בימי ברית המועצות הם היו שליחי השלטון המרכזי במוסקבה, שהפיצו את האור הסובייטי אל הפריפריה; הרוסים שביססו את אחיזתה של אומתם ברחבי האימפריה זכו ליחס חם מהשלטון המרכזי, ואף שהיו מיעוט בין שכניהם היה להם יעד, הייתה להם משימה. אבל לפתע, בשנות התשעים, התפרקה האימפריה – וסביבם נבראו מדינות עצמאיות, לא רוסיות, בדרך כלל לאומניות. באוקראינה, באסטוניה, בקזחסטן, בקירגיזסטן, בגיאורגיה, בארמניה ובמדינות חדשות אחרות, מיליוני רוסים גילו שהם מיעוט מוכר אך גם זר – ולעיתים אפילו שנוא או מאיים. מה יהיה טיב היחסים ביניהם ובין שכניהם והמדינה החדשה שגרו בה, ומה יהיה טיב היחסים ביניהם ובין מוסקבה?
על השאלה הזאת ניסה לענות ד״ר סרגיי קרגנוב, שלימים יהיה גם יועץ של הנשיא ולדימיר פוטין, במאמר שפרסם ב־1992. הוא ביקש לנסח אסטרטגיה חדשה לרוסיה, שתשתמש ברוסים הללו: הם יישארו במקומם, ויהיו נכסי השפעה בידיה של מוסקבה. קהילות גדולות במדינות הפורשות יוכלו לעזור למוסקבה להחזיר אותן לחיקה, ואליטות רוסיות מקומיות בתחומי הפיננסים, הפוליטיקה והתעשייה יוכלו לקשור את המדינות העצמאיות החדשות לקרמלין.
קרגנוב ציין שהאוכלוסייה הרוסית האתנית תוכל גם לשמש כהצדקה לפעולה צבאית. הוא הציע שמוסקבה תיקח על עצמה את ההגנה על הרוסים האתניים בכל מקום שהם; וכך, כשפוטין מדבר בשבועות הללו על ״ג׳נוסייד״ המתחולל נגד רוסים במזרח אוקראינה, הוא בעצם רומז לכך שהרוסים במדינות אחרות הם עניינה הלאומי של רוסיה, ותירוץ להתערבות צבאית במדיניות זרה. אבל אוקראינה אינה לבדה. אילו עוד "מובלעות" רוסיות חשובות קיימות במדינות ברית המועצות לשעבר?
1. קזחסטן
רוסים הם כחמישית מאוכלוסיית קזחסטן, המנהלת יחסים מורכבים עם רוסיה: קזחסטן חברה באיחוד הכלכלי של אירו־אסיה וחברה בארגון האמנה לביטחון משותף – המקבילות הפוסט־סובייטיות של השוק האירופי המשותף וברית נאט"ו. מצד שני, קזחסטן מנהלת שיתופי פעולה כלכליים וביטחוניים עצמאיים עם טורקיה, האיחוד האירופי, נאט״ו, ארה״ב וסין, ומנסה לקדם זהות לאומית קזחית. הגבול הארוך ביניהן משמעותו שכל סכסוך בקזחסטן עלול במהירות להתפשט לרוסיה. לכן ב־2021 מיהר פוטין לשלוח כוחות צבא לסייע בהשקטת מחאות אלימות שהתפתחו שם בעקבות עליית מחירי הדלק.
2.אסטוניה
כרבע מתושבי אסטוניה הם רוסים אתנים, החיים בעיקר במחוז אידה־וירו הגובל ברוסיה. שלוש המדינות הבלטיות אסטוניה, לטביה וליטא חשובות לברית המועצות בתור מגן ובולם זעזועים בנתיב הפלישה לעבר סנט־פטרבורג. בימי השלטון הסובייטי הועברו משם בכפייה מהגרים לרפובליקות בלב אסיה, בסיביר ובמזרח הרחוק, ורוסים רבים עברו להתגורר ברפובליקות הבלטיות. לאחר התפרקות ברית המועצות חלק מהמגורשים חזרו, אבל במדינות הבלטיות נשארו רוסים רבים. מעמדן האסטרטגי של המדינות הבלטיות מול רוסיה היה מעורער לפיכך, וקל להבין מדוע הן מיהרו להצטרף לנאט״ו.
3. קלינינגרד
במובלעת הרוסית הקטנה (15 אלף קמ"ר, כשני שלישים משטח ישראל) חיים כמיליון תושבים, כ־85 אחוזים מהם רוסים; הם הגיעו לשם בהגירה מתמשכת בשנות החמישים, לאחר גירוש הגרמנים מהעיר (שנקראה בגרמנית קניגסברג). מאז התמוטטות האימפריה הפך המחוז והעיר קלינינגרד למובלעת הגובלת בפולין ובליטא – ונותנת לסובייטים נמל צבאי בלגונת ויסטולה, עם יציאה למפרץ גדנסק שבים הבלטי, וכן בסיסי צבא המאיימים על המדינות הבלטיות, על פולין ועל גרמניה.
4. קרים
במזרח אוקראינה יש רוסים רבים, אבל בחצי האי קרים הם שני שלישים מהאוכלוסייה (האוקראינים האתנים בחצי האי הם כ־16 אחוזים, והשאר טטארים, בלארוסים, ארמנים ויהודים קראים). בעיר סבסטופול יש נמל אסטרטגי לשליטה בים השחור, ואין פלא שקרים הוא מהטריטוריות הראשונות שסבלו מדוקטרינת קרגנוב, כשהוחזר לידי אמא רוסיה בסיפוח ב־2014.
5. טרנסניסטריה
הרוסים הם כעשירית מאוכלוסיית מולדובה, והם מרוכזים בעיקר במחוז הבדלני טרנסניסטריה, שהכריז על עצמאות ב־1992 והסתייע בכוחות רוסיים כדי להדוף את המולדובנים. מאז החבל משתדל בכל הזדמנות לאותת על כך שהוא מבקש להסתפח לרוסיה. במחוז יש כוחות צבא רוסיים בהיקף לא ידוע.
