הבית // דירת ארבעה חדרים ושתי מרפסות, המשקיפות לנופי ההרודיון. "אחד היתרונות הוא החימום התת־רצפתי המפנק. בחורף הירושלמי זה חובה. קנינו אותה לפני שמונה שנים, שלוש שנים אחרי החתונה, בתור השקעת נדל"ן, אבל מצאנו את עצמנו מגדלים בה ארבעה ילדים. אנחנו מקווים להתקדם מכאן לבית עם גינה, יום אחד".
חומת שמואל // "השכונה הטרוגנית, עם כל הקשת הדתית והישראלית. יש כאן קהילה חזקה של ישיבת הר המור. שנינו מעורבים חברתית וקהילתית – בוועד הבית והגן והתלמוד תורה. בחרנו לשלוח את הילדים לתלמוד תורה ממלכתי־דתי, תתמ"ד נועם, מתוך רצון לשמור על לימודי קודש ברמה גבוהה לצד לימודי חול. הילדים משננים פסוקים מתוך שינה. הם הולכים לתתמ"ד בכל בוקר בשמחה ובטוב לבב".
הבוקר // "הרבה בלגן. מנסים לעשות את הכי טוב שלנו במינימום זמן ולצאת עם חיוך בסוף מהבית".
"החבר'ה באים ונותנים מעצמם למדינה בכל פעם מחדש, אבל מצד שני אתה מקבל חבורת 'כרישים' בעבודה, שבמילואים שוכחים את כל הכישורים…"
משפטים // נתנאל הוא עורך דין כבר חמש שנים, מתמחה בתחום האזרחי – ליקויי בנייה, דיני מקרקעין, דיני נזיקין. עד לפני שנה עבד כשכיר, ולפני שנה בדיוק יצא לעצמאות. "הסגרים והבידודים גרמו לי להבין שאני רוצה להיות הבעלים של הזמן שלי. התנהלתי במציאות מוטרפת של עבודה סביב השעון בלי הפרדה בין בית לעבודה. וגם כשענבל הייתה אחרי לידה הייתי חייב לתת את אותה התפוקה ואת אותן שעות במציאות בלתי אפשרית. מצד אחד זה דרש ממני יעילות רבה, והיום אני ממנף אותה בתור עצמאי, אבל זה גם גרם לי להרגיש שאני עבד נרצע למעסיק שלי. אני רוצה להיות בן חורין ולבחור את הלקוחות שלי, ליהנות ממה שאני עושה ולבחור איפה להשקיע את הזמן שלי. לעורך דין שכיר קשה היום לתת מענה למשפחה ולילדים, וזה חשוב לי מאוד. מפעל החיים האמיתי שלנו הוא המשפחה".
מדים // הוא גם משרת כמ"פ במילואים בגדוד 5034, בחטיבת יואב. "ביוני הקרוב יש לנו קו באזור אילת. ענבל כבר מתכוננת נפשית. חוץ מזה, במשך השנה יש לנו אימונים ותרגילים שבכל פעם גורמים לי להיעדר מהבית לכמה ימים. עולם המילואים מפתיע בכל פעם מחדש. אתה נפגש עם כל הקשת הישראלית, וזה תענוג לדבר, להיפגש ולהתחבר. החבר'ה באים ונותנים מעצמם למדינה בכל פעם מחדש, אבל מצד שני אתה מקבל חבורת אנשים שביומיום הם 'ראש גדול', 'כרישים' בעבודה, אבל במילואים הם שוכחים את כל הכישורים שלהם…"
סיפורים // ענבל עוסקת ביחסי ציבור, כתיבה ודוברות. "אני מנסה לאתר את הניצוץ שיש בכל לקוח. אין מוצר שאין לו סיפור, והחוכמה היא לאתר אותו. זו אומנות הסטוריטלינג. אני גם מתאמנת על הילדים לפני השינה".
מיזם אחד שהיא פועלת בו באופן קבוע הוא דברור אירועי "צמאה", המתקיימים מדי שנה ב"חג הגאולה", י"ט כסלו. "התחלתי לפני שמונה שנים, ומאז זה ה'בייבי' שלי. אלה ה'מילואים' השנתיים שלי. נתנאל יודע שאני עוזבת הכול לשבוע ומתייצבת לדברר את האירוע. בהתחלה חשבו שאנחנו הזויים, והיה קשה לתרגם לשפה תקשורתית את מהות האירוע. אבל השנה הגענו ל־60 אלף משתתפים ב־14 מופעים, היינו כחולמים.
"לאחרונה מוניתי להיות דוברת אגודת אפרת, ואני מתרגשת מהאתגר. אני עדיין בתהליכי למידה. למדתי למשל שיש בישראל מאה הפלות ביום – זה בהחלט נתון לתת עליו את הדעת. מרבית הדיווחים של נשים בסעיף 'סיבת ההפלה' מעידים על קושי כלכלי בגידול התינוק, ולכן אפרת מציעה תמיכה כספית לנשים הפונות אליה. במציאות של טרלול פרוגרסיבי, יש מקום גם לפועלה של אגודת אפרת. היא הצילה עד היום יותר מ־80 אלף תינוקות. באפרת מאמינים שהבחירה בעניין הפסקת היריון צריכה להיות של האישה בלבד, דבר שלעיתים רבות נמנע ממנה בשל לחצים כבדים של הסביבה, המשפחה או בן הזוג. כעת שר הבריאות מעוניין לערוך רפורמה ושינויים בוועדה לאישור הפלות, ואפרת מציעה שאחד השינויים יהיה לתת שהות בת 48 שעות מרגע קבלת האישור ועד לביצוע ההפלה בפועל".
היסטוריה // נתנאל הוא הרביעי מחמישה ילדים; ענבל הבכורה מחמישה. הוא גדל באלון שבות, היא בקטמון הישנה. הוא למד בישיבת ההסדר בשדרות, שירת בגבעתי והמשיך לקבע, ובסך הכול היה חייל במשך שש שנים. היא שירתה שירות לאומי בתור קומונרית בני עקיבא בעפרה ולאחר מכן יצאה לשנת שליחות במלבורן שבאוסטרליה. "עד היום אני בקשר חם עם המשפחה המאמצת שהייתה לי שם ובכל ביקור שלה בארץ אנחנו נפגשים באהבה גדולה. אחרי השירות החלטתי 'לשים לב אל הנשמה' ולתת לעצמי כמה חודשים של אוויר בעיר צפת, במדרשה של הרבנית טובה בזק. שם רכשתי את מרבית השכלתי החסידית־רוחנית, ואיתה אני צועדת עד היום". לאחר מכן למדה תקשורת ומדעי המדינה בבר־אילן. נתנאל, אחרי שהשתחרר מהצבא, למד שנה בתוכנית לבוגרי צבא בישיבת עטרת כהנים, ולאחר מכן למד משפטים תוך כדי עבודה בלילות באבטחה.
סיפור ההכרות // ענבל: "נתנאל אומר שהוא Made in Uman, כי הוא היה הבחור הראשון שיצאתי איתו אחרי שחזרתי מאומן". היא נסעה לשם לפני 11 שנה עם הרבנית ימימה: "קרעתי שם את השמיים, ובערך שלושה שבועות אחרי שחזרתי חברה של אמא שלי הציעה אחיין של חברה שלה. שתיהן לא ידעו הרבה על שנינו, אבל הסכמנו להיפגש, וכבר בדייט הראשון ידענו שזהו זה כנראה, אבל לא העזנו לספר זה לזה מה שהרגשנו. בתוך כמה חודשים התחתנו.
"חיפשתי חסיד בנשמה, וקיבלתי בחור רציונלי בהגזמה. נתנאל היה אז בתפקיד תובעני כסמ"פ, ואני הייתי סטודנטית לתקשורת בבר־אילן. אחרי חצי שנה כאשת קבע הבנתי שזה לא בשבילי, ואמרתי לו שזה פשוט לא יכול לקרות… נתנאל חשב על קריירה צבאית, אבל הבין שזה כנראה כבר לא יקרה. כעבור שנים הוא השלים את תפקיד המ"פ במילואים".
חתונה // נתנאל איחר לחופה בשעתיים, בגלל חבר קרוב שליווה אותו ביום החתונה. כשנתנאל נח בצהריים, החבר לקח את המכונית לשטיפה – וחזר בלי חליפת החתן, שנותרה בעסק שטיפת המכוניות. הם דהרו לשם, אבל העסק כבר היה סגור. הם איתרו את המספר של הבעלים, אבל הוא כבר היה בבית עם הילדים ולא היה יכול לצאת. למזלם הוא הבין לפני שיצא מהעסק שהחליפה חשובה, ולכן לקח אותה איתו הביתה, לכפר־רות. עוד אחרי כל העניינים והפקקים, נתנאל הגיע לחתונה בשמונה וארבעים; ענבל התייבשה על כיסא הכלה מהשעה ארבע אחר הצהריים. "לנתנאל אין תמונה מלפני החתימה על הכתובה, כי מיד כשהגיע הסתערו עליו – תחתום ורוץ לחופה לפני שכל האורחים מתפזרים. אבל הייתה חתונה מדהימה ושמחה בטירוף למרות כל הבלת"מים".
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
