הבית // הם גרים בשכירות בקרוואן מורחב עם ארבעה חדרי שינה, אבל "רק אחד בשימוש: אנחנו ישנים כולנו יחד באותו חדר". בחצר יש חממת ירקות עם ברוקולי ועגבניות, לול תרנגולות, כלבה ודיר עיזים. "מהחלב אנחנו מכינים גבינות, יוגורט ומטעמים לתצרוכת משפחתית ולמכירה בבית הקפה, ואנחנו נהנים מהביצים של התרנגולות".
בוקר טוב // יובל קם עם אור ראשון ויוצא לטפל בבעלי החיים. בדרך כלל אחת משתי הבנות מצטרפת לחליבת בוקר. אחר כך הבנות אוכלות יוגורט וגרנולה או פירות, ויובל שותה תה. יעל מתפנקת עם גפן במיטה.
פרנסה // יעל עבדה בפנימיית "אדם ואדמה" בחצבה עד הלידה, ובמשרד של המשק החקלאי של המשפחה. ליובל יש עסק עצמאי של לוגיסטיקה למטיילים בשטח. "זה מענה לוגיסטי לכל מיני טיולים ואירועים בשטח. יש הרבה קבוצות שרוצות לטייל בערבה ולא מעוניינות לסחוב את כל הציוד הכבד ללינה, אז בערב אני דואג להן לאוהלים, למטבח, לתאורה וכו', וכמובן דואג גם להקפצות למקומות שהגישה אליהם ארוכה ומסובכת".
קפאין // לפני כמה חודשים הם פתחו עגלת קפה במושב, שמגישה קפה, מאפים וסנדוויצ'ים. "את הלחם אנחנו קונים ממאפייה נהדרת במושב, הירקות מגיעים מהשדות והחממות, והקפה מחבר של יובל, צ'ופצ'יק, מבית־יהושע. הערבה היא אזור של חקלאים אבל אנחנו לא חקלאים; יובל אוהב קפה טוב, וכך נולד הרעיון הזה". העגלה יושבת באמצע המושב, וסביבה שולחנות וכיסאות. "לרוב לא חורפי אצלנו, ותמיד נעים לשבת בחוץ. אנחנו מתבססים בעיקר על אנשים מהמושב, אבל לעיתים רחוקות נכנס מישהו בדרך לאילת וזה מאוד מרגש אותנו.
"רצינו לפתוח גם בשעות הערב ולעשות סוג של פאב, אבל היו כל מיני קשיים בתפעול, ובלילות אנחנו בעיקר עסוקים בלהרדים את הבנות. יש פנטזיות שטרם מימשנו, ואני מניחה שבקרוב נעשה קצת שינויים".
מהצפון // יובל גדל במכמנים, יישוב קטן בגוש משגב, ויש לו שתי אחיות – אחת גדולה ממנו, אחת קטנה. הוא למד בתיכון משגב, שירת בנח"ל ואז נשאר בקבע חמש שנים עד תפקיד מ"פ. אחרי שהשתחרר ב־2013 טס לטיול באמריקה – באלסקה, בארצות הברית ובמקסיקו.
טיול // "תמיד היה לי חלום לנסוע לשם. הטיול היה מדהים ומיוחד, ובמקסיקו נשארתי למשך חצי שנה. כל הטיול היה מבוסס על טרמפים: הייתי מקים אוהל מאחורי תחנות דלק או ישן בחוות שהתגלגלתי אליהן. המחיה במקסיקו ממש זולה והיו לי חסכונות מהצבא".
מהדרום // יעל גדלה במושב פארן, וההורים שלה ושני אחיה עדיין גרים בו: הם חקלאים שמגדלים פרחים. היא למדה במושב ספיר בבית הספר שיטים, ואחרי התיכון התגייסה לשנת שירות בכפר־הירוק ואז שירתה בצבא כמשקית ת"ש. אחרי השירות עבדה במושב וטיילה בחו"ל.
"רצינו לפתוח גם בשעות הערב ולעשות סוג של פאב, אבל היו כל מיני קשיים, ובלילות אנחנו בעיקר עסוקים בלהרדים את הבנות"
אל הצפון // יובל חזר לארץ מאמריקה אחרי תשעה חודשים, ומיד גויס לשירות מילואים של חודש במבצע צוק איתן. אחר כך שכר דירה במטולה. "זה היה החלום שלי, לגור בצפון הרחוק והיפה. חיפשתי את המקום הכי צפוני והתגלגלתי לשם". הוא עבד שם במוסד שיקומי.
ההיכרות // הם הכירו לראשונה בגיל 18 דרך חברים משותפים, אבל הקשר נוצר כעבור עשור כשיעל גרה בתל־אביב והגיעה לטייל בצפון, ויובל גר במטולה. "נפגשנו בחומוס רסקו בקריית־שמונה. אחרי חודשיים של היכרות עברנו לגור יחד במטולה, ואחרי עוד חודשיים עברנו לגור בשטח מרעה של כבשים בדרום הגולן. גרנו בתוך בקתת עץ יפה ושמרנו עליהן בלילות. קסם לנו המקום המבודד והשקט".
יחד // אחרי שהתחתנו טיילו באירופה במשך שלושה חודשים, ואז עברו למושב אניעם בגולן. "רצינו לגור בבית במושב עם חצר, ושם מצאנו את מבוקשנו". הם עבדו אז בתוכנית חינוכית עם חיילים משוחררים שעובדים בחקלאות.
לימודים // יעל למדה עבודה סוציאלית באוניברסיטת בן־גוריון בבאר־שבע. ליובל יש רק 12 שנות לימוד, "בקושי. תמיד רציתי ללמוד תואר אקדמי, אבל החיים התגלגלו מאז הצבא וזה לא הסתדר. הייתי כמה פעמים על סף הצומת הזה, אבל זה לא בראש סדר העדיפויות, ותמיד היו טיולים או לידות או מעברי דירה".
סוציאלית // יעל החלה לעבוד במקצוע רק לפני שנתיים. "הייתי ברגשות מעורבים עם העבודה הסוציאלית, ולא מצאתי משהו בתחום שמשך אותי. תמיד הזדמנו לי עבודות אחרות שהיו מעניינות יותר. כשהתיישבנו בערבה הציעו לי עבודה בתחום בפנימייה החקלאית 'אדם ואדמה', ואני שמחה על ההחלטה".
בערבה // "עברנו לפארן לפני שלוש שנים, קצת לפני הלידה של דפנה. הרגשתי אז מיצוי בעבודה, ואמרנו ששווה לנסות משהו אחר. מעניין לחזור למקום שגדלתי בו, היכן שנוצרו כל זיכרונות ילדותי. היום אני מסתכלת על המושב בעיניים של אדם בוגר, כאמא לילדות, וזה מבט שונה.
"הקרבה למשפחה שלי נהדרת ותורמת רבות לנו ולהם. כשגרנו בגולן זה היה הכי רחוק שאפשר, והתראינו בקושי פעם בחודש. אני בעצמי גדלתי עם סבא וסבתא רחוקים. אבל פתאום הילדות שלי מקבלות משהו אחר, ויש להן קשר קרוב עם ההורים שלי, וזה כיף וטוב לכולם".
מרחק // "הקשיים שיש באזור ידועים, אבל שנינו לא ממש אנשים שמבקשים לצאת ולבלות. מלכתחילה פחות חיפשנו את הנגישות. יש פה מחסור גדול בתרבות ובמסעדות, אבל לנו זה פחות חסר". כשהם רוצים לנפוש הם נוסעים להורים של יובל במכמנים, או למעיינות בגולן.
הילדות // דרור נולדה בבית החולים פוריה בטבריה, בזמן שגרו באניעם. "היא הולכת לגן אנתרופוסופי ביישוב צוקים, ויודעת על בעלי חיים וטבע יותר מרוב האנשים".
את דפנה, שנולדה אחרי שעברו לפארן, יילדה גיסתה של יעל: "היא אחות מיילדת בבית החולים יוספטל, והיא קיבלה אותה לעולם". גפן נולדה לפני חודשיים, גם כן ביוספטל.
להשתתפות במדור dyokan@makorrishon.co.il
