ספק אם ולדימיר פוטין חזה תגובה כלכלית חריפה כל כך מהמערב. בתוך ימים רוסיה הפכה למדינה השלישית בעולם במספר העיצומים המוטלים עליה: רק על צפון קוריאה ואיראן מוטלות יותר סנקציות. חלק מהבנקים הרוסיים נותקו ממערכת התקשורת הבין־בנקאית הבינלאומית SWIFT, יתרות המט״ח של הבנק המרכזי הוקפאו, וחברות מערביות רבות השעו את פעילותן ברוסיה. אפשר לזלזל ולומר שכל עוד אירופה לא מפעילה את התותחים הכבדים – עיצומים נגד רכישת נפט וגז מרוסיה – כל זה לא אומר הרבה (אף שארה"ב כן השעתה את רכישת הנפט הרוסי). אבל החזית המאוחדת נגד רוסיה היא כבר שינוי; והסנקציות שכבר הוטלו אינן זניחות.
שיתוק בנקאי
"סוויפט" היא מערכת הודעות בין בנקים שמטרתה להקל על העברת כספים בין חשבונות; היא לא הכלי היחיד שבנקים יכולים להשתמש בו כדי לתקשר ביניהם, אבל זו בהחלט המערכת היעילה ביותר לכך. ניתוק הבנקים הרוסיים ממנה מסרבל ואפילו עוצר תשלומים בין אנשים רוסים וחברות רוסיות ובין שאר העולם. לא כל הבנקים הרוסים נותקו מהמערכת; אחדים מהבנקים עדיין יכולים להמשיך להשתמש בה. המשמעות היא שהנזק הכלכלי אינו מלא, ומצד שני נותר גם מרחב להדק את הסנקציות, בהתאם להתנהגות של רוסיה.
הנזק יהיה ניכר דווקא בטווח הקצר: במערב יעצרו את העסקאות עם הרוסים עד שיבינו בדיוק עם מי אפשר לעבוד ועם מי לא, ובינתיים יעלו מחירי המזון, האנרגיה והמתכות, בשעה שהסוחרים יתאימו את עצמם למשטר הסנקציות החדש. אבל עם הזמן, הרוסים ימצאו דרכים חדשות – מסורבלות ויקרות יותר – להתחבר למערכת הכלכלית העולמית. אולי הם ינסו להשתמש במערכות מתחרות, כמו המערכת הרוסית SPFS או המערכת הסינית CIPS, אולם אלה אינן נהנות משימוש בינלאומי רחב כמו סוויפט.
בכל מקרה, רוב הסחר הרוסי תלוי בדולרים ולכן גם בסוויפט. הרוסים מנסים להתנתק מהדולר, אבל המטבע האמריקני עדיין שימש ב־56 אחוזים מהעסקאות של רוסיה במחצית הראשונה של 2021, ירידה מ־69 אחוזים ב־2016.
הקפאת המט"ח
הסנקציה החשובה השנייה שהופעלה היא הקפאת עתודות המט״ח של הבנק המרכזי הרוסי. מאז 2014 הבנק צמצם ככל האפשר את ההחזקות הדולריות שלו, ואת רוב האג״ח האמריקני הוא מכר ב־2018. לפי הנתונים העדכניים ביותר, כ־14 אחוזים מעתודות המט״ח של הבנק המרכזי כיום הם בדולרים; האירו הוא עוד כ־30 אחוזים, ועוד כ־30 אחוזים בזהב וביואן הסיני.
מה המשמעות של הקפאת רזרבות המט"ח? אחד התפקידים העיקריים של בנק מרכזי הוא ייצוב שער החליפין; במקרה של רוסיה, עיצומי המערב גרמו לפיחות בשער הרובל, וכדי להילחם בכך הבנק יכול למכור חלק מהאחזקות שלו במטבע חוץ, לקנות רובל, ובכך להגביר את הביקוש למטבע הרוסי ולהעלות את שוויו. ללא יכולת להשתמש בעתודות המט״ח, שער החליפין ימשיך ליפול; מחיריהם של מוצרי ייבוא יעלו, וההתייקרות תכרסם בחסכונות ובמשכורות של אזרחי רוסיה, ותשבש את הפעילות הכלכלית במדינה. הבנק המרכזי הגיב לפיחות בשער הרובל נגדו בהעלאה חדה של הריבית מ־9.5 אחוזים ל־20 אחוזים; המהלך עשוי להגביר את הביקוש לרובל בשוק, אבל פוגע בלווים ועלול להזיק לצמיחה הכלכלית במדינה.
הגבלות הסחר
ארה״ב ובעלות בריתה הכריזו גם על הגבלת הייצוא של מוצרי טכנולוגיה לרוסיה – ציוד תקשורת, שבבים, לייזרים ועוד. ההגבלות מכוונות נגד תעשיות הביטחון, התעופה ובניית הספינות, אבל תוכנות המיועדות לצרכנים מותרות לייצוא (למשל, מערכות הפעלה למחשבים אישיים). כלומר, אזרחי רוסיה עדיין מקבלים עדכוני תוכנה לטלפונים שלהם, אבל שרתי משרד הביטחון הרוסי לא יקבלו שבבים מתקדמים מהמערב.
כלכלת רוסיה ותקציב הממשלה שלה תלויים היום בייצוא מחצבים, אבל תקוותיה לצמיחה בטווח הארוך תלויות במגזר ההייטק, שיוכה מכה קשה בהיעדר גישה לשבבים. רוסיה אולי תוכל להחליף חלק מהציוד בייבוא מסין, אך רק אם הציוד אינו כולל רכיבים או תוכנה מהמערב, ולא יוצר באמצעותם. חברה סינית כמו Lenovo, שמשתמשת בשבבים של אינטל, לא תוכל לספק מחשבים למשרד הביטחון הרוסי בלי להסתכן בכך שיוטלו עליה עיצומים. סין כמובן זועמת על כך שמתערבים בכלכלתה וקובעים עם מי היא יכולה לעשות עסקים – אך האם בייג׳ינג באמת רוצה לראות עוד חברות הולכות בעקבות וואווי, וסובלות ממגבלות חמורות במערב?
