האפליקציה הישראלית שתהפוך את התמונות שלכם לסרט

השירות בעיראק שינה את חייו של הנחת האמריקני איאן מייקל. הוא שב משם הלום קרב, כואב ומבולבל, והתקשה לחזור לשגרה. כחלק מתוכנית השיקום שלו יצא מייקל ב־2015 למסע אופניים שהוכתר בשם "פרויקט חיבוק אנושי" (Human Hug Project), ומטרתו הייתה להגביר את המודעות לפגיעות נפש שמהן סובלים חיילים משוחררים. במהלך המסע הוא העלה לדף הפייסבוק שלו וידאו־בלוג, או "ולוג", שזכה להדים רבים. בעקבות החשיפה רואיין הנחת לערוץ החדשות של פוקס, שם ציין בין השאר כי את הסרטים שלו הוא יצר באמצעות אפליקציית הווידאו "מג'יסטו", שהקלה עליו לחשוף לציבור הרחב את התכנים שצילם באמצעות הטלפון.

מג'יסטו, כמה מפתיע, היא פרי פיתוח של חברת הזנק ישראלית. לסטארט־אפ הזה אחראים ד"ר אורן בוימן וד"ר אלכס רב־אחא, שכבר לפני כעשור קלטו את הפוטנציאל האדיר של סרטוני הווידאו שכל אחד יכול לצלם, והחליטו לעשות מעשה. האפליקציה שבנו לוקחת חומרי גלם ויזואליים פשוטים של המשתמש, ויוצרת מהם באופן אוטומטי, תוך זמן קצר, סרטונים מלהיבים שנראים מקצועיים לגמרי.

אני נפגש עם רב־אחא במשרדי מג'יסטו, השוכנים בבניין קטן וצנוע בנס־ציונה. בוימן לא עובד כאן – מזה כארבע שנים הוא מתגורר עם משפחתו בעמק הסיליקון בארה"ב, כדי לקדם את ענייניה של מג'יסטו בעולם. מי שיושב לצד רב־אחא בריאיון הוא טל דגן, סמנכ"ל התפעול ומנהל הפעילות של החברה בישראל.

"הרעיון של מג'יסטו הועלה הרבה לפני הקמת החברה", מספר רב־אחא. "כשנולדה לאורן הבת הבכורה, הוא קנה מצלמת וידאו והחל לתעד את התינוקת ללא הפסקה. לפני מסיבת הבריתה, הוא וקרן אשתו החליטו להכין לאירוע סרט שמציג את המשפחה עם הבת החדשה. הם התחילו לערוך את החומרים שהיו להם, וגילו שהמשימה קשה ומתישה. לקח להם יותר משבועיים ליצור סרטון יפה של שלוש דקות, וזה הוציא להם את כל החשק לערוך סרטים נוספים. אורן הבין שאם התהליך של עריכת סרט הוא קשה כל כך, הרבה אנשים מן הסתם מעדיפים לוותר עליו, וזה אומר שהמון חומרי גלם של חוויות אנושיות שוכבים במשך שנים על סרטי צילום או דיסקים ופשוט 'נרקבים'.

"כששוחחנו על כך, שנינו הסכמנו שיש כאן פוטנציאל גבוה מאוד, השאלה היא רק אם ניתן להפוך את התהליך לקל יותר, ואפילו לאוטומטי. בהתחלה נראה לנו בלתי אפשרי להגיע לתוצאה איכותית מספיק, אבל ככל שחלף הזמן נעשינו אופטימיים יותר".

את בוימן הוא מכיר כבר שנים רבות, עוד מימיהם כעתודאים ששירתו יחד במודיעין. בהמשך הגיע בוימן לחברת השבבים "אפלייד מטריאלס", ורב־אחא עבד בכמה סטארט־אפים ובמייקרוסופט. דרכיהם נפגשו שוב במכון ויצמן. "אורן כתב את הדוקטורט שלו, ואני עבדתי על פוסט־דוקטורט. שנינו פיתחנו אלגוריתמים לניתוח וידאו ותִקצוּר שלו, נושאים הנמצאים בתחום 'הראייה הממוחשבת', שעוסקת בהבנה של וידאו ותמונות. היום כולם מדברים על AI (בינה מלאכותית), אבל בזמנו קראו לתחום הזה Computer Vision, ראייה ממוחשבת".

שזה אומר שהמחשב מבין מה יש בתמונה, מנתח אותה ופועל בעצמו?
"לאו דווקא פועל בעצמו, אלא מאפשר לשפר למשל את איכות התמונה או לערוך אותה. בתקופה ההיא רוב האנשים התעסקו בתמונות. ניתוח סרטי וידאו היה ועודנו עניין קצת יותר מסובך".

בוימן שכנע את רב־אחא להצטרף אליו ולקפוץ למים הקפואים של הקמת סטארט־אפ. "ברגע שיש לך הבנה של צורך קיים, אתה אומר – לא משנה מה בדיוק נעשה, זה בהכרח יהיה יותר טוב ובעל ערך ממה שיש עכשיו".

איך בודקים אם קיים צורך גדול ששווה להתאבד עליו בסטארט־אפ?
"עד שיש לך מוצר, אתה לא יכול לענות על זה במאה אחוז. דיברנו עם חברים, הלכנו לסדנת סטארט־אפים ללמוד קצת את החומר, וכשבחרו מכל 25 המיזמים בסדנה שניים־שלושה כבעלי הפוטנציאל הגדול ביותר – אנחנו היינו ביניהם. זכינו בפרסים בתחרויות בארץ ובעולם, והביטחון שלנו התחזק ככל שנפגשנו עם משקיעים".

איך שכנעתם אותם?
"כשאתה מתאר למישהו מוצר, אחרי חצי דקה הוא צריך לומר 'וואלה, אני מבין שיש פה צורך', ואז הוא ירצה שתסביר לו מי אתה ומה אתה רוצה לעשות. אבל אם בחצי דקה של מה שנקרא 'פיץ' מעליות' לא הצלחת לשכנע אותו בצורך שעליו עונה המוצר שלך – אתה בבעיה. ולנו לא הייתה בעיה, הצורך היה ברור. השאלה היחידה הייתה האם אנחנו מסוגלים לעשות AI מספיק טוב, שיבחר את החלקים הכי טובים בחומרי הגלם ויהפוך אותם לסרט".

רגע אחרי הקריסה

לצמד היזמים היה אם כן רעיון מצוין, אלא שהעיתוי היה ממש לא משהו. "התחלנו לנסות לעניין משקיעים ב־2008, כמה חודשים אחרי הנפילה של בנק ההשקעות האמריקני ליהמן ברדרס, שסימנה את תחילת המשבר הכלכלי העולמי. ואם יש תזמון גרוע להתחיל סטארט־אפ – זה התזמון. המשקיעים אמרו: 'תשמעו, זה מעולה, אבל אין כסף. בשנה וחצי הקרובות אין לכם מה לפנות אלינו'".

אבל השניים, כמו ישראלים טובים, לא הרימו ידיים. כדי לממן את המיזם הם החלו לחלוק עם גופים שונים את הידע שלהם בתחום הווידאו. "בעריכת וידאו יש המון אלמנטים: אובייקטים, אנשים, ניתוח סאונד וניתוח אקשן, כלומר פעולה שמתרחשת. אם אני מצלם אותך ופתאום אתה מנופף לשלום, התוכנה אמורה להבין שזה משהו יוצא דופן, שחשוב לבחור אותו. היינו צריכים לפתח תשתית בינה מלאכותית שתנתח את כל הדברים האלו, וזה מה שעשינו בשנתיים הראשונות. פיתחנו את הפלטפורמה ובמקביל עבדנו על פרויקטים עם כל מיני גופים כמו משרד הביטחון וחברות סטארט־אפ, שהשתמשו בתשתית ומימנו אותנו. העסקנו שני עובדים, והכסף שקיבלנו מהפרויקטים הלך ישר אליהם".

ב־2009 התחילו בוימן ורב־אחא לבנות מודל ראשוני. "במשך כשנה אורן היה מגיע בשבע וחצי בבוקר לדירה ששכרתי ברחובות, נכנס ומיד מתחיל לתקתק על המחשב, ואני הייתי מתעורר ומצטרף אליו. פיתחנו גם תוכנית עסקית, מה שדורש הרבה עבודה. בסטארט־אפ אתה צריך לחשוב מה השוק, האם הוא מספיק גדול והאם יש דרך קלה להגיע אליו (go־to־market). יש המון שיקולים עסקיים מעבר ל'בוא נבנה מוצר ונקווה שהוא יעבוד'".

זמן קצר אחר כך זכו השניים בהשקעה ראשונית מ"מאגמה", קרן הון סיכון שהשקיעה גם בווייז. "ברגע שיש כסף אתה גדל הרבה יותר מהר, ואתה יכול להתמקד בבניית המוצר ובהשקה שלו", אומר רב־אחא. כעבור חצי שנה עלה לרשת האתר של מג'יסטו, שמאפשר לכל משתמש להעלות תמונות וסרטוני וידאו, ולקבל תוך דקות ספורות סרטון מוכן. ב־2012 הושקו האפליקציות לאייפון ולאנדרואיד.

היו לכם מתחרים בראשית הדרך?
"כמעט שלא. גוגל התחילו עם הווידאו הרבה אחר כך. ואז לאט־לאט אנשים ראו כי טוב, והתחילו לפתח דברים דומים. אבל יש הבדלים בינינו. הראשון זה ה־AI שלנו: המתחרים לא באמת מסוגלים לנתח את חומרי הגלם, ולכן התשתית שלהם לא מאפשרת בחירה חכמה מתוך החומרים, אלא בעיקר נותנת הוספת אפקטים וכדומה. ההבדל השני הוא בעושר של הקריאייטיב. אצלנו כל התהליך נעשה על ענן, כך שאנחנו יכולים להשתמש בשרתים מאוד חזקים לביצוע פעולות של עיבוד נתונים בסרט. רוב האפליקציות האחרות מבצעות את התהליך על המכשיר עצמו, ואז התוצאה אולי מהירה יותר, אבל ברמה נמוכה יחסית".

"אנחנו לא מתיימרים להחליף לגמרי את עורך הסרטים האנושי, אבל כמעט עושים את זה", מוסיף סמנכ"ל התפעול דגן. "99 אחוז מהשחקנים בשוק יתנו לך המון פונקציות, אבל אתה תצטרך להחליט בעצמך איפה הכי נכון להכניס את האודיו, איפה לחתוך את הווידאו ואיפה להפעיל אפקטים מסוימים. אם אתה עורך וידאו טוב, אתה תדע לעשות את זה. רוב האנשים לא ידעו מאיפה להתחיל".

כלומר, אתם פונים לקהל שאין לו זמן או ידע?
"במשך חמש שנים מג'יסטו התרכזה בעריכת וידאו לצרכן האישי. היית בטיול או היה לך אירוע בר־מצווה – אתה לוקח את כל התיעוד, זורק למג'יסטו ולא מאמין איזה סרט מוצלח יוצא לך. לפני כשנתיים עשינו שינוי גדול בחשיבה. שמנו לב שיותר ויותר עסקים קטנים מתחילים להשתמש באפליקציה כדי להציג את עצמם ברשת. זה פתח לנו שוק חדש שלא היה בתוכניות שלנו, וגרם לנו לבנות מוצר חדש. הבנו שמה שמתאים למשתמש שהלך לטיול וחזר וזרק כמה תמונות, ממש לא מתאים לעסק שרוצה לפרסם את עצמו ושיש לו מסר וסיפור להעביר. הרי נוסף לתכנים של העסק, הוא צריך להכניס גם את הלוגו שלו וכותרות הסבר. יש כאן המון דברים שבסרט המשפחתי לא צריך. מעבר לכך, משתמש עסקי הוא הרבה יותר ביקורתי ורגיש לטעויות. לכן הצענו מוצר עסקי משוכלל ומתוחכם יותר, עם הרבה יותר פיצ'רים והרבה יותר שליטה, וזה תפס".

דגן פונה אל מסך המחשב ומראה לי סרטון מרשים של סוכנות מרצדס בפרבר קטן בבלגיה. "הסוכנות הזו משתמשת במג'יסטו באופן שוטף. בדף הפייסבוק שלה היא הציגה בין השאר סרטון על דגם יוקרתי של מרצדס שהגיע אליה, ועורר גל גדול של התעניינות ברשתות החברתיות. הסרטים הללו זוכים לשיתופים רבים, וכך החברה שלנו צמחה בצורה אורגנית, בלי להשקיע בשיווק. לפני כמה חודשים הגענו ל־100 מיליון משתמשים, וזה הישג מטורף".

איך מגיעים למספרים כאלה?
"לאורך השנים היו תגובות טובות מאוד, גם של המשתמשים וגם של המקצוענים. היינו מה שנקרא 'בחירת העורך' בגוגל סטור במשך שנתיים, ונבחרנו כאפליקציה הטובה ביותר בתחומה גם ב־IOS של אפל. באתרים המובילים קיבלנו ביקורות טובות, אפילו טובות מאוד יחסית למתחרים. כך החברה מקבלת אוטומטית דירוג גבוה בחנויות, וזה השיווק הטוב ביותר".

שלום, כאן כיתה א'

הגרסה הבסיסית והחינמית של מג'יסטו זמינה בכל מערכות ההפעלה במובייל ובדסקטופ, והמשתמשים שלה פזורים ביותר ממאה מדינות. במהלך שנות קיומה זכתה מג'יסטו גם בתואר "אפליקציית הווידאו שהכניסה הכי הרבה כסף באנדרואיד", ודורגה בעשירייה המובילה בקטגוריה המקבילה ב־IOS. חברת רואי החשבון והייעוץ העולמית דלויט (Deloitte) הציבה ב־2016 את מג'יסטו בראש רשימת החברות הטכנולוגיות הישראליות בעלות הצמיחה המהירה ביותר.

להתפתחות של מג'יסטו תרמה גם המהפכה בתחום הווידאו, שהחלה בעיקר בפייסבוק. "כמה שנים אחורה, מי שפתח את הפיד היה רואה בעיקר טקסטים, ומעט תמונות", אומר דגן. "מדי פעם הופיע גם ריבוע קטנטן, שאם לחצת עליו, העיגול שם היה מסתובב ומסתובב ובסוף נפתח וידאו. היום חמישים אחוז מהפיד הוא וידאו שמנוגן אוטומטית. אם זה לא סרטון, הדור הצעיר כבר בכלל לא עוצר להסתכל.

"דבר נוסף שעזר לנו להתפתח הוא מהירות עדכון הפיד ברשתות החברתיות. אם אתה עסק קטן והעלית וידאו בבוקר, אחרי שעה זה כבר נבלע, מה שמחייב אותך להעלות בכל יום וידאו חדש. עסק שרוצה להשתתף במהפכה הזאת לא יכול להרשות לעצמו ללכת כל יום לחברה שתפיק לו סרטון באלפי דולרים".

ומה יעשה מי שרוצה לשווק את העסק שלו, אבל הוא לא מצטלם כל כך טוב בווידאו – נניח עורך דין, רואה חשבון וכדומה?
"אשתי, שהיא מורה בכיתה א', משתמשת כל הזמן במג'יסטו", מספר רב־אחא. "במקום להתחיל לסכם להורים את השבוע שחלף, היא פשוט עושה סרט. מצלמת כמה תמונות, מצלמת וידאו של הילדים בפעילות, ונותנת לאפליקציה להפוך את זה לסרטון. אגב, בגלל כל הדברים האלה הוספנו אפשרויות כמו דיבור אל המצלמה, כתיבת טקסטים ועוד".

דגן: "שמנו לב, במיוחד כשמדובר בעסקים קטנים, שהאדם הוא העסק של עצמו. הצרכן שבא אליך לא מגיע בגלל שהצעת שירות שונה משל אחרים, אלא בגלל שהוא מאמין דווקא בך. ראינו שמה שעוזר לבעלי עסקים קטנים זה לעמוד מול המצלמה, לדבר ולספר על העסק: מה המוצר שלהם, מה הוא עושה, טיפים כלליים. זה צריך להיות אישי. סביב זה בנינו סגנונות עריכה שיתאימו. אתה יכול לדבר מול המצלמה, להכניס את זה לתוך מג'יסטו, והאפליקציה כבר תכין לך סיפור כמו־דוקומנטרי".

רב־אחא: "היום כשמדברים על שיווק ברשתות חברתיות, זה כבר לא מבוסס רק על סרטון וידאו בודד שבו אתה מציג את עצמך ואת המוצר, ואומר 'בואו תקנו'. אתה קודם בונה את עצמך כמותג על ידי דיבור על התחום שלך ונתינת טיפים, וכך אנשים מבינים שאתה מקצוען, בוטחים בך ורוצים לעבוד איתך. ככל שאתה יוצר יותר סרטים, כך אנשים יותר מכירים אותך וקולטים שאתה מבין בתחום".

"וידאו שנראה טוב, יכול להגיע אל מספר צופים גדול פי עשרה ועשרים לעומת טקסט בלבד", מוסיף דגן. "וזה הרעיון, לתת לעסקים קטנים את הקסם הזה ביד. היום, שנתיים אחרי שהוספנו את המוצר של הביזנס, יש לנו 50 אלף עסקים קטנים מכל העולם שמשלמים עליו, במינוי חודשי או שנתי".

עד אז לא היו לכם מנויים בתשלום?
"היו, כי גם במג'יסטו הבסיסי החינמי יש פונקציות מתקדמות יותר, שעולות כסף".

רב־אחא: "לפני השינוי שעשינו, התשלום היה נמוך יותר. כשפתחנו אופציות מקצועיות יותר, התשלום הותאם לעסקים קטנים".

כמה לקוחות משלמים יש לכם בסך הכול?
דגן: "מאות אלפים".

100 מיליון משתמשים, ורק כמה מאות אלפים משלמים?
"זה הרבה מאוד. בוא נשאל אותך שאלה: אתה כצרכן, על כמה שירותים אתה בוחר לשלם בכל חודש? ואני לא מדבר על מינוי כמו כבלים או לוויין, שדרכם אתה צורך תוכן. אני מדבר על שירות כמו אפליקציות".

מעט מאוד, אם בכלל.
"אתה מבין? אנחנו במצב מצוין. בלעדי המאה־מיליון האלה, לא היינו מגיעים למאות אלפי משלמים. החשיפה שאנחנו מקבלים – האנשים שעושים סרט, משתפים אותו עם חברים ונותנים ביקורת טובה בחנות האפליקציות – גורמת לזה לגדול. ברור שרוב הצרכנים ימשיכו לחפש שירותים חינמיים".

אוהבים הפתעות

ד"ר אלכס רב־אחא (41), נשוי ואב לשלושה, נולד בירושלים ומתגורר ברחובות. בוימן (41), נשוי ואב לארבעה, שוהה כיום כאמור בארצות הברית. לדברי שותפו, "המשקיעים כל הזמן לחצו עלינו להגיע לארה"ב כדי לגדול, לשבור את תקרת הזכוכית. אורן היה נוסע הלוך חזור, אבל זה שונה כשאתה נמצא שם ויכול להיפגש למטה ברחוב עם כל המי ומי. ככה יש אינטראקציה, מכירים אותך ונולדים שיתופי פעולה".

האפליקציה שלכם יוצרת סרטונים שאורכם נע בין שניות אחדות לכמה דקות. מה לגבי סרטים ארוכים יותר? האם נוכל גם לקחת צילומי גלם בני שלוש שעות מחתונה, ולהפוך אותם לסרט של חצי שעה?
"כרגע האפליקציה לא יכולה להחליף את צלם החתונות, שבא עם מצלמת 4K ואחר כך משקיע יומיים בעריכה", מבהיר דגן. "לעורכי הווידאו כנראה תהיה תעסוקה עוד הרבה מאוד זמן".

"המוצר שלנו אמור לתת משהו נוסף, מעבר לקיים", מוסיף רב־אחא. "אני מניח שבקרוב אנשים כבר לא יסתפקו בסרט החתונה, אלא יגידו – אנחנו רוצים גם סרט של ההכנות, לצלם את עצמנו בתקופת האירוסין, בירח הדבש. זה המון וידאו, המון חומרים שצריך לערוך".

השם "מג'יסטו" משלב בין magician, התפקיד שהם מייעדים לאפליקציה כקוסם נחמד שעוזר לאנשים להפיק סרטונים, לבין המילה gist, שמשמעותה תמצית. אני מספר לשני המרואיינים שאחרי שנרשמתי לאפליקציה ואישרתי לה להיכנס לגלריית התמונות שלי, נשלח אליי כהפתעה סרט שנערך מהן אוטומטית. האם אין פה בעיה של חדירה לפרטיות? "הייתה לנו התלבטות בעניין", אומר דגן. "קיבלנו כמה תלונות בנושא, ובאמת אנחנו עומדים להשיק עדכון שיידע מראש את המשתמשים על השירות הזה שהם עומדים לקבל. חשוב להדגיש שאף אחד לא רואה את הסרטונים האלו חוץ מהמשתמש עצמו. אגב, כשצמצמנו את השירות הזה, היו הרבה יותר אנשים שאמרו: אנחנו רוצים את הסרטונים האוטומטיים, למה הפסקתם אותם?"

אחד הצעדים המשמעותיים ביותר של מג'יסטו היה כניסה לשותפות אסטרטגית עם יוטיוב: המשתמשים שמעלים סרטונים ליוטיוב, יכולים לערוך אותם באמצעות האתר של מג'יסטו. אני שואל את דגן להיכן עוד רוצה החברה להתפתח. "היום אנחנו עובדים קשה יותר מאשר ביום הראשון, כי החזון נהיה גדול יותר. עבודה קשה מבחינתנו היא לא רק גרפיקאים שיוצרים עוד אפקטים. אנחנו כל הזמן רוצים לשפר – גם ברמת הבינה המלאכותית, גם ברמת הנראות של הסרט וגם ברמת הפיצ'רים של השליטה, כלומר כמה המשתמש יוכל לשנות וכמה נוח זה יהיה עבורו. רק השיפורים האלו הם עבודה לשנים רבות.

"מעבר לזה, אנחנו חושבים כל הזמן איך להתפתח, כי השוק משתנה בלי הפסקה. מה שטוב היום – לא יהיה טוב בעוד שלוש שנים, וצריך לדעת להתחדש ולהבין איפה תהיה המדרגה הבאה. אז אם עכשיו יש לנו משתמשים רגילים ועסקים קטנים, בסופו של דבר אנחנו רוצים להגיע לכך שכל וידאו ייעשה בעזרת מג'יסטו. ויותר מזה: אנחנו רוצים לעשות וידאופיקציה של כל האינטרנט. תחשוב למשל על אתרים כמו אמזון, אי־ביי או עלי אקספרס שמוכרים לך מוצר. במקום להציג תמונה ומחיר, הם יציגו וידאו. וכל זה ייעשה בצורה אוטומטית".

איך בדיוק?
"אנחנו יודעים לקחת אתר שכולל תמונות וטקסט, לנתח לעומק את כל התוכן והמידע שיש בו, ולהפוך בצורה אוטומטית כל דף לסרטון אחד שנראה טוב ומכיל את כל האינפורמציה. אין אפשרות שזה יהיה לא אוטומטי, כי מדובר על מיליונים רבים של סרטונים שצריך לייצר.

"עד לפני כמה שנים, אם חיפשת מלון ברשת, היית קורא עליו ורואה כמה תמונות. עוד מעט אתה לא תזמין חדר במלון אם לא יהיה סרטון של המקום, של האטרקציות בתוכו, ושל האנשים שהיו שם ונהנו. ואז, אם יהיה מלון אחד שיציג וידאו ואחד שלא – אתה תלך על הראשון. שנתיים־שלוש מהיום הכול יהיה בווידאו: חיפוש דירות לקנייה או לשכירות, חופשות, אתרי דייטינג. כל התכנים החשובים הופכים לווידאו בלחיצת כפתור. זה הרעיון".

רב־אחא: "אנחנו קוראים לזה דמוקרטיזציה של העברת תוכן. זה אומר שכל אחד יוכל לשתף בעזרת וידאו, שהוא למעשה המלך החדש בתוכן. הוא הדבר הכי אותנטי".

סרטונים כוללים גם סאונד, אבל כאן נוצרת בעיה – אנשים יושבים במקומות ציבוריים עם הטלפון, ולא יכולים לשמוע את מה שנאמר. יש לכם פתרון לזה?
דגן: "יש היום הרבה כתוביות אוטומטיות כמעט מושלמות. זה דבר פתיר, אלו בעיות מסדר גודל שלישי או רביעי. גם בפייסבוק מדברים על כך שתוך שנתיים 90 אחוז מהתוכן יהיה בווידאו. כשאני ואלכס אומרים את זה – זה חזון. כשפייסבוק אומרים – זה מה שיקרה. הדור הצעיר מאיתנו כבר לא קורא עיתונים ומאמרים ארוכים. ראיתי לא מזמן מחקר שבדק כמה תשומת לב אדם מקדיש בממוצע למידע כלשהו בטלפון הנייד, לפני שהוא עובר לדבר הבא. בשנים האחרונות פרק הזמן ירד מ־15 שניות ל־10 בלבד. ב־10 שניות צריך להעביר את המסר. זה מה שעושה הווידאו, ואנחנו עוזרים למהפכה הזאת לקרות".

אם גוגל או פייסבוק יציעו לכם עסקת ענק, 5 מיליארדי דולרים, יהיה אקזיט?
"זו שאלה תיאורטית, שלא צריכה להעסיק אותנו ביומיום. אנחנו רוצים לעזור לעסקים בכל העולם לעבור לווידאו, ואם נמשיך לעשות את זה כמו שעשינו בשנים האחרונות, השמיים הם הגבול".

לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il