הבית // בית פרטי עם ארבעה חדרים וחצר גדולה. "הבית תוסס ולא נח לרגע, וגם הילדים פעלתניים – משחקים בחצר, מחפשים חרקים וחוקרים אותם, משתוללים ונהנים. הם יצירתיים מאוד בלהעסיק את עצמם בלי המדיה".
מבשרת // שניהם חוזרים בתשובה, והם חיים במבשרת בגלל כולל מר"ץ. "אנחנו כבר שנתיים עובדים בלי קשר לכולל, אבל הקהילה מתנהלת סביבו. הקושי הוא שהחברים מתחלפים לפי הלימודים בכולל – יש חברים שמסיימים ללמוד ועוזבים, וזה מאוד מאתגר, בכל פעם מחדש. אנחנו גרים בשכונה חילונית מתוך בחירה – אנחנו מאמינים שצריך לחיות ביחד – אבל זה עדיין מאתגר וקשה".
הבוקר // אחרי שהם לוקחים את הבנים לתלמודי תורה ואת שרה למטפלת, הם חוזרים למשרד ומתחילים את היום בקליניקה או בהעשרה מקצועית ובלימוד.
פרנסה // הם עובדים יחד – טוביה הוא פסיכותרפיסט ומטפל זוגי, ויעל היא נטורופתית, מומחית לחרדות, לדיכאונות ולמצבי רוח. טוביה: "היה לי חשוב ללמוד את תחום הפסיכותרפיה הגופנית, כי הבשורה הזאת של טיפול בייסורי הנפש דרך הגוף הוא בשורה גדולה. פעמים רבות אנחנו רואים שטיפול רגיל של שיחות אינו מונע את הסבל הנפשי, ולכן יש צורך בפתרון עמוק יותר שהוא מאוד פשוט ליישום ובעיקר יעיל מאוד". יעל: "השאיפה שלנו היא להפיץ את שיטת הטיפול שלנו ולהכשיר כמה שיותר מטפלים בתחום. אנחנו עסוקים בלהפיץ את האור, זו השליחות שלנו".
המסע שלו // טוביה גדל במשפחה מסורתית בנחלאות. אביו צייר ואמו עקרת בית. הוא הבן הבכור שלהם. אמא שלו גוירה לפני שנולד, ולאחר כמה שנים גילתה שזה היה גיור רפורמי; לכן טוביה היה צריך לעבור גיור נוסף לפני הבר מצווה. ההורים שלו התגרשו בילדותו, ואמא שלו התחתנה שוב. יש לו ארבעה אחים, ששלושה מהם מהנישואים השניים הללו. הוא למד בבית ספר דרור בירושלים, ושירת בחטיבה 188 בשריון בתור תותחן וחופ"ל.
המסע שלה // יעל גדלה בבית חילוני בבת־ים, הקטנה משלושת הילדים של אבא הנדסאי ואמא מורה, שניהם עולים חדשים. היא למדה בתיכון שז"ר, שירתה בצבא כמדריכת מודיעין שדה, ובמהלך השירות החלה בתהליך של חזרה בתשובה. היא יצאה לקצונה, ושירתה בתור מ"מ וסמ"פ בקורס סמב"ציות, ולאחר מכן עוזרת קה"ד באוגדה 36. כשנגמר שירות הקבע הראשון היא יצאה לחל"ת כדי ללמוד שנה במדרשה: "התכנון היה לחזור לשירות לאחר החל"ת, אבל בסוף השנה הכרנו והתחתנו, אז השתחררתי במקום לחזור לצבא".
חזרה בתשובה // "בצבא פגשתי דתיים, דבר שלא הכרתי לפני כן, והתלהבתי מהאווירה שהם יצרו – רצון לעשות טוב והרבה דרך ארץ. קסם לי גם העולם הזוגי היהודי, שיש בו הרבה עדינות ובלעדיות. לאט־לאט התחלתי להתקרב ליהדות. הייתה לי 'משפחה מאמצת' בבת־ים, משפחת כהן־צמח, שליוותה אותי בכל התהליך. הייתי מגיעה אליהם בכל יום חמישי ללמוד, ובשבתות הייתי אורחת קבועה אצלם. יש לי הרבה הכרת הטוב אליהם. לאחר תקופה הגעתי למכון אורה, ושם כבר החלטתי סופית שאלה החיים שאני רוצה לחיות".
טיפולים ותורה // טוביה למד פסיכותרפיה במכון אבולעפיה וטיפול זוגי במרכז י.נ.ר, ובמשך השנים השתלם בנושאים נוספים בתחום הנפש. "את כל ההכשרות למדתי במקביל ללימודים בישיבה ולחזרה בתשובה – לפני הנישואין ב'תורה ואמונה', ישיבה של בעלי תשובה של חסידות בעלז, ומשם עברתי למכון מאיר, לישיבת איתמר ובסוף לכולל מר"ץ". יעל למדה נטורופתיה במכללת שלם ועברה גם היא הכשרות משלימות בתחומי הגוף והנפש.
ההיכרות // בסוף שנה של לימודים של טוביה במכון מאיר ושל יעל במכון אורה, הרב יואב מלכא הכיר ביניהם. "אחרי שבועיים של היכרות החלטנו להתחתן. כולם חשבו שהשתגענו, וגם אנחנו. הרבה ניסו להניא אותנו מהחתונה או לפחות לדחות אותה קצת, אבל אחרי חודשיים כבר היינו מתחת לחופה. זו הייתה ההחלטה הכי פזיזה והכי טובה בחיינו".
החתונה // הם התחתנו בירושלים, באולם קטן, בנוכחות חברי ילדות וחברים מהצבא. "החתונה הייתה מאוד אקלקטית: הגיעו חברים חרדים מהישיבה של בעלז, חילונים מהצבא וחוזרים בתשובה ממכון מאיר ואורה. מאז אנחנו נשואים תשע שנים וחצי וממשיכים לחיות את החיים באינטואיציה הבריאה שלנו".
זמן משפחה // האמהות של שתיהן מבקרות אותם ואת הנכדים; האבות נפטרו שניהם. המשפחה של טוביה חזרה בתשובה בעקבותיו, אבל המשפחה של יעל עדיין חילונית לגמרי. יעל: "כשאנחנו באים לבקר מכינים לכבודנו כלים מיוחדים, והם מאוד מכבדים אותנו ואנחנו אותם. מובן שהיו בהתחלה חששות – מה הילדים יראו שם, ומה יקרה עם האחים הלא דתיים שלי. אבל כל אחד בחר אחרת, וזה מוצלח בעיניי. לא צריך להכניס את הילדים למציאות מדומה שלפיה כולם אותו הדבר, כי זה ממש לא נכון".
הילדים // הם מעוניינים מאוד בחינוך ביתי, אבל בהדרגה הבינו שיש חשיבות רבה גם בחינוך חברתי. "הלל נשלח למסגרת בחוץ בפעם הראשונה רק בגיל חמש, את עקיבא שלחנו בגיל שלוש ואת שרה בגיל שנתיים. הבנו שהם צריכים חברה, ולא מצאנו מקום שיספק אותה ותומך ברעיון של חינוך ביתי בבוקר ומפגשים חברתיים אחר הצהריים. אנחנו עדיין מחפשים מקום שיאפשר את האיזון הנכון בין חינוך ביתי לחברה בחוץ וללימודי תורה".
נפש // מאז שיעל הייתה ילדה היא סבלה מחרדות קשות ומדיכאונות ומצבי רוח. במשך 15 שנים סבלה מזה בלי לחשוב שיש לכך פתרון. "אנחנו פוגשים אנשים שחווים את החיים בעוצמה, וברגישות גדולה שמשבשת ממש את היומיום וגורמת לתנודות רגשיות חזקות, שחווים ממש בגוף. הרבה פעמים אנשים שמרגישים ככה מרגישים גם ייאוש, כי הם מנסים לצאת מזה במשך שנים, ולמה שפתאום משהו יעבוד".
ריפוי // לאחר החתונה "גילתה במקרה את הפתרון והצליחה להיחלץ מהמצב הקשה", דרך תזונה, שינויים באורח החיים ועבודה רגשית־גופנית. "בשילוב שלושת הנושאים האלה אנחנו מגיעים לאיזון מלא של הגוף וכך גם המצב הרגשי מתאזן והשמחה חוזרת לחיים. זה היה מפתיע ומרגש לגלות שזאת לא גזירה לכל החיים, לאחר כל הקשיים שחווינו בגלל מצבה, ואחרי שניסינו פסיכולוגים, מטפלים ופסיכיאטרים, וגם כדורים כימיים".
ללמוד וללמד // הם למדו את התחום הזה באופן מקצועי וחקרו אותו לעומק "כדי לעזור להביא לאחרים את הריפוי המיוחל", ומאז ליוו באהבה מאות מטופלים לעבר חיים משוחררים מדיכאונות, מחרדות וממצבי רוח. "בשנה האחרונה העברנו את הכלים הקריטיים האלה גם לפורמט דיגיטלי כדי להפיץ כמה שיותר את הבשורה, וברוך השם אנחנו מרגישים את ההשפעה המדהימה ואת התקווה לסובלים". עכשיו הם גם מכשירים מטפלים בתחום, במטרה לפתוח קליניקות ברחבי הארץ שיפעלו באותה שיטה.
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
