גופי המים הגדולים של העולם מתחלקים לשלוש קבוצות: האוקיינוסים, הימים שמחוברים להם, וימות סגורות יבשתית. הים הכספי, ים המלח, ימת בלחש – כל אלה הם גופי מים סגורים יבשתית. הים התיכון, הים הקריבי וים יפן, למשל, מחוברים לאוקיינוסים הגדולים. האוקיינוס האטלנטי, האוקיינוס ההודי והאוקיינוס השקט הם שלושה מגופי המים הגדולים בעולם, שמפרידים בין היבשות.
העולם שלנו חווה כרגע כמה שינויים גדולים, חלקם ותיקים יותר מאחרים, והחשוב שבהם מתרחש מאז שנות התשעים: תזוזת המוקד הדמוגרפי והכלכלי העולמי מאגן צפון האוקיינוס האטלנטי לאגן האוקיינוס ההודי.
המערב שולט באגן הצפון האטלנטי, משום שהוא מחזיק בכל קו החוף שלו – בקנדה ובארצות הברית במערב, ובחופי אירופה במזרח. באגן הדרומי של האטלנטי, החופים שייכים לעשרות אומות אפריקניות ובעיקר לברזיל ולארגנטינה – מדינות שאין ביניהן סחר טרנס־אטלנטי ניכר. מנגד, באגן האוקיינוס ההודי אין כמעט נוכחות מערבית. אוסטרליה בדרומו הרחוק היא האומה המערבית היחידה באגן ההודי, אבל מרכזי האוכלוסייה והכלכלה שלה מצויים דווקא במזרח היבשת, ולא בחוף ההודי. בשאר חופי האוקיינוס ההודי נמצאות הודו, תרבויות דרום־מזרח אסיה ואינדונזיה, מדינות ערביות, אומות מערב אפריקה הגדולות והקטנות ודרום אפריקה.
אז כאשר המוקד של העולם זז מן האטלנטי אל ההודי, המערב מאבד מכוחו. התזוזה נגרמת מעלייתן של מעצמות חדשות, וגם תומכת בעלייתן.
הסיבה הראשונה לתזוזה היא דמוגרפית. הודו וסין היו ועודן שתי המדינות המאוכלסות ביותר בעולם, אבל כעת גם אפריקה נעשית יבשת מאוכלסת במיוחד. זו תופעה חדשה יחסית. אוכלוסיית אפריקה עקפה את אוכלוסיית אירופה רק ב־1995. אבל האוכלוסייה שם צעירה במיוחד, ולכן אפריקה צפויה להמשיך ולגדול מאוד בעשורים הבאים, ולהישאר היבשת הצעירה ביותר גם ב־2050. המוקד הדמוגרפי של העולם יזוז דרומה עם הגידול באוכלוסיית מדינות אפריקה שמדרום לסהרה, וכן בגלל הצמיחה באוכלוסיית אינדונזיה, הפיליפינים וכמובן הודו. מרחב האוקיינוס ההודי, שכולל את דרום מזרח אסיה, מזרח אפריקה והמזרח התיכון, יהיה בבירור צעיר יותר משאר העולם.
המרחב הזה יהיה חשוב לא רק דמוגרפית, אלא גם כלכלית. כבר היום הוא קריטי, הודות לשני נתיבי סחר עיקריים שעוברים בו – נתיב האנרגיה מהמפרץ הפרסי למזרח אסיה, המספק נפט וגז טבעי למרכזים התעשייתים של מערב האוקיינוס השקט, ונתיב הסחורות ממזרח אסיה לאירופה, המשנע סחורות ממזרח אירו־אסיה למערבה.
הצמיחה בהודו ובקניה, מרכזי התעשייה והמכרות בדרום אפריקה, המכרות והתעשייה המתפתחים באינדונזיה, השער הימי למרכז אסיה דרך איראן – כולם יתרמו לצמיחה הכלכלית של המרחב. אירופה, צפון אמריקה וסין ייכנסו לקיפאון כלכלי מסיבות דמוגרפיות, ובינתיים אומות האוקיינוס ההודי יצמחו.
לישראל זו בשורה מעניינת. הים התיכון, שאנו במזרחו, מחובר לאוקיינוס האטלנטי דרך מצר גיברלטר, וגם לאוקיינוס ההודי דרך תעלת סואץ. הים האדום, שאנו בצפונו, מחובר לאוקיינוס ההודי. ישראל ומצרים, מהבחינה הזאת, הן מדינות השייכות הן לאגן האוקיינוס ההודי והן לאגן האוקיינוס האטלנטי. אנו יכולים לשמש ציר אסטרטגי חשוב בין שני האגנים המתחרים, וליצור כאן מוקד אנרגיה, לוגיסטיקה, טכנולוגיה ופיננסים.
