נגד צפון קוריאה יש רשימה ארוכה של עיצומים, של ארה"ב ושל האו"ם. אין כמעט פעילות כלכלית שלא נמצאת תחת סנקציות: מכירת ציוד מחשוב, ייבוא מינרלים, ייצוא מוצרי יוקרה. הצפון־קוריאנים עדיין מצליחים להשיג את כל הדברים האלה הודות לתעשיית הברחות מפותחת. אך זה לא משנה את העובדה שצפון קוריאה סובלת מעיצומים יותר מכל מדינה אחרת.
אחת הדרכים שבהן צפון קוריאה מנסה מעת לעת להסיר את הסנקציות נגדה או לכל הפחות להקל את עולן היא יצירת "מעגל הסלמה" מול ארה"ב והקהילה הבינלאומית. תחילה צפון קוריאה עורכת כמה ניסויי נשק מאיימים; ארה״ב פותחת בשיחות דיפלומטיות כדי להפסיק את ההסלמה, וצפון קוריאה בתמורה דורשת הקלה בעיצומים. לרוב זה מסתיים בהטלת עוד סנקציות על צפון קוריאה.
אנחנו נתונים כעת בעיצומו של מעגל הסלמה כזה: מאז תחילת 2022 ערכה צפון קוריאה יותר מתריסר ניסויים בליסטיים, ולפי ההערכות היא מתכוננת לניסוי השביעי שלה בנשק גרעיני. מה דוחף אותה לכך?
בין 2018 ל־2020 דנה צפון קוריאה עם ארה"ב על הסרה חלקית של העיצומים נגדה. הרפובליקה העממית חתרה להסכמה שבתמורה להסרת העיצומים היא תצמצם את תוכנית הגרעין. האמריקנים רצו שבתמורה להסרת הסנקציות היא תפרק לחלוטין חלקים ניכרים מתוכנית הגרעין. המשא והמתן לא התקדם, ובנובמבר 2020 הפסיד דונלד טראמפ בבחירות.

מאז שג'ו ביידן נכנס לבית הלבן, הצפון קוריאנים מאותתים לארה"ב בסדרת ניסויי נשק שהם מעוניינים לחזור לשולחן המשא והמתן, וככל שארה"ב תתעכב כן יעלה המחיר שהיא תהיה חייבת לשלם. מבחינת המשטר הצפון־קוריאני, שיגורי הטילים הם דרך להזכיר לוושינגטון את האיום הבליסטי שלהם, ואוי לה לאמריקה אם תמשיך להתעלם מהרפובליקה העממית.
במקביל לניסויי הנשק קורים עוד שני תהליכים חשובים. ראשית, בתוך צפון קוריאה נראה שמתפתח משבר כלכלי והומניטרי חדש. היא כבר ספגה מכה כלכלית קשה בעקבות התפרצות הקורונה בסין, שהביאה לצמצום חריף בסחר בין המדינות. הסחר מאז לא התאושש, וכעת צפון קוריאה מתמודדת עם התפרצות קורונה משלה.
לצד זאת, שיטפונות כבדים הביאו לפגיעה ביבול במדינה. גם בימים טובים צפון קוריאה לא מצליחה לייצר די מזון לכל אזרחיה, ותלויה בייבוא. אבל החודשים הללו של 2022 אינם טובים. החשש הוא שאין לרפובליקה העממית די כסף לייבא את המזון הדרוש לה.
במקביל, בדרום קוריאה מתחולל תהליך של התחמשות ונקיטת קו תקיף מול הצפון. סקר מפברואר 2022 מראה שיותר מ־70 אחוזים מהדרום קוריאנים מעוניינים בנשק גרעיני משלהם, שלא יושאל להם מאת האמריקנים. דרום קוריאה גם שוקדת כבר כמה שנים על פיתוח צבאי, כולל פיתוח ארסנל הטילים הבליסטיים שלה. מאגר הטילים המתקדמים אמור לאפשר לה בשעת הצורך לאתר ולתקוף במהירות את מתקני השיגור של הצפון. דרום קוריאה גם מעוניינת לפתח צוללות גרעיניות, ומתכוונת לרכוש נושאת מטוסים ב־2033.

לבסוף, במרץ 2022 נבחרה בדרום קוריאה ממשלת ימין חדשה, שמבטיחה עמדה תקיפה יותר מול הצפון. הממשלה מאמינה שניסיונות הפיוס מול הצפון לא הצליחו, ושעל דרום קוריאה לחזק את כוחה הצבאי ולהביא את הצפון, דרך הפגנת כוח, לרסן את התנהגותו.
בארבעת החודשים האחרונים, הניסויים של צפון קוריאה עוררו תגובה: תרגילים צבאיים הפגנתיים של דרום קוריאה וארה"ב. האמריקנים והקוריאנים מאותתים לצפון שאיומים בנשק לא יפחידו אותם, מה שכמובן רק דוחף את הצפון להעלות עוד מדרגה בהסלמה.
לאן כל זה מוביל? התרחיש הריאלי, והאופטימי, הוא שאחרי שצפון קוריאה תערוך ניסוי בנשק גרעיני היא תהיה מוכנה להתחיל בשיחות חדשות עם ארה"ב. צפון קוריאה צריכה הקלה בעיצומים כדי להתמודד עם המשבר הכלכלי שהיא סובלת ממנו, ובעיניה אולי דווקא אחרי הניסוי בנשק גרעיני תהיה לה עמדת כוח שתאפשר לה לקבל דרישות מסוימות של האמריקנים בלי לאבד מכבודה הלאומי. כדי שהתרחיש הזה יתממש, יש לקוות שצפון קוריאה מבינה שעימות צבאי יהיה יקר מדי, שהסלמה נוספת תפגע בה, ושהיא צריכה את הסיוע המערבי כדי לשרוד – ושגם דרום קוריאה וארה"ב מבינות זאת.