ממכון התקנים נמסר: "זה לא קשור למכון התקנים, אנחנו מאמצים תקנים בינלאומיים פנו למשרד הבריאות"
קורא המדור הנאמן נעם שרון הסב את תשומת ליבנו לכך שעל אריזות הבשר והעוף שאנו קונים בסופרמרקט מופיע תאריך האריזה, אך תאריך השחיטה כתוב במעין קוד שאי אפשר להבין ממנו מתי נשחטו הפרה או התרנגולת. “כל טבח מתחיל יודע שמשך הזמן שעבר מהשחיטה ועד לבישול משמעותי לאיכות הבשר”, אמר לי נועם.
במשרד הבריאות לא ענו לו כשהוא פנה אליהם, אבל ענו לנו – גם אם לא ממש השיבו לשאלה. לדבריהם, חיי המדף של בשר עוף ובשר הודו מצוננים הם יום השחיטה ומלבדו עוד חמישה ושבעה ימים בהתאמה. “אם המוצרים אינם נארזים ביום השחיטה, יש לסמנם בשלושה תאריכים הכוללים את יום השחיטה, יום האריזה והתאריך האחרון לשימוש. לעניין בשר בהמה מצונן ארוז מראש, על היצרן לסמן את תאריך הייצור ואת התאריך האחרון לשימוש”.
אבל “יום השחיטה” מסומן בדרך מיוחדת, ולא בתאריך פשוט. במקום לכתוב למשל את התאריך של היום – 27.8.2021 – על בשר שנשחט היום ייכתב 21239. למה? 21 הן שתי הספרות האחרונות של השנה, ואילו 239 הוא היום בשנה בשלוש ספרות – מ־001 ועד 365. והכול תואם את התקנות. “מוצר בשר”, נכתב בצו הפיקוח על מצרכים ושירותים, “יסומן באחת מדרכים אלה: 1) בתאריך ייצורו – בגלוי; 2) בתאריך אחרון המומלץ לשימוש בו – בגלוי, ובתאריך הייצור – בצופן”.
צופן, לא פחות. מה מנסים להסתיר מאיתנו? הקצב המסור בסופר השכונתי בעירי מודיעין הסביר לי ש”תאריך השחיטה מופיע על השקית שאנחנו המוכרים מקבלים”. האם לנו הצרכנים לא חשוב לדעת מהו תאריך השחיטה?
בתקן הישראלי של מכון התקנים לסימון מוצרים ארוזים (ת”י 1145) מדגישים הכותבים שיש לסמן תאריכים באופן “קריא, ברור ובר־קיימא”, אבל ניתן “פטור” מסימון ברור ומובהק של תאריך הייצור בלבד, במקרה שמסומן על האריזה תאריך “לשימוש עד” לפי הלוח הגרגוריאני (27.8.2021, למשל), וגם “היצרן מתעד ברשומותיו מידע על פרק הזמן שבין תאריך ייצור המוצר לבין התאריך הגלוי המסומן על אריזת המוצר”.
שאלנו את מכון התקנים אם לא עדיף להחיל סימון ברור יותר ונגיש לצרכן של תאריך הייצור, ונדחינו בקש: “זה לא קשור למכון התקנים”, אמרו לנו במכון. “אנחנו לא רגולטור, אנחנו מאמצים תקנים בינלאומיים. פנו למשרד הבריאות”. יש לציין שבפרוטוקול ישיבת הוועדה לפניות הציבור בכנסת ה־15 ב־00311 (או, בפשטות, ב־6 בנובמבר 2000), אמר לחברי הכנסת ד”ר אמנון צ’רלין, מהנדס תקינה בתחום המזון במכון התקנים, ש”התאריך לפי התקן לסימון מזון מראש יכול להיות מסומן בקוד, אבל התאריך שפג תוקף או התאריך שאומר שעדיף להשתמש לפני, זה צריך להיות מסומן בגלוי. כלומר, לומר בגלוי עד לאיזה זמן ניתן לצרוך את המוצר הזה”. זאת אומרת, מכון התקנים בהחלט מודע לעניין התאריך הגלוי והמקודד, אבל דובריו מסרבים להסביר למה הדרך הנכונה לציין את תאריך השחיטה היא בקוד ולא, ובכן, בתאריך.
ממכון התקנים לא תבוא הישועה, וגם לא מהסופר המקומי, אולי אפשר לבקש מהרבנות שתסייע לנו? מתברר שלא. בנוהל משחטת העופות שפרסמה הרבנות הראשית בשנת 2017 נכתב כי על אריזת מוצרי הבשר והעוף יופיעו רק “שם המשחטה, הרבנות נותנת הכשרות, וכן סוג ההכשר: כשר, מהדרין וחלק, כל אחד בצבע שונה. הנהלת המשחטה לא תזמין אריזה או תוית לפני שתקבל מראש את אישורו של רב המשחטה”. ותאריך השחיטה? יוק.
“במשחטות שעובדים בהן בלילה אורזים את הבשר ואת העוף מיד אחרי השחיטה, ובכל אופן לא עובר יום מהאריזה”, אומר השוחט ישראל הולצברג, שמכיר את הנעשה בשטח. זאת אומרת, לדבריו תאריך האריזה המסומן בצורה המוכרת לנו זהה כמעט תמיד לתאריך השחיטה. למה לא כותבים את תאריך השחיטה עצמו? “אולי כי ראיית תאריך השחיטה גורמת חלחלה לחלק מהאנשים”, הוא משער. אולי.
אם גם לכם יש נושא שחשוב לכם שנבדוק אותו לעומק, אתם יותר ממוזמנים לשלוח אלינו דוא”ל.
לתגובות: Bini365@gmail.com
