מיכל קמה מוקדם, סביב חמש. מדי פעם היא מתעמלת, ואז עולה לבית העץ שלה בחוץ ומתחילה לעבוד.
יין // שמעון הוא יינן וכורם, ומנהל "יקב 70". כל חייו ידע שהוא רוצה לייצר יין משלו, ולאחר שעבר תאונת דרכים והיה "מקורקע" בבית, החליט להגשים את החלום. מיכל: "הוא החליט לנטוע את הכרם מאחורי הבית כי רצה לשלוט בעצמו באיכות הפרי, בלי להיות תלוי באחרים". שמעון: "רציתי לראשונה בחיי לקרקע את עצמי לאדמה, ולא לעשות שינויים נוספים בקריירה, אז פתחתי את היקב שלנו".
Video: צילום: יקב 70
מילים // מיכל היא סופרת, וכותבת תוכן גם בעסק הפרטי שלה, "מילה טובה". "יש לי ניסיון עסקי וידע בתחומים רבים. הרבה אנשים שיש להם עסק מתקשים לדייק ולהעביר את המסרים שלהם, ואני עוזרת להם בזה. באיזו עוד עבודה הייתי יכולה לגעת בכדורים טבעיים נגד דיכאון, בייעוץ ארגוני ובמשחקי קלפים רוחניים, בדיני מקרקעין, בקוסמטיקה ובעיצוב פנים? אני מודה על האפשרות לעשות את זה מדי יום". היא אוהבת את העיסוק בנושאים המגוונים ונהנית מעבודה עם אנשים. "ביחד אנחנו הופכים את הרעיונות שמסתובבים להם בראש למילים, למשהו מסודר וקוהרנטי שהלקוחות שלהם יכולים להבין".
אשדוד // שניהם אשדודים. מיכל זוכרת שאת רוב ילדותה העבירה בים. "בגיל 14 התייתמתי מאבי, שנהרג בתאונה כשהיה בשירות מילואים ברמת הגולן, מה שהפך אותי לאדם חזק מאוד ועיצב אותי. למדתי שהחיים לא פשוטים ושדברים רעים קורים, אבל מה שחשוב זה איך מתבוננים על החיים ומה לוקחים מהם. יכולתי לבחור להגיד לעצמי שאני מסכנה כי אין לי אבא, אבל בחרתי לספר לעצמי סיפור אחר. זה גם מה שעוזר לי לצלוח תקופות קשות, כמו לאחרונה, כשאמא שלי נפטרה". שמעון בילה גם כן בים את שנות התבגרותו: "לא אהבתי ללמוד. הייתי מהגולשים של אשדוד, וביליתי את רוב שעות היום בים. יש לי השכלה ים תיכונית".
היכרות // הם נפגשו בקאנטרי קלאב באשדוד. "הוא היה המציל החתיך ואני באתי עם אחותי הקטנה לבריכה. כשאני מספרת את הסיפור לאנשים, אני מספרת שטבעתי והוא הציל אותי, וזה תמיד מצחיק". מיכל שירתה בצבא בחיל הים באשדוד, ושמעון עבד אז בביטחון בנמל. הוא היה מביא לה סנדוויצ׳ים בצהריים דרך הגדר.
מתגלגלת // אחרי שהתחתנו מיכל למדה הדרכת אמנות במוזיאון ישראל, והחלה לעבוד במוזיאון אשדוד לאמנות. אחר כך למדה תואר ראשון בכתיבה ומדעי הרוח וסיימה בהצטיינות, ועם הזמן התקדמה והפכה למנהלת פרויקטים במוזיאון. אחרי שעשתה תואר שני בתקשורת וניו־מדיה במרכז הבינתחומי היא קיבלה את משרת מנהלת המוזיאון. בין לבין היא כתבה את הרומן ההיסטורי ״הסלון״, על ברלין בסוף המאה ה־18, ואחרי שנתיים בהן ניהלה את המוזיאון הבינה שעליה לעזוב כדי לפתח את קריירת הכתיבה שלה. "כולם אמרו לי שאני משוגעת, שאני בטח במשבר גיל החמישים, אבל האמנתי שאני צריכה להמשיך הלאה והלכתי עם הלב".
מתגלגל // שמעון עבד בתחילה כקבלן עצמאי, אבל כבר אז החל לגעת בתחום היין, כשפתח חנות יין שפעלה כשלוש שנים. אחר כך פתח גם קונדיטוריה, ״מזרין״, עם סניפים בהרצליה, וברחובות גורדון ומונטיפיורי בתל־אביב.
מושב // הם עברו לאמונים מאשדוד לפני 24 שנה. מיכל: "יום אחד שמעון בא וסיפר שיש משק למכירה באמונים. הלכנו לראות ומהר מאוד מצאנו את עצמנו כאן. בבוקר הראשון במושב התעוררנו אל השקט ומאז ועד היום אנחנו מכורים אליו".
הילדים // דנה גרה אצלם, אבל בקרוב תתחתן. דור עובד בהייטק וגר ברמת־גן. דנה למדה בתיכון האזורי באר־טוביה, ואחרי שנה במכינה הקדם־צבאית במעגן־מיכאל "מנשרים קלו" היא התגייסה לחיל החינוך בתור מש"קית הסברה. שם היא גם הכירה את מי שיהיה בעלה. כשסיימה את השירות הצבאי עבדה במסעדת פסקאדו באשדוד, "ללא ספק אחת המסעדות הטובות בארץ", ושם התאהבה ביין מחדש. "גדלנו בבית עם חיבור עז ליין ולטעמים, וכשההורים שלי סגרו את חנות היין שלהם אוסף היינות הפך לאוסף הפרטי שלנו בבית".
התחלות// דווקא בשנת הקורונה, 2020, הושקו היין הראשון של יקב 70, פטי ורדו 2018, והרומן שכתבה מיכל. "יצאנו לדרך עם שני עסקים חדשים והאמנו שיהיה טוב". מיכל תומכת ביקב בכתיבה שלה, ודנה מנהלת את האירוח ביקב, כך שהעסק הפך למשהו משפחתי מאוד במקום שיהיה רק תחביב של שמעון לבדו.
אירוח // הם אוהבים לארח בבית ובחצר. מיכל: "אני תמיד אומרת שבית הוא לא מוזיאון, אלא מקום שחיים בו. אגב, כשרק נכנסנו לגור כאן, שמעון שם בסלון שולחן סנוקר ענק. כל מי שנכנס שאל איך הרשיתי לו, אבל תמיד התפלאתי על השאלה. אני דוגלת בחיה ותן לחיות. אם הוא רוצה שולחן סנוקר, בבקשה, אני לא אמא שלו שאגיד לו מה לעשות. השולחן יצא מהבית רק אחרי שהבנו שהוא יותר שולחן לכביסה שנערמת עליו מאשר משהו שמשחקים בו".
הגשמה // באתר של היקב הם מספרים שהיקב הוא חלום שמתגשם. "חשוב להבין שלהגשמת חלומות יש גם מחירים, וזה לא תמיד קל ופשוט. הדרך מאתגרת מאוד. אנשים רגילים לראות את התוצאה הסופית – את הספר על המדף או את הטעם של היין. הם לא רואים את העבודה הרבה והמאומצת שנעשית כדי להגיע לשם. בסופו של יום, כשחושבים על זה, הגשמת חלומות פירושה לחיות במקסימום ולנצל את היכולות שקיבלנו מהבורא".
