מי שטייל בחופי תל־אביב בשבועות האחרונים סבל מפעם לפעם מזמזום רועש, אבל לא רק בגלל אופנועי ים בין הגלים או מכוניות בכביש שלצד הטיילת. מעל קו החוף, רחפנים שיצאו מאזור רדינג בצפון העיר אל עבר נמל יפו בדרום נשאו מטען עם משלוחי קפסולות קפה, כנאפה וציוד רפואי. המשלוחים הללו הם ניסוי בלבד, בינתיים, ולא יוזמה מסחרית, אבל מי שמפעילה את הניסוי היא חברת ההזנק SkylinX, כחלק ממעבדת החדשנות "סיטיזון" שהקים פארק עתידים בשיתוף עיריית תל־אביב־יפו ואוניברסיטת תל־אביב, במטרה לקדם פתרונות "עיר חכמה".
כדי לקבל את האישור להטיס את הרחפנים הללו, הם נדרשו לבקש מרשות התעופה האזרחית (רת"א) את האישורים שיאפשרו להם לערוך את הניסוי, ולהגיש לרשות פירוט טכני והנדסי של הפעילות. "חוק הטיס ותקנות הטיס מאפשרים כיום למפעילים אוויריים להקים מיזמים לצורך מתן שירותים לציבור באמצעות כלי טיס בלתי מאויש", מסרו לנו מרת"א. "לכל מיזם נבנית תוכנית עבודה מתאימה הכוללת תהליכי רישוי, ניסויים, בדיקות וניתוחים הנדסיים שמטרתם להוכיח שהטיסות יכולות להיערך תוך שמירה על בטיחות הציבור".
רחפנים פשוטים לשימוש אישי, ככתוב באתר של רת"א, לא דורשים רישיון מיוחד, אבל מפעיליהם כן נדרשים לעמוד בתקנות. למשל, אסור להטיס את הרחפנים הללו בשכונת מגורים, ליד מבני ציבור או התקהלות בני אדם, עד מרחק של 250 מטר לפחות. "לכל סוג כטב"ם יש היתר אחר בהתאם למשקלו, שיטת הנעתו ושיטת ההפעלה בטיסה מחוץ לקשר עין. בהטסה של רחפן מעל גובה של 500 מטר נדרש היתר מסוג 'מטיס פנים'".
והאם יש הגבלה על משקל המטען שהרחפן מטיס? "בכטב"ם שהותאם להטסת מטען, מוגדרת מגבלת משקל מטען מרבי. על המטען להיות מעוגן באופן בטיחותי במהלך כל הטיסה, וכמו כן חל איסור לנשיאת בני אדם, בעלי חיים וחומרים מסוכנים".
סמנכ"ל הטכנולוגיות ב־SkyilnX אמיר צליח הוא בוגר חיל הים, שהקים כבר שלוש חברות. יו"ר החברה עדן אטיאס הוא טייס בחיל האוויר. החברה שלהם, הם אומרים, אינה מייצרת רחפנים אלא מפעילה אותם ומתכננת את מסלולי התעופה שלהם, ומשדכת בין לקוחות שצריכים להעביר חבילות ובין בעלי רחפנים. עלותם של הרחפנים שהיא מפעילה היא כ־70 אלף שקלים ליחידה, והם יכולים להגיע גם לגובה של קילומטר, אבל מגבלות רת"א מנמיכות מאוד את הגובה השימושי המרבי. "החברה ממקדת כרגע את עיקר הפעילות שלה בבתי חולים שצריכים להעביר תרופות ממקום למקום", אומר אטיאס.
אז לא תשלחו פיצה או פלאפל בקרוב.
"אנחנו לא רוצים לנפץ פה חלומות, אבל כרגע הרחפנים לא נועדו בשביל זה. הם נועדו להובלת ציוד חירום כמו תרופות, או דפיברילטורים".
ובכל זאת, אם ארצה שתשלחו לי בורקס מיפו לתל־אביב, כמה זה יעלה?
צליח: "אין לנו דרך לומר. הפעלת רחפן עולה אלפי שקלים ליום, וככל שיש יותר משלוחים ביום המחיר יורד. אבל שוב, זה לא נועד לאוכל, לא בשלב הזה".
העירייה הייתה מעורבת במתן האישורים לחברה שלהם, ובשלב הזה מותר להם לטוס רק באזורים מסוימים בעיר. המסלולים שהם קובעים לרחפנים מתחשבים במגבלות הללו ובמגבלות רת"א, וגם במידע שמתקבל בתוכנת הניווט של הרחפן לגבי תנועתם של רחפנים אחרים בסביבה. הרחפנים לא נוחתים סתם כך בשטח הפתוח, אלא בתחנות עגינה – מעין גגון על תחנה גדולה למדי, שנראית כמו דוכן הימורים של מפעל הפיס. "הרחפן שוקל 15 ק"ג כולל הכול", אומר צליח, "והסוללה מחזיקה כ־25 דקות".
ומה יקרה אם הסוללה מתרוקנת באמצע המסלול, הרחפן יצנח?
"הרחפן יודע לחזור הביתה ולנחות אם אין לו די סוללה, והוא יודע לנחות מיד כשמתרוקנת לו הסוללה". בדרך כלל, הם אומרים, הרחפן חייב לחזור לתחנה שהמריא ממנה כדי לטעון שוב את הסוללה. החסרונות הכי גדולים של הרחפנים, מודה אטיאס, הם "הרעש והפגיעה בפרטיות. היום עובדים על הפחתת הרעש, ואנחנו מאמינים שהפיתוח בעתיד ידע להתמודד עם זה. לגבי הגנת הפרטיות – הרחפנים יכולים לצלם כל דבר, ויש רגולציה וחקיקה שנועדה להתמודד עם זה".
