הבית // דירת ארבעה חדרים במבשרת הישנה, 110 מ"ר. כניסה פרטית, שלושה כיווני אוויר "אמיתיים, אין אף שכן בכיוונים האלו". בסלון חלון גדול עם נוף לעין כרם. מקלחת צמודה לחדר ההורים, שני חדרים לילדים, וחדר אמבטיה לילדים. במרפסת נדנדה שהילדים אוהבים. כשראינו את הבית בפעם הראשונה הוא היה ישן, עם מטבח סגור, בלטות קטנות ומיליון קירות מיותרים. שיפצנו אותו באופן שהאיר אותו מאוד. לאחרונה עיצבנו את הסלון מחדש בעזרת מעצבת פנים ומאז אנחנו אוהבים אותו עוד יותר".
מיקום // הדס: "הגענו למבשרת כי רצינו להיות קרובים למקומות שגדלנו בהם, עם גישה לכביש 1, בגלל העבודות וכדי להיות קרובה לאמא שלי".
הבוקר // זוהר מתעורר ראשון. יהונתן מוציא אותו מהמיטה, נותן לו בקבוק ומעיר את שאר בני המשפחה. בימים שני ורביעי הדס עובדת מהבית: היא אחראית לשלוח את הילדים למוסדות החינוך ויהונתן נוסע לעבודה בירושלים אחרי התפילה. בראשון, שלישי וחמישי יהונתן אחראי על שליחת הילדים, והדס מזדרזת להגיע לעבודה בתל־אביב לפני הפקקים. אם יש זמן הילדים אוכלים קורנפלקס או עוגה.
תוכנה // שניהם מפתחי תוכנה. יהונתן עובד ב־autoleadstar, שמפתחת פלטפורמות לסוכנויות רכב בארצות הברית. העבודה בירושלים, בשכונת תלפיות. "אני מרוצה מהאווירה הירושלמית ומהקרבה הביתה. לפני כן עבדתי ב־HP, ואין ספק שהקרבה לבית נותנת איכות חיים".
הדס עובדת באפסגון, סטארטאפ תל־אביבי שרכשה חברת סיסקו. "העבודה היברידית: יומיים מהבית ושלושה ימים מהמשרד ברוטשילד, עם נוף לים. אחרי שנים בצ'ק פוינט הגדולה חיפשתי מקום קטן שאוכל להתפתח בו. אני מרוצה מהעבודה, מהתרבות הארגונית ומהאנשים הטובים שסביבי. החברה מפתחת מוצר למפתחים שעוזר להם לנטר את הקוד שלהם. אחרי הרכישה הפכנו לחלק ממחלקת החדשנות של סיסקו, אבל נשארנו יחידה הומוגנית".
נשים בהייטק // "אין לנו המון נשים בעבודה, כרגע אני המפתחת היחידה בצוות שלי. אני מסתדרת עם זה. בזכות העבודה ההיברידית הכול יותר נוח. בצ'ק פוינט העבודה הייתה אינטנסיבית ועם הילדים הקטנים היה ממש לא קל. היום אני עובדת מהבית ומהמשרד, יום ככה ויום ככה, ואין הרבה זמן על הכבישים".
מסלול // יהונתן גדל במעלה־אדומים, הקטן מחמישה אחים (שלוש אחיות ואח, "והמון אחיינים ולאחרונה גם נכדנים"). הוא למד בישיבה התיכונית נווה שמואל באפרת, ואז בישיבת ההסדר בפתח־תקווה. אחרי השירות בחטיבת הנח"ל עשה תואר ראשון במדעי המחשב ובבלשנות באוניברסיטה העברית. "למדתי במסלול דו־חוגי, ובחרתי בשילוב הזה כי שפות ולשון תמיד עניינו אותי. הלימודים היו ממש מרתקים".
על ההר // הדס גדלה בהר־אדר, הבת השנייה בין ארבעה אחים. "לא היו הרבה דתיים שם, ולא הייתה תנועת נוער ולא היו לי הרבה חברים שגרו קרוב אליי. כל המסגרות שלנו היו בירושלים, וההורים שלי כל הזמן היו מסיעים אותנו לחברים בירושלים. אבל הם רצו בית עם גינה, אז הם גרו בהר אדר". היא למדה בבית הספר היסודי מימון בקריית משה בירושלים, והמשיכה משם לאולפנה לאמנויות בירושלים במגמת מוזיקה (היא מנגנת על פסנתר מאז כיתה ב'). "שרתי בצוות הוויי בבני עקיבא בירושלים, ובצבא שירתי כמאבחנת פסיכוטכנית ואחר כך כקצינה במדור מילואים של פיקוד המרכז". במהלך השירות עשתה פסיכומטרי, וארבעה חודשים אחרי השחרור התחילה ללמוד מדעי המחשב באוניברסיטה העברית.
ההיכרות // הם נפגשו באוניברסיטה כשהיו באותה חבורה. הדס הייתה בשנה ב' של התואר ויהונתן בשנה א'. הדס הכירה בחור אחר, וכמעט התחתנה איתו – החתונה בוטלה חודשיים לפני המועד. אחרי הפרידה כל החברים תמכו בה מאוד, ויהונתן במיוחד. "הייתי שבורה ממש, נסעתי לטיול בדרום אמריקה כדי לברוח קצת, וקיבלתי הרבה סיוע מחברים ומשפחה. בדיעבד אותו בחור עשה לי טובה גדולה".
כשהקשר בינה ובין יהונתן התחזק והתהדק היא אזרה אומץ והציעה ליהונתן לצאת. הוא אמר שחשב על זה, אבל נראה לו שזה לא ילך. הדס: "זה ממש שבר אותי". לאחר שבועיים נפגשו במקרה במעבדת המחשבים באוניברסיטה, ויהונתן שאל את הדס אם ההצעה עוד בתוקף. יהונתן: "בהתחלה זה נראה לי לא מתאים, אבל הבנתי בדיעבד שזה יכול לעבוד". לאחר תשעה חודשי היכרות הם התארסו ואחרי ארבעה חודשים התחתנו, "ביום הכי קר בשנה, ברמת־רחל".
אמא // לפני שלוש שנים נפטרה אמא של הדס אחרי שנה של מאבק בסרטן. "היא הייתה מאירת פנים ואהובה על כל מי שהכיר אותה, מקשיבה לכל אחד, בשלנית וטובת לב, תמיד מארחת, בקשר טוב עם הרבה אנשים. יכולנו להודיע לה שעה לפני שבת שאנחנו מגיעים והבית תמיד היה פתוח לרווחה. היו מלא צעצועים, לול לכל נכד, גן ילדים. כשהיא נפטרה זה היה שבר גדול מאוד. אני, אחיי ואבא שלי מתאמצים לשמר את המסורות המשפחתיות שהיא הנחילה, מארחים את כל המשפחה המורחבת כולל סבתא בבית בהר־אדר, ומשתדלים להמשיך להיפגש באופן תדיר ולשמור על הקשר הטוב שתמיד היה במשפחה. זוהר אוריה נקרא על שמה, כי היא זהרה כמו שמש בחיים של כולנו".
אפייה // הדס אוהבת לאפות. "אחרי שהתחתנו, ידידה של יהונתן הביאה לו פעם גלידה שהיא הכינה לבד, משהו שלא טעמתי מימיי, וביקשתי ממנה מתכון. הוא היה באורך של עמוד שלם והיה המתכון המורכב הראשון שהכנתי. המתכון השני שהכנתי אחרי הגלידה היה גם הוא יחסית מסובך, ושילב הכנת קרם אינגלז, ומאז הבנתי שאני מסוגלת לעשות דברים מסובכים, זה פשוט דורש דיוק. אחר כך עשיתי כמה סדנאות, ונרשמתי ללימודי אפייה אצל 'אסטלה'.
"האפייה נותנת לי שקט, זו התרפיה שלי. הילדים אוהבים להכין איתי עוגות פשוטות, נגיד עוגת ביסקוויטים, ואני משתדלת ללמד אותם מגיל צעיר להחזיק שקית זילוף. גם האנשים שעובדים איתי נהנים מהעוגות שלי, והחברים שלנו נהנים בימי ההולדת כשאני מכינה עשר עוגות ומזמינה אותם לטעום".
לקרוא ולשמוע // יהונתן אוהב לקרוא ספרות, ישראלית בעיקר, ולשמוע מוזיקה – "ממזרחי ועד ג'אז, אני פתוח לכל הסגנונות".
הילדים // שירה לומדת בבית הספר חמדת השקד, ולומדת בתוכנית "מרחבים" למחוננים. "היא שוחה נפלא והולכת לחוג ספורט ולהתעמלות קרקע". הראל לומד גם כן בחמדת השקד, הולך לחוגי ספורט וכדורגל, וגם הוא תלמיד מחונן. איילה אוהבת לטפל בזוהר אוריה, שנולד בזמן הקורונה, והוא "רעמת תלתלים קופצת שמאירה את היומיום".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
