עונת 2021־2022 ב־NBA תצא לדרך בעוד שבועיים וחצי, אבל עוד לפני שהכדור מושלך לאוויר ליגת הכדורסל הטובה בעולם מתמודדת בימים אלה עם דרמה גדולה המתחוללת במשרדי הקבוצות, באתרי הספורט ובלשכות נבחרי הציבור ברחבי אמריקה. בלב המהומה: החיסונים נגד נגיף הקורונה, או יותר נכון השחקנים שמסרבים להתחסן – ומה שצפוי לקרות להם, לקבוצותיהם ולליגה כולה בגלל הסירוב, ובגלל תגובותיהם של כל השחקנים האחרים במגרש ומחוצה לו. ההשלכות של ההחלטות הללו עשויות להיות מרחיקות לכת, ולהשפיע אפילו על זהות האלופה בעונה הקרובה.
ה־NBA היא ליגת כוכבים. האוהדים, הערים המארחות ובעלי הקבוצות משפיעים מאוד על הליגה, כמובן, אבל במשך השנים השחקנים הגדולים ביותר על המגרש צוברים עוד ועוד כוח, ומיליוני העוקבים ברשתות החברתיות מעניקים להם עוצמה ויכולת השפעה יוצאות דופן. לכן, כששחקן כמו קיירי אירווינג מודיע שהוא לא מתכוון להתחסן, זו רעידת אדמה אמיתית.
אירווינג, גארד בן 29, גדל בניו־ג'רזי, שיחק באוניברסיטת דיוק, ואחרי עונה אחת עזב את כדורסל המכללות, ונבחר בבחירה הראשונה בדראפט. מאז הוא הפך לאחד מכוכבי הליגה: שבע פעמים נבחר למשחק האולסטאר, פעם אחת זכה באליפות עם קליבלנד קאבלירס, והיום הוא משלים בברוקלין נטס טריו אימתני עם קווין דוראנט וג'יימס הארדן, בקבוצה שנחשבת למועמדת לאליפות. לא סתם שיבצו אותם למשחק הפתיחה של העונה מול מילווקי (ב־20 באוקטובר בשתיים לפנות בוקר, שעון ישראל).
ירון טלפז, מנהל המדיה החברתית בעברית, וושינגטון ויזארדס: "לא יהיה הבדל בין שחקן כוכב לשחקן האחרון בסגל – כולם יצטרכו להתיישר לפי הפרוטוקולים, ואף אחד לא ייקח סיכון. בניו־יורק ובסן־פרנסיסקו, שחקן לא מחוסן ישב על הספסל"
החדשות הרעות מבחינת אירווינג הן שאולי העונה שלו אבודה מראשיתה. מאז 13 בספטמבר, כל אדם בן 12 ומעלה בעיר ניו־יורק מחויב בהצגת תעודת מתחסן לפני כל כניסה לחלל סגור. אירווינג, שלא התחסן ולא מתכוון לקבל זריקה, לא יוכל להתאמן עם הקבוצה באולם האימונים או לשחק במשחקי הבית בברקליס סנטר, וגם לא יוכל להשתתף במשחקי חוץ בערים שילכו בעקבות ניו־יורק ויטילו איסורים דומים על בלתי מחוסנים.
"לא יהיה שום הבדל בין שחקן כוכב לשחקן האחרון בסגל – כולם יצטרכו להתיישר לפי הפרוטוקולים, ואף אחד לא ייקח סיכון", קובע ירון טלפז, איש תקשורת ותיק המנהל בשנה האחרונה יחד עם צוותו את תחום המדיה החברתית בעברית של קבוצת ה־NBA וושינגטון ויזארדס, שהישראלי דני אבדיה משחק בה. "בניו־יורק ובסן־פרנסיסקו, שחקן שלא מחוסן לא יוכל לשחק גם אם הוא ייבדק בכל יום, ואם אתה לא מחוסן והיית ליד מישהו שחלה, אתה תשב בצד, לא משנה מה. ברגע שיש חיסונים, בליגה מיישרים קו עם כל העולם. כשווריאנט הדלתא משתולל ברחבי ארצות הברית, ההחלטה היא כרגע לחיות לצד זה, כשכל הזמן האצבע על הדופק, מבחינת נתוני התחלואה".
אירווינג הוא כוכב גדול על המגרש, כאמור, ומכהן גם כסגן נשיא ארגון שחקני הליגה, אבל הוא דמות שנויה במחלוקת. בעבר הביע תמיכה בתיאוריות אנטי־מדעיות, ודיבר למשל בזכות הטענה שכדור הארץ שטוח; בתחקיר שפורסם לאחרונה באתר כתב העת "רולינג סטון" דווח שהוא החל לעקוב אחר אתרי קונספירציה של המתנגדים לחיסונים, ובעצמו עודד שחקנים אחרים בליגה ללכת בעקבותיו ולסרב להתחסן. "אירווינג ידוע כמי שלא אוהב ליישר קו, ופועל לפי אמונתו. לכן אנשים מתעניינים בהתייחסותו לנושא", מסביר העיתונאי האמריקני היהודי ירון ויצמן, כתב ה־NBA של פוקס ניוז. "הליגה פרסמה ש־90 אחוז מהשחקנים מחוסנים, מספר שאני מאמין לו, מה שאומר שיש כחמישים שחקנים שטרם חוסנו. זה מיעוט קטן, אבל כאשר שחקן כמו אירווינג מעורב, ברור שזה משמעותי".
לדברי ויצמן, כתבי הספורט מסקרים את עניין החיסונים לא רק בגלל ענייני בריאות. "הנושא גם מאפשר לנו הצצה נוספת לחיי הכוכבים של הליגה – איך מתייחסים אליהם כמנהיגים, איך הם פועלים ברגעים כאלה, מי הם באמת. מעניין לראות שגם שחקנים מובילים שהתחסנו לא מביעים דעה נחרצת, אלא מגלים אמפתיה לשני הצדדים. לברון ג'יימס, למשל, טען בריאיון שההחלטה להתחסן היא פרטית ומשפחתית, למרות שבלייקרס הודיעו שכל השחקנים התחסנו".
השבוע, אגב, הודיע ג'יימס שהתחסן. "הייתי מאוד סקפטי לגבי החיסונים בהתחלה, אבל אחרי שעשיתי את המחקר שלי, הרגשתי שזה מה שהכי יתאים לא רק לי, אלא למשפחה ולחברים שלי", הוא אמר ביום פתוח לתקשורת, אבל הוסיף: "אני לא חושב שאני צריך להתערב במה שאנשים אחרים צריכים לעשות בגוף שלהם ובחיים שלהם".
ויצמן משוכנע שהליגה דווקא כן תתערב. "הסנקציות שהליגה תפעיל נגד הלא מחוסנים יבקשו לשדר מסר ברור – אם אתה לא מתחסן, אתה פוגע בסיכויי הקבוצה שלך לזכות בתואר. הרבה דברים עוד יכולים לקרות, והפלייאוף עוד רחוק, אבל אם שחקן מוביל בקבוצה ייאלץ להחסיר הרבה משחקים בעונה הרגילה, הוא יפגע במיקום הסופי של הקבוצה שלו, יגיע פחות מוכן מקצועית לפלייאוף עצמו ואולי גם לא יוכל לשחק במשחקים על האליפות. הנטס, למשל, אולי לא ירצו בכלל לזכות ביתרון הביתיות בפלייאוף".
מאמץ קבוצתי
כוכב גדול אחר שמסרב להתחסן הוא אנדרו ויגינס, בן 26, סמול פורוורד ושוטינג גארד מהגולדן סטייט ווריירס בסן־פרנסיסקו. גם הוא, כמו אירווינג, נבחר ראשון בדראפט (ב־2014) ונחשב לאחד מעמודי התווך של הקבוצה שלו – אבל צפוי נכון לעכשיו להיעדר ממשחקי הבית, כי בסן־פרנסיסקו ההנחיות דומות לאלו שבניו־יורק.
"בכל יום אני רואה תירוץ חדש למה אנשים לא מקבלים את החיסון", צייץ בטוויטר כוכב מינסוטה קארל־אנתוני טאונס, שאמו מתה במגפה. "אנשים ממציאים סיבות יצירתיות, ואני מקווה בשבילם שהם לא יצטרכו לעבור את מה שאני עברתי. אנחנו לא יכולים לעצור את הווירוס לבד, נדרש כאן מאמץ קבוצתי"
ויגינס מקבל כמעט 30 מיליון דולר בעונה, ומספק את הסחורה, בדמות כמעט 20 נקודות במשחק, לצד מנה יפה של ריבאונדים ואסיסטים. ברור למה הנהלת הווריירס ניסתה לפתור את הבעיה שלה, ולשם כך תיאמה פגישה מיוחדת בין ויגינס לכמה אנשי רפואה שהציגו לו מידע בדבר בטיחות החיסון. זה עדיין לא הצליח לשכנע אותו. הוא רצה לפתור את הבעיה בדרכו והגיש ל־NBA בקשה לפטור "על רקע דתי" מהנחיות המחלקה לבריאות הציבור בסן־פרנסיסקו. ב־NBA סירבו, ואם ויגינס לא יתחסן הוא צפוי לפספס את רוב משחקי הבית (41 בעונה הרגילה) ואת המשחקים שאמורים להתקיים בניו־יורק, נגד הניקס והנטס. בכל ערב שלא ישחק, הוא יאבד כ־350 אלף דולר משכרו השנתי.
"ההיבט המשפטי מורכב, כי ויגינס עובד בגולדן סטייט – בינו ובין הקבוצה יש יחסי עובד־מעביד, והרבה מאוד כסף מונח על השולחן", מציין טלפז. "הליגה תהיה חייבת ליישר קו לפי החוקים בכל מדינה, גם אם יש הבדלים גדולים בין מה שמותר במקומות כמו טקסס ופלורידה ובין מה שאסור בניו־יורק או בקליפורניה. הקבוצות שיוכלו לעשות זאת, ישמחו להצהיר שאצלן כל השחקנים מחוסנים. זו כותרת טובה, הצהרה שאנחנו יחידה אחת שפועלת למען אותה מטרה. יהיה מעניין לראות אם הליגה תצא במסר ברור – לכו להתחסן – כמו שהיא קראה לשחקנים ולאוהדים בתקופת הבחירות ללכת להצביע".
בינתיים ה־NBA מתמקדת בציות לחוקים המקומיים, ואינה מטילה איסורים משלה על השחקנים הסרבנים – אבל חלק מחבריהם לליגה עושים בשבילה את העבודה. כדורסלן מינסוטה טימברוולבס קארל־אנתוני טאונס, שנבחר ראשון בדראפט 2015 וזכה בתואר "רוּקי השנה" בעונה הראשונה שלו ב־NBA, תקף את סרבני החיסונים בטוויטר. במהלך המגפה נפטרה אמו מהקורונה, ועוד שישה מבני משפחתו חלו במחלה. "בכל יום אני רואה תירוץ חדש למה אנשים לא מקבלים את החיסון", צייץ טאונס ברשת החברתית. "אנשים ממציאים סיבות יצירתיות, ואני מקווה בשבילם שהם לא יצטרכו לעבור את מה שאני עברתי ולהתמודד עם שאני צריך להמשיך ולהתמודד איתו מדי יום. אנחנו לא יכולים לעצור את הווירוס הזה לבד, נדרש כאן מאמץ קבוצתי של כולנו".
אגדת הכדורסל (והסופר בהווה) כרים עבדול־ג'אבר תקף גם הוא בחריפות את גישתם של מתנגדי החיסון, אבל גם האשים את הליגה ביד רכה מדי כלפי הכוכבים הסרבנים. "הליגה חייבת להתעקש שכל השחקנים והצוות יחוסנו, או שיסולקו מהקבוצה", הוא אמר לרולינג סטון. "אין מקום לשחקנים שמוכנים לסכן את בריאותם ואת חייהם של חבריהם לקבוצה, אנשי הצוות והאוהדים – רק כי הם לא מסוגלים לתפוס את חומרת המצב או לעשות את המחקר ההכרחי. מכחישי החיסונים צבועים בעיניי: בשחצנותם הם אינם מאמינים בתורת החיסונים ובמומחי רפואה בתחומים אחרים – ועדיין, אם הילד שלהם חולה או שהם עצמם זקוקים לטיפול רפואי דחוף, כמה מהר הם היו עושים בדיוק את מה שהמומחים היו אומרים להם לעשות?"
"הוויכוח באמריקה בכל היבט שקשור לקורונה – מסכות, בידודים, חיסונים – לא ייאמן בעיניי, ועכשיו זה מגיע גם ל־NBA", אומר אנדרו קנדי, צייד כישרונות (סקאוט) בוושינגטון ויזרדס וכדורסלן עבר, ששיחק 11 שנה בליגה הישראלית, זכה באליפות עם הפועל גליל עליון, ונחשב לאחד הזרים הטובים ששיחקו אצלנו. "שחקן שבוחר לא להתחסן מציב את עצמו ואת הקבוצה שלו במצב מאוד לא נוח. אני הרגשתי שיש לי מחויבות להתחסן, גם למען האנשים סביבי. הלוואי שכולם היו חושבים כמוני, אבל אתה לא רוצה להכריח מישהו לעשות משהו שהוא לא רוצה.
"אין ספק שהולך להיות מאוד מעניין העונה, גם על המגרש וגם מחוצה לו. ארגון השחקנים בליגה מאוד חזק, ואם הוא יתנגד לכפיית החיסון, זה לא הולך לקרות. בשנה וחצי האחרונות עבדתי בשביל הקבוצה ממרחק, ואני עדיין לא יודע כמה גישה תהיה לי למאמנים ולשחקנים השנה, אבל עדיין יש תחושה שהדברים משתפרים קצת ואני נרגש לקראת העונה החדשה".
בהנהלת ה־NBA הורו, לקראת פתיחת העונה, על חובת חיסון של צוותי האימון, הרפואה, השופטים, אנשי המנהלה בכל קבוצה וקבוצה, המאבטחים, אנשי המזכירות באולמות, אנשי התקשורת שרוצים לסקר את המשחקים, מנהלי הציוד, המנקים, ספקי המזון והמשקאות וכל מי שעשוי להימצא במהלך המשחקים במרחק של 15 מטר מהשחקנים. השחקנים עצמם, בשל התנגדות גורפת של ארגון השחקנים, הם היחידים שאינם מחויבים להתחסן, בינתיים; אבל בהנהלת הליגה כבר רוקחים סדרת הנחיות שימררו את חייהם של הסרבנים.
אין בינתיים החלטות סופיות, אבל נראה שהבלתי מחוסנים יידרשו להמשיך להיבדק לקורונה באופן יומיומי, ובימי המשחקים אפילו יותר מפעם ביום; יהיה עליהם לעטות מסכה בכל מקום, ולאכול, לנסוע או לטוס בנפרד מחברי הקבוצה שלהם. במשחקי חוץ ייאסר עליהם לצאת מהמלון למסעדות ולבילויים, ואולי גם יוקצה להם מקום מרוחק משאר השחקנים בחדרי ההלבשה. אם שחקן לא מחוסן ייחשף לחולה קורונה יהיה עליו לשהות בבידוד במשך שבעה ימים, מה שעשוי לגרום להיעדרות של עד ארבעה משחקים. הדרך היחידה לחמוק מהנחיות הליגה היא לקבל פטור מחיסון על רקע דתי או רפואי – אבל, כאמור, תירוצים דתיים למיניהם לא יאפשרו לשחקנים לקבל פטור מהנחיות מקומיות של הערים והמדינות.
הנהלת ה־NBA יכולה, אגב, להעתיק את הכללים מליגת הפוטבול האמריקנית, ה־NFL, שהעונה הרגילה שלה יצאה לדרך בתחילת ספטמבר. שם וגם בליגת הבייסבול לא הטילו על השחקנים את החובה להתחסן, אבל הסרבנים ייאלצו לוותר על שכר בעקבות בידוד או מחלה, והם נדרשים לאכול בנפרד, לטוס בנפרד, לעטות מסכה כל הזמן ולהיות בריחוק חברתי. השחקנים שאינם מחוסנים לא רשאים לצאת מהמלון במשחקי חוץ, הם נתונים תחת מעקב מתמיד, מחויבים בבידוד ארוך יותר ונבדקים מדי יום, בניגוד למחוסנים שנבדקים פעם בשבועיים.
לירון פנאן, ציידת כישרונות, קליבלנד קבאלירס: "הלוואי שהיו מכניסים אותי לעוד בועה, היה לי כיף שם. בדקו אותנו בכל יום, אבל היינו באתר נופש מדהים של חמישה כוכבים, ידעתי איפה השחקנים שלי, הם לא היו יכולים להיעלם לי או להסתבך בצרות. וגם ראיתי בין ארבעה לחמישה משחקים ביום. זה היה נהדר"
הסנקציות הקשוחות הללו מתחילות להשפיע כנראה על חלק מהמתנגדים. הליינבקר דנזל פרימן, מקבוצת ההגנה של לאס וגאס ריידרס, טען בתחילת העונה שאינו מתכוון להתחסן ושאין לו בעיה לעמוד בכל הכללים שיציבו לו, אבל לאחרונה שינה את טעמו. "אני שוקל לקבל את החיסון עכשיו", אמר. "לא אשקר, קיימות יותר מדי הגבלות. אני אפילו לא יכול לאכול עם החברים שלי. אני לא אוהב להיות מנודה. אני לא יכול לעשות כלום חוץ מלשבת בחדר וללכת להתאמן". ראשי הליגה מתגאים בכך שיותר מ־90 אחוזים מהשחקנים חוסנו (ב־NFL יש בערך פי שלושה שחקנים יותר מאשר ב־NBA), אבל אחד מסוכני השחקנים אמר לאחרונה שהוא מאמין ש־10 עד 15 אחוזים מהשחקנים שטוענים שהתחסנו מחזיקים באישורי חיסון מזויפים.
הבועה שהתנפצה
משבר הקורונה פרץ בליגת הכדורסל הטובה בעולם בערב דרמטי ב־11 במרץ 2020, כשרודי גובר, הסנטר הצרפתי של היוטה ג'אז, שהתבדח על המחלה יממה קודם לכן ונגע באופן מופגן בכל המיקרופונים במסיבת העיתונאים שהשתתף בה, חלה במחלה. התוצאה החיובית הגיעה כאשר שחקני יוטה ג'אז (ללא גובר) ושחקני אוקלהומה סיטי ת'אנדר כבר היו בחדרי ההלבשה, והתכוננו לעלות למגרש. הליגה הושבתה מיד.
השיתוק נמשך עד לסוף יולי, ועלה הון תועפות לכל המעורבים. כדי להחזיר את זרם ההכנסות, הליגה פיתחה את ההמצאה המוזרה ביותר אולי שראינו מאז פרוץ המגפה: באמצע הקיץ התכנסו רוב הקבוצות ורוב השחקנים במתחם דיסני וורלד בפלורידה, במה שכונה "הבועה", והחזירו את הכדורסל למסכי הטלוויזיה. שחקנים, מאמנים, אנשי מנהלה, שדרנים וטכנאים עברו בידוד הדוק כדי להיכנס למרחב השעשועים, הנופש והמלונות הסגור, ואז – בניתוק מוחלט מהעולם, ותחת מגבלות נוקשות – הצליחו להוביל טורניר פלייאוף משובח בלי שהמגפה התפרצה. בסיום העונה חגגו הלוס־אנג'לס הלייקרס אליפות ראשונה עם לברון ג'יימס.
"הלוואי שהיו מכניסים אותי לעוד בועה, היה לי כל כך כיף שם", צוחקת לירון פנאן, עוזרת הג'נרל מנג'ר של קבוצת הפיתוח של קליבלנד קבאלירס וציידת כישרונות של הקבוצה הבכירה, שתחל בקרוב את עונתה השלישית במועדון. "בדקו אותנו שם בכל יום, אבל היינו באתר נופש מדהים של חמישה כוכבים, עם אוכל מסביב לשעון. ידעתי איפה השחקנים שלי, הם לא היו יכולים להיעלם לי או להסתבך בצרות. וגם ראיתי בין ארבעה לחמישה משחקים ביום. זה היה פשוט נהדר".
פנאן בילתה בדיסני וורלד ליד אורלנדו רק חודש וחצי, כי היא ליוותה רק את קבוצת הפיתוח, ששיחקה מיני־עונה קצרה בלבד. "ברור לי שמי שנאלץ להישאר שם ארבעה חודשים, כמו הקבוצות שהעפילו לגמר הפלייאוף, חוו חוויה מורכבת יותר, בלי לראות משפחה וחברים במשך הרבה מאוד זמן, ועם הרבה יותר קשיים מנטליים", היא מודה. "עד עכשיו הליגה מתמודדת היטב עם המגפה, ואני מאמינה שגם הפעם הם ימצאו את הדרכים הנכונות. קשה לי לראות שימנעו משחקן כמו אירווינג לשחק. בסופו של דבר המצב של השחקנים שונה מזה של הקהל – הם מתערבבים רק בינם לבין עצמם. אולי בסוף הם יקבלו אישור מיוחד".
מה המצב אצלכם מבחינת מחוסנים?
"אני לא יודעת אם כולם התחסנו, ויש כאן גם עניין של חיסיון רפואי. בארגון עצמו אמרו לכל העובדים להתחסן ושעל מי שלא יתחסן יוטלו כל מיני הגבלות. עד כמה שאני יודעת כל העובדים חוסנו. לפי פרוטוקול הליגה במשרדים אנחנו חייבים לעטות מסכות, וכמובן באימונים ובמשחקים".
איך הנהלת הליגה דואגת שיישמו את ההוראות?
"בכול קבוצה יש שני אנשים שתפקידם לעבוד על הפרוטוקולים מול הליגה, וה־NBA שולחת נציגים שמסתובבים בין הקבוצות. כולם מקפידים כמה שאפשר, גם כדי לא להסתבך אבל גם כדי שאף שחקן לא יחלה. הצוות הרפואי שלנו עובד באופן מדוקדק מאוד, לא משחקים פה עם הנהלים. יש אצלנו אנשים שב־15 החודשים האחרונים לא נפגשו עם הקבוצה".
בשנה שעברה, עונת 2020־2021, לא התקיימה "בועה" נוספת: ראשי הליגה החליטו לא לחזור על המהלך בשל העלויות האדירות ואובדן ההכנסות העצום. ההחלטה הייתה לקיים עונה מקוצרת, ולהחיל מגבלות רבות על הצוותים והשחקנים. המשחקים החלו ב־22 בדצמבר, מאוחר מהרגיל, והקבוצות שיחקו 72 משחקים במקום 82 בעונה הרגילה, כדי להקל על העומס ולאפשר את סיום העונה לפני פתיחת המשחקים האולימפיים בטוקיו. למרות הנחיות הבריאות החמורות של מנהלת הליגה נרשמו במהלך העונה כמה וכמה התפרצויות קורונה בקבוצות, ו־31 משחקים נדחו בשל חוסר יכולת להגיש סגל בריא למשחק.
כשהחלה העונה נפתח גם מבצע החיסונים האמריקני, ואט־אט החלו גם שחקנים להתחסן. "זו הייתה שנה קשה מאוד במיוחד לשחקנים, ושמחתי שהיא נגמרה", משתפת פנאן. "שיטת העבודה הייתה שונה לחלוטין. לא אהבתי לעבוד כל כך הרבה זמן בבית, בלי אינטראקציה עם אנשים אחרים. חלק גדול מהזמן גרתי בכלל במיאמי, ונסעתי רק למשחקי החוץ של קליבלנד. רק לחמישים עובדים הייתה גישה ישירה לקבוצה. החיסונים אמנם החלו, אבל ההגבלות נמשכו עדיין באותה עצימות. גם עכשיו הקורונה לא הסתיימה. אנחנו ממשיכים להישמר ולהיבדק פעמיים בשבוע, אבל ברור שהמציאות כבר שונה לחלוטין".
מי שדווקא כן נהנה מהעונה השנייה של ימי הקורונה הוא הישראלי סאמר ג'אסר, ראש מחלקת האסטרטגיה של מילווקי באקס בשנתיים האחרונות, שקבוצתו זכתה באליפות ה־NBA. "זה היה מדהים, פשוט חוויה מהסרטים, משהו לא ייאמן שאתה חולם עליו כילד", הוא נהנה לספר. בתור עובד המועדון הוא עבר בדיקה יומיומית במעבדה שהוצבה בחניון של משרדי הקבוצה, או באולמות האימונים והמשחקים, תלוי היכן עבד באותו היום. "אחרי הבדיקה נתנו לי שבב מעקב שהחזרתי בסוף כל יום, וכך אם התברר שמישהו חלה – מה שקרה מדי פעם – ידעו מי עמד לידו".
ריח המגפה
לקראת עונת 2021־2022 הצהירה מילווקי שכל שחקניה מחוסנים. "גם כל אנשי הצוות שלנו התחסנו, ואם מישהו היה מסרב היו דורשים ממנו לעבוד מהבית", מסביר ג'אסר. "יש אנשים שלא רוצים להתחסן מבחינה דתית או בריאותית, ואני מבין את זה, אבל בסופו של דבר אתה מתחסן ועוטה מסכה כדי להגן על הקרובים אליך ועל מי שמערכת החיסון שלהם פגיעה. העובדה שאני מחוסן מאפשרת לי להמשיך את החיים באופן רגיל, אבל יש כאלה שחושבים אחרת, ואין מה לעשות".
אתה חושב שיתפתח מאבק ברשתות החברתיות בין שחקנים שלא התחסנו ובין הליגה?
"לא נראה לי. הליגה עשתה עבודה מצוינת ב־18 החודשים האחרונים, ואני מאמין שגם הפעם ימצאו פתרונות מתאימים יחד עם הרשויות המקומיות. אני מכיר את העימות שמתחולל עכשיו, אבל עדיין קשה לי להאמין שימנעו משחקן לעלות על המגרש כי הוא לא התחסן. מעורב כאן המון כסף, וזה יעורר גם בעיה תקשורתית גדולה".
מה הסיכוי שתגנו על תואר האליפות שלכם בעונה הקרובה?
"אנחנו לא נאיבים, ברור לנו שברוקלין היא הקבוצה הכי טובה בליגה, ונראה איך הדברים יתפתחו. יש הרבה התרגשות לקראת העונה החדשה. נוספו לנו כמה שחקנים טובים, ואנחנו מרגישים שאנחנו טובים יותר מבעונה החולפת".
סאמר ג'אסר, ראש מחלקת האסטרטגיה, מילווקי באקס: "הליגה עשתה עבודה מצוינת ב־18 החודשים האחרונים, ואני מאמין שגם הפעם ימצאו פתרונות. קשה לי להאמין שימנעו משחקן לעלות על המגרש כי הוא לא התחסן. מעורב כאן המון כסף, וזה יעורר גם בעיה תקשורתית גדולה"
בזמן שהליגה והשחקנים הבלתי מחוסנים עוד מתגוששים בזהירות לקראת החלטה על גישתם של הבלתי מחוסנים למגרשים בניו־יורק ובסן־פרנסיסקו, ברור כבר שהאוהדים יחזרו לרוב האולמות באופן מלא. כבר בשנה שעברה, לקראת חודש פברואר, החלו הקבוצות להושיב קהל ביציעים. הלייקרס והקליפרס הכניסו כשליש מקיבולת האולמות שלהם, ובבוסטון החלו עם 25 אחוזי תפוסה שצמחו לתפוסה מלאה כמעט במשחקי הפלייאוף. ברוקלין נטס מילאה 83 אחוזים מ־19,649 הכיסאות בברקליס סנטר במהלך הפלייאוף, אבל בוושינגטון התירו למכור רק 25 אחוזים מ־20,356 המושבים בהיכל קפיטל ואן.
גם כאן יתנהלו הדברים לפי חוקי כל עיר ומדינה, ולפי 28 אזורי השיפוט שהליגה מתנהלת בהם. בניו־יורק ובסן־פרנסיסקו ידרשו תעודת מתחסן, במקומות אחרים ידרשו רק מילוי שאלון רפואי והצגת תוצאות בדיקה, ויש גם אפשרות שחלק מהקבוצות יתחמו אזורי ישיבה למחוסנים בלבד. "בתחילת העונה החולפת הכנסנו 2,000 צופים, ולקראת הסיום הכפלנו את הכמות", אומרת פנאן מקליבלנד. "היה גם אזור של בני משפחה וחברים של השחקנים. השנה אנחנו כבר אמורים למלא את האולם. בקליבלנד עצמה לא צריך להציג תעודת מתחסן ואין כאן חובת מסכות למחוסנים, אבל לא באמת בודקים מי כן מחוסן ומי לא. נכון לעכשיו עוד אין החלטה סופית על הדרישות מאוהדי קליבלנד בכניסה להיכל קוויקן לואנס, אבל אני מניחה שזה יהיה בהתאם לחוקי המדינה".
במיאמי היט העלו רעיון מקורי: אנשי פלורידה צפויים להשתמש בכלבים שאומנו להריח את נגיף הקורונה כדי לסנן את האוהדים ה"מסוכנים". לפי מחקר גרמני הכלבים מדייקים ב־94 אחוזים, והם שימשו לראשונה בנמלי התעופה בדובאי ובהלסינקי. הרעיון כבר נוסה בהצלחה בכמה משחקים בעונה שעברה, כשכלבים רחרחו קומץ אנשי צוות, אורחים, חברים ובני משפחה של השחקנים לפני כניסתם להיכל אמריקן איירליינס במיאמי. אוהד אלרגי המפחד מכלבים יוכל לבקש חלופה – בדיקת אנטיגן שתוצאתה מתקבלת בתוך 45 דקות. אף שהקבוצה פועלת בפלורידה, הליברלית יחסית במונחי מגבלות קורונה, יתבקשו אוהדי מיאמי למלא שאלון בריאות באפליקציה מיוחדת ולעטות מסכה על פניהם בזמן השהייה בהיכל; במזנון ימכרו אך ורק מים וסודה. מי שלא יחוש בטוב יפונה לחדרי בידוד מיוחדים.
עם כל המגבלות, העימותים הגלויים והסמויים והחששות, בעונת ה־NBA הבאה ישחקו 82 משחקים בעונה הרגילה, כמו בכל שנה. "אני בטוח שעדיין יהיו הרבה היעדרויות בגלל הקורונה, כולל התפרצויות בקבוצה זו או אחרת שתתקשה להרכיב סגל למשחק", אומר טלפז. "בזכות החיסונים זה אמור לקרות פחות, אבל כמו שיש רשימת פצועים, נתרגל שיש גם רשימת נעדרים בשל הקורונה. אני מאוד מקווה שבשלבי הפלייאוף, כמו בעונה החולפת, נשמע על פחות מקרי הדבקה שישפיעו על המשחקים עצמם".
דני אבדיה צפוי להתחיל את עונתו השנייה בליגה בוושינגטון ויזארדס. הוא עדיין מתאושש מפציעה שהשביתה אותו בשלהי העונה החולפת, והעונה הוא צפוי לפי הפרסומים לאבד את מקומו בחמישייה הפותחת. המאמן החדש, וס אנסלד ג'וניור, צפוי להשתמש בו גם בתור רכז – תפקיד שאבדיה בהחלט יכול להצטיין בו. "עונת הרוקי של אבדיה הייתה בסדר ולא הרבה יותר מזה", אומר טלפז. "כל שנה בליגה הזו היא שנת מבחן, אבל אין ספק שהעונה הזאת קריטית מבחינתו. דני עדיין מאוד צעיר, יש הרבה דוגמאות לשחקנים חדשים שלוקח להם זמן להשתלב בליגה, לפעמים גם שלוש וגם ארבע שנים. היה לו קיץ שלם להשתקם ולעבוד ואני בטוח שנראה שיפור בביצועים שלו, למשל באחוזי קליעת השלשות. הוא שחקן כדורסל אמיתי, מגוון ומוכשר, ואני אופטימי מאוד לגביו".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
