הבית // יחידת דיור גדולה, ארבעה חדרים, מתחת לבית משק גדול במושב. "בעלי הבית מתוקים, מאחרוני החקלאים פה. מדי פעם בימי שישי הם מביאים לנו סלסילת פירות שקטפו באותו השבוע. אחרי שהם הכינו להשכרה את החלק התחתון של הבית, אנחנו היינו הראשונים לגור פה". חדר שלם מוקדש לעבודה, טלוויזיה, אירוח ובלגן, חדר אחד להורים וחדר אחר לילדים, וכמובן סלון ומטבח עם יציאה לחצר שטופת שמש. "יש לנו מתקני 'נינג'ה' וטרמפולינה לילדים, בעיקר בזכות הסגרים הארוכים בתקופת הקורונה".
אופניים // בחצר יש גם לא מעט זוגות אופניים: אחד לכל ילד, שניים לבתיה ("לבחירתה, לפי מצב הרוח"), ולמירו יש אופני שטח שהוא "חורש" איתם את יער בן־שמן. "כשהילדים שקלו קצת פחות, הצלחנו להרכיב אותם על האופניים ורכבנו כולנו יחד בכל מיני מקומות בארץ".
הבוקר // הם קמים יחד סביב שבע בבוקר, ומארגנים את הילדים יחד. מירו לוקח אותם לגנים, בדרך כלל, אבל בתקופה של דו"חות מס מירו יוצא מוקדם, ובתיה מארגנת את הילדים, שולחת אותם לגנים וחוזרת לעבוד מהמשרד הביתי.
דו"חות // מירו הוא שותף מייסד במשרד רואי החשבון "קלר את כהן" במודיעין ("רבע שעה נסיעה למשרד או בחזרה, זה אחד הדברים הכי טובים שיש לנו היום"), שמייצג היום כאלף לקוחות בארץ ובחו"ל. במשרד עשרה עובדים והוא קיים זה שבע שנים. הלקוחות מגוונים – קטנים וגדולים, מעוסק פטור ועד חברות בע"מ עם מחזורים גדולים. "ניהול המשרד, העובדים והקשר השוטף עם הלקוחות משפיעים על עומס החיים, אבל יש בזה גם משהו מהנה, בעיקר בהיכרות האישית והשוטפת עם כל כך הרבה אנשים מעניינים ומיוחדים ועם יזמות מרשימה. אפילו מרגש קצת לדעת שיש לנו חלק קטן בכל זה".
קריאה // בתיה היא יזמית חינוכית, בעלת המותג "להצמיח לקרוא", הממוקד בחיזוק הבנת הנקרא אצל ילדים. המותג כולל אתר של קורסים דיגיטליים עשירים בתוכן לילדים המקדם את פיתוח השפה, אבל גם פעילויות מחוץ לעולם הווירטואלי – למשל משחק קלפים שנקרא "מה קשור? מילות קישור", שמיועד להעשיר את אוצר המילים של ילדי בית הספר היסודי. "כשעבדתי בהוראה הבנתי שאני רוצה לתת מענה לילדים שמתקשים בתחום הבנת הנקרא, ולכן פתחתי את העסק ולצידו קבוצת הורים פעילה בפייסבוק, 'כאן הכול קורא'".
"הייתה חתונה שמחה, מרגשת ומיוזעת, כפי שחברים מסוימים עדיין נהנים להתלונן"
עצמאות // את הקורסים והפעילויות היא מפתחת בבית, באופן עצמאי, ומפיקה אותם במלואם (בסיוע אנשים מוכשרים בכל תחומי ההפקה הרלוונטיים). "אני אוהבת את העצמאות כי זה מאפשר לי להתפתח וללמוד מה שמעניין אותי, אבל גם לבחור מתי אני רוצה להיות יותר בבית ומתי להקדיש יותר זמן לעסק. אני הבוס. ואני מכירה ממש טוב את רואה החשבון שלי, מה שבהחלט מסייע בהתמודדות עם כל מה שקשור לבירוקרטיה". היא אוהבת את העצמאות אבל פחות נהנית מהשיווק: "כמעט כל עצמאי יספר שהוא לא הבין עד כמה הוא יצטרך לעבוד בשיווק כדי להגיע לכל מי שצריך אותו, וכך זה גם אצלי. אני אומנם אוהבת את עולם השיווק אבל הוא בהחלט שואב המון זמן וכוחות".
קיצור תולדותיו // מירו הוא הבן השלישי משבעה אחים ואחיות. הוא גדל בקדומים שבשומרון, למד בישיבה התיכונית מקור חיים ובמכינה בעלי (שם גם הכיר את איתמר כהן, השותף שלו במשרד רואי החשבון היום), ושירת ביחידת דובדבן. לאחר הצבא למד כלכלה ומנהל עסקים באוניברסיטת אריאל עם התמחות בראיית חשבון מטעם אוניברסיטת בר־אילן.
קיצור תולדותיה // בתיה היא הבת הבכורה משישה אחים ואחיות ("עם כל האחריות וכובד המשקל") במשפחה שהתיישבה לבסוף – אחרי נדודים – בנוף־איילון. היא למדה במחזור א' של אולפנת שעלבים (וחיברה ושרה עם חברות את ההמנון ההיתולי של האולפנה שמתנגן עד היום). בשירות הלאומי למדה שפת סימנים ולימדה קריאה בבית ספר של חירשים בתל־אביב. אחרי השירות למדה תואר ראשון במכללת אורות במסלול חינוך לגיל הרך ותואר שני בחינוך במכללת ליפשיץ. היא הייתה מורה ומחנכת במשך עשור כמעט.
ההיכרות // מירו ובתיה הכירו בירושלים אחרי כמה שנים שדשדשו בביצה. שותף של מירו בדירה (שבתיה הספיקה לצאת גם איתו) הכיר ביניהם, ואחרי שלושה חודשים וקצת הם החליטו להתחתן. "התחתנו בצהרי יום שישי חם בתחילת מבצע צוק איתן. את הצילומים לפני החתונה עשינו בין נפילה לאזעקה, ובחתונה עצמה צלם המגנטים לא הגיע: אחרי פעמיים שנאלץ לעצור בדרך ולשכב על הכביש בגלל אזעקות, הוא פשוט חזר הביתה. אבל זו הייתה חתונה שמחה, מרגשת ומיוזעת, כפי שחברים מסוימים עדיין נהנים להתלונן".
התפתחות עסקית // הם גרו יחד בנחלאות. מירו פתח משרד רואי חשבון עצמאי קטן בבית מיד לאחר שסיים את ההתמחות. "זו הייתה שנה מאתגרת, והבית התמלא לאט־לאט בקלסרים. הם גלשו גם לחדר השינה, עד שהחלטתי לקפוץ למגרש של הגדולים ולשכור משרד ממש".
התפתחות חינוכית // במהלך שנותיה בתחום החינוך בתיה גם לימדה באופן פרטי, ופגשה הורים רבים ששאלו איך לעזור לילדים שלהם לשפר את יכולות הקריאה שלהם. "הורים מבינים שרכישת הקריאה היא טכנית בלבד, אבל אחר כך הילדים זקוקים לכלים כדי לפתח הבנה, להעמיק בטקסט ולרכוש ידע. כשהייתי מורה שכירה לא היה לי מענה בתחום הבנת הנקרא, ועכשיו אני שמחה לעזור להורים ולמורים להבין טוב יותר את התחום".
למושב // אחרי שניצן נולדה הם עברו להתגורר בגמזו. בתיה: "היה מאתגר לגור בירושלים, במרכז העיר, עם תינוקת קטנה. החלטנו לחפש מושב קרוב למשרד של מירו, שכבר היה אז במודיעין. הכרתי את גמזו מהחברות שלמדו איתי בבית הספר. המיקום של גמזו מושלם: קרוב לכביש 6, 1 ו־443, וקרוב למשרד של מירו במודיעין. כשבאנו לכאן לחפש דירה עברנו ליד יער בן־שמן, והתאהבנו בירוק מסביב. יש כאן הרבה זוגות ומשפחות צעירות, וכיף פה בשלב הזה של החיים. גם המגורים בלב הטבע ובתוך יער בן־שמן מוסיפים לקסם".
המקום הבא // "לצערנו אין ממש בנייה במושב, או פיתרון אחר לזוגות צעירים, אז אנחנו כבר מסתכלים קדימה ומקווים לעבור בתוך כמה שנים לבית משלנו בכפר־יעבץ בשרון. הרבה צעירים מגיעים לשם לאחרונה".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
