ממזרח לבעלבכ, בירת הבקעא הלבנונית, גבול לבנון פולש לסוריה במעין "אצבע" מוזרה. בקצה שלה שוכן כפר זעיר, תפאיל. לא יותר ממאה בתים יושבים שם בגובה 1,700 מטר מעל פני הים, במדבר הקפוא של הרי מול הלבנון הצחיחים, ומשקיפים מזרחה, אל המדבר הסורי המשתרע מצפון לדמשק. אף שהכפר מרוחק רק שני קילומטרים מגבול סוריה, אין בקרבתו מעבר גבול מסודר; רק דרכי עפר משובשות מובילות ממנו מטה, אל הכביש הסורי המקשר בין דמשק לעיירת הגבול העזובה יברוד. ובכל זאת, בתפאיל הפריפריאלית, בקצה העולם, בנויה טירת פאר נאה ומרשימה כארמונו של אמיר. זהו ביתו של "מלך הקפטגון" הלבנוני, חסן מוחמד דקו.
כביש סלול יוצא מערבה מהכפר הנשכח. הוא מעפיל אל פסגת רכס מול הלבנון, ברום 2,100 מטרים; אם תסעו הלאה משם, במורדות ההרים, ייפתח מול עיניכם נופה של בקעת הלבנון הצרה והארוכה, שחצייה מדבר וחצייה אדמה פורה ומיטיבה. בדרך אל כביש הסרגל בעלבכ־ריאק, החוצה את הבקעא במרכזה, תחלפו בין שדות חיטה וכותנה ובין כרמי הגפנים העירומים בחורף הקר. אם תפקחו את העיניים תוכלו גם לראות שדות פרג וגידולי חשיש, ממקורות ההכנסה החשובים של האזור זה עשורים לכל הפחות. ואם תאזינו היטב תוכלו גם לשמוע טרטור חרישי של מפעלים קטנים; בתוכם, מכונות פולטות בכל שבוע מאות אלפי גלולות קטנות, המיועדות לקהל של עובדים זרים ובני המעמד הנמוך ברחבי העולם. זהו הסם שהפך את דקו, יליד סוריה, לסולטן מתפאיל.
הקפטגון הסינתטי נמכר בכ־20 דולרים לכדור במדינות המפרץ ובאירופה – פי 200 מעלות ייצורו בבקעא, בחסות חיזבאללה. ארגון הטרור היה מעורב במשך שנים בעסקי הסמים במרכז אמריקה ובדרום אמריקה, בפרט בשטח נטול החוק במשולש הגבולות של פרגוואי, ברזיל וארגנטינה. הסמים המיוצרים שם מיועדים בעיקר לשוק בארה"ב, והיא כמובן לא אוהבת את הפעילות הזאת; לחצים ומבצעי אכיפה בחסותה הובילו למעצרים ובלמו הלבנות כספים. ארגונו של נסראללה צמצם לפיכך את הפעילות שם, ועבר לייצר סם סינתטי, בעיקר בלבנון עצמה.
"חיזבאללה משתמש בתעשייה הזאת כדי להשלים את ההכנסות שאיבד בפעילות בדרום אמריקה", מסביר ד"ר מורן לבנוני, מומחה לסוריה וללבנון בדסק לחקר הרשתות החברתיות ע"ש דורון הלפרן במרכז משה דיין, וחוקר עמית במכון טרומן באוניברסיטה העברית בירושלים. "הגידול העיקרי בבקעא, שנשלטת היום בידי הארגון, הוא חשיש. בעבר היו ניסיונות לגדל אופיום, אבל זה פחות הסתדר. בשנים האחרונות החלו לייצר שם קפטגון – שם כולל לכמה סוגים של סמים מלאכותיים, תרופות ממריצות שמשפיעות על מערכת העצבים המרכזית".
לקפטגון יש השפעה ממכרת גם על בקעת הלבנון. חקלאי החשיש והפרג בבקעא נוטשים את שדותיהם, ומי מהם שמסוגלים לכך עוברים לייצר את הכדורים הלבנים, שהפופולריות שלהם בעולם גוברת. הכנסות הלבנונים בבקעא מהסחר בסמים עולות על כל דמיון, וכך גם הכנסותיו של ממשל אסד. אחרי עשורים של מלחמות ומלחמות אזרחים, נדמה ששתי השכנות שלנו מצפון מצאו סוף־סוף את מקומן בכפר הגלובלי: הן הופכות, למרבה הזוועה, לחלופה העולמית של מרכזי הנרקוטיקה הגדולים של דרום אמריקה.
אבא של גווארה
יותר מ־250 מיליון כדורי קפטגון נתפסו ברחבי העולם ב־2021, פי 18 ממספר הגלולות הללו שהוחרמו ב־2017. שלל הקפטגון הגדול ביותר של רשויות החוק היה משלוח של 95 מיליון כדורים שנתפס בפורט־קלאנג במלזיה באוגוסט 2021. "במדינות המפרץ ובאירופה הם נחשבים לסמי מסיבות, אבל רק לאוכלוסיות העניות", אומר ד"ר לבנוני. "ההשפעות שלהם קטלניות. אנשים מאבדים את השיניים ואת התיאבון, וסובלים מהבזקים ומאי שפיות. אלה סמים ברמה הכי נמוכה, שהורגים את המשתמשים. קל וזול לייצר אותם ולהבריח אותם. עלות הייצור היא 10 סנטים לכדור, התמורה היא 20 דולר. זה משתלם".
ד"ר מורן לבנוני: "במדינות המפרץ ובאירופה הסמים האלו נחשבים לסמי מסיבות. ההשפעות שלהם קטלניות. אנשים מאבדים את השיניים ואת התיאבון, וסובלים מהבזקים ומאי שפיות. קל וזול לייצר ולהבריח אותם. עלות הייצור היא 10 סנט לכדור, התמורה היא 20 דולר"
תחת שלטונו של דקו הפך הכפר הזעיר תפאיל לאתר מפתח בעסקי הסמים של חיזבאללה. דקו רכש שם שטחים, לכאורה כדי להקים מפעלי מלט, אך אלה כמובן לא נבנו מעולם; מדרום לארמונו מצויים כמה מבנים גדולים וחשודים, דמויי חממות. דקו מנהל מן הכפר את עסקי ייצור הקפטגון הנרחבים שלו, וגם את הברחת הסחורה אל העולם. בתמורה הוא מפרנס את המקומיים, שמעריצים אותו כאילו היה פבלו אסקובר המזרח־תיכוני. "ברוני הסמים הלבנונים הם העתק של ה'נרקוס' של מקסיקו וקולומביה", אומר מורן לבנוני. "כלי רכב מפוארים, מיליציות, אחוזות רחבות ידיים. הם מקושרים לאנשי ממשל בלבנון, אבל זה לא ממש נחשב, כי אנשי הממשל בלבנון לא ממש נחשבים. ליצרני הסמים חשוב יותר לשמור על קשרים עם אנשי חיזבאללה, שאחראים על מחסומים, וכך לאפשר מעבר חלק יותר של החומר. הם מחלקים ביניהם את לבנון לאזורי שליטה, ולפני חצי שנה היו ממש קרבות באש מקלעים בגלל סכסוכים ביניהם".
כמו אסקובר גם דקו, יליד סוריה, מעורב עמוקות בפוליטיקה הלאומית: אחד מידידיו הוא ופיק ספא, מפקד יחידת התיאום והקישור של חיזבאללה, האחראי על הקשר בין ארגון הטרור לממשלת לבנון. הידידות הזאת בוודאי סייעה לדקו להפוך למי שהוא כיום. את האזרחות הלבנונית שלו הוא קיבל בעזרת מתן שוחד לבכירים לבנונים; הקשרים וההון שלו סייעו לו פעם גם להשתחרר ממעצר.
דקו לא מנסה לנוע מתחת לרדאר. הוא נשוי לעורכת דין מוכרת, נוסע ברכבי פאר (בצי שלו יש 12 מכוניות יוקרה), מלווה כל העת במאבטחים ומפרסם את תמונותיו ברשתות החברתיות. בין השאר נצפה לבוש במדי חיזבאללה, יחד עם בני משפחתו של איברהים מסאווי, חבר הפרלמנט לשעבר מטעם חיזבאללה. למעשה, דקו הוא עוד עדות לכך שעסקי הסמים שפרנסו את חיזבאללה במשך שנים, הפכו לפתע לפעילות מרכזית מאוד של הארגון, מרכזית מדי.
מנהיג חיזבאללה חסן נסראללה מקפיד להכחיש שוב ושוב את הקשר של ארגונו לסחר בסמים, ובפרט לקפטגון. "להאשמות אין בסיס במציאות", הוא אמר למשל לפני כשנה, בינואר 2021. "עמדתנו לגבי הסמים, מכל סוג, ברורה. הדת אוסרת על ייצורם, מכירתם, רכישתם, הברחתם וצריכתם. במקרים מסוימים העונש יכול אפילו להיות מוות, לפי חוקי השריעה". חכמי הדת, הוסיף נסראללה, אוסרים על כל מעורבות בסחר בסמים, "אפילו אם התוכנית היא להעביר אותם אל האויב". ד"ר לבנוני לעומת זאת מבהיר כי מבחינת האסלאם, אין באמת איסור להשתמש בסמים. "יש איסור על אלכוהול, אבל לא על חשיש. יש אימאמים מתקדמים שאומרים שגם הסמים אסורים, ונסראללה התבטא נגד השימוש בסמים בקרב הלוחמים, אבל האמירות שלו נתפסות בעיני מרבית האנשים כבלתי כנות, נוכח המציאות רווית הסמים בלבנון".
הלבנונים יודעים היטב שאנשי חיזבאללה פעילים בתחום הסמים לא פחות מברוני פשע אחרים במדינה, וגם הם עושים זאת בגלוי. חאג' חליל חרב, למשל, נחשב ל"יועצו הביטחוני של נסראללה"; בשנות התשעים הקים את היחידה שאחראית בין השאר לחטיפת אלחנן טננבוים באוקטובר 2000 בדובאי ולפיגוע הירי במצובה במרץ 2002, שבו נהרגו חמישה אזרחים וקצין צה"ל. חרב גם פיקד על כוחות במלחמת לבנון השנייה, אבל היום – בגיל 63 – הוא עוסק בעיקר בתחום הסמים. סא"ל אביחי אדרעי, דובר צה"ל בערבית, כתב עליו בטוויטר שהוא "היה מעורב בהברחת סמים ואמצעי לחימה מגבול לבנון לשטח ישראל… היה שותף מרכזי במבצע ההברחה שסיכלו צה"ל ומשטרת ישראל ב־2 ביוני 2021, שבו נתפסו 15 אקדחים, 36 ק"ג חשיש ועשרות מחסניות מלאות כדורים… חיזבאללה עושה סוג חדש של ג'יהאד – ג'יהאד סמים. נשאלת השאלה כיצד הגיע בכיר בחיזבאללה להיות סוחר סמים".
התשובה היא שזו דרך לא רעה להתעשר ולזכות בהכרה ובהוקרה. ראו למשל את סיפורו של נוח זעיתר, "מלך הקנביס" של הבקעא, המכונה גם "הברון". אחרי נעורים סוערים שכללו בין השאר בקשת מקלט זמני בשווייץ, חזר זעיתר ב־1995 ללבנון, התמקם בכפר קנייסה במרכז הבקעא, ומאז הוא עוסק בהברחות ובסחר בסמים. תחתיו התאספו פושעים נמלטים המבוקשים על ידי הרשויות בלבנון; הוא מכנה אותם בשמות כמו "הנמר", "העקרב" ו"העכביש". בממלכתו הוא מהלך מגודל שיער, בלבוש של בוקר אמריקני. לקטן בארבעת ילדיו קרא "גווארה", על שם המהפכן הארגנטינאי־קובני המפורסם.
אבל זעיתר לא מסתפק בפיתוח עסקיו הפרטיים המפוקפקים; הוא טיפח לעצמו תדמית ציבורית של רובין הוד התומך בעניים, ובהופעותיו בתקשורת תקף את הממשלה הלבנונית. כשדאעש התקרב לגבול לבנון, הצהיר זעיתר בסרטון שיצטרף עם אנשיו למלחמה "נגד דאעש ונגד הציונים", לצד ארגון חיזבאללה. ואכן, הוא נלחם לצד חיזבאללה בהרי הקלמון; במסעותיו בסוריה בזמן מלחמת האזרחים הוא הניח את היסודות להרחבת עסקיו, והכשיר נתיבי הברחה. ב־2018 נשפט בלבנון, שלא בפניו, ונידון למאסר עולם ועבודות פרך בגין סחר בסמים. גם באינטרפול הוא מבוקש על סחר בסמים ובנשק. כל זה לא מפריע לו להמשיך להציג עצמו כדמות ציבורית. ב־2019 צצו ברחבי ביירות כתובות גרפיטי שקראו לבחור בו לנשיאות, ובימי המחאה החברתית בלבנון, במהלך משבר האינפלציה ועל רקע מגפת הקורונה, פרסם זעיתר סרטון הקורא למפגינים להמשיך להתקומם נגד הממשלה המושחתת.
מסם הג'יהאד לסם אסד
בארמונו של נשיא סוריה בשאר אל־אסד – במרחק 30 קילומטרים ועולם ומלואו מארמונו של דקו בכפר הלבנוני הפריפריאלי – ראו היטב את ההון שעשה חיזבאללה מתעשיית הקפטגון, והחליטו להצטרף לחגיגה. "ייצור הקפטגון לא התקיים בסוריה לפני מלחמת האזרחים", אמר קולונל יוסף מוסאלים מכוחות ביטחון־הפנים הלבנוניים, בריאיון לערוץ 4 הבריטי לפני כחודש. "רק לאחר המלחמה הבינו היצרנים והסוחרים שייצור הקפטגון רווחי ויציב יותר מאשר גידול חשיש".
פושעים נמלטים המבוקשים על ידי הרשויות בלבנון התאספו תחת נוח זעיתר, "מלך הקנביס" של הבקעא. הוא מכנה אותם בשמות כמו "הנמר", "העקרב" ו"העכביש". בממלכתו הוא מהלך מגודל שיער, בלבוש של בוקר אמריקני. ב־2019 צצו ברחבי ביירות כתובות גרפיטי שקראו לבחור בו לנשיאות
תחת חסותו של אסד פועלים כיום עשרות מפעלי קפטגון בחלק הצפוני של רכס מול הלבנון, בהרי הקלמון הידועים בנתיבי ההברחות שלהם. השלב הראשון במסעם של הכדורים הממכרים הוא הגבול המחורר בין סוריה ללבנון. בהרי הקלמון יש עשרות מעברי גבול לא חוקיים, פרי שיתוף פעולה בין כפרים ועיירות מהצד הסורי ומהצד הלבנוני. כך למשל ערסאל הלבנונית, שבמורדות המערביים של הקלמון, שולטת במעברי הגבול שבאזורה יחד עם 80 כפרים סוריים בעברו השני של הרכס. דרך אחרת להבריח סמים מחוץ ללבנון היא על פני האורונטס, נהר הזורם מהבקעא צפונה לכיוון חומס: הסחורה מושטת לשטח סוריה, והמבריחים המקומיים קולטים אותה ומעבירים הלאה. סמים מעטים מוברחים דרך גבול ישראל, בעיקר בתוך תיקים שמושלכים מעל גדר המערכת, ונאספים כאן בידי מבריחים ערבים ודרוזים.
מסוריה הסמים מוברחים לעיתים קרובות דרך היבשה לירדן, משם לישראל, לערב הסעודית ולאיחוד האמירויות, ואז למזרח, לאפריקה ולאירופה. חלק מהסמים עוברים דרך היבשה לטורקיה במקום לירדן, דרך ערי הפליטים העצומות בצפון סוריה. אחרים מופצים דרך הים, בהברחות שיוצאות מנמל לטקיה הנשלט בידי העלאווים, בני עדתו של אסד. לפי ההערכות, סוריה היא המקור למשלוחי קפטגון שנתפסו בטורקיה, בירדן, בנמלי מצרים, יוון ואיטליה, וכן בצרפת ובגרמניה, ברומניה ובמלזיה. שיטות ההברחה יצירתיות ומגוונות: קפטגון הוטמן במכונות, במסנני שמן למכוניות, במשלוחי ענבים ותפוזים ותפוחי אדמה, בשקי קפה ותבלינים (כדי למנוע מכלבים לזהות את ריח הסם) ובמטילי עופרת (כדי לעבור בהצלחה את הסורקים המכניים). גם מטוס פרטי של נסיך סעודי שימש כלי תעבורה לכדורים האסורים.
הברחת הקפטגון הגדולה ביותר שנתפסה באירופה הגיעה ב־2020 ישירות מלטקיה לנמל סלרנו – 84 מיליון כדורים, בשווי של יותר ממיליארד אירו. בתחילה חשבו האיטלקים שהמשלוח נועד לממן את שאריותיו של דאעש; באמצע העשור שעבר, כשארגון הטרור היה בשיא הצלחתו, נודע הקפטגון בכינוי "סם הג'יהאדיסטים", משום שפעילי דאעש בעיראק, בסוריה וגם בתאי הטרור באירופה השתמשו בו כחומר ממריץ ומעורר. אבל העובדה שהמשלוח הזה הגיע מאזור לטקיה, הנמצא בשליטה מוחלטת של אסד, הבהירה שהמבריחים פעלו בתמיכתו המלאה של נשיא סוריה. ההערכה היא שאסד, באמצעות חיזבאללה, יצר קשר עם הקאמורה, המאפיה האיטלקית שבסיסה בנאפולי הסמוכה לסלרנו. השם הרשום בתור שולח המטען היה מזויף, והנמענת הייתה חברה שלפי הרישומים שכנה בלוגאנו שבשווייץ, אך התברר כי אינה קיימת באמת.
משלוח דומה אך קטן יותר נתפס ב־2019 בפיראוס שביוון. הפקחים בנמל האדיר שליד אתונה, שמשמש כתחנת מעבר לסחורות מכל העולם, גילו משלוח של עץ תעשייתי מלטקיה שכלל גם 5 טונות של קפטגון. הכדורים, בשווי מאות מיליוני דולרים, נועדו להגיע בסופו של דבר לסין. גם במקרה הזה הניסיונות להתחקות אחר המעורבים לא העלו תוצאות: שמות השולחים היו מזויפים, ושמות הנמענים הובילו לרוב לחברות קש.
לפי ההערכות, ייצוא הסמים מסוריה הגיע להיקף של יותר מ־2 מיליארד דולרים בשנה, אולי אפילו 3 מיליארד, סכום גדול פי כמה מהייצוא החוקי מהמדינה. המשטר הסורי מרוויח מהסחר בסמים, ולכן מעודד אותו. הניו־יורק טיימס דיווח כי עכשיו, כשההצלחה מוכחת, רשת המבריחים בסוריה עוברת לעסוק בסמים מסוכנים יותר, כמו קריסטל מת'. ג'ואל רייבורן, שהיה שליח מיוחד לסוריה בתקופת ממשל טראמפ, אמר לעיתון ש"המחשבה ללכת לממשל הסורי כדי לשתף איתו פעולה במלחמה בסמים היא אבסורדית. ממשלת סוריה היא זו שמייצאת את הסמים. הם לא מעלימים עין בזמן שקרטלי הסמים עושים את שלהם, הם קרטל הסמים בעצמו".
"בעבר מי שהיו מזוהים עם הסמים בסוריה היו פעילי דאעש או קבוצות של לוחמים נגד המשטר", אומר מוחמד אבו־מונזאר, קצין בצבא סוריה החופשי, בשיחת טלפון מצפון סוריה. "היום אנחנו נלחמים בהפצת סמים שנעשית בידי אנשי אסד. יש עדיין סוחרים ומשתמשים שנמצאים בערים הסמוכות לשטח שלנו, אבל הם מעטים יחסית, אחרי שעצרנו ספקים ומשלוחים של סמים. באזורים שבשליטת המשטר יש הרבה יותר סמים. אסד מפיץ את החומרים הללו לאזורים החופשיים, בעיקר לחבל הכורדים, ומייצא אותם דרך נמל לטקיה למדינות זרות, כדי להרוויח כסף שיעזור לו במשבר הכלכלי".
הכפר תפאיל הפך לאתר מפתח בעסקי הסמים של חיזבאללה. חסן מוחמד דקו רכש שם שטחים, לכאורה כדי להקים מפעלי מלט, אך אלה לא נבנו מעולם; מדרום לארמונו של דקו מצויים כמה מבנים חשודים וגדולים, דמויי חממות, והוא מנהל מן הכפר את ייצור הקפטגון
אבו־מונזאר זוכר קרבות נגד פעילי ארגון דאעש שהיו תחת השפעת הקפטגון. "הסמים האלו מעניקים למשתמש כוח להילחם בלי להפסיק ובלי להתעייף", הוא מתאר. "מי שנלחמו נגדנו היו בלתי צפויים, ולקחו סיכונים בקרב בלי לפחד. הם יצאו בכל שעות היממה למתקפות ופעלו בניגוד לכללי הלחימה המוכרים. הם לא היו 'זומבים', הם היו מודעים למה שהם עושים, אבל בהחלט היה אפשר להבדיל בין לוחם הנתון להשפעת סמים ובין לוחם שלא השתמש בהם. הבעיה בסם הזה היא שאחרי זמן קצר הוא דופק את המוח וגורם לנזקים".
לדבריו, יצרני הסם מפיצים גרסאות חזקות ומשפיעות יותר ויותר, כדי לספק את המכורים שמתרגלים לחומר בהדרגה. "כל הזמן משחקים עם המרכיבים. עכשיו ראינו סם שנקרא H-BUZZ, והוא חזק הרבה יותר מהקפטגון. אנשים שלוקחים אותו מתמכרים אליו מהר מאוד וגם מתים מהר
מאוד. זאת מלחמה קשה, להרחיק את הצעירים מהחומרים האלה שמגיעים אלינו מהאזור בשליטת אסד".
מלחמת הסוחרים
סירחון הקפטגון מתחיל מהראש – ממאהר אל־אסד, אחיו של הנשיא. מאהר, בן 54, הוא מפקדה של הדיוויזיה הרביעית, הממונה על ההגנה על מוסדות השלטון ובנויה כמעט על טהרת העלאווים. את כוחו הצבאי מנצל אסד האח כדי לשלוט בסחר בסמים, המפרנס את הממשל הסורי. "כשמשאית ובה משלוח של סמים צריכה לעצור באזור מסוים, מכניסים אותה לבסיס של הדיוויזיה", מספר טל בארי, קצין מודיעין לשעבר וכיום ראש מחלקת המחקר במרכז "עלמא" לחקר האתגרים הביטחוניים של ישראל בצפון. "כוחות של הדיוויזיה, בשיתוף עם חיזבאללה, בחנו את הקרקע לאורך גבול סוריה־ירדן כדי לאתר מקומות מתאימים למנהרות הברחה. גם מערך הרחפנים של חיזבאללה נועד בין השאר להברחת הסמים מסוריה לירדן, ומשם לערב הסעודית". הירדנים מנסים לעשות ככל יכולתם כדי למנוע את החדרת הסמים לשטח הממלכה, אבל הגבול ארוך ופרוץ. גם הוראות הפתיחה באש של הירדנים – באחד הלילות נורו 27 מבריחים באזור הגבול – לא עוצרות את המאמץ הסורי הממשלתי המכוון להבריח את הסמים לרחבי העולם.
אסד האח מסתייע גם ב"ביטחון חיל האוויר" (בטח"א), זרוע הביטחון הסורית המזוהה עם הציר השיעי. היא זו שמספקת את המעטפת הביטחונית לשיעים בכלל ולאנשי חיזבאללה ושליחי איראן בפרט בפעולותיהם במדינה. "זה כולל אישורי מעבר במחסומים, ליווי בשטח ועוד", מסביר בארי. "עסקי הסמים הם משימה שהאיראנים והשיעים מעורבים בה מאוד, וכך גם בטח"א".
מוחמד אבו־מונזאר, קצין בצבא סוריה החופשי: "עכשיו אנחנו רואים סם שנקרא H-BUZZ, והוא חזק הרבה יותר מהקפטגון. אנשים מתמכרים אליו מהר וגם מתים מהר. זאת מלחמה קשה, להרחיק את הצעירים מהחומרים האלה שמגיעים אלינו מהאזור שבשליטת אסד"
חיזבאללה שותף בעסקי הקפטגון הסוריים דרך "מפקדת הדרום" שלו, שהוקמה כדי לסייע לאסד במלחמת האזרחים, ונשארה מאז בשטח כדי להילחם נגד ישראל – אבל גם, אם היא כבר שם, לעזור להברחת הסמים לירדן. מפקדיה, ובהם מוניר עלי נעים (חאג' האשם) ועלי מוסא עבאס דקדוק, הם לבנונים אנשי חיזבאללה, אבל אנשיהם הם סורים ושכירי חרב מקומיים וזרים – למשל מאפגניסטן – הנאמנים לאיראן. "הם מקבלים כספים לצורך סיוע בהתבססות האזרחית האיראנית בדרום סוריה, אבל בין השאר הם מספקים אבטחה למעבדות ייצור הקפטגון", אומר בארי. "כל הזמן קיים קשר חזק בין הסמים לטרור: לדוגמה, מודיעין שנאסף לצורך הברחת סמים, ישמש בעתיד לפעילות טרור; האנשים העוסקים בייצור סמים ובהברחתם הם אותם אנשים שיעשו בעתיד פעילות טרור; והכסף ממכירת הסמים הולך למימון טרור".
יחידה אחרת המעורבת בזירת הסמים בסוריה היא "חטיבה 8", מיליציה בתמיכה רוסית. "מפקד החטיבה, מוחמד אל־עודה ממחוז דרעא, היה לוחם בצבא סוריה החופשי, ונחשב עד היום לאחד הגורמים שמפריעים לתעשיית הסמים המקומית", מספר בארי. "הוא התעמת שוב ושוב עם המיליציות השיעיות באזור, ומדי פעם גם הצליח לסכל הברחות סמים שלהן. אבל מה הוא עשה עם הסמים שתפס? זו שאלה טובה. יכול להיות שחלק הוא השמיד, וחלק העביר הלאה".
בסוריה כמו בלבנון, מפעם לפעם מתלקחת אלימות בין כוחות שונים שאמורים לכאורה להיות באותו צד. אנשי חיזבאללה מתעמתים עם מיליציות שיעיות, הדיוויזיה הרביעית מתעמתת עם ביטחון חיל האוויר. "כמו שבתוך המשפחה אנשים יכולים לריב על ירושה אחרי מות ההורים, בסוריה רבים על הסמים – כלומר על ההשפעה והממון – אחרי מלחמת האזרחים", מסביר בארי. "קשה לקבוע מיהו הפבלו אסקובר הסורי: יש כמה מפיצים ראשיים גדולים שמחזיקים טריטוריות עצמאיות. ובעצם, גם לאסקובר הייתה מועצה של ראשי המאפיות המקומיות".
בגבולנו הדרומי המצב (עדיין) לא גרוע עד כדי כך. ארגוני הטרור בסיני עוסקים גם בהברחת סמים לרצועת עזה ולישראל (ואחר כך ליו"ש), אבל שלושה כוחות ביטחון אימתניים אחראים על הרגיעה היחסית בתחום הזה: צה"ל בנגב ובגבול מצרים, הצבא המצרי בסיני, וכוחות הביטחון של חמאס ברצועת עזה. ב־9 בפברואר, למשל, תפסו אנשי חמאס משלוח של 2,500 כדורים משככי כאבים שהוטמנו בסוליות נעליים חדשות.
הכדורים, מסוג רוטנה, ידועים כמוצר מבוקש בעזה: הם לא רק משככים כאב, אלא גם גורמים להזיות ולאובדן הכרה. בנובמבר שעבר הודיעה משטרת חמאס על תפיסת 5,000 כדורים משככי כאבים מסוג רוטנה ותרמאדול, ודיווחים דומים מתפרסמים אחת לכמה חודשים. אך המלחמה של חמאס בתופעה מוגבלת; הארגון עצמו השתמש במכורים, כששלח אחדים מהם להתפרעויות האלימות סמוך לגדר המערכת ב"צעדות השיבה" שהחלו במאי 2018. רבים מהם סיימו את האירוע כשהם פצועים קשה.
למרות המכשול המסיבי שהוקם בגבול סיני, צה"ל וצבא מצרים ממשיכים להתמודד עם בעיית הברחות הסמים מעבר לגבול. בשנת 2020 היו קרוב ל־400 תפיסות של סמים בגזרה, וב־2021 המספר ירד ל־200; הנתון הזה מתייחס כמובן רק להברחות שנמנעו, ואפשר לשער שרבות אחרות הצליחו.
את הענף מנהלים השבטים הבדואים באזור, שבעבר הבריחו מהגרי עבודה סודנים ונשים לתעשיית הזנות; מאז הקמת המכשול בגבול, קשה יותר להעביר שם בני אדם, והמבריחים מעדיפים להתמקד בנשק ובסמים. לבדואים עוזרים גם מפקדים וחיילים מצבא מצרים שמשתפים איתם פעולה בניגוד לפקודות, לעיתים במטרה להסתייע בהם במלחמה נגד ארגון דאעש בסיני. אנשי "המדינה האסלאמית" אינם מזוהים ישירות עם הסמים, אבל הם מכירים את הפעילות הנרקוטית בחצי האי, ובישראל חוששים שהמידע על נתיבי ההברחות ישמש בהמשך גם לפיגועים.
"בכל הקשור לסמים, השוק הישראלי קטן מאוד", אומר בארי. "ההערכה היא שנתיבי הברחת הסמים לארץ נועדו בעיקר להערכת האפשרות להברחת נשק ולביצוע פיגועי טרור. הסמים משמשים בעיקר למימון פעילות הברחת הנשק ולשימון תשתיות המבריחים, שמקורם בדרך כלל מקרב ערביי ישראל. הספקים אומרים להם: תפיצו את האמל"ח, קחו כתשלום סמים, ותמכרו אותם בעצמכם. מה שתרוויחו, שלכם".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
