מי שיוצא לרחוב במה שמכונה "שעות הפיזור" מכיר מן הסתם את המחזה: הורים רכובים על אופניים מסיעים איתם את ילדיהם לגן או לבית הספר, בלי להתחשב יותר מדי בשיקולי הבטיחות וגם לא במגבלות הפיזיקה. ילד אחד יושב פחות או יותר במקום שנועד לכך, ילד נוסף חובק אותו מאחור, ולעיתים תראו גם צאצא שלישי, נצמד מלפנים אל ההורה שמתמרן בין מכוניות צופרות והולכי רגל. מול שער הגן תתפרד החבילה, אחד מרכיביה יימסר לידי הסייעת שבפתח, והשאר ימשיכו הלאה לתחנה הבאה.
רגע לפני פתיחת שנת הלימודים – בהנחה שמאורע כזה אכן יתרחש ב־1 בספטמבר – יצאתי לבדוק מה קובע החוק באשר להסעת ילדים באופניים, והאם הכללים אכן נאכפים. האם מותר להרכיב נוסע נוסף מלבד הרוכב עצמו? "החוק אומר שאתה יכול להרכיב ילדים עד גיל שמונה, כאשר יש לך מושב נסיעה מותקן ומסודר", עוז דרור, סמנכ"ל אסטרטגיה ותקשורת בעמותת "אור ירוק" שנאבקת בתאונות הדרכים. "אחרי גיל שמונה אסור להרכיב ילדים על אופניים".
החוק הזה, נציין, חל גם על אופניים חשמליים וגם על אופניים המונעים בכוחם של שרירי רגליים בלבד. למעשה, בחוק הישראלי רבים מהכללים תקפים לשני סוגי כלי הרכב, אם כי הקנס לרוכבי אופניים חשמליים שעברו עבירה – כמו למשל הרכבה של נוסע נוסף, או רכיבה על מדרכה – הוא גבוה יותר.
בסעיף הקסדה קיים הבדל בדרישות: פקודת התעבורה מחייבת רוכבי אופניים חשמליים וגם את מי שנוסע איתם, בכל גיל ובכל דרך, לחבוש קסדה. גם קטין שרוכב על אופניים רגילים יהיה חייב תמיד לחבוש קסדה; לעומת זאת, בגיר שרוכב בתוך העיר על אופניים כאלה יוכל להשאיר את ראשו גלוי. במשטרת ישראל ידעו לספר שבשנת 2020 נרשמו לרוכבי אופניים ואופניים חשמליים 24,715 דוחות בגין אי־חבישת קסדה.
למעשה, הכללים הנוגעים לרוכבי אופניים הם יוצאי דופן בספר החוקים, ובחוקי התעבורה בפרט. נהג רכב ממונע הוא בגיר (או כמעט בגיר) שעבר מבחן תיאוריה ומבחן מעשי לפני שקיבל רישיון, ולכן יש לצפות שידע מהן העבירות שעליו להיזהר מהן. כדי לרכוב על אופניים אין צורך בהליך כלשהו, וכל ילד יכול לעלות עליהם ולצאת אל הכביש. באופניים חשמליים יש בחוק הגבלת גיל – 16 ומעלה – אך אין דרישות נוספות. מי דואג אפוא שהנהגים הצעירים יכירו את הכללים המחייבים?
במשרד התחבורה הפנו אותנו אל הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (הרלב"ד), ש"עורכת פעולות הסברה רבות בנושא". ברלב"ד אמרו לנו כי "הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים פועלת לעידוד והסברה על רכיבה בטוחה באופניים ובאופניים חשמליים בקרב קטינים במגוון כלים, ובהם הסברה לציבור ההורים באמצעות תשדירי רדיו בקמפיינים ליציאה לחופש הגדול וחזרה ללימודים. בנוסף מתקיימת פנייה להורים וגם לבני הנוער והילדים באמצעי הדיגיטל של הרשות ברשתות החברתיות, וכן הקמת מתחם ייעודי באתר 'אסק (Ask) רלב"ד', והפקות ייעודיות המקודמות אף הן ביוטיוב וברשתות החברתיות.
"בחינוך התעבורתי בכיתות י' בבתי הספר התיכוניים (שנעשה ברובו במימון הרלב"ד יחד עם משרד החינוך) קיים פרק העוסק ברכב דו־גלגלי, ומשלב עיסוק באופנים חשמליים על כל היבטיו. כמו כן קיימים מרכזי הדרכה לבטיחות בדרכים, המיועדים לתלמידי בתי הספר היסודיים בכיתות א' עד ו'. הרלב"ד מפעילה ומממנת תוכנית ל־17 מרכזי הדרכה לרכיבה בטוחה, שבהם חווים הילדים חוויה לימודית בנושא".
המשטרה רושמת דו"חות, הרלב"ד מספקת הדרכה – והתוצאות בשטח? לא מרנינות בכלל. לפי דו"ח "היפגעות בתאונות דרכים במעורבות אופניים חשמליים וקורקינטים חשמליים", שפרסמה לאחרונה עמותת אור ירוק, בשנת 2020 נפגעו בתאונות כאלה מדי יום שמונה בני אדם בממוצע. בשנה החולפת נמנו 25 הרוגים בתאונות במעורבות כלים דו־גלגליים חשמליים – שיא עגום של כל הזמנים. נתון מטריד במיוחד בדו"ח מצביע על כך שאחד מכל עשרה נפגעים בתאונות הללו הוא ילד מתחת לגיל 16. ועוד נתון חשוב: רוכבים שלא חבשו קסדה סבלו מפגיעות ראש בשיעור גבוה בהרבה לעומת המקפידים לחבוש.
"אופניים חשמליים הם לא מוצר שלילי", אומר עוז דרור. "להפך, זה כלי נהדר לצמצום פקקים, אבל השימוש בהם חייב להיות על פי חוק, ולצערי אין כמעט אכיפה בנושא. זרקו לכבישים מעל 250 אלף כלים חשמליים, כשאין מספיק שוטרים שיוכלו להתמודד עם זה. לכן בשנים האחרונות הממשלה נתנה סמכויות אכיפה לפקחים העירוניים, אך רוב ראשי הערים לא משתמשים בסמכויות שניתנו להם".
ואם לחזור להורים שמרכיבים את ילדיהם על אופניים – דרור רואה בכך דווקא תופעה מבורכת, כל עוד מסיעים כמובן רק ילד אחד. "מרכזי הערים נעשים צפופים יותר ויותר, ולכן צריך לעודד הורים לנסוע באופניים ולהרכיב את הילדים שלהם, במקום ליצור פקק תנועה. לחלק מבתי הספר אין אזור ייעודי להורדת הילדים מהרכב, התלמידים יורדים אל הכביש, ולכן דווקא לנסיעה באופניים יש ערך בטיחותי וחיובי. בנוסף, זה מעודד את הילדים לרכוב בעצמם על אופניים בעתיד. כל עוד הדברים נעשים כחוק והנסיעה איטית ובטוחה, לא צריכה להיות בעיה. אנו לא רואים מגמת עלייה במספר הילדים שנפגעים במהלך נסיעה עם ההורים באופניים.
"הבעיה העיקרית היא שלרוכבי אופנים אסור לנוע על המדרכה, כי היא שייכת אך ורק להולכי הרגל. באירופה אנשים פחות נוסעים בתחבורה הציבורית בתקופה הזו, מחשש להידבקות בקורונה, ולכן העיריות סוללות שבילי אופניים. בברלין הרחיבו את שביל הרכיבה כך שיהיה אפשר לעקוף רוכב אחר וגם לשמור על מרחק של שני מטרים ממנו. זו אחריותם של ראשי הערים לדאוג לאפשרות של נסיעה בטוחה".
האדם הפשוט לא ילך עכשיו לראש העיר ויגיד לו: תקצה לי מסלול ייעודי לאופניים.
"ראשי הערים היום נגישים מאוד, אפילו בפייסבוק. פשוט תלחצו עליהם כדי שידאגו לזה. ועד שייסללו שבילים לאופניים, אני ממליץ להורים לרכוב בזהירות, עם קסדה, על כל המשתמע מכך".
מהרלב"ד נמסר: "אנו פועלים להסברה על רכיבה בטוחה באופניים ובאופניים חשמליים בקרב קטינים, גם ברשתות החברתיות ובהפקות ייעודיות"
לתגובות: Bini365@gmail.com
