הבית // בית ערבי ישן (כולל בור מים פעיל, שמשמש להשקיית עצים ולטבילות בימי הקיץ החמים) בין טרסות עתיקות מימי דוד המלך בפאתי עין־כרם.
על הטרסות הם מגדלים ירקות עונתיים, פרחים, צמחי תבלין ועצים, והמטבח נמצא בחוץ. "קורים בו מלאנתלפים דברים. ארוחות גדולות וקטנות, התססות, כיבושים, ייבושים. לשם אנחנו מביאים את הפטריות שאנחנו מלקטים בחורף ואת הפירות והזרעים שאנחנו מלקטים בקיץ".
הבוקר // הם מתעוררים בשבע ורבע, שותים משהו חם ושולחים את הילדים עם סנדוויצ'ים "מוקפדים מאוד" לבית הספר הניסויי הארגנטינאי בקריית־יובל. אילנה: "רות הייתה בעבר בחינוך יער, אבל הוא כבר לא תואם לגילה, וחיפשנו משהו שיתאים לה וגם יהיה קרוב". כשהילדים בבית הספר אילנה עושה יוגה ומסתובבת בגינה, ואז מתחילה לכתוב במחשב, לעצב, לצייר או לעבוד בחנות. דוידי אחראי על ערוצי הדיגיטל של העסק המשפחתי "שנה בגינה".
בגינה // "העבודה שלנו היא סביב עונות השנה. אנחנו מלקטים ומשמרים מזון מעונה לעונה וכל הזמן לומדים דברים חדשים, מתנסים וגם משתפים בבלוג שלנו, ברשתות ועם אנשים שבאים ללמוד". דוידי, מהנדס מחשבים במקצועו, לא רק עוסק בערוצי הדיגיטל אלא גם כובש, מתסיס, מגדל עצים וצמחים, מלקט ומאקלם צמחי בר לשימוש במטבח ביתי, מפתח מתכונים, ומלמד אנשים על ליקוט ובישול. אילנה, בוגרת המחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, עוסקת "בגידול עצים, עציצים ושלשולי מחמד", ובעיצוב לוח "שנה בגינה".
הוא מראשון // דוידי הוא הבן הבכור במשפחה עם חמישה אחים ואחיות, מראשון־לציון. אביו מהנדס מכונות בבית חולים, אמו ז"ל הייתה מורה למתמטיקה בתיכון. הוא שירת בנ"מ, למד הנדסת מחשבים בבאר־שבע, עבד קצת בתור מהנדס, ואחר כך גם בחקלאות ובבישול.
היא מניו־יורק // אילנה היא הבת השנייה מחמישה ילדים לאב אמריקני ואם ישראלית שנפגשו בלימודי פיזיקה־מתמטיקה במכון ויצמן. המשפחה עלתה ארצה כשהייתה בת חודשיים. הם התגוררו ברחובות. היא שירתה בשירות לאומי כמדריכת טיולים בנאות־קדומים, למדה בבצלאל, וביום שסיימה את הלימודים והגישה את פרויקט הגמר נסעה לצפון.
נדודים // במשך שלושה חודשים גרה על הבניאס. "הייתי צריכה חופש, ובשעה שכל חבריי עבדו במשרדי פרסום וצברו ניסיון אני ברחתי לחיים אחרים. במשך תקופה חייתי בטבע בכל מיני מקומות – בים המלח, בצפון ועוד. זו הייתה תקופה של הרבה יצירה אבל גם הרבה התנתקות – מעבודה ומשכר דירה ומכל מה שמשתמע מאורח החיים הזה. עבדתי 'בקטנה', הייתי מציירת על פנים בפסטיבלים, ולמרבה ההפתעה כשאתה חי בחוץ אתה מגלה שיש אוכל בשפע – נניח, כשגרתי בים המלח אנשים היו מגיעים לסופשבוע ארוך עם כמויות אדירות של אוכל ומשאירים בשמחה למי שגר שם. זה היה בעיקר זמן של מפגש עם אנשים: למדתי לנגן בתקופה הזאת, למדתי על תזונה ורפואה טבעית, והכול מתחבר למה שאני עושה היום".
בתחילת ההיריון, באולטרה־סאונד אמרו לי שהולכת להיוולד לנו בת. החלטתי לקרוא לה נגה, ורק בסוף ההיריון הבנו שזה בן"
ההיכרות // הם נפגשו בקטיף תפוחים במהלך חופשת סמסטר בקיבוץ סאסא. "במשך חודשיים חיינו בבית בקיבוץ – קטפנו תפוחים בבוקר והשתכרנו בערב". כמה שנים אחר כך, בתקופת הנוודות של אילנה, הם נפגשו בפסטיבל בים המלח, "ומשם הכול התגלגל".
עין־כרם // הם עברו אחרי כמה שנים במושב בהרי ירושלים. "הגענו לכאן לגמרי במקרה, דרך הזמנה של חברה שאח שלה פינה בית. לאט־לאט נחשפנו לטוב שהשכונה או הכפר הזה מציעים: שילוב של טבע ועירוניות, חיי כפר עם חיי תרבות והרבה יוצרים, אמנים, מוזיקאים ועוד". הם התפרנסו בעיקר מבישולים שעשו יחד, והיה להם קייטרינג לאירועים קטנים. "בשלב מסוים נחשפתי לרעיון של הדסטארט, והתחלתי לגלגל רעיון ישן שהיה לי: לוח שנה מאויר שיש בו תכנים עונתיים, מתכונים, מועדי שמש וירח, עצות לגינון וכו'. חברה טובה וגאונה עזרה לי להעלות את הפרויקט (וגם נתנה לו את שמו). איירתי טיוטה של חודש אחד, קיבלתי הצעת מחיר ל־100 לוחות, ויצאתי לדרך".
הדסטארט // הפרויקט מומן במלואו בתוך יומיים, ואילנה התיישבה לצייר 12 חודשים "מהר לפני שתתחיל השנה". הלוח "שנה בגינה" יצא השנה במהדורה השביעית שלו. "אני עובדת באביב, ובקיץ אנחנו משווקים אותו, אז עכשיו אנחנו – כמו הטבע – בשלכת, ובעצם נמצאים בחופש לעשות כל מיני דברים אחרים. אבל השנה, אחרי שבע שנים, החלטנו ליצור חנות של 'שנה בגינה' והגדלנו את סל המוצרים שלנו. הוא כולל עכשיו פרינטים, פוסטרים, תמונות, מחברות ועציצים – כולם כמובן יפים אבל יש בהם גם מידע ותוכן רלוונטי שמאפשר לקהל להתחבר לשפע ולטבע".
הילדים // נגה נולד אחרי הרבה שנים של המתנה. "בתחילת ההיריון, באולטרה־סאונד אמרו לי שהולכת להיוולד לנו בת. החלטתי לקרוא לה נגה, ורק בסוף ההיריון הבנו שזה בן והחלטנו להישאר עם השם. בנאות־קדומים הכרתי את נגה הראובני, שעסק הרבה בצמחים והשפיע עליי מאוד". נגה אוהב מוזיקה עכשווית וראפ אמריקני. מגיל צעיר הוא מלקט פטריות.
רות נולדה סמוך לשבועות, וגם היא מחוברת לטבע ונמצאת בחוץ בכל מזג אוויר. "היא אלופה בזיהוי צמחי בר וציפורים, ומלמדת אותנו הרבה על שהייה בטבע, על הקשבה ועל נינוחות בחוץ".
החיים האקולוגיים // הם משתדלים לפגוע כמה שפחות בסביבה. הם צורכים בגדים יד שנייה או מליקוטי רחוב, משתדלים לצרוך ייצור מקומי, נוסעים במכונית היברידית, ו"נחשוב טוב־טוב לפני שנבחר לטוס – הפעם האחרונה הייתה לפני שבע שנים". במטבח הם משתדלים לא לקנות מוצרים ארוזים בפלסטיק, ומנהלים מערכת קומפוסט שהופכת את שאריות המזון והגזם לדשן. מערכת מים אפורים ממחזרת לטובת הגינה את שאריות המים מהמטבח ומהמקלחת. השירותים הם שירותים ללא מים: "מכסים את מה שעושים בנסורת דקה – זה לא מסריח – ואז יש ערימת קומפוסט, שממתינה יותר מהקומפוסט הרגיל כדי לנקות אותה לגמרי מפתוגנים".
סביבתנו בעסק // "גם בהתנהלות של 'שנה בגינה' אנחנו מקפידים לשמור על העקרונות הללו: ההדפסה בארץ, בבית דפוס אקולוגי (על דפים שמיוצרים מעצים שגדלים לצורך הדפסה, ולא עצים עתיקים), עם דיו אקולוגי (על בסיס סויה), וגם המוצרים וגם האריזות לא כוללים פלסטיק ואפשר למחזר אותם. בקרוב יהיה לנו צלופן שמיוצר מסוכר ומתכלה בקומפוסטר".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
