקשותיו. אחר כך אמרו את הווידוי – הם זכרו שכהן ידע את הווידוי בעל פה, וזה הרשים אותם. הדוד שלי גר היום בניו־יורק, הוא בן תשעים. לא מזמן ארגנו שיחת זום בינו ובין סופי כהן, בתו של אלי, שרצתה לשמוע ממנו את הסיפור ישירות.
"אחרי שהסורים תלו את כהן והדבר פורסם בחדשות, הרב שלח את סבא שלי שיבקש את הגופה, כדי שיוכלו לטמון אותה בבית העלמין היהודי. סבא שלי הלך לרשויות, ושם אמרו לו: 'לך מפה, לא תקבלו כלום".
אביו של אייזיק הגיע למקסיקו לאחר מלחמת השחרור כשבכיסו כמה דולרים בלבד. בארץ החדשה הוא הקים בעשר אצבעות את אימפריית העסקים שלו, שבנו המשיך להגדיל ולפתח. "יש לנו חברות נדל"ן, טקסטיל וביטוח, ואנחנו מעסיקים אלפי עובדים. חמשת הילדים שלי מנהלים את העסקים היום, במידה רבה. האחריות עברה בהדרגה אליהם, כך שיש לי יותר זמן לפעילויות שלי.
"אני אוהב להיות מעורב בעשייה למען אחרים. את הרעיון ואת ההשראה לחזון של איל"ן קיבלתי בין השאר משמעון פרס, שאותו הערכתי מאוד. מטרת הארגון היא ליצור קשרים, ואנחנו עושים זאת באמצעות שיתוף יזמות בין המדינות. יש לנו כמה תחומי פעילות. אחד מהם הוא הוצאת משלחות של אמריקנים ממוצא לטיני ושל נציגים ממדינות אמריקה הלטינית, שבאים לישראל. המשלחות שלנו מיועדות ללא־יהודים – פוליטיקאים, אנשי עסקים, יזמים, ועכשיו נתחיל גם עם סטודנטים".
עד לפרוץ מגפת הקורונה הספיק אסא להביא ארצה 14 משלחות, ובשנה הקרובה הוא מצפה לבואן של עשרים נוספות. בביקורו הנוכחי בארץ הוא כבר חתם על הסכם לחילופי סטודנטים עם אוניברסיטת תל־אביב. "באמצעות כל מה שהנציגים השונים לומדים כאן, הם יכולים לשפר את המקום שממנו הגיעו. בנוסף הם יכולים להפוך לשגרירים של ישראל, כי הם רואים כמוני שזו באמת הדמוקרטיה הטובה ביותר, מקום של חירות, יצירתיות, חדשנות. הם מתוודעים כאן לסיפור של ישראל ממקור ראשון, ומתאהבים".
פעילות נוספת של השדולה היא חלוקת פרסי יזמות. בינואר בשנה שעברה, באירוע האחרון לפני ימי הקורונה, הוענקו פרסים בשבעה תחומים ליזמים ממוצא לטיני. "זו הפעם הראשונה שבדרום אמריקה התקיים אירוע כזה של הכרה בחדשנות ויזמות. איל"ן הוא אמנם לא ארגון ישראלי, אבל 'ישראל' מופיעה בשמו, והפרס הוא על שם שמעון פרס, אז ההקשר ברור לכל הזוכים ונוצרת זיקה חיובית. יחד עם הזכייה מקבלים גם הזמנה לטיול מיוחד בישראל. הזוכים מהשנה שעברה כבר מצפים מאוד לבוא, אחרי שהכול נדחה בגלל הקורונה. הביקור יתמקד בתחומי ההתמחות שלהם – מדע, טכנולוגיה, חינוך. כל נסיעה 'נתפרת' במיוחד בשביל הזוכה, כדי שיוכל להתפתח וללמוד בתחום שלו".
ואתם מממנים הכול?
"במשלחות של אנשי ארגונים ממשלתיים אנחנו מממנים הכול. בחלק מהמקרים אנחנו מקבלים סיוע מממשלת ישראל, במיוחד בנוגע לקבוצות אוונגליסטיות, מגזר שצומח מאוד במקסיקו. חברי המשלחות העסקיות ישלמו סכום מסוים. לאיש עסקים זה טוב לשלם, כך הוא מעריך את הביקור יותר", אסא מחייך. "המטרה היא שהטיול יעלה פחות מאלפיים דולר, כולל טיסות, בתי מלון, מסעדות, הכול. אולי נסבסד להם אפילו חלק מהעלות הזו. זה יהיה מאוד אטרקטיבי".
לא לשבת על הגדר
לדברי אסא, קשרים אישיים בין מנהיגי ישראל ובין מנהיגי אמריקה הלטינית – כמו אלה שרקם נתניהו עם ז'איר בולסונארו כשנכנס לתפקיד נשיא ברזיל – הם חיוביים אבל גם ארעיים. "ממשלות באות והולכות", אומר אסא. "אנחנו צריכים לעבוד עם הציבור, לא רק עם הממשל. היום מקסיקו היא לא אויב ולא ידיד לישראל; היא נשלטת בידי מפלגה סוציאליסטית, ובדרך כלל מפלגות שמאל אינן בעד ישראל. אבל אם נהיה חברים של מקסיקו, אם לא רק נשלח חיילים לסייע במקרי אסון אלא נשמור על קשר באופן עקבי – נהיה חלק מהפתרונות שמקסיקו זקוקה להם, ואז הדברים יוכלו להשתנות. זה מה שאנחנו עושים, וצריך לעודד עשייה דומה".
"היום יש בארה"ב 57 מיליון לטינים, ובעוד עשרים שנה יהיו למעלה מ־100 מיליון. הלטינים בארה"ב שומרים על הזהות שלהם, וההוכחה הטובה ביותר לכך, היא שענף ההכנסה הדולרי השני בגודלו של מקסיקו, לאחר הנפט, הוא הדולרים שמגיעים ממקסיקנים לשעבר שחיים בארה"ב. הקשר קיים, והוא חשוב מאוד"
לפני כשבועיים, בהצבעה במועצת זכויות האדם של האו"ם, מקסיקו תמכה בהקמת ועדת חקירה נגד ישראל בעקבות מבצע שומר החומות. אתה חושב שישראל יכולה לשנות את ההטיה נגדה?
"אני מאמין שאם יש משהו שלא אוהבים, צריך לפעול לשנות אותו. זה לא יקרה מעצמו. האם אני שמח שמקסיקו או ונצואלה הצביעו בעד החלטה כזו? לא, אבל אני בטוח שאם נשב בחוסר מעש, דבר לא ישתנה. הן הצביעו כך כי לא עשינו את העבודה הנדרשת. וזו אחת המטרות של איל"ן".
לתפקיד מנכ"ל השלוחה הישראלית של איל"ן מונה דב ליטבינוף, לשעבר ראש המועצה האזורית תמר. הוא נולד בארגנטינה ועלה ארצה בילדותו. בחודשים שעברו מאז כניסתו לתפקיד עסק ליטבינוף בעיקר בעניינים הפרוצדורליים של פתיחת העמותה בארץ וליקוט מועצת חברי המנהלים שלה. "התחלנו להציג לאנשי ממשל בישראל את איל"ן ואת מה שהעמותה מתכוונת לעשות", הוא מספר. "בנוסף קיימנו מפגש של כל שגרירי מדינות אמריקה הלטינית, השתתפנו במפגש של כל הנספחים הצבאיים, והבאנו להסכמי שיתוף פעולה עם המכון למנהיגות בינלאומית בבית ברל ועם אוניברסיטת תל־אביב בנושאים כמו הוצאת משלחות וקיום מחקרים משותפים עם אוניברסיטאות במקסיקו. בשבוע שעבר נפגשנו עם חיים ביבס, יו"ר השלטון המקומי, כדי לחשוב על שיתופי פעולה בנוגע לניהול ערים. ישבנו גם עם השופט אהרן ברק בביתו, וכן עם שר האוצר המיועד אביגדור ליברמן, שאמר שאיל"ן הוא מיזם חשוב ביותר. גם שר החוץ אשכנזי אמר שייתן את תמיכתו, גם אם לא יהיה כבר בתפקידו הנוכחי".
אסא מעוניין שהפעילות המקומית של איל"ן תורחב בשני אפיקים. "המרכז פה ידאג לקבל את המשלחות משם, ויפעל לקדם מודעות של הציבור הישראלי לקשר עם הקהילה הלטינית בארה"ב ובמדינות אמריקה הלטינית. צריך לעורר את ההבנה שזה חשוב לישראל. אנשי עסקים ישראלים שמחפשים הזדמנויות חושבים היום על ארה"ב, סין ואיחוד האמירויות, וצריך שתהיה מודעות לאפשרויות שקיימות באמריקה הלטינית".
יש שם הזדמנויות כלכליות?
"אני חושב שכן. ברור שאין מה להשוות לארה"ב, אבל זה לא אומר שאין למדינות האלה חשיבות. אני מעריך את חבריי לא בגלל גודל הכיסים שלהם. חבר הוא חבר, ואין לדעת מתי תצטרך אותו. כשזה מגיע להצבעה באו"ם למשל, כל אצבע היא אצבע".
הקהילה היהודית במקסיקו סובלת מאנטישמיות?
"אני לא יכול לומר שהאנטישמיות אינה קיימת שם, אבל באופן כללי יש באמריקה הלטינית הרבה פחות אנטישמיות מאשר בארה"ב, ובטח הרבה פחות מאשר באירופה. הפגנות פרו־פלסטיניות בעקבות שומר החומות היו למיטב ידיעתי רק בצ'ילה, שיש בה קהילה פלסטינית גדולה. אבל גם בנושא הזה אי אפשר לשבת ולנוח. אחד המקורות הגדולים של האנטישמיות הוא בורות, והדרך היחידה להילחם בבורות היא להראות את האמת".
השדולה שהקים אסא משתפת פעולה גם עם "הקואליציה הלטינית", גוף שהקימו אנשי עסקים היספנים בארה"ב. "זה כמו איפא"ק של הלטינים", הוא מנגיש באמצעות דימוי. "אנחנו רוצים לעשות דברים יחד למען הלטינים בארה"ב. דרך הקואליציה אנחנו מזמינים נציגי חברות להגיע לתערוכות מקצועיות שמתקיימות בישראל, למשל בתחום החדשנות החקלאית או הרפואית".
כשהוא מתבקש לתת דוגמה למיזם שכבר קוצר פירות, אסא מספר על התוכנית הממשלתית המקסיקנית "סמברנדו וידה" ("זורעים חיים"), שהושקה לפני שלוש שנים ונועדה לחידוש שטחי חקלאות. "אנחנו מדברים על 10 מיליוני דונמים ו־600 אלף חקלאים. באחת המשלחות הבאנו את כל ראשי התוכנית הזו לישראל. הם היו במכון וולקני, בנטפים, בקיבוצים, במושבים, וקיבלו המון רעיונות איך אפשר לשפר ולייעל את החקלאות במגוון תחומים. משרד החקלאות של מקסיקו הודה לנו אחר כך באופן רשמי. במקרה הזה, אנחנו בהחלט מרגישים שהיינו חלק מפתרון שמקסיקו חיפשה".
זה לא חיבור שמשרד החוץ הישראלי היה אמור לקדם?
"תראי, הם עושים לא מעט, אבל כל גוף ממשלתי בכל מקום בעולם הוא מערכת מורכבת ואיטית. ארגון כמונו יכול להיות מהיר יותר. אנחנו יכולים לקבל החלטות מהר יותר מאשר משרד ממשלתי, להציע הזדמנויות, וגם יש לנו משאבים. זה יותר 'תכל'ס'", הוא משלב בדבריו באנגלית, מילה ישראלית. "לכל מיזם של איל"ן באמריקה הלטינית אני מגיע עם שגריר ישראל באותה מדינה. מבחינת הגורם המקומי שאנחנו נפגשים איתו, זה הרבה יותר משמעותי".
אסא מתאר כיצד דני דיין, כשהיה קונסול ישראל בניו־יורק, ביקש ממנו פעם לממן אירוע שערכה הקונסוליה לקהילה הפורטוריקנית הגדולה בעיר. "הוא פנה אליי ואמר שאין לו תקציב לאירוע. זה חשוב בעיניי, ואני יכול לעזור, אז למה לא", אומר אסא. "למדתי מאבי לא לשבת על הגדר ולקטר, לא להסתפק במתיחת ביקורת. הכי טוב לרדת למגרש ולעסוק בעשייה חיובית. ישראל זקוקה לחברים, אז בואו נעשה מה שאפשר, ובואו נהיה גם חברים טובים לכל המדינות הללו, נציע להן עזרה אמיתית.
"במשלחות שמגיעות לישראל באמצעותנו, אנחנו לא מערבים עסקים, לא מנסים למכור שום דבר. במשלחת החקלאית למשל היו אנשים שהיו מעוניינים מאוד במערכת ההשקיה של נטפים, אמרנו לשגריר ישראל שליווה אותנו: תהיה אתה אחראי על סגירת העניין. לארגון שלנו אין מטרה רווחית, אנחנו רוצים רק להעמיק את ההיכרות בין ישראל ובין הלטינים".
המשלחות שאתה מביא מבקרות גם ביהודה, בשומרון ובבקעת הירדן?
"לא, ואנחנו לא מדברים פוליטיקה בכלל. אבל כשהמבקרים מטיילים בעיר העתיקה, ורואים את נציגי כל הדתות ביחד, הם מתלהבים. אני לא צריך להסביר את ישראל, מציאות החיים הטובה פה מסבירה את עצמה".
כל ילדיו, הוא מספר, שומרים שבת וכשרות כמוהו. הם מרבים לתרום לגופים בארץ, "מארגון 'הצלה' ועד אוניברסיטאות ובתי חולים. יש לנו זכות גדולה כמשפחה, שהצלחנו לפני שמונה שנים לשפץ את קבר דוד המלך. זה היה פרויקט מדהים שעשינו לזכר סבא שלנו. שיפצנו גם את בית הכנסת בבסיס חצרים, ותרמנו ספר תורה לבית הכנסת של יחידה 8200. גם במקסיקו – לאשתי יש למשל מיזם גדול של הכנסת כלה, שסייע כבר ליותר מ־120 כלות. הארגון הזה תורם מה שצריך, משמלת כלה ועד אפילו דירה לשנתיים לזוגות צעירים שידם אינה משגת".
השליחות הציונית שקיבלת מאביך מצליחה לעבור גם לדור הבא?
"בהחלט. וחשובה פה הדוגמה האישית. המטרה שלי היא שבתוך חמש שנים ארגון איל"ן יצא מידיי וינוהל בידי הדור הבא. כי הדבר החשוב ביותר הוא להעביר את זה הלאה. צריך לתת לדור הצעיר אחריות".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
