זה יקרה בסבב הבא של המלחמה על הבית. הטלוויזיה תשדר מראות של אש והרס מהערים המעורבות, ובקבוצות הוואטסאפ השכונתיות ירוצו התרעות ושמועות על כבישים שלא כדאי לנסוע בהם מחשש ללינץ'. יוסי, תושב עפולה, יצפה, יקרא, ויחכה לשיחת הטלפון. כשזו תגיע, הוא ייגש לארון הבגדים וישלוף קופסת קרטון כבדה מהמדף העליון. מתוכה הוא יוציא מדים, אפוד וקסדה; את הרובה כבר ידאגו לספק לו בהמשך. דקות אחדות אחר כך הוא ייפרד מהאישה והילדים ויצא אל נקודת האיסוף שנקבעה מראש. ממנה הוא ימשיך לצומת מרכזי בכביש ואדי עארה, שם כבר החלו להתקבץ המונים מהכפרים הסמוכים ולהבעיר צמיגים. במהלך הנסיעה אל היעד יוגדרו ויחודדו המשימות: למנוע חסימה של הכביש ולהגן בכל האמצעים הדרושים על כלי הרכב הנוסעים בו, כדי שמה שאירע בעבר לא יחזור על עצמו.
אזרחים כמו יוסי הם חלק מהחזון של "המשמר הלאומי ישראלי", שהושק בשבוע שעבר באירוע חגיגי בנוכחות ראש הממשלה היוצא נפתלי בנט, השר לביטחון הפנים עמר בר־לב והמפכ"ל קובי שבתאי. תפקידו של הכוח יהיה למנוע מראש אירועים כמו אלה הזכורים היטב מימי "שומר החומות", ולתת מענה מהיר וזריז לכל התלקחות בשטח.
המשמר הישראלי יהיה כפוף למשמר הגבול, שם עמלים בימים אלה על גיוס כוח האדם – אלפי לוחמים, שיפעלו בכמה מסגרות. הכוח הראשון הוא פלוגות מילואים של מג"ב, שכבר הורחבו בשנה האחרונה. השני הוא כוח "המתמיד", שמפעיל מתנדבים למען המשטרה בפריפריה. שתי חטיבות של מג"ב – החטיבה הטקטית וחטיבת ביטחון הפנים – יוכפפו גם הן למשמר הישראלי. לצד כל אלה, החידוש העיקרי של המשמר הוא הקמת כוח מתנדבים מיומן, "פלוגות חוד" לטיפול באירועים אלימים. אלף לוחמי מילואים אמורים להשתלב בו עד סוף 2022, ואלף נוספים ב־2023. "יש לנו היום קשר עם כ־1,200 לוחמים ביחידות קרביות שהביעו נכונות להצטרף לפלוגות החוד", מספר סגן־ניצב תומר אלדר, מפקד מג"ב דרום. "בתוכם יש גם קצינים בדרגת סגן־אלוף, ומהם נבנה את שדרת הפיקוד העתידית של המערך הזה".
טל פיקרביץ', מפקד "פלוגת חוד" של מתנדבים: "נקודת התורפה של המשטרה היא הזמינות. גיוס כוחות לא נעשה בלחיצת כפתור, אבל מעכשיו הוא כן. היתרון שלנו הוא בפריסה הארצית. אם מתחילה הפרת סדר בוואדי עארה, כוח ראשוני יכול להגיע לשם בתוך חצי שעה"
עדיין אין מפקד לכוח ההולך ומתרקם. מי שמוביל את המיזם הוא מפקד מג"ב ניצב אמיר כהן, ויש צוות היגוי שבו חברים נצ"מ אלדר, סגן מפקד מג"ב תת־ניצב בריק יצחק, וכן קצינים ואנשי מחקר. "נשים את הדגש ואת הכוחות במקומות שיש בהם בעיה של משילות ושל רמת ביטחון אישי נמוכה. המשמר הזה יאורגן וינוהל בשגרה כמו בחירום, ויפעל בחירום כמו בשגרה", מציב בפנינו ניצב אמיר כהן כתב חידה, ומיד עובר לפרש אותו. "הרעיון הוא הקמת יחידות שיוכשרו ברמת פעילות גבוהה, וישמרו על כשירות, ערנות ומוכנות בכל מצב. אנחנו רוצים להיות בדופק 120 כל הזמן. לפי הערכת המצב ותמונת המודיעין המשתנה, נוכל לראות בכל רגע איפה חשוב לתת יותר דגש ויותר נוכחות. כך נראה יותר כוחות מג"ב ומתנדבים במקומות שיש בהם בעיות של סדר ציבורי וחוסר ביטחון אישי. במקביל, המשטרה תוכל לפנות יותר שוטרים לפשיעה הקלאסית ולמשימות שוטפות של טיפול בעבריינות, באלימות במשפחה, בבטיחות בכבישים וכן הלאה".
"לקחנו את שומר החומות ועשינו תהליך של הפקת לקחים בשתי רמות", מספר אלדר. "ברמה הטקטית יצאנו לרכש של אמצעים וציוד וגיבשנו נוהלי פעולה למקרים שכאלה. הרמה השנייה היא אסטרטגית: גיבוש כוח אדם מאומן ומיומן, שיכול לתת מענה זמין ויעיל, שמכיר את השטח ויש לו סמכויות ויכולות לפעול כדי להשתלט על אירועים מהסוג שידענו במאי 2021. אני יכול לומר שאצלנו בדרום הייתה הפקת לקחים, וכבר היום אני מגיע במצב טוב יותר להתמודד עם אירועים מהסוג של שומר החומות. היו ישיבות משותפות של כלל הגורמים כדי שנהיה בסינרגיה טובה יותר לאירוע הבא, וכעת אנחנו מקימים את המשמר הלאומי הישראלי כדי להביא בשורה אמיתית ולקיים את השמירה על ביטחון האזרחים".
אנחנו קטנים על המדינה
השיחה עם הקצינים הבכירים מתקיימת במטה מג"ב דרום, ליד קריית־גת. אנחנו יושבים במשרד, אבל התחושה היא כמעט של נוהל "אדמה בוערת". אלדר בדיוק שב מהשטח בין הזירות, וקצינים נכנסים מדי פעם כדי להעביר אליו עדכונים משטחי האימונים ומהתעסוקה המבצעית.
ניצב כהן הגיע לכאן כמעט בהפתעה, אבל הגיע מוכן. בידיו קלסרים ובהם תרשימי זרימה וסדרי הכוחות שירכיבו את המשמר הלאומי. הוא מניח את הדפים על השולחן ומצביע על שורה אחר שורה, משבצת אחרי משבצת. כל הפרטים שגורים בפיו – מי כבר גויס, מה הצפי עד סוף השנה ומה היעד לשנים הבאות. ניכר שכל כובד משקלם של בכירי משמר הגבול מוטל כעת על המשימה הזו.
"עוד מאז ימי בן־גוריון, החוסן הלאומי של ישראל מבוסס על ארבעה רכיבים מרכזיים: יחסי חוץ, כלכלה, עוצמה צבאית והביטחון האישי של כל אזרח", מקדים כהן ואומר. "הרכיב הזה האחרון הוא לא פחות חשוב מהאחרים. המשמר הלאומי הישראלי נועד לחזק אותו ולהעניק ביטחון לכל אחד – בבית, ברחוב, בקניות, בדרך לבית הספר ובמקומות הבילוי. כשעומדים ראש הממשלה, השר לביטחון הפנים והמפכ"ל, ומכריזים על הקמת משמר לאומי ישראלי – יש בכך אמירה על חשיבות ההשקעה בביטחון האישי של כל אזרח".
אבל מעבר להכרזות, האם גם נראה בשטח יכולת משופרת של כוחות הביטחון לשמור על שגרת החיים שלנו?
"המשטרה תמיד הייתה עסוקה בביטחונו של האזרח, אבל לא תמיד קיבלה את הקשב, תשומת הלב והכלים. משמעות הקמת המשמר הישראלי היא שיש קשב ורצון לתת למג"ב ולכלל המשטרה את כל מה שנדרש".
לדברי כהן, המשטרה עברה בשנים האחרונות שחיקה מתמשכת, שתוצאותיה נראו בחודש מאי 2021. "כל מי שלא רצה לשמוע ולהבין, או אחז בתפיסה אחרת – קיבל בשומר החומות את ההשלכות על השולחן".
הפרעות שפרצו באביב אשתקד אכן תפסו את המשטרה לא מוכנה. ברמלה, בלוד, ביפו ובעכו הסתערו ערבים על שכניהם היהודים, שרפו בתי כנסת, הציתו וניתצו מאות מכוניות, יידו אבנים ואף ירו בנשק חם. שני יהודים נרצחו במהומות – אבי הר־אבן ויגאל יהושע – ואחרים נפצעו קשה כשנפלו קורבן ללינץ'. בצפון הארץ נעקרו תמרורים ונחסמו כבישים, ובדרום יצאו תושבים בדואים לצירים הראשיים ורגמו באבנים כלי רכב של יהודים. מנהל בית החולים סורוקה ד"ר שלומי קודש סיפר כי בגלל הסכנה בכבישים, נאלצו הרופאים לנסוע לבית החולים בדרכים עוקפות, וזמן ההגעה שלהם לשם הוכפל. תושבים יהודים מהערים המעורבות העידו כי התקשרו למשטרה כדי להזעיק עזרה, אך במשך זמן ארוך לא קיבלו מענה. גם כשהמון זועם צר על בתיהם ויידה אבנים ובקבוקי תבערה – אף ניידת לא נראתה באופק.
מפקד מג"ב, ניצב אמיר כהן: "אנשים חושבים שאפשר להקים מיליציות בלי פיקוח ובלי סמכות. התוצאה עלולה להיות כאוס. טוב שאזרחים שומרי חוק יחזיקו נשק ברישיון, אבל מי שרוצה להגן על השכונה שלו, הדרך הנכונה היא להצטרף למשמר הישראלי או להתנדב למשטרה"
כהן מודע לביקורת על חוסר ההיענות של המשטרה לקריאות האזרחים באותם ימים. לחלק מהטענות הוא אפילו מסכים, אבל לדבריו מאז הופקו לקחים. "אני לא מנתח את שומר החומות, לא עוסק במציאת אשמים, לא מטיל אחריות על גורם כזה או אחר ולא מנסה להצביע על תהליכים שהיו צריכים להתרחש ולא קרו. מעניין אותי מה שצריך להיעשות עכשיו, וזה צריך להיות הרבה יותר מהר, ביותר מקומות וביותר מיומנות. באירוע הבא, הדרישה לעזרה מהמשטרה יכולה להיות מקיפה יותר ובפריסה רחבה יותר".
הוא משרטט את היעדים המספריים של המשמר הישראלי. "את מערך המילואים של מג"ב כבר הכפלנו: בזמן שומר החומות היו בו כ־1,500 לוחמים, היום יש 3,300. יש 26 פלוגות מילואים, שבכל רגע נתון כמה מהן נמצאות בתעסוקה מבצעית. מערך המתנדבים שלנו גדל בכאלף איש בשנה האחרונה, והיום הוא מונה כ־7,600 לוחמים שנותנים מענה יומיומי לצרכים מיידיים במרחב הכפרי, ומונעים פגיעות ברכוש ובנפש. המטרה היא להגדיל את הכוח הזה ב־1,500 איש. השינוי המהותי הנוסף הוא בפלוגות החוד. בניגוד למתנדבים הרגילים שלנו, שלא מוזעקים להפרות סדר, אנחנו נגייס כאלף איש שגם ישמשו כמתנדבים ביישובים שלהם ובאזור מגוריהם, וגם יהיו ערוכים להקפצה בזמני חירום. אם יש הפרות סדר, חסימות צירים – הם מתייצבים מיד. אלה לא פלנגות, אלא מתנדבים שיעברו הליך גיוס והכשרה מקצועית, וישרתו תחת פיקוד ופיקוח, כמו יחידה צבאית לכל דבר".
המשמר הלאומי, מאמין כהן, יהיה חלק בלתי נפרד מהמערכות של מדינת ישראל – "כמו שיש צבא, שב"כ, מערכת משפט ומערכת בריאות. הכוח הזה יהיה המענה הישיר לכל צורך ביטחוני. אנחנו רוצים לדעת שאם נגיע שוב למקרים כמו בשנה שעברה, נהיה ערוכים יותר, ונוכל לתת מענה זמין, מאומן ומיידי. כבר היום תפיסת הביטחון שלנו מודעת יותר. גם במשטרה וגם בקרב מקבלי ההחלטות יש הבנה של התמונה. בשרשרת האירועים האחרונים – חודש רמדאן, מצעד הדגלים, מצעדי הגאווה – היה שיתוף פעולה של כל כוחות הביטחון. משטרת ישראל, צה"ל והשב"כ התגייסו יחד ועברנו הכול, לא באפס אירועים אבל התקריות היו קטנות ונקודתיות, ולא אפשרנו להן לצמוח".
מה היה הפעם ולא היה בשומר החומות?
"הייתה היערכות נכונה ומודעת, היו יותר מ־1,500 לוחמי צה"ל, וגם תמיכה גדולה של שב"כ והיערכות שיא של המשטרה ומג"ב. לא מעט גורמים רצו בליבוי האש, ובכל זאת השתלטנו על האירוע".
ואולי הקמת הכוח החדש היא הודאה בכך שיש בעיות שגדולות על המשטרה?
"למשטרה יש עודף משימות", מנסח זאת ניצב כהן. "היא קטנה על מדינת ישראל, קטנה ביכולות שלה, במשאבים שהיא מקבלת ובאפשרות לתת מענה לכל הצרכים של אזרחי ישראל. צריך לתת לה עוד כוח אדם, צריך לתת משאבים ותנאים לשוטרים, וצריך לתגמל את אנשי הקצה – הסייר, החוקר, בוחן התנועה ואנשי הזיהוי הפלילי".
אם למשטרה אין יכולת להתמודד עם אירועים בסדר גודל כזה, אולי הפתרון הוא להעביר את האחריות לצבא?
"ועדת חורב, שהוקמה ב־1974 בעקבות הטבח במעלות, קבעה שבעיתות משבר מי שצריך לעמוד מול האזרח הוא השוטר ולא החייל. למשטרה יש סמכויות אכיפה, תודעת שירות והכשרה למשימות שיטור, ואילו הצבא מוסמך ומאומן לפעול מול איומים חיצוניים. לכן משימות של התמודדות עם אזרחי המדינה מוטלות על משטרת ישראל".
כולנו ראינו איך בשנה שעברה הגיעו ללוד ולרמלה אזרחים מבחוץ, כדי לקיים סיורים חמושים בהתנדבות. בבאר־שבע קמו קבוצות שמירה לצורך הגנה מפני הטרדות מיניות ברחובות. אולי היוזמות האלה הן שגרמו למשטרה להתעורר ולהבין שיש ואקום?
"משטרת ישראל וכלל גופי הבטחון עובדים ברצינות. אנחנו לא פועלים לפי מצבי רוח, לייקים ושיתופים, ולא הקמנו מערך בגלל דברים שראינו ברשתות חברתיות. הצורך הוא אמיתי. בתוך מבצע שומר החומות, בלב ההתרחשויות שפקדו את רחובות ישראל, הבנו שצריך לעשות דברים אחרת. שיש צורך לחזק את מערך המילואים של מג"ב, את הכוחות הסדירים, את מערך המתנדבים. אם תפרוץ שוב בערה ברחבי מדינת ישראל – אנחנו רוצים להיות מסוגלים להגיב מיד".
אם בשכונה ברמלה פותחים קבוצות ואטסאפ לצורך תורנות שמירה, ואזרחים שמחזיקים נשק ברישיון יוצאים לפטרל בלילות – זה מבורך בעיניך?
"אנשים חושבים שאפשר להקים כאן מיליציות בלי פיקוח ובקרה, ולפעול בלי סמכות. זה לא טוב. התוצאה עלולה להיות כאוס ואירועים שלא כדאי שנגיע אליהם. לא הייתי רוצה שיקומו ארגוני שמירה מקומיים, כמו שלא היינו רוצים לראות את תושבי עוטף עזה לוקחים אפוד ונשק ויוצאים על דעת עצמם להילחם בארגוני הטרור.
"טוב שאזרחים שומרי חוק יחזיקו נשק ברישיון, אבל מי שרוצה להגן על השכונה שלו, הדרך הנכונה לעשות זאת היא להצטרף למשמר הישראלי או להתנדב למשטרה. אצלנו אפשר לפעול בסמכות וברשות, ואנחנו מעודדים זאת. מי שיש לו עבר משמעתי נקי, ויעמוד בתבחינים ויעבור הכשרה – יקבל תעודת מתנדב ומדים, ויהיה חלק מהשמירה על הבית. כך הוא גם יהיה מוגן, ואם הוא יצטרך להפעיל נשק קטלני, זה יהיה במסגרת החוק ותחת הפעילות של משטרת ישראל".
גם ערבים מוזמנים
למשמר הגבול כבר יש "פלוגת חוד" אחת של מתנדבים, ובה 65 לוחמים. בימים אלה היא מגייסת לשורותיה 25 מתנדבים נוספים, והתוכנית היא להקים עוד תשע פלוגות כאלה עד סוף השנה. המתנדבים לובשים מדי מג"ב בעת פעילותם ונושאים תעודת מתנדב. בביתם הם מחזיקים ציוד חירום כמו אפוד ואקדח אישי, וכלי רכב ייחודי מגיע לאזור הפעילות כדי לחמש אותם ברובי אם־16 מכספות הנשק של היחידה. "הלוחמים אצלנו הם בוגרי יחידות מסתערבים כמו שמשון ודובדבן", מספר טל פיקרביץ', מפקד הפלוגה. "רף הכניסה המזערי הוא שירות ביחידה מיוחדת, עם הרבה שנות ניסיון והכשרה. הרבה מהלוחמים שלנו הם קצינים, מסרן ועד סגן־אלוף".
סגן־ניצב תומר אלדר: "הפקנו לקחים משומר החומות בשתי רמות. ברמה הטקטית יצאנו לרכש ציוד וגיבשנו נוהלי פעולה. ברמה האסטרטגית פעלנו לגיבוש כוח אדם מיומן, שיכול לתת מענה זמין ויעיל, שמכיר את השטח ויש לו סמכויות לפעול כדי להשתלט על אירועים מהסוג שראינו"
המתנדבים שמגיעים אל פיקרביץ' נשלחים למסלול שיתאים את ניסיונם הצבאי לייעוד החדש. "הם עוברים קורס שוטרים והכשרה לתפקידי משטרה. בסופו של דבר יש הבדל בין העשייה פה לזו שבצבא, בעיקר מבחינת 'קהל היעד' שפועלים מולו. אנחנו מקיימים אימוני לחימה מותאמים לשטח שהמתנדבים מיועדים אליו. אחרי ההכשרה הם מגיעים מדי שלושה חודשים לאימוני שגרה של למידה והשתפרות".
פיקרביץ', שמשרת בתפקידו כבר שלוש שנים, חווה על בשרו את אירועי שומר החומות. "במשך שישה ימים ושישה לילות היינו בפעילות וניסינו להרגיע את השטח", הוא מספר. "ערכנו אחר כך תחקיר מקיף והבנו שנקודת התורפה העיקרית הייתה הזמינות. היעד שלנו כעת הוא להיות מסוגלים להגיע תוך שעה עד שעה וחצי לכל אירוע, בכל נקודה, ולפעול ביעילות המתבקשת. בשומר החומות לא הייתה בעיה של קריאת המפה: המפכ"ל, מפקד מג"ב ומפקדי המחוזות הבינו את התמונה, אבל לקח זמן לגייס מילואים, להביא את הכוחות ולסייע לתחנות המקומיות להתנהל.
"גיוס כל הכוחות הדרושים הוא לא משהו שנעשה בלחיצת כפתור, אבל מעכשיו הוא כן יהיה כזה. היתרון של פלוגת החוד הוא בפריסה הארצית של המתנדבים. אם מתחילה למשל הפרת סדר בוואדי עארה, כוח ראשוני יכול להגיע לשם תוך חצי שעה, וכוחות נוספים יגיעו מהמרכז כמה שיותר מהר".
גם בגל הטרור באביב 2022 גויסו לוחמי הפלוגה שלו למרדף אחר מחבלים ולניהול זירות פיגועים. הקמת פלוגות דומות, מאמין פיקרביץ', תהיה שובר השוויון באתגרים רבים נוספים שהמשטרה מתקשה להתמודד איתם. "גם בשגרה נעבוד בכל הארץ. זה יכול להיות במשימות שקשורות לפשיעה חקלאית, עבירות רכוש, שוהים בלתי חוקיים וקו התפר".
נתי בן־מרדכי, מפקד גדוד מילואים של מג"ב, הוא אחד הקצינים העמלים על הקמת היחידות החדשות. גם הכוחות הוותיקים של מג"ב, מספר בן־מרדכי, עוברים שינוי כלקח ממבצע שומר החומות. "עד לא מזמן, מוקד 100 היה מקבל דיווח על הפרות סדר שמתפתחות במקום מסוים, וכוחות שלנו היו נשלחים לשם ומרגיעים את השטח. בשומר החומות מצאנו את עצמנו פתאום מול ריבוי של אירועים: בעוד הכוח מנסה להתמודד עם מהומות במקום אחד, צצים מסביב עוד המון מוקדים. בעקבות זאת, הדרג המדיני אימץ את הסיסמה 'הגן בגזרתך', והמשמעות מבחינתנו היא מעבר למבנה של חטיבות שפועלות לפי אזורים. נבנה חטיבות בירושלים, בעוטף ירושלים, בדרום ובצפון, כך שבכל מחוז יהיו לנו כוחות שמכירים את תא השטח, מורגלים בתיאום עם הכוחות המקומיים, ומסוגלים לתת מענה מסיבי בתוך זמן קצר ולהשתלט גם על אירועים מרובים. הצלחנו להכפיל לשם כך את מספרם של אנשי המילואים ליותר מ־3,000, והשאיפה היא להגיע גם ל־4,000. כל זה נעשה הודות לרוח הלחימה וההתנדבות של הלוחמים, העזרה מבנות הזוג שנשארות לא פעם מאחור, ושיתוף הפעולה מצד המעסיקים שמשחררים אותם למילואים".
מאיפה מביאים כוח אדם בהיקף גדול כל כך? ניצב כהן אומר שזו לא בעיה: "למג"ב יש היום כ־4,000 לוחמים בשירות סדיר. כ־1,500 משתחררים מדי שנה, ומהם אני יכול לגייס אנשי קבע ומילואים שכבר רכשו במהלך השירות את המיומנויות. מעבר לזה אני פונה לחיילים משוחררים, אנשי קבע, קצינים במילואים, בוגרי יחידות מובחרות, כך שיש לי מאגר טוב לגייס ממנו את הלוחמים".
בימי "שומר החומות" נראה שמתפתחת בתוך מדינת ישראל מלחמה בין שני עמים. גם את החברה הערבית אתה מזמין להיות חלק מהמשמר הלאומי?
"במשמר הגבול משרתים אזרחים מכל העדות, פסיפס אנושי שמייצג את החברה הישראלית כולה. יש שם מוסלמים, נוצרים, דרוזים, צ'רקסים ויהודים, וכך גם במשטרת ישראל. אנחנו פותחים את השערים בפני כל מי שרוצה להיות חלק מהמאמץ הלאומי לשמירה על הביטחון, הנפש והרכוש של האזרחים. אני קורא לכולם להצטרף למיזם הזה".
תושבים בערים המעורבות התלוננו על אופן הפעילות של המשטרה בשומר החומות. גם כשהגיעו ללוד מאות לוחמים, רבים מהם הוצבו במרכז העיר, הרחק מעין הסערה, וכך חלק ממוקדי החיכוך נותרו ללא מענה. האם בפעם הבאה משפחה סגורה ומסוגרת בבית, תחת מצור, תזכה לעזרה מהירה? האם כל בית הכנסת יהיה מוגן מפני הצתה?
"קודם כול אני רוצה להדגיש שלתפיסתי אין ערים מעורבות במדינת ישראל, כי אין עיר שאינה מעורבת. באר־שבע, תל־אביב, חיפה, ירושלים – בכל מקום יש אוכלוסייה מכל גוני הקשת, וגם האירועים שאנחנו נערכים אליהם עלולים להתרחש בכל נקודה בארץ. המהות שלנו היא לתת ביטחון לאזרחי ישראל. לכך אנחנו נערכים, עבור זה אנחנו מסכנים את החיים שלנו, בשביל זה אנחנו משלמים מחירים אישיים. בצער גדול אני אומר – לא נהיה בכל מקום ובכל זמן במהירות הכי גדולה, אבל דבר אחד אני מבטיח: כל עוד יש בקצה אזרח שזקוק לעזרה של מג"ב, אנחנו נעשה כל מאמץ למענו. יכול להיות שייקח לנו יותר זמן ממה שרצינו, אבל היום אנחנו ערוכים טוב יותר כדי לתת מענה וביטחון לכל אחד".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
