הבית // בית קרקע קטן ויפה, מוקף גדר חיה, בקו הראשון של הר־ברכה בשומרון, ממש מעל שכם. ארבעה חדרי שינה, סלון, מטבח וחדר אוכל, מרפסת ענקית ופרגולה גדולה המשמשת לסוכה.
בוקר // בעבר, כשכולם היו בבית, היה אתגר גדול לארגן את כולם ולהספיק לצאת בזמן לעבודה, אבל היום כשכולם גדולים, רק אוריה והרביעייה בבית, והראל בצבא, וכל בוקר רגוע וקל. כל אחד קם בזמנו ומכין לעצמו מה שהוא רוצה לארוחת עשר וארוחת בוקר, שותה קפה או שוקו ותה, ואוכל "מזונות" ("ככה אנחנו קוראים לזה – עוגייה, עוגת שמרים וכדומה").
פרנסה // ציפורית מנהלת את בית הספר איילים בנות באלעד זו השנה הרביעית. "אני כבר 28 שנים במערכת החינוך – הייתי מורה, סגנית מנהלת וגם מנהלת בבית ספר אחר. היום אני אדם מאושר ושמח שיושב בדיוק במשבצת שמתאימה לו ומאוד אוהב את העבודה שלו".
מיכאל מורה בכיתות א'־ו' בבית הספר היסודי באלון־מורה. בעברו עבד כמורה לנהיגה וגם כטסטר. "כרגע אני במערכת החינוך ומאוד אוהב את העבודה. אולי ביום מן הימים ארצה לשוב להיות מורה לנהיגה. כרגע אני נמצא במערכת החינוך כבר 28 שנה ומאוד נהנה ומסופק מהעבודה שלי".
היסטוריה // לציפורית יש שני אחים. היא נולדה בפתח־תקווה, אבל מגיל ארבע גרה בראשון־לציון. היא למדה בבית הספר היסודי סיני ואז באולפנת צפירה. היא עשתה שירות לאומי בצפת במסגרת חינוך מיוחד, ושנה נוספת עבדה בתחום החברתי עם נוער בתיכון הטכנולוגי בנחלים. בסוף השנה השנייה היא טסה לשליחות באוקראינה.
למיכאל יש שש אחיות. הוא נולד, גדל והתחנך בקריית־ביאליק, למד בבית הספר מצפה בקריות ואז בישיבת פרחי אהרן בקריית־שמואל. אחר כך פנה ללימודים בישיבת ההסדר בחיספין, התגייס לשריון ואחרי מסלול ההסדר נסע לשליחות באוקראינה. אחרי השליחות חזר ועבד בקשת שברמת הגולן, ואז לימד בישיבה הטכנולוגית בנחלים.
ההיכרות // הם נפגשו כשמיכאל חזר מהשליחות באוקראינה, וציפורית בדיוק התכוננה לשליחות. "השליחות הייתה של OU, ארגון הרבנים האורתודוקסים. מארגני השליחות ביקשו ממנו להעביר לי חפיפה, ואז הוא נדלק עליי אך נאלץ לחכות ארבעה חודשים משום שהייתי ערב הנסיעה. כשחזרתי מאוקראינה הוא התקשר אליי מייד ואמר שהוא רוצה לראות תמונות מהשליחות שלי".
משפחה // מיד לאחר החתונה התגוררו זמן מה בבית הילד בגילה, בירושלים, והיו אחראים על גידול 12 ילדים. "תפקדנו כמו ההורים שלהם. אלו ילדים שמסיבות כאלו ואחרות היו צריכים להיות במסגרת כזו, מחוץ לבית שלהם. באותה תקופה היו לנו רק שני ילדים משלנו, וכשנכנסתי להיריון עם השלישייה הבנו שאנחנו צריכים למצוא מקום להשתקע בו".
הר־ברכה // הם חיפשו יישוב בשומרון. "מיכאל הלך לרב מרדכי אליהו זצ"ל, להתייעץ איתו. הוא הציע ללכת להתיישבות שכל משפחה בה חשובה, כלומר יישובים קטנים. פינוי היישוב עמד על הפרק, וכך הבנו שהר־ברכה קורא לנו. חודש וחצי אחרי שעברנו לשם נולדה השלישייה ואחרי חמש וחצי שנים הרביעייה".
לידות // ציפורית: "אף פעם לא ניסינו להבין איך ייתכן שנולדו לנו גם שלישייה וגם רביעייה. רק אמרנו תודה והתמודדנו עם האתגר. לשלישייה הגבנו בחיוך, באהבה ובשמחה, כי יש לנו כבר שלישייה במשפחה – סבא שלי ואחים שלו. שמחנו שאנחנו דור ההמשך של השלישיות. כמה שנים אחר כך הגיעה הרביעייה, והיינו בהלם. היו לנו רגשות מטורפים. לא ידענו אם למרר בבכי או להרגיש על גג העולם.
"בתחילת ההיריון, עד לשבוע 32, ראו שלושה עוברים, ולפתע נגלה עוד עובר לנגד עינינו, או יותר נכון לנגד עיניו של הרופא שלנו. אין לנו ספק שבלי עזרה מהקב"ה עם השגחה אמיתית לא היינו יכולים לשרוד את זה.
"ברור שהייתה המון עזרה מחברים ומשפחה, והמון עזרה שלנו אחד לשני. הילדים הגדולים עזרו לנו עם דברים שבדרך כלל ילדים בגיל שלהם לא עושים. השלישייה היו בני חמש, ובגלל המחסור בידיים היו לא מעט פעמים שנתתי להם להחזיק את התינוקות ששקלו שני קילוגרמים. היו הרבה שיתופי פעולה שלא היו קורים במשפחות אחרות. והנה, ברוך השם הם גדלו לתפארת.
"ללדת תשעה ילדים בתשע שנים זה בהחלט אתגר לא קטן, אבל אנחנו אנשים מאמינים שחושבים שאם הקב"ה נתן את האתגר הוא גם נתן לנו כוחות להתמודד איתו. מעבר לזה יש לנו כוחות נפשיים ואמוניים שעזרו לנו בכל הדרך. זו האמונה הפשוטה שלנו וזה מה שהחזיק אותנו לאורך כל הדרך".
ואלה שמות // "הרביעייה נולדה מיד לאחר הגירוש מגוש קטיף, ולכן נתנו להם שמות שקשורים לארץ ישראל. כשהילדים של יעקב אבינו נכנסו לשכם הוא אמר להם 'קחו לכם מזמרת הארץ', אז החלטנו שנקרא להם: זמרת, גפן ושקד. כשלקראת סוף ההיריון הבנו שיש לנו עוד בת, אז קראנו לה קמה, שזה שדה חיטה שטרם נקצר. גפן היא גם ראשי תיבות של גזונט – בריאות – ופרנסה ונחת, ובמקום שקד קראנו לאחד הבנים שלם, כי כל הזמן דיברנו במושגים של שלמות, כי כולם נולדו בריאים ולא היו צריכים חמצן אז קראנו לו שלם. בתורה גם כתוב 'ויבוא יעקב שלם עיר שכם', ורש"י מסביר 'שלם בגופו, בנפשו ובתורתו', וזה מאוד התאים לנו ללידה ובכלל לעובדה שאנחנו גרים בהר־ברכה בואכה שכם".
להשתתפות במדור
dyokan@makorrishon.co.il
