הבית // בית פרטי לא גדול במיוחד, בן ארבעים שנה. בנוי בסגנון ספרדי, משופע בקשתות. ארבעה חדרים ב־100 מ"ר, עם חדר אחד לשתי הבנות הקטנות וחדר אחד לגדולה. הסלון גדול, וגם החצר, עם דשא ונדנדה. מאז שעברו לשם הם מארחים לא מעט. "הרבה יותר כיף לארח פה מאשר בתל־אביב. יש לנו הרבה חברים שגרים במושב, והכול הרבה יותר ספונטני. אנחנו חולמים לקנות כאן בית".
הבוקר // כשטוהר בארץ הוא מתעורר עם הבנות בשש ומארגן אותם. אוולין מתעוררת בשבע, והם שותים קפה יחד. טוהר לא אוכל כלום בבוקר, ואוולין אוכלת קרואסון או ארוחת בריאות מושקעת. "הבוקר שלנו חייב להתנהל מהר, כי אנחנו רוצים לחסוך את הפקקים המטורפים לכיוון תל־אביב. הרבה פעמים ההורים של שנינו באים לעזור".
מלונות // טוהר הוא הבעלים של כמה מלונות באתונה – Pame house, Soul Athens ו־Melo. "אלה מלונות בוטיק אורבניים ומגניבים, שממוקמים במקום אטרקטיבי. אני נוסע לשם כמעט מדי עשרה ימים, ואוהב מאוד את העבודה שלי. אחד הדברים הכיפיים הוא ליזום ולחלום חלומות. לפני שבע שנים, בסופ"ש עם המשפחה באתונה, התלהבתי מהווייב של העיר. הבנתי שיש שם לא מעט פוטנציאל והחלטתי להשקיע שם. במשך שנים עבדתי בחיי הלילה, היו בבעלותי ברים ומסעדות ובתי קפה, ומה שאני עושה היום משלים את מה שעשיתי בעבר".
מותגים // אוולין היא משפיענית באינסטגרם ובעלים של מותג טיפוח. "אני מוכרת ערכות גוואשה תחת מותג פרטי שלי, שנקרא even, ובמקביל אני גם מוציאה חופשות נשים לאתונה".
נשים באתונה // "בגדול זו חופשה של כל מה שעושה לנו כיף – סדנת רוקחות, ספורט, חמאם, טברנות. יש גם סדנה עם מיכל ינאי, של מיינדפולנס. זה לא ריטריט אלא חופשה מלאה בשפע, גם אוכל טוב אבל בעיקר פינוק לעצמך ועצירה קצרה במרוץ החיים".
משפיענית // "לחשיפה יש מחיר. יש לי גבול ששמתי לעצמי, ואני לא עוברת אותו. לפעמים מרוב שאת מוציאה החוצה לא נשאר הרבה בפנים. אבל בסופו של יום זו העבודה שלי, אני מתפרנסת מזה. בשנה האחרונה אני יותר משחררת ויש יותר חשיפה, אבל אני עדיין מתייחסת לזה כאל פרנסה לכל דבר ועניין".
נטעים // הם עברו למושב אחרי 12 שנה בתל־אביב. אוולין: "הקורונה האיצה אצלנו את התהליך של המעבר מהעיר למושב. אני אוהבת בתי קפה ולצאת לבלות, אז פעמיים בשבוע אני בתל־אביב. המעבר לכאן הפחית את ההזמנות של הטייק־אוויי, ואני התחלתי לבשל. האוכל בבית נהיה יותר בריא, וזה ללא ספק אחד היתרונות". לטוהר לעומת זאת המעבר היה שונה מאוד: "לי טוב השקט הזה, לא חסר לי הרעש של העיר. תל־אביב לא מתאימה לגידול ילדים, בטח לא לנינג'ות כמו שלנו".
בראשון // טוהר: "אין ספק שאמא שלי הקדימה את זמנה עם השם שלי". הוא נולד באור־יהודה, הבן הבכור משלושה אחים. אביו עבד בתעשייה האווירית. לפני שעלה לכיתה א' ההורים שלו רצו לתת לו ולאחיו חינוך טוב יותר ועברו לראשון־לציון. הוא למד בגימנסיה הריאלית והתחיל לשחק כדורסל, הצטרף להפועל תל־אביב ואף שירת כספורטאי מצטיין בצה"ל: "עד גיל שלושים ספורט היה מרכז חיי". אחרי שנפצע הוא פרש ממשחק.
לראשון // אוולין נולדה בברית המועצות ועלתה ארצה בגיל חמש. אמה פסיכיאטרית ואביה יושב ראש ועד עובדים במס הכנסה. יש לה אחות שקטנה ממנה ב־11 שנה. היא למדה בתיכון העירוני, התגייסה לצבא כמש"קית חינוך בבה"ד 15, ומשם עברה ללהקות הצבאיות.
עלייה // "אבא שלי עשה חיל בתור עולה חדש. בכלל, ההורים שלי הם אנשי עבודה ובגלל זה מגיל צעיר למדתי לעבוד לפרנסתי. כשהגענו לארץ לקח זמן עד שאמא שלי מצאה עבודה בתחום שלה, והיא ניקתה בתים. ההורים שלי החלו להתבסס כלכלית רק כשהייתי כבר נערה, ולפני זה לא היה להם כסף. ואני זוכרת שהייתי צריכה עזרה כדי לקנות בקניון. לא היה להם כסף להביא לי. אני זוכרת שלכל הילדים קנו נעליים של המותג פילה ולי קנו את החיקוי. כל זה גרם לי להיות אישה עצמאית כמו שאני היום ולהבין את ערך הכסף".
ההיכרות // הזוגיות שלהם התחילה ב־2009. אוולין הייתה בת 23 ועבדה בבר של טוהר. הוא ניסה להרשים אותה, ואחרי דייט הם החליטו שזה זה. "יצאנו שנתיים עד החתונה".
כושר // שניהם אוהבים ספורט. "אנחנו משפחה תזזיתית, לא יושבים וקוראים ספר ועושים פאזל. הכול אצלנו על 180 קמ"ש. אניה רוכבת על סוסים ורוקדת, הבנות אוהבות ללכת לים, וכל הזמן יש אתגרים ותחרויות". הם הולכים לעיתים קרובות לחוף פלמחים.
עובדת מדינה // בשנים הראשונות של המשפחה אוולין עבדה במע"מ, כדי להקים משפחה בשקט. הייתי ברשות המיסים שש שנים, מתוכן שנה וחצי בחל"ת עם לני.
לני // "לני נולד ב־2013, שנתיים אחרי שהתחתנו, ובגיל חמישה חודשים אובחן עם מחלת אלכסנדר – מחלה נדירה חשוכת מרפא. הוא נפטר כשנה אחר כך. כשנודע לנו שהוא חולה היינו בהלם. מאותו רגע התאבלנו עליו בעודו בחיים. הבנו שיש לנו שנה איתו, וניסינו להבין איך אנחנו רואים את השנה הזו ולעשות כל מה שאפשר כדי שנזכור אותו ולא נצטער שלא עשינו דברים. אחרי שהוא נפטר הבנו את המשמעות: חיים רק פעם אחת. והדברים שהפחידו אותנו פעם כבר לא הפחידו אותנו. שנינו חווינו התפתחות אישית גדולה מאוד במגוון רבדים".
אחר כך // אניה נולדה חצי שנה אחרי מותו של לני. "היא הביאה איתה אושר גדול. אני זוכרת את התקופה הזו לפרטי פרטים. בהיריון השלישי שלי, שנה אחרי שזכינו במרוץ למיליון, הרגשתי שזה הרגע שלי לשים את עצמי במרכז, והודעתי לכולם שאני עוזבת. אני לא יכולה לומר שהסביבה הקרובה שלי התלהבה. לא הבינו למה אני עוזבת מקום עבודה בטוח ומסודר. זה דרש ממני להיות ברורה והחלטית, וכך הקמתי מיד את מותג הטיפוח שלי".
חילונים // הם לא דתיים, אבל מחוברים מאוד לחב"ד. אוולין מדליקה נרות שבת, והם שומרים על הפרדה בין בשר לחלב. "לפני שבע־שמונה שנים לא הייתה לנו זיקה לשום דבר. היום יש לנו המון חיבור רוחני".
תניא // הם לומדים בשיעורי תניא כבר שמונה שנים, ומשתתפים בפעילויות של חב"ד. כשלני עוד היה בחיים הם יצאו לטיפולים פסיכולוגיים וזוגיים, ולצד זאת גם החלו ללמוד בספר התניא, "בעקבות בקשה של חברה שלנו שנצטרף, מה שבהתחלה נראה לא קשור לחיים החילוניים שלנו. ספר התניא התגלה כמשהו שהחדיר בנו המון מוטיבציה לעשייה, החדיר בנו רוח של תקווה וגרם לנו להמשיך לראות את הטוב ושאין ייאוש בעולם כלל".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
