יום השנה לחילוץ הגבורה של החטופים הישראלים מנמל התעופה באנטבה יצוין בשבוע הבא, ב־4 ביולי. מי לא זוכר את סרט הקאלט הישראלי שהופץ שמונה חודשים לאחר מכן, "מבצע יונתן", עם הכוכב יהורם גאון, עם שיר הנושא המדמיע "ארץ צבי", ועם הופעות האורח המודגשות של ראש הממשלה יצחק רבין, שר הביטחון שמעון פרס ושר החוץ יגאל אלון?
כמעט מיד לאחר שהושלם המבצע ב־4 ביולי 1976, התנפלו חברות ההפקה של הוליווד על הסיפור בתקווה להפוך אותו ללהיט קולנועי. במשרד המסחר והתעשייה בראשות השר חיים בר־לב ניהלו מכרז, אך לבסוף בשל מחלוקת בין רבין, פרס ואלון נפלו הצעות האולפנים הזרים בזו אחר זו – ובהפקת הסרט זכה הבמאי הישראלי מנחם גולן.
הסרט צולם בזריזות, בין השאר בסט מיוחד שהוקם ליד אילת, והקרנת הבכורה החגיגית לאח"מים התקיימה בקולנוע "שחף" בתל־אביב כבר ב־17 במרץ 1977. לתזמון היה ערך מיוחד במהלך מערכת בחירות דרמטית: יצחק רבין התפטר כמה חודשים לפני כן ב"תרגיל המבריק" שהקדים את הבחירות ל־17 במאי, והוא וראשי המערך בוודאי קיוו להזכיר לציבור את הישגי ממשלתם באמצעות הסרט הפופולרי.
הופעותיהם הקצרות של ראש הממשלה, שר הביטחון ושר החוץ, כולם חברי המערך, בסרט על מבצע הגבורה האדיר, היו עשויות להיחשב לכלי תעמולה לא רע. אין פוליטיקאים רבים שזוכים להזדמנות כזו, ולמה שלא ינצלו אותה? אבל סוף מערכת הבחירות ההיא ידוע לנו. ימים ספורים לפני הקרנת הבכורה של "מבצע יונתן" התפוצצה פרשת חשבון הדולרים, שגרמה לרבין לפרוש מהנהגת המערך ב־7 באפריל; יריבו פרס נטל את ההובלה, ו"זכה" להיות מי שסבל את המהפך. תנועת חירות עלתה לשלטון, ולראשונה בתולדות המדינה החליפה את מפא"י לאחר 29 שנות שלטון.
אז האם "מבצע יונתן" – שהיה מועמד לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר – הצליח רק קולנועית, ונכשל פוליטית? לא בטוח. האדרת דמותו של יוני נתניהו בתודעה הישראלית, בין השאר באמצעות כישורי המשחק של יהורם גאון, אולי הביאה את אחיו בנימין בשנות התשעים להנהגת הליכוד – וכמו שלמדנו השבוע, הוא עדיין לא אמר את המילה האחרונה.
