בכל חברה יש עילית – יחידים וקבוצות שיש להם כוח פוליטי, כלכלי, חברתי, תרבותי או אינטלקטואלי גדול בהרבה משל שאר האוכלוסייה. אין לחמוק מקיומן של אליטות. שונוּת הכישורים והכישורנות בחברה האנושית והאפשרויות השונות שכל אדם פוגש בחייו ייצרו תמיד קבוצות ששילוב של כישרון ומזל ייתן להן כוח גדול יותר מקבוצות אחרות. יזמים גדולים כמו אילון מאסק או ג׳ק מא הם דוגמה לעילית כלכלית; חברי הוועידה המרכזית של המפלגה הקומוניסטית הסינית הם חלק מהעילית הפוליטית בסין; מבקרי תרבות מוערכים חברים בעילית התרבותית.
אז איך אליטות משתלבות במשחק הגיאופוליטי?
1. סלצ'וק באירקטאר
באיקר התחילה את דרכה כספקית מכונות לעיבוד שבבי, והחלה לייצר כלי טיס בלתי מאוישים בתחילת שנות האלפיים. היא זכתה בחוזה לייצור כטב"מים זעירים לצבא הטורקי, והמשיכה לזכות בכמה חוזים גדולים של משרד ההגנה הטורקי. אחד המוצרים המפורסמים ביותר של החברה כיום הוא הכטב"ם באירקטאר TB-2, שהשתתף במלחמת אזרבייג׳ן־ארמניה וכיום משרת באוקראינה.

אם המילה "באיקר" נשמעת לכם דומה ל"באירקטאר", זה לא צירוף מקרים: "באיקר" (BayKar) היא הלחם של ראשי התיבות ״האחים באירקטאר״ בטורקית (Bayraktar Kardesler). החברה נוסדה ב־1984 בידי אוזדמיר באירקטאר, אביו של סלצ׳וק, כעסק משפחתי. היום אחיו, הלוק באירקטאר, הוא מנכ״ל החברה; באיקר היא עדיין עסק משפחתי, ועכשיו גם ארדואן הוא חלק מהמשפחה.
2. ג'ק מא
מא ייסד את קבוצת עליבאבא, העוסקת במסחר אלקטרוני, בשירותי תשלום מקוונים, במחשוב ענן ועוד. בסוף 2020, באירוע פומבי, מא מתח ביקורת על איטיותו של הרגולטור הסיני, הפוגע בקצב החדשנות של המגזר הפיננסי בסין. האמירה נתפסה כביקורת על הממשל, וכניסיון של מא להשיג יותר עצמאות לחברות הטכנולוגיה. התגובה של האליטה הפוליטית הייתה מהירה וכואבת: ההנפקה של חברת התשלום המקוון של מא בוטלה, ומא עצמו כאילו נעלם מעל פני האדמה.
כשצץ מחדש, מסריו של מא היו פייסניים הרבה יותר כלפי הממשל. מאז נפתחו נגד עליבאבא כמה חקירות בגין התנהגות אנטי־תחרותית וניצול כוחה המסחרי, זאת כחלק מהמערכה הרגולטורית הרחבה יותר של הממשל הסיני נגד ענקיות הטכנולוגיה ב־2021. מא נענש, למען יראו וייראו.

3. ג'ייקוב ולנברג
לבסוף, העילית הכלכלית גם משפיעה על תהליכי קבלת ההחלטות הפוליטיות, באופן רשמי או לא רשמי. חברי העילית יכולים לשמש כיועצים למנהיגים ולפקידים בכירים. הם יכולים להשתמש בכוח הכלכלי הרב שלהם כדי לוודא שקולם יישמע. הם יכולים לנצל את שליטתם בגופי תקשורת כדי לקדם את סדר היום שהם מעוניינים בו. והם כמובן יכולים להחזיק באופן רשמי בתפקידי מפתח, כמו שרים או ראשי ממשלה.
דוגמה אחת היא משפחת ולנברג, אולי המשפחה החזקה בשוודיה (שהדיפלומט חסיד אומות העולם ראול ולנברג בא משורותיה). הון המשפחה מוערך ב־250 מיליארד אירו, והיא מחזיקה בחלקים ניכרים מכמה מהעסקים הגדולים בשוודיה, ובהם חברת התקשורת אריקסון ויצרנית הנשק סאאב. אך בני המשפחה לא מופיעים ברשימת המיליארדרים של שוודיה: ההון העצמי הכולל שלהם מוערך בפחות ממיליארד דולר. כיצד? הונם מנוהל בקרנות, שהמבנה שלהן מונע מחברי המשפחה להחזיק בשליטה ישירה ובלעדית בנכסים, אלא רק דרך חברות בדירקטוריונים.
לצד הכוח הכלכלי, למשפחה יש קשרים ענפים עם המפלגה הסוציאל־דמוקרטית של שוודיה. בניה משמשים עד היום כיועציה הבלתי רשמיים. באפריל 2022, למשל, השתתף ג׳ייקוב ולנברג עם שר האוצר של שוודיה בפגישה סודית בהלסינקי שבפינלנד, בנוכחות בכירי צבא ונשיא פינלנד, שעסקה בהצטרפות המדינות לנאט״ו.