1. אוקראינה
המדינה האוקראינית היא שבר כלי – אבל היא שבר כלי שמתגבש לכדי אומה נבדלת, בעלת גאווה וכוח, הודות ל"מלחמת העצמאות" נגד רוסיה. סביר להניח שכל תמיכה שעוד הייתה באוקראינה ליחסים ידידותיים עם הרוסים נעלמה, במיוחד במזרח המדינה שסבל רבות מהמלחמה. רוסיה אולי עוד תשמר בידיה חלקים מהמדינה, אך מה שנותר יראה ברוסיה את האויב. האוקראינים יהיו מגובשים הרבה יותר מבחינת זהותם הלאומית.
2. נאט"ו
עד המלחמה באוקראינה, נאט"ו חיפשה את משמעותה בעולם שהתחרות בין ארה"ב לסין עומדת בליבו. מאז הפלישה חידשה נאט"ו את משימתה הנושנה: להגן על אירופה מפני רוסיה. ההוצאה הביטחונית במדינות אירופה גדלה, ונאט"ו שוב נחשבת לרלוונטית כמגינת המערב. הרוסים גם העניקו לברית האנטי־סובייטית מתנה חשובה – שוודיה ופינלנד. שתי המדינות הנורדיות נמנעו עד היום מלהצטרף לנאט"ו מחשש מתגובה רוסית. אחרי שראו מה רוסיה מוכנה לעשות באוקראינה, הן מיהרו להצטרף לברית הצפון־אטלנטית. כשצירופן יושלם, הברית תזכה בבסיס פעולה רחב הרבה יותר בים הבלטי ובחוג הארקטי, שני אזורים חשובים לרוסיה.
3. ארה"ב
האמריקנים הוציאו עד כה כ־13.5 מיליארד דולר בסיוע צבאי ישיר לאוקראינה. הם מחמשים את צבא אוקראינה, מאמנים את חייליו ומספקים לקייב מודיעין; בתמורה, תקציבי הביטחון החדשים של האיחוד האירופי כנראה יופנו בחלקם או ברובם לרכש אמצעי לחימה אמריקניים. פינלנד וגרמניה הודיעו שהן מתכוונות לרכוש טייסות אף־35 חדשות, ופולין מתכוונת לרכוש מאות טנקי אברהמס.
מלבד זאת, השימוש של מוסקבה ב"נשק" האנרגיה – חסימת הגז והעלאת מחירו העולמי – מביא את אירופה להסתמך יותר ויותר על גז טבעי נוזלי (גט"ן), בדיוק כשארה"ב מגדילה את יכולת הייצוא שלה. אירופה צפויה להסתמך בעשור הקרוב במידה הולכת וגדלה על גז טבעי נוזלי, וארה"ב תקטוף את ההזדמנות הכלכלית והאסטרטגית גם יחד: גם רווח ממכירת גט"ן, וגם תלות גדלה של אירופה באמריקנים.
שלישית, עד היום המתכננים האמריקנים חששו מהצורך לנהל שתי מערכות מקבילות נגד סין ורוסיה. המערכה נגד רוסיה כבר התחילה, במידה רבה, אולם מוסקבה תקועה בבוץ האוקראיני. וושינגטון יכולה להפנות יותר קשב לזירה של מזרח אסיה, בעודה מתכוננת לתמוך באוקראינה לאורך כל המלחמה – ולא משנה כמה זמן היא תימשך.
4. טורקיה
בשביל הטורקים, מדרום לים השחור, המלחמה באוקראינה היא הזדמנות להפגין לעולם את עצמאותם מהמערב. הטורקים מתמרנים בין שני המחנות. מצד אחד טורקיה, בתור חברת נאט"ו, סיפקה בתחילת המלחמה חימוש חשוב לאוקראינה. מנגד, טורקיה מתווכת בין קייב למוסקבה, ושומרת על יחסי ידידות עם הקרמלין. הטורקים כנראה מקווים לחדור לאזורי ההשפעה הרוסיים ככל שרוסיה תיחלש בקווקז, במרכז אסיה ובצפון סוריה.
5. סין
ויכוח ער מתחולל כיום בעולם: האם בייג'ינג ידעה מראש מה הכוונות של פוטין לפני הפלישה? תהיה אשר תהיה התשובה, המלחמה הוכיחה שיש בהחלט גבול ל"שותפות ללא גבולות" בין המדינות. בייג'ינג לא שלחה סיוע צבאי או כלכלי לרוסיה מחשש לעיצומי המערב, והסתפקה בכך שקנתה אנרגיה רוסית במחיר מוזל – ניצול של העובדה שהקרמלין איבד את הלקוחה הכי חשובה שלו, אירופה.
סביר שככל שהסכסוך באוקראינה יימשך תייצר בייג'ינג מנגנונים עוקפי סנקציות כדי לאפשר סחר וקשרים פיננסיים בינה ובין רוסיה, ובעקיפין גם בין רוסיה למדינות אחרות. אולם המנגנונים האלו ישרתו בראש ובראשונה את האינטרסים של סין: בייג'ינג תגדיל את ההשקעה שלה בחברות אנרגיה וכרייה רוסיות, תיקח בעלות על שדות גז גדולים בחוג הארקטי, ותלחץ את רוסיה להעביר לה טכנולוגיה צבאית.
6. רוסיה
באמצע ספטמבר פורסם בבלומברג דו"ח פנימי של פאנל מומחים ברוסיה, שנועד להעריך את נזקי העיצומים של המערב. על אף ההצהרות של הקרמלין שהעיצומים לא פגעו במשק, הדו"ח מעריך שללא התערבות אדירה של הממשלה (שטיבה לא ידוע) הכלכלה הרוסית תחזור לגודלה בטרם המלחמה, אם תחזור, רק בסוף העשור. הדו"ח מעריך שהכלכלה תיפגע בשלל מגזרים: הנזלת הגז הרוסית תיפגע עקב מחסור בטכנולוגיות; תעשיית התרופות והמזון תיכנס למשבר עקב מחסור בחומרי גלם, ומגזר הייצור יסבול ממשבר חריף משום שרק 30 אחוזים ממכונות העיבוד השבבי במדינה הן מייצור מקומי. האם רוסיה תתמוטט? לא, כנראה. אך היא ואזרחיה בהחלט יהיו עניים יותר ומאותגרים טכנולוגית עקב העיצומים.
