איך אומרים שלום בפרסית: מבט אופטימי לאיראן 2048

שלום לכל חברי השגרירות ואוהביה!

אני עדיין נפעמת ונרגשת מהבכורה של האופרה "המלכה" בפורים, למרגלות תל שושן – חורבות ארמון המלוכה הקדום בעיר שׁוּשׁ. תודה לכל הישראלים והאיראנים שגדשו את המתחם והשאירו אותו נקי, שצחקו ובכו יחד עם הדמויות, ומחאו כפיים במשך שלושה הדרנים תמימים. אני מצרפת הולוגרמה מתוך ההופעה, להנאתכם. להופעה בהמדאן לא הצלחתי להגיע, אבל נמסר לי שגם שם היו תגובות דומות.

תודה לצוותי בתי האופרה של אהואז ושל תל־אביב על שיתוף הפעולה הנפלא הזה. תודה למהנדסי מזג האוויר של מחוז ח'וזסתאן על התאמת הטמפרטורה – אני יודעת שזה היה מאתגר הפעם. תודה למקבילי אָרַשׁ סֹבְּחָאנִי, נספח התרבות של איראן בירושלים, על התיאום ועל ארגון ההופעה במצדה שבוע אחר כך. שמעתי שגם שם היה נהדר ונשאר נקי. ההפקה מסרה לי שכבר יש הזמנות מבתי אופרה ברחבי העולם, ואני בטוחה שתהיה למופע הצלחה כבירה לפחות כמו של הספר והסדרה, אם לא יותר.

ואם בספרות עסקינן, בחודש שעבר השקנו את האנתולוגיה החדשה של שירה עברית מכל הזמנים, מדוד המלך ועד משוררי הדור הצעיר, בתרגומם המופתי של המתרגמת הוותיקה אורלי נוי והמתרגם המבטיח אַרְדֶשִׁיר ח'וֹשְׁגַּפּ. זהו עוד ספר בסדרת תרגומי המופת של הוצאת זרש, במימונה הנדיב של קרן נזריאן, המעודדת תרגומי ספרות ושירה בין שתי השפות.

יזמות ישראלית־איראנית

הנה תמונה ממפגש חשיפה שקיימנו בשבוע שעבר לסטודנטים איראנים המעוניינים ללמוד באוניברסיטאות בישראל. נציגי תאי הסטודנטים האיראנים באוניברסיטאות הציגו בפניהם את תוכניות הלימודים, וגם את חיי הקהילה של הסטודנטים ושל אנשי העסקים האיראנים בישראל. נציגינו סיפרו על מכינות העברית המתקיימות בשגרירות ובקונסוליות באיראן, וכן על המכינות באוניברסיטאות עצמן.

בניוזלטר החורף סיפרתי לכם על פרויקט "בינה" (בפרסית "בינא") – תוכנית "יזמים צעירים" ייחודית לתלמידי 5 יחידות בפרסית בבתי הספר בארץ, ולתלמידי עברית־מוגבר מהתיכונים באיראן. הבטחתי לכם עדכונים, והריני מקיימת.

כתבות קודמות בפרויקט דור תת"ח:

מקדימים תרופה: סיור במרכז רפואי של ישראל תת"ח
מבט לשנת 2248: כשהפלסטינים התגיירו בהמוניהם
האטרקציה שתביא לארץ מיליוני ג'יהאדיסטים וצלבנים
תת"ח עכשיו: כך תיראה ישראל של 2048

השקנו את התוכנית בסתיו. ארבעים בני נוער נבחרו משתי המדינות אחרי מבחני אישיות ומבחני שפה, והם נפגשים אחת לשבוע – פעם באיראן, פעם בישראל ופעם במפגש הולוגרמות. בשלב הראשון הם קיבלו הרצאות וסדנאות בנושאים הקשורים לעסקים וליזמות, שעה בעברית ושעה בפרסית, עם זמן לשיחה חופשית ביניהם. בחורף עברנו לשלב הבא, ובו התחלקו בני הנוער לקבוצות יזמים. בכל קבוצה חברים חמישה תלמידים איראנים וחמישה ישראלים, שמתכננים ומוציאים לפועל פרויקטים מסחריים משותפים. בהולוגרמה המצורפת התלמידים מספרים על המוצרים שלהם.

עכשיו הגענו לישורת האחרונה, של הגשמת הפרויקטים, וכאן גם אתם נכנסים לתמונה. בקישור הזה אתם מצביעים לקבוצה שהמיזם שלה מוצא חן בעיניכם ביותר, באמצעות רכישת המוצר או השירות שהגתה.

מלבד שיפור השפה וטיפוח היזמות נוצרו חברויות אמיצות, והתלמידים כבר ביקשו שנמשיך את המסלול גם במחנה קיץ. התוכנית מתקיימת בחסות משרדי החינוך של שתי המדינות, ובחסות חברת שלומיאן טרייד, יבואנית מכוניות איראן־ח'ודרו לישראל.

ועכשיו – לאירועי האביב.

לוח אירועי האביב – ישראל־איראן

תערוכה של האמנית האיראנית־ישראלית אֶלְהָאם רֹכְּנִי, ושיחה עם האמנית (שגרירות ישראל, אולם לוברני).

מפגש־ספר עם הסופרת דורית רביניאן, בעקבות ספרה האחרון (עברית, בשגרירות ישראל בטהרן ובקונסוליה בשיראז).

שאהין נג'פי מארח את אביב גפן ואמנים צעירים בנשף השנתי שלו בטהרן.

סיבוב ההופעות השנתי של אליל הפופ אלירן סדן־רסתמיאן, המארח חברים מוסיקאים איראנים וישראלים (פרסית ועברית), ייפתח בהופעה חגיגית בהיכל התרבות של "עיר הספרים" בטהרן, בשיתוף שגרירות ישראל.

הסטנדאפיסטים שירלי ח'אכשור ובני ברוכים משכיבים את הקהל בפרסית (בתיאטרון הצ'אדור) ובעברית (באודיטוריום של השגרירות).

ערב קריאת שירה עברית־פרסית (תרגום סימולטני) עם נאהיד ג'משידי, הילא צדיקי, גיא ארש לויאן, שרון המשוררת ופ'יאם פילי.

זמרת הנשמה ראשית־אורה במופע אינטימי (עברית, בסניפי הבית הישראלי).

לירז צ'רכי וג'ון אבני שרות ומעלות זיכרונות ביחד.

ד"ר אורלי נוי בהרצאה על פרויקט התרגום הגדול של ספרות איראנית לעברית.

כנס חגיגי במיוחד של איראנו־יודאיקה באוניברסיטת בו־עלי סינא בהמדאן.

פסטיבלי סרטים ישראליים בסינמטקים בערים הגדולות.

פרופ' (אמריטוס) אֶלְהָאם רֹכְּנִי
אמנית איראנית־ישראלית עטורת פרסים ומענקי אמנות. נולדה באיראן ב־1980 ועלתה לישראל בגיל תשע, למדה ולימדה בבצלאל, ומאז שחרור איראן לימדה לסירוגין בבצלאל ובבית הספר הגבוה לאמנות בטהרן, עד לפרישתה לגמלאות השנה. ממשיכה לחלק את זמנה בין שתי המדינות, ליצור, וללמד כיתות אמן בסטודיו הפרטי שלה.

נורוז: ראש השנה

אני שמחה להזמין אתכם למסיבת הנוֹרוּז המסורתית שלי, שתיערך כרגיל באולם קבלת הפנים של שגרירות ישראל בטהרן, ברחוב פַּ'רְוִין אֶעְתֶצָאמִי על שדרות המלך גַ'מְשִׁיד.

שנת 1427/2607 נכנסת באמצע הלילה, ולכן נתכנס ביום חמישי, 29 באֶסְפַנְד 1426/2606 (19 במארס 2048, אור ליום שישי ו' בניסן התת"ח) בשעה 22:00, לארוחה פרסית כיד המלך – המלך עצמו יגיע לזמן קצר, רק כדי לברך.

בתוכנית גם הרצאה בעברית על מנהגי החג ומקורותיו, והופעה משותפת של הדיווה האם חנה ג'האן פרוז יחד עם הזמרת האיראנית הצעירה סֶתָאיֵש בֶּהְנָאמִי, שישירו בעברית ובפרסית, בליווי תזמורת ורקדנים. מצורפת הולוגרמה לדואט החדש שהקליטו במיוחד לקראת האירוע.

מסיבת הנורוז תסתיים אחרי שנצפה בכניסת השנה החדשה, בשעה 02:01:47 בלילה. המסיבה מתקיימת בחסות אל־על, המציעה חבילות טיסת הִתְעַתְּקוּת מתל־אביב למזרח הרחוק דרך טהרן, ומטהרן לארה"ב דרך תל־אביב.

ההשתתפות באירוע היא בהרשמה בלבד. הנספחות צריכה להעביר רשימת שמות כדי לאשר מראש את כניסתכם או להנפיק לכם קוד התעתקות לכאן. לאלה החיים בישראל אני ממליצה להגיע כמה ימים מראש או להישאר כמה ימים אחר כך, כדי להתבשם מרוח החג השורה כאן על הכול. אם אין לכם זמן לשהות נוספת – אפשר להתעתק רק למסיבה, אבל חבל על הכסף ועל הסחרחורת. נספח התרבות של איראן בירושלים עורך מסיבה מושקעת ומפוארת לא פחות, עם אותם מנהגים, וגם שם יש הסברים בעברית. לכבוד שנת המאה לישראל, גם בירושלים המלך יבוא לברך. במהלך השנה יתקיימו אירועים נוספים, ותמיד אפשר לתכנן ביקור בטהרן בעונה יקרה פחות, ולזמן ארוך יותר. שאר אירועי האביב מפורטים בהמשך הניוזלטר.

ההמלצה האישית שלי היא להגיע לפחות יומיים לפני ראש השנה, כדי להספיק ל"יום רביעי האדום" (שנחגג בלילה שבין שלישי לרביעי), להסתובב בין מדורות ולקפוץ מעל האש. הצעירים המקומיים אוהבים תיירים – אחרי החג הם מחקים את המבטא של הישראלים האומרים לאש "הצהוב שלי אלייך, האדום שלך אליי". בלילה הזה אנחנו מארגנים לישראלים סיור מודרך, שבו תוכלו לראות את המנהגים הקדומים ולהשתתף בהם. הילדים הולכים עם סירים וכפות כדי להרעיש ולאסוף ממתקים מהבתים, והנשים מתעטפות בצ'אדור, מסתתרות בין הצללים ומאחורי שיחים, ומצותתות לאנשים כדי לגלות לפי שיחות אקראיות מה צופנת השנה הבאה (בזמן הזה מכירות הצ'אדור בשמיים. לאלה מכם שרוצים לקנות צ'אדור כדי ללבוש בישראל, כהצהרה אופנתית, עצתי לכם היא לחכות עד אחרי החג. מחירי הצ'אדור ירדו אז פלאים).

חאג'י פירוז – מעין ליצן מושחר פנים ששר ורוקד ברחובות בשבועות שלפני החג – נעלם אחרי ראש השנה, אז כדאי להקדים לפחות ביום כדי לראות אותו. זאת חוויה בפני עצמה. חלק מהחאג'י פירוזים כבר יודעים לזהות ישראלים, ושרים להם שירים מצחיקים גם בעברית. כדאי!

איך הגענו הנה

מסורת מסיבות הנורוז שלי החלה בשנות התשעים של המאה הקודמת כאירועים לסטודנטים וחיילים "בלי בכירים ובלי פרופסורים", והמשיכה במסיבות בביתי ולאחר מכן בבית גדול יותר של חברים בישראל. המטרה הייתה לאפשר גם לישראלים שאינם פרסים להכיר את הצדדים היפים של תרבות איראן, בתקופה שהמזרח התיכון היה אזור מוכה מלחמה וטרור. איראן נקראה אז "הרפובליקה האסלאמית של איראן", ונשלטה בידי אנשי דת קיצונים. היא הייתה האויבת מספר אחת של ישראל ושל סעודיה.

הדברים השתנו אחרי מותו של המנהיג עלי ח'אמנהא'י. ח'אמנהא'י שלט באיראן במשך יותר משלושים שנה באמצעות כוחות ביטחון, שחלקם הגדול שכירי חרב לא איראנים, ובאמצעות מנגנון שלטוני שכלל ועדות שתפקידן לשמור על המשטר – לעיתים קרובות מפני העם. היו הפגנות נגדו מדי פעם, לפעמים זה אפילו נראה מוצלח, אבל הן תמיד פסקו אחרי כמה הרוגים. על גוף ששמו "מועצת המומחים" הוטלה המשימה לקבוע מי ישלוט במדינה אחרי הסתלקותו של המנהיג המכהן, וכשהרפה ח'אמנהא'י מגופו ומאיראן, כונסה המועצה המתונה ביותר שנבחרה אי פעם. בין חבריה היה הנשיא באותו זמן, חסן רוחאני, ששרבב מדי פעם לנאומיו ביקורת על היד הקשה שנוקט המשטר באכיפת חג'אב על נשים או בהשתקת מבקריו.

בצעד נדיר ואמיץ החליטה מועצת המומחים לשנות את הגדרת תפקיד המנהיג בחוקה באמצעות משאל עם. אחרי המשאל הפך התפקיד לסמלי בלבד, והמועצה פיזרה את עצמה והפכה לוועדת משנה במַגְ'לֶס, בית הנבחרים. "מועצת שומרי החוקה" – הגוף שסינן מועמדים לבחירות ואישר (או פסל) חוקים של בית הנבחרים – התפצלה לוועדת בחירות ולוועדת חוקה תחת בית הנבחרים, עם פרוטוקולים שקופים ושידור חי של כל הישיבות.

איראנים גולים רבים שבו למדינתם, מביאים עמם כספים להשקעות שהצעידו את הכלכלה קדימה תוך פתיחות למערב ולמדינות אחרות. חידוש הקשרים עם ישראל לקח עוד כמה שנים: הוא התממש רק אחרי שהוחלט כי המנהיג הסמלי לא יהיה איש דת, אלא מלך. יורש העצר רֶזָא פַּהְלַוִי הוחזר לתפקיד. אחרי התפוררות הרפובליקה האסלאמית איראן למדה מהניסיון – הרי משטרי העבר הפעילו בה גם כפייה חילונית וגם כפייה דתית – וכיום היא מדינה בעלת חופש דת מלא לדתיים ולחילונים מכל הדתות. בחירות חופשיות אמיתיות הביאו מנהיגות חדשה, ולאט־לאט חזרו אנשי הדת למקומם הטבעי – כמנהיגים רוחניים, עם נציגות סמלית במוסדות השלטון. באופן פרדוקסלי הדבר חיזק את מעמדם, כי מי שתמך בהם עשה זאת מבחירה, ולכן גם הקשיב להם.

בתחילת המאה היה צריך להציג לישראלים את הפן היפה של תרבות איראן, אך היום צריך להזכיר לתלמידים בשיעורי ההיסטוריה שהיה דבר כזה "הרפובליקה האסלאמית". לצעירים שבכם בוודאי קשה לדמיין מציאות כזאת, ואפילו הקשישים שעוד זוכרים במעומעם את הזמנים ההם מתקשים לשחזר את ההרגשה היום, כאשר הייטקיסטים ישראלים מתעתקים לארוחות צהריים עסקיות במסעדות טהרן.

צעירי ישראל גודשים את מסיבות החוף של גילאן בערבי הקיץ ובמיוחד בימי חמישי, ומלונות הפאר של שלושת האיים הם יעד הנופש המועדף על הוריהם (השופינג שם חווייתי לא פחות מאשר בטהרן, כך מוסרים לי). חובבי הסקי הישראלים מציפים את אתרי הגלישה בהר דַמָאוַנְד ובהרי דֶנא. בתקופת הרפובליקה האסלאמית הם היו יוצאים לסקי באירופה או מחכים לשלג בחרמון, הייתם מאמינים? המועדונים של קַזְוִין ושַׁהְרֶזָא הדיחו את מועדוני תל־אביב מצמרת הדירוג של מדריכי התיירים בכל העולם, וסיורי לימוד ובילוי באצפהאן יוצאים פעמיים בשבוע. האם אנחנו עוד יכולים לזכור את הזמנים שבהם לא היו פיסטוקֵי רפסנג'אני חמצמצים בדוכני הפיצוחים, שבהם דפי פירות היו רק לדר משמש עבה, ולא הכרנו פירות כמו עַנָּאבּ, אַזְגִּיל וזֹעָ'אל־אַחְ'תֶה?

בחזרה לימינו ולנורוז: במשך 13 ימי החג נוהגים האיראנים לבקר חברים וקרובי משפחה במקום ללכת לעבודה וללימודים, וזו הזדמנות מצוינת לאלה מכם שמקיימים קשרי עסקים וחברות באיראן להזמין אנשים אליכם הביתה או להתעתק אליהם, ולא לשכוח מתנות. אם טרם עשיתם זאת, באתר הנספחוּת תוכלו למצוא רעיונות ובתי עסק ישראליים מומלצים למשלוח מתנות נורוז ללקוחות ולספקים איראנים.

פסח וליל הסדר

שימו לב – ליל הסדר השנה הוא במוצאי שבת, 28 במארס. זה יוצא באמצע הנורוז, ואני מקווה שעדיין תהיו כאן. אפשר לחגוג בסדר הגדול של השגרירות, אבל קחו בחשבון שאנחנו מזמינים מקומיים ומשמיעים הרבה הסברים בפרסית על המנהגים ועל מקורותיהם. האירוע גם מתאים פחות לשומרי שבת וחג, כי הוא כולל קטעי מוזיקה ומחול. הסדר של השגרירות נועד יותר להציג את חג הפסח בפני האיראנים הלא יהודים. נשמח מאוד לנוכחות ישראלית, להגברת האותנטיות – עם עדיפות כמובן לדוברי פרסית, רמה של תיכון תספיק (מי שמעוניינים להצטרף בשנה הבאה, יכולים כבר עכשיו להירשם לקורסי פרסית בשגרירות איראן בירושלים ובמכון ח'ואנדן, שהיה לי הכבוד להיות בין מפתחי תוכנית הלימודים שלו).

הידעתם?
מנהג ההצלפות בבצל ירוק תוך שירת "דיינו" מקורו באיראן, ולא בעת העתיקה! עד לפני כעשרים שנה היה המנהג מקובל רק בקרב הקהילה הפרסית. הוא תפס תאוצה אחרי חידוש היחסים, כשישראלים החלו להציף את איראן בחגים ולהשתתף בלילות סדר של הקהילה המקומית.

 

אם חשובה לכם האווירה היהודית הדתית, בתי חב"ד ורשת "הבית הישראלי" עורכים לילות סדר כהלכתם בערים טהרן, אצפהאן, המדאן, שיראז, משהד, יַזְד, כֶּרְמָאנְשָׁאהּ, רַשְׁתְּ, תַּבְּרִיז, קַזְוִין ועוד (רשימה מסודרת עם פרטי התקשרות בסוף הניוזלטר). למעוניינים בטעימה מהיידישקייט המקומי אני מצרפת גם רשימה של בתי כנסת בערים הגדולות. תוכלו לבקש להתארח בסדר אצל משפחות מקומיות, וחלק מבתי הכנסת גם עורכים לילות סדר לתיירים ישראלים. הרבנים מדברים עברית, כמובן, ובמשרדי בתי הכנסת מעסיקים סטודנטים ישראלים מקומיים במענה לטלפונים, כך שלא צריכה להיות לכם בעיה. גם בליל הסדר תשמעו הרבה עברית, אבל הנוסח וחלק מהמנהגים שונים. בערים הגדולות אפשר גם למצוא בתי מלון כשרים בהשגחת ועד יהודי טהרן, המקיימים לילות סדר כהלכתם.

המלצת הנספחות: גם אם אתם לא שומרים מצוות, לכו לראות את בית הכנסת המרכזי של טהרן. קחו את הסיור המודרך בעברית. זו חוויה שלא תשכחו, הן בשל הארכיטקטורה והפאר של המקום, והן בזכות ההדרכה המשעשעת והסיפורים המרגשים.

אלה מכם שאינם שוהים במלון כשר אך זקוקים לאוכל כשר לפסח – הנה קישור למפת מאפיות המצות והסופרים הכשרים באיראן. קחו בחשבון שיהודי המדינה נמנעים בפסח גם ממוצרי חלב, ולכן אם אינכם יכולים להסתדר בלי מוצרים כאלה, תצטרכו להתפשר על כשרות.

יום העצמאות

חגיגות 100 למדינת ישראל נערכות השנה במקביל לחגיגות 20 לחידוש היחסים עם איראן. יום חידוש היחסים, 14 בפַרְוַרְדִין, יחול קצת פחות מחודש לפני יום העצמאות, וזו סיבה מצוינת לחודש שלם של חגיגות! בשגרירות, בקונסוליות, בבתים הישראליים ובמוסדות התרבות האיראניים יתקיימו אירועי תרבות שייפתחו וייסגרו בסעודות מנגל ענקיות. שגרירת ישראל ואנחנו, הנספחים, נהיה אורחי הכבוד בפיקניק סִיזְדַהּ בֶּדַר (היום ה־13 והאחרון של נורוז) שיתקיים בחצר גינת ביתן המלך, במעמד ראשת הממשלה מסיח עַלִינֶזָ'אד ובכיר אנשי הדת איתאללה עֹטְ'מָא חסן פֶרֵידוּן, המתקרב לשנתו המאה. נשליך ביחד את הנבטים הנבולים משולחן החג אל הנהר, ונאחל לעצמנו עוד שנים רבות של שיתוף פעולה פורה.

האירועים ייסגרו בבמת יום עצמאות מרכזית בכיכר אזאדי בטהרן, בהנחיית יסמין לוי ובכיכובה. באירוע יוענקו פרסי המחקר המשותף במסגרת קרן מָאהְפַר, יופיעו אמנים משתי המדינות, ויתקיים שלב הגמר של העונה העשירית של התוכנית הפופולרית ריטה־אקדמי, שבה מתמודדים זוגות של ילדים־אמנים, אחד ישראלי והאחר איראני, תחת חסותה של הזמרת ריטה, החוגגת השנה יום הולדת 86. כולנו מאחלים לה אריכות ימים והמשך פעילות מבורכת.

לוח פעילויות חודש העצמאות נמצא כאן. חלק מפעילויות התרבות מיועד לקהילה הישראלית המקומית, וחלקן נועד להכיר לקהילה המקומית את תרבות ישראל. בלוח מפורטים אירועים של השגרירות ושל הנספחות, וגם אירועים ומופעים של אמנים ישראלים ושל הבתים הישראליים שאינם קשורים לשגרירות. לפרסום האירועים שלכם בניוזלטר הבא, אנא צרו איתנו קשר דרך האתר.

סיור ערי הבירה באיראן, שאתם מוזמנים להירשם אליו, יחול השנה אחרי חגיגות יום העצמאות ולא בסוף נורוז, כפי שהיה בשנים קודמות.

אני ממליצה מאוד לבקר באתר של שגרירות איראן בישראל ובמיוחד באתר של נספחות התרבות. שם תוכלו למצוא קורסי פרסית בכל הרמות, תרגומים חדשים של ספרות פרסית לעברית, סדנאות אמנות איראנית כגון קליגרפיה, ציור מיניאטורות ופסיפס אצפהאני, אירועי תרבות של כל קשת התרבויות והזהויות המרכיבות את איראן, וכן מודעות דרושים והודעות משמחות נוספות.

בברכת חגים שמחים וקלים ואביב נעים,

ד"ר תמר עילם גינדין,

נספחת התרבות של ישראל באיראן

הודעות ודרושים

דרושים מורים לעברית בכל הרמות לבתי ספר בפריפריה באיראן, ולקורסים של עברית עסקית בערים הגדולות. תעודת הוראת עברית כשפה זרה וניסיון של שנתיים לפחות. אפשרות למשרת סטודנט. פרטים מלאים והגשת מועמדות – באתר הנספחות.

דרושות בנות שירות לגני חב"ד ולגנים דו־לשוניים בקהילה הישראלית בערי איראן. פרטים מלאים והגשת מועמדות – באתר חב"ד־איראן.

החלה ההרשמה למחזור אוקטובר 2048 של קורס הדרכת טיולים באיראן למדריכים מוסמכים. פרטים מלאים והגשת מועמדות – באתר הנספחות.

לבית הספר "שלהבת", תוכנית הבגרויות של הקונסוליה הישראלית בשיראז, דרושים מורים ללשון ולאזרחות. פרטים מלאים והגשת מועמדות – באתר הקונסוליה.

החלה הגשת המועמדויות למענקי מחקר משותפים של חוקרים ישראלים ואיראנים בכל תחומי הדעת. פרטים מלאים והגשת מועמדות – באתר קרן מאהפר.

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il