תרגום: אלחנן שפייזר
זה עולמן של הנמלים, ואנחנו רק אורחים בו. הערכה חדשה שפורסמה לאחרונה למספר הכולל של הנמלים על פני כדור הארץ הגיעה לסך עצום: כמעט 20 קוודריליון, או 20,000,000,000,000,000, או 20 מיליון מיליארדים. מאמר בכתב העת של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים, מאת קבוצת מדענים מאוניברסיטת הונג־קונג, ניתח 489 מחקרים והגיעה למסקנה שהמסה הכוללת של נמלים על פני כדור הארץ שוקלת כ־12 מיליון טונות פחמן יבש (כלומר, לא כולל מים). במילים אחרות: אם כל הנמלים היו נאספות ונשקלות יחד, משקלן הכולל היה עולה על זה של כל ציפורי הבר ויונקי הבר גם יחד. כנגד כל אדם בכדור הארץ יש כ־2.5 מיליון נמלים.
"זה בלתי נתפס", אומר פטריק שולטהייס, ראש מחברי המחקר וכיום חוקר באוניברסיטת וירצבורג בגרמניה, בריאיון זום. "אנחנו פשוט לא יכולים לדמיין 20 קוודריליון נמלים בערמה אחת, למשל. זה פשוט לא עובד". ספירת די נמלים כדי לייצר הערכה סבירה של מספרן כללה שילוב נתונים שאגרו "אלפי חוקרים במדינות רבות" לאורך מאה שנים, מוסיף שולטהייס.
יש כמה דרכים לחשב את מספרם הכולל של חרקים כמו נמלים באזור מסוים. דרך אחת היא לדגום קרקע, להביא אותה למעבדה, ולבחון אותה; דרך אחרת היא להציב מלכודות זעירות (בדרך כלל כוסות פלסטיק פשוטות) ולספור כמה חרקים החליקו לתוכן במהלך זמן נתון. כדי לספור חרקים שוכני עצים, משתמשים חוקרים בעשן שמפיל את כל החרקים מעץ מסוים אל הקרקע, ואז הם מונים אותם. מחקרים כאלה נערכו לאורך השנים כמעט בכל פינה בעולם, אם כי חסרים נתונים מאזורים מסוימים באסיה ובאפריקה. "מאמץ גלובלי ממש נדרש כדי למצוא את המספרים האלה", אומר שולטהייס.
המספר שעלה מדגימת קרקעות ומספירת נמלים שנפלו במלכודת או נפלו מן העץ הוכפל בשיטות מדעיות בהיקף השטח ובהתחשב בסוג האקלים, הקרקע והצמחייה באזור. כמו כן נלקחו בחשבון העובדה ששיעור הנמלים המלקטות בכל מושבה הוא כ־22 אחוזים, ושמשקלה של נמלה פועלת ממוצעת הוא 0.62 מ"ג. כך הגיעו החוקרים להערכתם המלאה – 20 קוודריליון ו־12 מיליון טונות פחמן יבש. אגב, בני האדם אומנם מעטים, רק 8 מיליארד, אבל המסה שלהם היא כ־120 מיליון טונות פחמן יבש.
נמלים, כמו בני אדם, קיימות כמעט בכל יבשת ובמגוון עשיר של בתי גידול. נמלים שכיחות יותר מכול באזורים טרופיים ותת־טרופיים, לפי צוות המחקר, אך אפשר למצוא אותן כמעט בכל מקום מלבד בחלקים הקרים ביותר של כדור הארץ. או כמו שהסופר והמירמקולוג (כלומר מדען נמלים) הנודע א"ו וילסון אמר פעם: "בכל מקום שאלך אליו – אולי חוץ מאנטרקטיקה או החוג הארקטי, ואני לא הולך לשם כי אין שם נמלים – לא משנה כמה שונה התרבות האנושית, לא משנה כמה שונה הסביבה הטבעית, יש נמלים".
העולם הוא מקום טוב יותר בזכות כל הנמלים האלה. במנהרות שהן חופרות הן מאווררות את האדמה וגוררות זרעים מתחת לאדמה כך שינבטו. הן משמשות מקור מזון לאינספור פרוקי רגליים, ציפורים ויונקים. קמפוניות – נמלים נגריות – מטרידות בעלי בתי עץ, אבל יערות העולם היו עמוסים עד אפס מקום בעצים מתים ללא כוח הפירוק של החרקים משמידי העץ.
אנטומולוגים חוזים כיום בירידה מטרידה באוכלוסיות חרקים, ולא רק נמלים, בגרמניה, בפוארטו־ריקו ובמקומות אחרים. הרס בתי גידול, חומרי הדברה ושינוי אקלים תורמים ל"חרקופוקליפסה", שקיומה עדיין שנוי במחלוקת. לפי מחקר משנת 2019, יותר מ־40 אחוזים ממיני החרקים עלולים להיכחד; פרפרים וחיפושיות עומדים בפני הסיכון הגדול ביותר. אבל מדענים לא בטוחים אם גם מספר הנמלים פוחת. "למען האמת", מודה שולטהייס, "אין לנו מושג".
זו שאלת המחקר הבאה שהצוות רוצה לענות עליה. "עדיין לא ניסינו לבחון את השינוי במספר הנמלים", אומרת סבין נוטן, אקולוגית חרקים וממובילות המחקר, בריאיון זום. "זה יבוא בהמשך".
במשך עשרות שנים מדענים בחנו חוות נמלים במעבדות כדי לבדוק תיאוריות על התנהגותן. מדען הנמלים וילסון, שהלך לעולמו בשנה שעברה, השתמש בתובנות שלו לגבי נמלים כדי להסביר את הבסיס הגנטי לשיתוף פעולה בין בעלי חיים, ולהדגיש את המגוון הביולוגי העצום של החיים. בשנות התשעים הוא העז לפרסם ניחוש גס של מספר הנמלים הכולל בכדור הארץ, עם עמיתו הביולוג ברט הולדובלר. ההערכה שלהם הייתה כ־10 קוודריליון – מחצית מההערכה הקפדנית יותר שפורסמה בשבוע שעבר, אבל באותו סדר גודל.
"א"ו וילסון פשוט היה אדם חכם מאוד", אומר שולטהייס. "הוא ידע הרבה על נמלים. הייתה לו תחושת בטן טובה".
