הבית // בית קרקע עם חמישה חדרים וגינה, ב־3,300 שקל לחודש. "מאז הקורונה מתן עובד מהבית, אז חדר האורחים הוסב למשרד שלו. חדר אחד בבית משמש כסטודיו שלי". הבית מלא בריהוט ששירי הכינה בעצמה – ארונית ספרים בסלון, מגוון קישוטים על הקירות, חלק מארונות המטבח, וראש מיטה שנעשה מספת וינטאג' ("השארתי לה רק את הגב").
הבוקר // מתן מתעורר סביב שש בבוקר. הילדים מתעוררים איתו ושירי קצת אחריהם. אחרי שהילדים מתארגנים הם אוכלים רק משהו קטן, כי מגישים להם ארוחת בוקר במוסדות החינוך. מתן יוצא לבית הכנסת וכשהוא חוזר מהתפילה הוא מתיישב לעבוד מהבית. שירי לוקחת את הילדים למוסדות החינוך בשמונה וחצי ("הנסיעה קצרה, כולם לומדים ביישוב"). כשהיא חוזרת היא אוכלת ארוחת בוקר ומתחילה לעבוד בסטודיו. "אני עובדת על שיווק, הכנה לסדנה שיש לי באותו היום, או עובדת על מוצר חדש שבדיוק יצרתי".
פרנסה // מתן הוא מנהל בתחום המכירות בחברת Aruba, שבבעלות HPE. שירי היא אמנית עץ ו"עשה זאת בעצמך" (DIY). היא מעבירה סדנאות עץ בסטודיו הצבעוני שלה, ובמקביל מכינה ערכות "סדנה עד הבית". לצד זה היא גם דולה, ועוסקת בשיח על דיכאון אחרי לידה. לאחרונה אף יזמה יחד עם חברה במאית קבוצת תיאטרון לנשים שהתמודדו עם דיכאון כזה. "אני מאוד פעילה בנושא".
שישבת // הם נהנים לצאת יחד או לחוד לעשות משהו בשביל עצמם בימי שישי בבוקר, ואחר כך שניהם חוזרים ומבשלים יחד אחר הצהריים, עד כניסת שבת.
היסטוריה // מתן גדל בקריית־אתא ויש לו שלושה אחים גדולים. שירי גדלה לא רחוק משם, בשכונת כרמל בחיפה, וגם לה יש שלושה אחים גדולים ממנה. מתן למד שנתיים בישיבת "שבי חברון", ואז שירת בחטיבת כפיר. שירי למדה במכינת צהלי, והתגייסה לחיל האוויר כמש"קית בקרה אווירית.
ההיכרות // שירי: "מתן תמיד טוען שהכרנו בפייסבוק, אבל בעצם נפגשנו כבר בסמינריון 'נצח' של בני עקיבא, בכיתה ט', כי שנינו באותה שכבת גיל ומאותו המחוז. אחרי שנת המכינה שלי ושנייה לפני הגיוס, התחלנו לדבר בפייסבוק על בנות בצבא. לשנינו היו דעות שונות בנושא, והשיחה התארכה. משם עברנו להודעות ולשיחות טלפון, וגם נפגשנו.
"התחלנו לצאת בדיוק כשהתגייסתי, והקשר נמשך תוך כדי ששנינו שירתנו בצבא. התחתנו אחרי שנה וחצי יחד".
לימודים // אחרי הצבא הם גרו במעלה־לבונה. שירי למדה מדעי ההתנהגות באריאל, ומתן למד בישיבה באיתמר. כשסיים את מסלול ההסדר הם עברו להתגורר במעונות של מכון לב בירושלים, בזמן שמתן למד תעשייה וניהול. אחרי המגורים בירושלים עברו לנווה־מנחם.
נווה־מנחם // מתן: "בזמן הלימודים עבדתי בחברת הזנק. באמצע שנה ד' התחלתי לעבוד ברעננה בחברת aruba – הייתי יוצא בכל יום סביב שש בבוקר לרעננה, וחוזר אחרי הצהריים ישר ללימודים. כשסיימתי את הלימודים היינו צריכים לפנות את דירת המעונות, וחיפשנו מקום קרוב לעבודה שיהיו בו גם קהילתיות, חינוך טוב, אנשים טובים ואפשרות ליזום ולהשפיע".
היישוב הוא בעצם שכונה במועצה המקומית קרני־שומרון. הוא קיים כבר עשרים שנה ויותר, אבל בשנים האחרונות צומח מאוד. שירי: "האוכלוסייה מגוונת, יש כאן דתיים על כל הקשת, חילונים ועולים ותיקים. טווח הגילאים נע בין 25 ל־50, זאת אומרת שיש הרבה משפחות עם ילדים קטנים וגם נוער מתוק ואיכותי. את כל השירותים אנחנו מוצאים ברחבי קרני־שומרון רבתי, ולעירוניסטים כמונו יש מענה לכל הצרכים".
דיכאון אחרי לידה // שירי עברה פעמיים דיכאון אחרי לידה. "בפעם הראשונה הכול היה רגיש וחשוף, הכול נראה לי קשה לעיכול, והתפקוד שלי היה ירוד מאוד. לא הצלחתי להיות אני ובעיקר לא הבנתי מה עובר עליי. למדתי אז הדרכה לחיי אישות במרכז יהל, ובמפגש השני המנחה שנכנסה אמרה את שמה ומיד אחר כך סיפרה שהתמודדה עם שלושה דיכאונות אחרי לידה. חשבתי שאולי זה מה שעובר עליי. ניגשתי אליה, והיא הפנתה אותי לאשת מקצוע שאבחנה את הדיכאון ועזרה לי לבנות מעטפת טיפולית.
"אחרי שנת המכינה שלי ושנייה לפני הגיוס, התחלנו לדבר בפייסבוק על בנות בצבא. לשנינו היו דעות שונות בנושא, והשיחה התארכה"
"בין השאר עברתי קורס התמקדות, focusing, וזה גרם לי להתחיל לכתוב על הנושא. בדיכאון הראשון היצירה היא שהרימה אותי, ועם הזמן התחלתי לפתח את הנושא והקמתי את העסק. בעיקר רציתי לעשות טוב לנשים אחרי לידה. הייתי מארגנת מפגשי יצירה בעלות סמלית כדי לתת להן מקום שהוא רק שלהן. עם הזמן זה תפס תאוצה והבנתי שעליתי פה על משהו.
"אחרי הלידה השנייה שמרתי על עצמי מאוד, אבל פתאום ארבעה חודשים אחרי הלידה התחלתי להרגיש את התחושות שהרגשתי בפעם הראשונה. נבהלתי מאוד, וגם הייתי בחרדה מהחרדה. פניתי לעזרה, ואז התחיל הסגר הראשון – דווקא כשהרגשתי שאני הכי צריכה עזרה הייתי לבדי בבית עם שלושה ילדים קטנים והרגשתי שאני שוקעת. בהרבה מובנים זה היה קשה יותר מהפעם הראשונה.
"חשוב לי להגיד שזו תופעה נפוצה, שיש לה שם, ויש לה טיפול ותמיכה. דיכאון הוא מחלה נסתרת, שיכולה להעמיק אם לא מטפלים בה. תוך כדי ההתמודדות קשה לראות את הטוב ולהאמין שאפשר לצאת מזה. בדיעבד ומתוך המסע שעברתי אני רואה כמה מתנות לחיים קיבלתי מהטיפול: אני מכירה את עצמי הרבה יותר טוב, אני יודעת מי אני ומה אני בעולם.
"גם בקבוצת התיאטרון שהקמתי כל אחת רואה את האחרת ואת המסע שהיא עברה. זה פשוט מהמם לראות את כל מה שנשים עברו ואת התהליך, ואיך הן יצאו מזה. זה משהו לכתוב בקורות החיים שלנו. נשיות היא מורכבת ואנחנו לא בורחות מזה".
טיולים // הם אוהבים לטייל בארץ, אבל גם נהנים מטיולים בחו"ל. הם לא יצאו לירח דבש אבל לפני שלוש שנים וחצי טסו לזנזיבר. אחרי הלידה של שחרי, כשמתן סיים את הלימודים, הם רצו לחגוג את המאורע וביררו על טיול ברומניה בקבוצת פייסבוק. "דיברנו עם אשת קשר ברומניה ותיאמנו איתה דברים במשך חודש של הכנות. מתישהו העלינו כמה שאלות שהיא לא ידעה לענות עליהן, והיא אמרה לנו שהבוס שלי בדיוק בארץ, אז אולי כבר ניפגש איתו והוא יפתור לנו את הבעיות. מפה לשם התברר שהוא שכן שגר שני בתים לידינו. הוא אכן קפץ אלינו וסגר לנו טיול מהמם של שבוע ברומניה עם הילדים".
להשתתפות במדור:
dyokan@makorrishon.co.il
