מפקד משטרת לוד החדש מתכונן לקראת הפרעות הבאות

סגן־ניצב ששי שלמה, מפקד תחנת המשטרה בלוד, חשוב לומר לתושבים שתחנת המשטרה נמצאת בעיר בשבילם. התושבים היהודים וגם הערבים, שראו כיצד הרחובות בוערים בלי תגובה תקיפה של המשטרה בחודש מאי שעבר, מתקשים לשכוח את המחזות הקשים. מתקפת הטרור והאלימות הערבית הלאומנית שהכתה בלוד דעכה בינתיים, לפחות בגילוייה ההרסניים, אבל ארגוני הפשע בעיר עדיין מנהלים ביניהם קרבות רחוב, שכוללים הצתות וירי, ולסנ"צ שלמה חשוב שהתושבים ידווחו על כל עבירה ופשע. שולחנו עמוס בדו"חות של שוטרים על פעולותיהם בעיר, ובפניות של תושבים.

"כשאירוע מגיע לפתחי ואני מוצא לנכון להגדיר אותו 'חריג', אני מנסה לטפל בו בעצמי", הוא אומר. "גם אם לא מוגשת תלונה, חשוב שכל אירוע חריג בעיר יגיע לטיפול בתחנה. לא מזמן היה מקרה של בחור שהותקף, והמראה במכונית שלו ניזוקה. בין התושבים בעיר החל לרוץ תיעוד של המקרה. פניתי אל הבחור, דיברנו באופן אישי, וכשהתברר לי שהוא בכלל לא הגיש תלונה במשטרה הדרכתי אותו איך לעשות זאת. הבטחתי לו שהתיק לא ייסגר ויהיה תחת מעקב אישי שלי. אני חבר באופן אישי בקבוצות וואטסאפ של התושבים, שומע את הדברים ומרגיש אותם. חשוב לי להיות בשיח עם השטח, עם כל הקבוצות והקהילות בעיר".

שלמה מונה למפקד משטרת לוד לפני ארבעה חודשים בלבד, אבל הוא משרת במשטרה כבר חצי יובל שנים. את העיר לוד הוא מכיר היטב: הוא היה סגן מפקד תחנת לוד בשנים 2017 עד 2019, לפני שעבר לפקד על יחידה 101 במג"ב ירושלים. שם הוא היה במהלך פרעות מאי, שלמעשה התחילו מהתנכלויות אלימות כלפי יהודים בירושלים ומעימותים בין המשטרה לערביי העיר בשער שכם: "צברתי הרבה ניסיון באותה תקופה בירושלים", הוא אומר, אבל לא ממש מפרט את דעתו לגבי התמודדות המשטרה עם האירועים. "אני מכיר את האתגרים בלוד, אלה שהיו כאן בעבר ואלה שנוספו מאז מאי. החיכוך והמתח עלו לרמה שלא הייתה בעבר. זה דורש מאיתנו לשמור על הסדר הציבורי בעיר, לתת מענה לכלל התושבים, ולהיות מוכנים בכל רגע למעבר חד משגרה לחירום".

"אנחנו מתחילים מיזם של כיתת כוננות שתעבוד איתנו, עם המשטרה וכוחות החירום. גייסנו כשלושים חבר'ה טובים, בוגרי סיירות בצבא, קצינים. הם יהיו לנו לעזר גם במקרים אחרים כמו שיטפונות"

תושבי העיר היהודים לא דמיינו שביום בהיר אחד עלולים שכניהם הערבים להפוך לאויבים. ההמון הזועם שמילא את הרחובות היה אחוז טירוף: פורעים ערבים ניפצו מכוניות, השחיתו רכוש, פגעו בבתי כנסת והציתו בניינים. לא רק תושבי העיר היהודים הופתעו, אלא גם המשטרה, שלא הצליחה להשתלט על המהומות, והותירה את היהודים להתגונן לבדם. "אף אחד לא צפה שמציאות כזאת תתפתח", אומר שלמה. אם האש תתלקח שוב, הוא טוען, המשטרה תגיב אחרת. "למדתי את כל הלקחים מאירועי שומר החומות. היום יש לנו ביד תוכניות מסודרות איך לעשות את זה אחרת. אנחנו הרבה יותר חזקים ומוכנים להתמודדות עם אירועי הפרת סדר, וגם למתן מענה לאזרחים ובמקרים חריגים גם לחילוץ. אנחנו בקשר טוב עם הקהילה ועם גורמים בתוכה שבזמן חירום יהפכו להיות הכוח שנותן לנו מענה. יש דרכים שאנחנו מתרגלים ועמלים עליהן, כדי שאם נצטרך נוכל להגיע לכל אזרח".

לדבריו, "המתיחות שהייתה בירושלים אז השפיעה כנראה על הנעשה בלוד והציתה רצון לפגוע בקרב אנשים שיש להם רגשות לאומניים", אבל הוא גם טוען ש"חלק גדול מהאנשים שאחראים למצב הנפיץ בעיר בחודש מאי היו כאלה שהגיעו מבחוץ – מוסלמים שלא גרים בלוד, חלקם בכלל מהשטחים, שהגיעו בכוונה ללבות את האש ולהעצים את המתח. התוכנית שלנו למצבי חירום אם יגיעו בעתיד כוללת גם מניעה של כניסת גורמים כאלה ללוד. אם יהיה צורך נסגור את הצירים ללוד עם בדיקה של מי שנכנס לעיר, ונבדוק מראש אם אנשים שהם לא תושבי לוד רוצים לבוא אליה כדי להבעיר את השטח ולעורר התגרויות".

מה שבטוח, הוא אומר, אין קשר בין התפרצות האלימות הערבית ובין "הגרעין התורני", כפי שנטען בידי גורמים פוליטיים לאחר הפרעות הלאומניות. "המתיחות החלה בשומר החומות, ואין קשר למגורים של יהודים ליד ערבים או להפך", הוא קובע. "זו מתיחות שלא הייתה לפני חודש מאי. היא החלה אז, ולא כי מישהו החליט לגור איפה שהוא החליט".

תוכנית המשילות

סנ"צ ששי שלמה, בעל תואר שני בקרימינולוגיה, החל את הקריירה שלו במשטרה בתור שוטר יס"מ, לאחר מכן היה קצין לוחמה בטרור, קצין אג"מ בנתניה, מפקד ביס"מ ובמג"ב ירושלים ומפקד סיירת האופנוענים הארצית. אירוע אחד שזכור לו היטב מראשית שירותו במשטרה הוא הפיגוע בדיזנגוף סנטר בתל־אביב ב־4 במרץ 1996: מחבל מתאבד פוצץ את עצמו בכניסה לקניון בתענית אסתר, ערב פורים. 13 בני אדם נרצחו באירוע הקשה ולמעלה מ־120 נפצעו. "שירתתי אז ביס"מ ירקון, והייתי ממש מהראשונים להגיע לאירוע", הוא נזכר. "מצאתי את עצמי פועל כמעט לבד בזירה עם המון פצועים, המון הרוגים. הייתי צריך לפנות פצועים בניידת לבתי החולים עד שמד"א ושאר הכוחות הגיעו לסייע. אנשים מסביבנו היו בהלם. זה אירוע לא פשוט בכלל, שהולך איתי לכל מקום. צלקת על הנפש".

"את תופעת הירי בחתונות חיסלנו. אף אחד לא מעז לעשות את זה יותר. אנשים יודעים שהם חשופים לקנסות על האולם, על המשפחה של החתן. אם יש ירי, החתן ואבא שלו מעוכבים לחקירה. אם יש צורך עושים שיחות אזהרה לפני החתונה"

זמן קצר לפני כן, ב־4 בנובמבר 1995, הוא היה בבית החולים איכילוב בליל רצח רבין. "מיד כשהחל האירוע התחלקנו לשני כוחות", הוא מספר על הערב ההוא. "חלק מהשוטרים מיהרו לכיכר, ואנחנו הגענו לבית החולים. היינו ממש מעבר לקיר כשנמסרה ההודעה שראש הממשלה מת. גם זה אירוע שהולך איתי מאז. אלו אירועים לא קלים".

הוא בן 54, נשוי לקרן ואב לשלושה ילדים, תושב פתח־תקווה. "האתגרים בשתי הערים הם שונים", הוא מודה. "בפתח־תקווה יש הרבה עבירות רכוש ועבירות רעש. בלוד יש תקריות ירי ואלימות. אלה דברים שהתושבים חווים אחרת".

אחרי מהומות מאי נוצר בלוד משבר אמון בין התושבים למשטרה, אבל היום נראה שמערכת יחסים חדשה נבנית בין הצדדים. התושבים כבר חוזרים לראות במשטרה כתובת, ושיתופי פעולה הולכים ונרקמים מחדש. יהודי לוד גם עוקבים יותר אחרי צעדי המשטרה: הם נותנים את אמונם ומקווים לקבל בחזרה.

שכונת רמת־אשכול המעורבת הייתה מוקד מרכזי בפרעות שומר החומות. בעשורים האחרונים עברו אליה תושבים ערבים רבים, ושינו את צביונה. בית הספר ויצמן, למשל, הפך לאל־ראזי. בפרעות מאי המכינה הקדם־צבאית בה הוצתה, וספרי קודש הושחתו. אדם אחד נפצע מירי. מאז המתח נשמר, גם אם בעצימות נמוכה. "הצבתי את רמת־אשכול כיעד של התחנה", אומר שלמה. "אנחנו בקשר עם התושבים כל הזמן, השוטרים מקבלים עדכונים שוטפים על מה שקורה בשכונה, והתושבים מדווחים למוקד 100 ולתחנה יותר מבעבר. זה דבר מבורך. אם לא נקבל פניות מהתושבים ולא נתעדכן במה שקורה בשטח, לא נוכל לטפל במה שדרוש טיפול. כשיש קשר רציף, אנחנו גם מעדכנים מצידנו. אם הוזעקנו לאירוע גנבה או ירי אנחנו מעדכנים כמה נעצרו, מספרים אם נפתחה חקירה".

יעד נוסף שמציב לעצמו שלמה הוא "לשפר את זמן ההגעה של ניידות המשטרה לאירוע, את המענה ששולח מוקד 100. קיבלנו תקנים ל־17 שוטרים נוספים, והם כבר אוישו. אנחנו מצפים לעשרים תקנים נוספים לאופנוענים שיהיו בתחנה ויוכלו להגיע ראשונים ולתת מענה מיידי".

הוא רוצה גם להסתייע בתושבים היהודים כדי לתת מענה במצבים מאיימים יותר. "אנחנו מתחילים מיזם שההרצה שלו היא ברמת־אשכול: כיתת כוננות שתעבוד איתנו, עם המשטרה וכוחות החירום – מתנדבים שיתלוו אל הכוחות, יישאו נשק ויתגברו את הצוותים. עם הזמן אנחנו רוצים להקים כיתה כזו בכל שכונה. התחלנו ברמת־אשכול, בגיוס של כשלושים חבר'ה טובים, בוגרי סיירות בצבא, קצינים. הם יהיו לנו לעזר גם במקרים אחרים כמו שיטפונות או נזקי סופה".

תשומת הלב של המשטרה אינה מוקדשת רק לרמת־אשכול, אומר שלמה: לדבריו הוא מקיים קשר רציף עם כלל הקהילות והשכונות בעיר, במטרה לחזק לא רק את האכיפה אלא גם את ההידברות, כדי להשקיט מתחים. "מאז שומר החומות יש חיכוך ומתח בין היהודים לערבים. אנחנו מנסים לגשר על הפערים. בסוף כולנו חיים יחד".

"עבריינים התקינו מצלמות על עמודי חשמל וגדרות, במקומות ציבוריים, כדי לתצפת על ארגוני פשע אחרים ועל מוקדי פשיעה, וגם לעקוב אחר המשטרה ולקבל התרעות על פעילותה. עכשיו פשוט לקחנו להם את העיניים"

בשכונות שהיו במוקד הפרעות אכן אפשר לראות בחודשים האחרונים יותר נוכחות משטרתית – ניידות מג"ב יוצאות ונכנסות, ושוטרים ניצבים ברחובות. לפני כחודש נחנכה נקודת משטרה נוספת מלבד התחנה העירונית המרכזית – בשכונת נווה־שלום, שכמה גורמי פשיעה התמקמו בה. הדבר יאפשר לשוטרים להגיב במהירות לאירועי ירי ואלימות, וגם להעמיק את הקשר עם כלל התושבים. "אנחנו נותנים יותר מענה למה שקורה פה", אומר שלמה. "אנחנו רוצים שתהיה משילות, וככה עושים את זה – כשהמשטרה יושבת במקום".

ועדיין, בשעות הערב צרורות ירי מפירים את השקט – אולי תקריות ירי של משפחות פשע, אולי משחק בנשק; לתושבים שמנסים להרדים את ילדיהם זה לא משנה. צמצום התופעה הזו הוא אחד מיעדיו של שלמה. "כדי לגרום לכך שהתושבים ירגישו ביטחון בעיר אנחנו חייבים לצמצם את התופעה הזו באופן דרסטי, ואפשר לעשות את זה", הוא אומר. "זה מטריד, זה מפריע למשטרה ולתושבים, ואנחנו מטפלים בכך בחומרה. את תופעת הירי בחתונות חיסלנו. אף אחד לא מעז לעשות את זה יותר. אנשים יודעים שהם חשופים לקנסות על האולם, על המשפחה של החתן. אם יש ירי, החתן ואבא שלו מעוכבים לחקירה. אם יש צורך עושים שיחות אזהרה לפני החתונה. קיים שיתוף פעולה גם עם שייח'ים ועם אנשים בעלי השפעה, כדי להיעזר בהם ולפתור את התופעות האלה".

הכוונה היא גם לבעיית הרעש האחרת שגורמים ערביי העיר: קול המואזין מהמסגדים, המחריש את האוזניים גם בשעת בוקר מוקדמת מאוד. תושבים יהודים שביקשו לדון בנושא עם שכניהם הערבים נתקלו בתגובות קשות; לדברי שלמה, המשטרה פועלת כדי לפתור את הבעיה. "אנחנו עושים את זה דרך שיח", הוא אומר. "יש לנו יועץ לענייני ערבים שמלווה אותנו. בחלק מבתי התפילה יש היענות – פעם קיבלתי מידע על מסגד עם רמת קול כפולה מהמותר, פניתי אל אנשיו והם הסכימו להנמיך את הווליום. אם אנחנו נתקלים בסירוב אנחנו פועלים דרך הייעוץ המשפטי כדי לראות מה אפשר לעשות. במיוחד ברמדאן יש הגברה, כי חשוב להם להשמיע לכמה שיותר מתפללים. אחרי הרמדאן יש ירידה בדרך כלל".

במסגדים יש גם בעיה אחרת: הם עודדו את הפרעות ביהודים בחודש מאי, כמו השייח' יוסף אלבאז.

"יש הסתה לאומנית בחלק מהמסגדים, זה קורה. יש מידע שמגיע אלינו מהמודיעין המשטרתי ומהשב"כ. לא מזמן הייתה דרשה עם מסרים של הסתה נגד יהודים באחד המסגדים. כל מקרה כזה מועבר מאיתנו לטיפול היחב"ל והשב"כ. אבל ברשתות החברתיות אין תופעות של הסתה לאומנית וחיכוך בין יהודים לערבים. זה משהו שאנחנו עוקבים אחריו היום, ולא מוצאים אותו".

אין שופטים בלוד

תירוצי המשטרה לגבי אוזלת ידה במהלך פרעות שומר החומות כללו טענות בדבר היעדר משאבים וכוח אדם, אבל גם בתי המשפט חטפו אז: נאמר שהם אינם מאפשרים למשטרה לאכוף את החוק, משום שהם משחררים את הפושעים לרחובות. דוגמה טובה לכך הציג ראש עיריית לוד יאיר רביבו לאחרונה, כשתקף בטוויטר במילים חריפות ובאופן אישי את שופט בית משפט השלום בראשון־לציון טל ענר: לטענת רביבו, ענר משחרר באופן סדרתי עצורים מלוד שנחשדו בירי, בהחזקת נשק לא חוקי ובעבירות רכוש. רביבו הציג פרוטוקול דיון באולמו של ענר, שעולה ממנו כי אדם שנתפס שלוש פעמים בתוך חודש אחד על מעשי פריצה וגנבה שוחרר ממעצר שוב ושוב. "‏כבוד השופט טל ענר, עשה טובה לעם ישראל ותפרוש", כתב רביבו. "אתה לא במקצוע הנכון. כל אדם שהמשטרה טורחת לעצור בגין ירי או פשע אתה משחרר". ימים ספורים לאחר הציוץ המדובר נעצר שוב אותו אדם, בפעם הרביעית, בגין מעשה גנבה, ומעצרו הוארך בשישה ימים. יש מי שהצביעו על קשר ישיר בין המחאה להחלטה.

שלמה בורר את מילותיו בעניין בקפידה, אך בין השורות ניכר שהוא לא ממש חולק על הביקורת של ראש העיר. "בכל אירוע פשיעה שנקראנו אליו אנחנו מטפלים בחומרה", הוא אומר. "אנחנו מגיעים לזירה, אוספים ראיות, פותחים חקירה, עוצרים את החשוד ובאים כמה שיותר מוכנים כדי שנוכל להגיש כתב אישום. בסופו של דבר לבית המשפט יש שיקולים משלו. היינו רוצים ענישה יותר מחמירה בכל המובנים, ושהיד לא תהיה קלה יותר בשחרור".

לאחר אחד ממעשי הרצח שאירעו בעיר אמר לנו חבר המועצה ג'מאל אבו־סיאם שהמאמץ המשטרתי ניכר, אך הוא היה רוצה לראות פעולות אכיפה בשלבים ראשוניים יותר. "המשטרה צריכה לעשות עבודת מודיעין מקדימה", אמר אבו־סיאם. "אם יודעים מראש על סכסוך בין משפחות, המעצרים והחקירות צריכים לקרות עוד לפני שהנשק נשלף ומישהו משלם בחייו. הציבור הערבי חי בתודעה שלא יעצרו אותו, ואף אחד לא מפחד. בירדן, כשיש אלימות מגיעים כוחות משטרה גדולים לתוך הכפרים, נכנסים לחמולות, שולפים את הרוצח ויוצרים הרתעה. צריך להפעיל את המודל הזה כאן".

שלמה חושב שזה בלתי אפשרי. "גם כשידוע לנו על סכסוך, עוד אין תנאים משפטיים למעצר. בשלב הזה, כשיש מתח אבל לא בוצע מעשה פלילי, אנחנו מזמנים את ראשי המשפחות ומזהירים אותם, וממשיכים לעקוב. כשאני מקבל מידע שבבית מסוים יש נשק, מיד נערך חיפוש. יותר מזה, אנחנו עורכים נגד המשפחה פעולות אכיפה כלכלית כדי להעביר מסר חריף: החזקת נשק ובוודאי שימוש בו עלולים לפגוע בעסקים שלכם, בפרנסה, בבניית בית ועוד. אנחנו מאגדים כוחות עם רשויות אחרות כמו רשות המיסים, במטרה לנתק את צינור החמצן הכלכלי של ארגוני הפשע".

"יש לנו יועץ לענייני ערבים שמלווה אותנו. בחלק מבתי התפילה יש היענות – פעם קיבלתי מידע על מסגד עם רמת קול כפולה מהמותר, פניתי אל אנשיו והם הסכימו להנמיך את הווליום"

המאבק מול ארגוני הפשע נעשה מורכב יותר, משום שגם הפושעים נעשים מתוחכמים יותר. למשל, לדברי שלמה שוטרי לוד הורידו בחודש שעבר בפעילות ממוקדת כ־150 מצלמות מעקב שהותקנו בניגוד לחוק במרחב הציבורי, כנראה בידי גורמים פליליים. "עבריינים התקינו מצלמות על עמודי חשמל וגדרות, במקומות ציבוריים, כדי לתצפת על ארגוני פשע אחרים ועל מוקדי פשיעה, וגם לעקוב אחר המשטרה ולקבל התרעות על פעילותה. עכשיו פשוט לקחנו להם את העיניים, והם צריכים להעמיד תצפיתנים במקום המצלמות. יהיה להם קשה יותר לפעול עכשיו".

לפני כחודש הכריז מפכ"ל המשטרה, רב־ניצב קובי שבתאי, על הכשרת שוטרי לוד ללחימה בטרור, במטרה שיוכלו להגיב טוב יותר למצבי קיצון של הפרות סדר או ניסיונות פיגוע. אבל שלמה לא חושב שהוא מפקד על תחנת משטרה בשטח אויב שעלול להתלקח בכל רגע. "98 אחוזים מהתושבים, כולל ערבים, הם אזרחים נורמטיביים לגמרי. הם מבקשים שירותי משטרה, מתלוננים ומדווחים. אנחנו רואים עלייה בפניות למוקד 100 גם מהמגזר הערבי. אנחנו יוזמים מהלכים קהילתיים משותפים עם המגזר הערבי – יהודים, ערבים, חרדים, חילונים. חברי מועצה ערבים נמצאים איתי בקשר יומיומי, ויחד איתם אנחנו מקדמים פעילות משותפת.

"אני יכול להגיד שחלק גדול מהאוכלוסייה אוהד, מסייע, רואה במשטרה גוף חזק. בכל יום שישי מגיעים תושבים ומחלקים זרי פרחים לשוטרים. במשך השבוע נכנסים אזרחים לתחנה ומביאים שי של ממתקים. זה מחמם את הלב. אנחנו רואים את התמיכה ואת ההבנה. האוכלוסייה גם מקבלת קשב ויחס אישי מהשוטרים הקהילתיים. כל אירוע שמגיע לפתחנו מטופל באופן אישי, והמטרה בסוף היא לסייע ולגשר באווירה טובה. אנחנו קמים בבוקר בתחושת שליחות, ואנחנו פה בשביל התושבים".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il