אם השם "ארבע אחרי הצהריים" לא אומר לכם שום דבר, אולי אתם לא בגיל הנכון. אבל את אות הפתיחה של התוכנית הזו אתם בטוח מכירים. הוא מתחיל ב"דה", ממשיך ב"בה־דה־בה־דה", ומסתיים ב"דה־דה־בה־דה". זהו השיר "תמונה", שהלחין יצחק קלפטר ושרה יעל לוי, שמתנגן כבר ארבעים שנה מדי יום כמעט בשעה ארבע אחרי הצהריים בגלי צה"ל.
"אנחנו מקבלים הודעות מהורים שבשעה ארבע חוגרים את הילד בכיסא הבטיחות והוא כבר מתחיל לשיר אותו", מתגאה יורם רותם, העורך המיתולוגי של התוכנית. כשהוא נפגש איתנו השבוע, יחד עם דלית עופר, העורכת המיתולוגית שלצידו, השניים מנהלים פינג פונג מתרפק של זיכרונות.
ארבע אחרי הצהריים, הם מספרים, נולדה כמעט בטעות. "היא בכלל לא נחשבה לשעת שידורים טובה", טוען רותם. "להפך, בשעה הזו אנשים עזבו את הרדיו והלכו לענייניהם. לא השקיעו בכלל חשיבה על מה שישודר בשעה הזאת. כשאנחנו הגענו שודרה בה תוכנית אחרת, אני אפילו לא זוכר איזו מרוב שזה היה זניח. התוכנית הזו ירדה מלוח השידורים וחיפשו מה לשדר במקומה עד שתעלה תוכנית אחרת".
"ארבע אחרי הצהריים התחילה כ'פילר' מוזיקלי", מסכימה עופר. "אבל אחרי שחשבנו שזאת שעה זניחה התברר שזאת אחת השעות אם לא ה־, ופשוט היה צריך לפצח אותה. זאת בדיוק השעה שבה לכאורה נגמר היום. אנשים נמצאים במכונית, אוספים את הילדים מהגנים, והם יודעים שבין ארבע לחמש הם נכנסים למרחב של שפיות, למין 'זון' כזה. הכניסה הזאת לאוטו, יש בה משהו. פעם שאלו אותנו למה אנחנו לא משדרים שעתיים. לא נשדר, כי הקסם של 'ארבע' הוא בדיוק הקפסולה הזאת, שבה אנחנו מלווים איזה סיום של יום".
מחולל המבצעים
הרבה אמנים חבים לשניים האלו את מיצובם כאמני קלאסיקה ישראלית, פשוט כי הם ערכו את הפלייליסט של התוכנית שהגדירה את הזמר העברי במשך ארבעה עשורים. "כשהתחלנו לשדר את השירים האלה, זה היה חדש. השירים האלה לא שודרו אלא בשבת בבוקר, בחגים ובימי זיכרון", נזכר רותם. כעת, במלאות ארבעים לשידורה של ארבע אחרי הצהריים, נפגשנו ביום ראשון לריאיון זוגי בבית סוקולוב לקראת אירוע מחווה שייערך לכבוד התוכנית בפסטיבל "לא בשמיים" במכללת תל־חי ב־22 ביולי, בהנחיית ציפי גון־גרוס. רותם ועופר ישתתפו באירוע יחד עם אמנים אורחים ובהם דורית ראובני, דודי זכאי ורוני וייס.
שירים מהעבר זכו בארבע אחרי הצהריים לערגה מחודשת, מדי יום ביומו, ולבסוף גם הופצו שוב באלבומי אוסף פופולריים להפליא. האוסף הראשון שהופק במלאת 25 שנה לתוכנית השיג אפילו את התואר אלבום פלטינה, וגם האוספים שיצאו לאחר מכן נמכרו היטב. את סוד קסמה של התוכנית אפשר לסכם בקוריוז שרותם מספק כמעט כבדרך אגב, כאשר הוא נזכר בשידורי יום ירושלים השנה. "כל בכירי משרד הביטחון, כולל השר גנץ, מאוד מחוברים לזמר העברי. באותו יום פתחתי את התוכנית בשיר 'שומר החומות'. כעבור שלוש שעות שמעתי שהחליטו לקרוא ככה למבצע".
הכתבה המלאה תפורסם מחר (ו') במגזין דיוקן של מקור ראשון
