במבט ראשון, אוזבקיסטן אינה מדינה מרשימה. בלי מוצא לים, הקשר שלה לעולם החיצון מוגבל. היא סמוכה למדינות ה"חביבות" אפגניסטן ואיראן. כלכלית היא קטנה יותר מקזחסטן, והתמ״ג לנפש שלה נמוך גם במונחים העלובים של מרכז אסיה. לכאורה, אוזבקיסטן היא רק עוד מדינה נחשלת אי־שם בלב אירו־אסיה. אך מראה עיניים יכול להטעות.
שלוש מגמות יכולות להפוך את אוזבקיסטן לשחקנית חשובה באסיה ובעולם כולו. לנו בישראל צריך להיות אכפת מכך: גם לאיראן וגם לטורקיה יש עניין להרחיב את השפעתן באזור. מרכז אסיה הוא גם נקודת המפגש בין סין לרוסיה, והאזור הוא בית למיליוני צעירים מוסלמים, מתוסכלים משחיתות ומהיעדר צמיחה כלכלית. מה שיקרה במרכז אסיה ישפיע עלינו, לטוב ולרע.
אז מה קורה באוזבקיסטן?
1. תעשייה ומחצבים
למדינה הקטנה יש כלכלת מחצבים גדולה ותעשייה צומחת. היא יצואנית חשובה של זהב, אורניום ומתכות יקרות אחרות. אבל בניגוד לשכנותיה ה"סטניות", אוזבקיסטן מדגישה את התיעוש כמסלול צמיחה מרכזי במקום להסתמך רק על הפקת מחצבים ועל גז טבעי ונפט. אוזבקיסטן מושכת אליה יצרנים סינים שמחפשים כוח עבודה זול, ואלה מביאים השקעה במפעלים ותשתיות.
2. פריון ונעורים
כוח העבודה הזול הוא תוצאה של הדמוגרפיה של אוזבקיסטן. הפריון הגבוה שהיה במדינה בשנות השמונים והתשעים נותן לאוזבקיסטן של היום שפע של צעירים המעוניינים ללמוד ולעבוד. גם היום שיעור הפריון גבוה יחסית – 2.78 ילדים לאישה. העם האוזבקי, כמו האוכלוסייה בכל מרכז אסיה, צפוי לגדול גם באמצע המאה ולהמשיך לשמור על שכבת גיל צעירה נרחבת. ברוסיה ובסין, מנגד, האוכלוסייה תאפיר ותצטמק.
3. שגשוג עם כוח
לבסוף, האליטה הפוליטית באוזבקיסטן אימצה את המודל הסיני: היעדר חירות פוליטית לצד משק כלכלי דינמי. הממשלה המרכזית באוזבקיסטן עובדת עם קרן המטבע הבינלאומית, ומשתפת איתה פעולה בעריכת רפורמות מבניות במשק, אבל לא מזניחה לרגע את אחיזתה ההדוקה בחברה. כמו סין בשנות השמונים, הבירה טשקנט מקווה להביא שגשוג כלכלי ללא דרישות לדמוקרטיה.
לניסוי הכלכלי־פוליטי של אוזבקיסטן יכולות להיות השלכות מרחיקות לכת. צמיחה כלכלית תאפשר למיליוני אוזבקים שעובדים כיום ברוסיה לחזור לשוק העבודה המקומי. הדבר יקטין את התלות של המדינה במוסקבה. בו בזמן יתגברו יחסי אוזבקיסטן עם סין וטורקיה – סין כמקור להשקעות בתעשייה וביקוש למוצרים זולים, וטורקיה כשער חדש לאירופה. את המודל הכלכלי של אוזבקיסטן כנראה ירצו לאמץ גם הסטניות האחרות, והן בתורן יקטינו עוד את התלות של מרכז אסיה ברוסיה.
בשעה שמוסקבה נאבקת על מעמדה באוקראינה, מרכז אסיה עלול לחמוק לה מתחת לאף.