עשר הדקות הגורליות של קייל ריטנהאוס

פוחד וחיוור, ישב בחור בן 18 בכיסא עץ מגולף ומרופד בבית המשפט בעיר קנושה שבוויסקונסין, והמתין לגזר דינו. בכיסא הזה הוא ישב במשך המשפט כולו, מול השופט ופקידי בית המשפט, עורכי דין ועדים, מושבעים ועיתונאים וצופים ומצלמות ערוצי החדשות. המשפט שהסתיים ביום שישי שעבר נועד לברר אם הנער, קייל ריטנהאוס, הוא מתנדב או מתפרע, פטריוט או גזען; האם הוא דחף את עצמו אל המקום הלא נכון ועשה בו את הדבר הלא נכון, או שנקלע למצב קשה שלא באשמתו, ועשה מה שצריך כדי להיחלץ בשלום.

שנה ורבע קודם לכן, בלילה בוער ואפוף עשן, ירה ריטנהאוס למוות בשני גברים ופצע אדם נוסף במהלך הפגנה אלימה שהתקיימה בעיר קנושה, בעקבות ירי של שוטר לבן בחשוד שחור. ריטנהאוס גר עם אמו באנטיוך שבאילינוי, אבל הוא חשב גם את קנושה לקהילתו: הוא עבד בעיר הזו, חברו הטוב גר שם, וגם אביו התגורר בה. לטענתו, הוא הגיע לרחובותיה בליל המחאה כדי לעזור, ומתוך הגנה עצמית ירה באנשים שניסו להרוג אותו; התביעה טענה שריטנהאוס הגיע חמוש כדי להסעיר את הרוחות, וכשנקרתה בפניו ההזדמנות להרוג כמה מהמפגינים – הוא ניצל אותה בפזיזות. צילומי האירוע וזיכרונות עדי הראייה סיפקו לעורכי הדין את החומרים לביסוס טענותיהם.

בתום המשפט, אחרי שהמושבעים דנו בסעיפי האישום במשך 26 שעות שהתפרסו על פני ארבעה ימים, התקבלה ההכרעה. "הנאשם יקום ויעמוד מול חבר המושבעים וישמע את פסקי הדין שלו", ציווה השופט ברוס שרדר. ריטנהאוס נעמד, ואל מרכז האולם צעדה פקידת בית המשפט, מחזיקה בידיה את החלטת המושבעים. בכל רחבי אמריקה, ערוצי חדשות הראו בשידור חי את הפקידה קוראת בקול את הרשימה. בסעיף האישום הראשון, חבר המושבעים מצא שקייל ה' ריטנהאוס אינו אשם. בסעיף האישום; השני, חבר המושבעים מצא שקייל ה' ריטנהאוס אינו אשם. פניו של ריטנהאוס התעקמו מעט עם כל סעיף וסעיף. אחרי השני, שפתיו התחילו לרטוט. בשלישי הוא כבר רעד כולו. ברביעי ניכר שההבנה נוחתת עליו. הייתה הפוגה קטנה בסעיף החמישי: הפקידה הסתבכה מעט במילים והתחילה את קריאתו מחדש, וקלדנית שישבה בשורה הראשונה הרימה את הראש בדאגה. שתי שניות חלפו כמו נצח, אבל אז זה הגיע: גם בסעיף האישום החמישי, חבר המושבעים מצא שקייל ה' ריטנהאוס אינו אשם.

ריטנהאוס קרס. רגליו כשלו תחתיו, והוא התמוטט על השולחן שמולו. שניות אחר כך, כשהשופט הודה למושבעים על עבודתם הנאמנה, בעולם שבחוץ החדשות כבר התפרצו. ידיעות, פרשנויות, פוסטים וציוצים שוגרו לרשת, ללכוד את הרגע. אבל 12 אנשים – שבע נשים, חמישה גברים – כבר הכריעו. בחוק האמריקני, להחלטתם של המושבעים – חבר אנשים פרטיים, שווים במעמדם לנאשם, שקולם הוא קול השכל הישר וההגינות החברתית – יש עוצמה אדירה. הם היחידים שראו את כל העדויות, שמעו את כל הטענות, דנו באריכות בכל הפרטים בהתאם להוראות המשפטיות, שקלו את העובדות ואת הפרשנויות, והחליטו את מה שהחליטו. מה עמד לנגד עיניהם כשזיכו את ריטנהאוס מאשמת רצח?

התלהטות לקראת מהומות

אוגוסט 2020: מגפת הקורונה מכה ברחבי ארצות הברית, המרוץ לנשיאות מתחמם אחרי בחירתו של ג'ו ביידן למועמד הדמוקרטי שיתמודד מול דונלד טראמפ, ואלפי מפגינים מוחים ברחובות על אלימות משטרתית כלפי בני מיעוטים. המוקד: קנושה.

למעשה זו הייתה התפרצות משנית – וריאנט, אם תרצו. בארה"ב כולה פרצו מהומות באביב, ב־25 במאי, לאחר ההרג האלים והמיותר של ג'ורג' פלויד, אדם שחור שנחנק למוות תחת ברכו של שוטר לבן במיניאפוליס שבמינסוטה. שלושה חודשים אחר כך, ב־23 באוגוסט, נורה בקנושה ג'ייקוב בלייק, גם הוא אדם שחור, במהלך עימות עם שוטרים. המעשה האלים, שגרם לשיתוקו של בלייק, עורר גלים חדשים של הפגנות זועמות בארץ כולה. בקנושה, עיר בת 100 אלף תושבים, ההתפרצות הייתה אלימה במיוחד, וכללה השחתה, ביזה והצתה.

המשטרה העירונית התקשתה לבלום את ההרס. דיווחים על נזקים לעסקים ולאזרחים פרטיים הופצו בתקשורת, ותושבים הזהירו מפני האלימות המשתוללת ברחובותיהם והתחננו לסיוע. היו גם מי שפנו ישירות אל אזרחים בעלי נשק אישי, בבקשה שיעזרו להם לאבטח את רכושם. הארגון האזרחי "משמר קנושה" – מיליציה מאולתרת שקמה כדי להגן על רכוש עוד בתקופת מחאת ג'ורג' פלויד – קרא ל"פטריוטים שמוכנים לשאת נשק ולהגן על קנושה" להגיע אל העיר.

קייל ריטנהאוס, אז בן 17, היה אחד מרבים שנענו לקריאה. באנטיוך עיר מגוריו הוא השתתף בתוכנית צוערים של מכבי האש, למד עזרה ראשונה בסיסית, הוכשר להשתמש בדפיברילטור והוסמך כמציל. ב־24 באוגוסט הוא נסע לעבודתו בבריכת השחייה שבמתחם הספורט "רֵקפְּלֵקְס" ממערב לקנושה, ולאחר העבודה לא חזר לאנטיוך אלא נסע לבית חברו הטוב דומיניק בלאק, בעיר קנושה עצמה.

בלילה שבין 24 ל־25 באוגוסט ריטנהאוס ישן בשעה שמפגינים השחיתו את הרחוב הראשי של קנושה, דרך שרידן. קירותיו של בית הספר התיכון רויתר, הניצב מול הפארק המרכזי, כוסו גרפיטי. סמוך לשם הוצתו מכוניות במגרש של סוכנות הרכב "קאר סורס", ונגרמו נזקי רכוש בהיקף מיליוני דולרים. בקרב מאות המוחים, חלקם חברים בארגוני שמאל קיצוני כמו "אנטיפה", היו רבים שהגיעו מחוץ לקנושה, המרוחקת רק שעת נסיעה מהעיר הגדולה שיקגו. פעילי שמאל רבים נהרו למקום כדי להשתתף בהפגנות האלימות, ומולם התייצבו פעילי ימין שביקשו לסייע למשטרה ולהגן על הרכוש.

ואז הגיע יום שלישי, 25 באוגוסט. בבוקר פרקליטה של משפחת בלייק מדווח שמצבו של ג'ייקוב הפצוע יציב, אך הוא משותק; "יידרש נס" כדי שיוכל ללכת שוב. ההודעה מלבה את אש המחאה, ולכולם ברור שהלילה שוב היא תתפרץ ברחובות.

דקה אחרי דקה
קנושה, ויסקונסין, 25 באוגוסט, יומיים אחרי פרוץ המהומות

בוקר: הנשק בבית בלאק

דומיניק בלאק, חברו הטוב של ריטנהאוס, גר עם אביו החורג בקנושה. בליל המהומות, האב מוציא את כלי הנשק של המשפחה מהכספת הביתית, ומניח אותם בהישג יד.

בין כלי הירייה נמצאים גם שני רובי סער AR-15, ששניהם רשומים על שמו של דומיניק בלאק. אחד מהם נקנה בכספו של ריטנהאוס, בהסכמה שיעבור לרשותו רק כשימלאו לו 18. בביתו באנטיוך אין לריטנהאוס נשק: במדינת אילינוי בני 16 ומעלה יכולים להיות בעלים של כלי ירייה, אבל עליהם לעבור בדיקת רקע ולקבל רישיון, ובקשתו של ריטנהאוס לרישיון כזה טרם אושרה.

בתחילה הועמד ריטנהאוס לדין גם על נשיאת הנשק ברחוב בהמשך הלילה – החזקת נשק מסוכן בידי אדם בן פחות מ־18. בסופו של דבר הושמט האישום, בהתאם לפרשנותו של השופט לחוק התקף בוויסקונסין.

צהריים: התנדבות בעיר

בלאק וריטנהאוס נוסעים למרכז קנושה, ומתנדבים שם לנקות את הגרפיטי מקירותיו של בית הספר התיכון. הם גם נפגשים עם בעליה של סוכנות הרכב קאר סורס, שהמכוניות במגרש החניה הראשי שלה הוצתו כולן בליל אמש. הבעלים ככל הנראה מבקש מהמתנדבים שמגיעים לעיר לעזור להגן בשעות הלילה על מגרשי החניה האחרים ועל בניין סוכנות המכירות (לפי חלק מהעדים, בעלי העסק אכן חיפש אנשים נושאי נשק שיתגייסו לאבטח את הנכסים במרכז העיר; בנו של הבעלים הכחיש זאת).

לפנות ערב: הצטיידות

בחנות מקומית שמוכרת ציוד ירייה, ריטנהאוס קונה רצועות תלייה לכלי הנשק שלו ושל בלאק, כדי שיוכלו להחזיק אותם על גופם בלי לאחוז בהם בידיהם. השניים חוזרים הביתה ומתכוננים לצאת למשימתם בערב. "אני מוכן, ואהיה חמוש", ריטנהאוס כותב במסרון לבעלי סוכנות הרכב. לפני שהם יוצאים שוב למרכז העיר, ריטנהאוס מצטייד גם בערכת עזרה ראשונה, בתיק צד קטן ובשכפ"ץ. את השכפ"ץ הוא לא לובש לבסוף, אלא נותן אותו לאחד מחברי הקבוצה האחרים: "הלכתי לשם כדי לעזור", הסביר במשפטו.

I interviewed the alleged shooter before the violence started.

Full video coming soon: pic.twitter.com/G3dVOJozN7

— Richie🎥McG🍿 (@RichieMcGinniss) August 26, 2020

ערב: האלימות פורצת

המוני מפגינים מתאספים בפארק הציבורי המרכזי ממערב לדרך שרידן, בין רחוב 56 לרחוב 57, מול בית המשפט ותיכון רויתר. לקראת ערב מתפתחים עימותים אלימים עם המשטרה וחיילי המשמר הלאומי. המפגינים מיידים נפצים, בקבוקים וחפצים אחרים, וכוחות הביטחון מגיבים בירי גז מדמיע וכדורי גומי. המוחים נהדפים דרומה, לעבר רחוב 58 והלאה. הפעילים, אנשי ימין ושמאל, נשארים ברחובות למרות העוצר. הם פותחים בעימותי משנה שכוללים קטטות ומעשי השחתה והצתה. התמונות ממוקדי המחאה בעיר מעידות על כאוס.

לילה: סיור ברחוב בוער

ריטנהאוס תועד בווידאו כמה פעמים בראשית הלילה, לפני היריות. הוא צולם כשהוא מאבטח את מגרשי קאר סורס, ומפנה פח אשפה גדול שהמפגינים גררו למרכז הכביש. הוא גם מתראיין לריצ'רד מקגיניס, כתב אתר הימין "הדיילי קולר". כשנשאל מדוע הוא נמצא בסוכנות הרכב, משיב ריטנהאוס: "אנשים נפגעים, והתפקיד שלי הוא להגן על העסק הזה. חלק מהתפקיד שלי הוא להגן על אנשים. אם יש מישהו פצוע, אני רץ לעבר הסכנה. לכן יש לי נשק, כי אני צריך להגן על עצמי, כמובן. יש לי גם ערכה רפואית".

גם בסרטונים אחרים מהלילה ההוא צץ ריטנהאוס מדי פעם. הוא מסייר ברחוב ומציע סיוע רפואי למפגינים שנפגעו בעימותים – אישה שנקעה את הרגל, אדם שאצבעו נפצעה. הוא נראה דומע לאחר שגז פלפל הותז על פניו. לטענתו, הוא נתקל פעמיים באדם שימות בהמשך הלילה מאש רובהו: ג'וזף רוזנבאום, שתועד מתפרע ומקלל באותו הלילה. לפי עדותו של ריטנהאוס, אך בלי תיעוד בווידאו, רוזנבאום גם איים לרצוח אותו.

23:30: רגע לפני

ריטנהאוס וחברי מיליציה משוחחים עם שוטרים, שמגישים להם מים ומודים להם על הסיוע. בשלב מסוים ריטנהאוס עוזב את מגרש החניה הראשון של קאר סורס והולך דרומה; כשהוא מנסה לחזור, השוטרים מונעים ממנו לעבור אותם. בלי להתעקש, הוא פונה שוב דרומה, לסייר ליד מגרשי החניה השני והשלישי של הסוכנות.

מכאן ואילך, השעות המוצגות הן הערכה. רוב האירועים מתועדים בכמה סרטונים קטועים, ומזוויות שונות.

23:44

דיווח נשמע ברשת הקשר המשטרתית: שלושה או ארבעה חשודים מנסים להצית כלי רכב במגרש שממוקם ברחוב 63 פינת דרך שרידן (מגרש החניה השלישי). כמה דקות לאחר מכן, שוטר מתריע ברשת הקשר שיש לנהוג בזהירות יתרה באזור: "ראינו לפחות ארבעה אנשים חמושים מתרוצצים פה".

בסרטונים נראית קבוצת אנשים מתפרעת במגרש מאחורי כמה מכוניות, סמוך לרחוב 63. לפתע נכנס ריטנהאוס למגרש מכיוון דרך שרידן ורחוב 62; הוא רץ, ומאחוריו אדם אחר. זהו ג'וזף רוזנבאום.

23:45

הירי במגרש החניה השלישי מתועד משלוש זוויות: האחת מכיוון רחוב 62, ממרחק ובצילום מעורפל; השנייה ממל"ט קטן שריחף נמוך מעל דרך שרידן, והשלישית בצילום אווירי אינפרא־אדום של ה־FBI. ריטנהאוס רץ במגרש באזור ריק ממכוניות, ורוזנבאום רודף אחריו; אחריהם רץ מקגיניס, העיתונאי. הוא לא מצלם את האירוע.

באמצע המגרש רוזנבאום משליך לעבר ריטנהאוס שקית שנשא איתו, אך לא פוגע. ריטנהאוס מסתובב לרגע תוך כדי ריצה, מכוון את הנשק לעבר רוזנבאום, ולא יורה; הוא מסתובב שוב וממשיך לברוח. לפי התיעוד מגובה הרחוב, אחד מהמפגינים – ג'ושואה זימינסקי – יורה באוויר באקדחו. ריטנהאוס עוצר את מנוסתו, מסתובב לכיוון הירי, ומכוון את הקנה לעבר רוזנבאום. בעדותו טען ששמע מישהו קורא לרוזנבאום "לתפוס אותו ולהרוג אותו", אך הודה כי ידע שרוזנבאום אינו נושא נשק.

23:45:30

השניים נמצאים סמוך לשורת מכוניות חונות, שמאחוריה מתפרע קהל מפגינים. לפי עדותו של ריטנהאוס, רוזנבאום ניסה לחטוף את הרובה מידיו; בתיעוד הם נראים רחוקים כמטר זה מזה. ריטנהאוס יורה ארבעה כדורים. הם פוגעים במפשעתו של רוזנבאום, בגבו, ביד שמאל שלו ובאיברים פנימיים רבים. הוא מתמוטט מיד.

ריטנהאוס רץ מסביב למכוניות וחוזר אל רוזנבאום המוטל על הקרקע. במקביל מקגיניס מתחיל מיד להגיש עזרה ראשונה לפצוע. מכיוון שהעיתונאי היה סמוך לירי וכמעט נפגע, ריטנהאוס הואשם גם בסיכון פזיז מדרגה ראשונה של מקגיניס עצמו.

ריטנהאוס מתהלך שם במשך כמה שניות. הוא מצלצל בטלפון לחברו, בלאק. "הרגתי מישהו", הוא אומר בטלפון, ומתחיל לצעוד מהמקום. רוזנבאום מת מפצעיו כעבור כמה דקות. על כך יואשם ריטנהאוס בהמשך ברצח מדרגה ראשונה.

23:49

ריטנהאוס רץ צפונה בדרך שרידן, לעבר כוחות המשטרה שנמצאים סמוך לרחוב 59. לדבריו הוא ביקש להסגיר את עצמו. אבל סביבו האווירה מתלהטת. נשמעות צעקות: "הוא ירה בו!". כמה אנשים מנסים לבלום אותו. אחד מהם מכה אותו בסקייטבורד תוך כדי ריצה. כובעו של ריטנהאוס מושלך על הקרקע. זמן קצר לאחר מכן הוא בעצמו נופל על הכביש, סמוך לפינת רחוב 61.

אנשים רצים לכיוונו. נשמעות צעקות: "כסחו אותו! תפסו אותו!". אדם ששמו מוריס פרילנד – התביעה הכירה את זהותו אבל לא דיווחה על כך עד לאחר המשפט, ולכן הוא נחשב כל העת לאלמוני – בועט בריטנהאוס בעודו מוטל על הקרקע. ריטנהאוס יורה לעברו פעמיים. איש לא נפגע, אבל הירי נכלל בסעיפי האישום: סיכון פזיז מדרגה ראשונה של אדם אחר.

23:50

לפי מסמכי המשפט ותיעוד מצולם, אנתוני יובר מזנק על ריטנהאוס המוטל על הכביש, ומטיח סקייטבורד בכתפו השמאלית. השניים נאבקים על הרובה. יובר מנסה ליטול אותו מידי ריטנהאוס, וזה מצליח לירות כדור יחיד, שפוגע בחזה של יובר. פצוע פצעי מוות, יובר מדדה משם ומתמוטט על הכביש. בהמשך יואשם ריטנהאוס על כך ברצח מדרגה ראשונה.

23:51

גייג' גרוסקויץ, אחד המפגינים, מבחין בעימות בין יובר וריטנהאוס ורץ לכיוונם. יש לו ערכת עזרה ראשונה ואקדח. בעדותו בבית המשפט אמר גרוסקויץ כי חשב שריטנהאוס הוא "יורה פעיל". גרוסקויץ מתקדם לעבר ריטנהאוס, שמוטל עדיין על הכביש. הוא מכוון את אקדחו לעבר ריטנהאוס וממשיך לצעוד לכיוונו. ריטנהאוס מרים את הרובה ויורה לעברו. הכדור פוגע בכתף ימין של גרוסקויץ, והוא נמלט מהמקום, אוחז בידו ומבקש טיפול רפואי. גם הירי הזה נכלל באישומים נגד ריטנהאוס: ניסיון רצח מדרגה ראשונה.

16 יריות מהדהדות במרכז העיר בשעה שריטנהאוס מוטל על הקרקע. במקביל נשמע דיווח נוסף ברשת הקשר: "יש פצוע שמוטל באמצע הכביש, מבצעים ניסיונות החייאה", אומר שוטר שנמצא במגרש המכוניות. "נצטרך סיוע נוסף כאן".

23:52

המתקהלים סביב ריטנהאוס נמלטים לכל עבר. אדם אחד שרדף אחריו מרים את ידיו ונסוג בהליכה לאחור. ריטנהאוס נעמד ומתחיל ללכת. הוא צועד לעבר כוחות המשטרה במעלה הרחוב. הוא מרים את ידיו, הרובה עדיין מיטלטל מחזהו. כמה שוטרים חולפים על פניו בכלי רכב מסיביים, אך לא עושים לו דבר. אחרים מורים לו לרדת מהכביש, ואחד השוטרים מתיז גז פלפל על פניו. מפגינים ועדי ראייה צועקים לשוטרים לעצור את הנער. השוטרים לא עושים זאת. הם מתקדמים לעבר הכאוס במורד הרחוב, לעבר הפצוע וההרוגים. "השוטר אמר לי 'זוז אחורה או שנתיז עליך גז פלפל', ו'לך הביתה, לך הביתה, לך הביתה'", העיד ריטנהאוס במשפטו.

26 באוגוסט, 01:20: ההסגרה

באנטיוך, אילינוי, ריטנהאוס נכנס עם אמו לתחנת המשטרה ומספר לשוטרים: הרגתי אדם בקנושה. הוא נסע בחזרה לבית אמו יחד עם חברו דומיניק בלאק, אחרי שסיפר לו מה קרה: השניים הסכימו שריטנהאוס לא יצליח להסגיר את עצמו בתחנת המשטרה הנצורה והמסוגרת של קנושה. את כלי הנשק שלהם הם משאירים בבית אמו של ריטנהאוס לפני שהיא וקייל יוצאים לתחנת המשטרה.

במשך כארבע שעות ריטנהאוס יושב בתחנה וממתין לבלשים ממשטרת קנושה שיגיעו לעצור אותו. "הקאתי והיו לי התקפי חרדה, הראש שלי הסתובב", כך העיד בבית המשפט, "לא יכולתי לחשוב". הוא נעצר בשש בבוקר. ביום חמישי, פחות מ־36 שעות אחרי האירועים, מוגש נגדו כתב אישום.

ב־20 בנובמבר 2020 הוא משוחרר בתנאים מגבילים, אחרי שהפקיד ערבות בסך 2 מיליון דולרים. משפטו נפתח ב־2 בנובמבר 2021. ביום שישי, 19 בנובמבר 2021, חבר המושבעים מקבל פה אחד את ההחלטה לזכותו מכל אשמה.