מה עמרי עתריה בן ה־69 לא ראה או שמע בעבודתו כשמאי חקלאות? הכול כבר היה לו. חזירים שפלשו למטעי תפוחים (אחרי שצה"ל הוריד גדר של מטע), חממות שנשרפו כשרסיסי טילים של כיפת ברזל נחתו עליהן, בקר שנגנב, פרות שעלו על מוקש ושדות שהועלו באש. כבר 25 שנה הוא עוזר לחקלאים להגיש תביעות למס רכוש ולחברות הביטוח, והוא יודע שעבודה לא תחסר בקרוב. "הטרור ימשיך", הוא אומר. "לפני שבועיים עלה באש יבול הכותנה של קיבוץ עין־חרוד איחוד, ועבודה של שנה שלמה ירדה לטמיון. לקיבוץ אין סיכוי לקבל אגורה. לכו תוכיחו שהייתה כאן הצתה. איך הקיבוץ יוכיח שזה טרור? השדות בשטח ישראל, מה הוא יגיד?"
אין סיכוי לשכנע את הרשויות שזה טרור?
"לא. אני מטפל גם בשרפות הגדולות, למשל בהרי ירושלים, ואף אחד לא כותב שזאת הצתה, כי אז המדינה תצטרך לשלם מס רכוש. למה שקצין כיבוי אש יכתוב דבר כזה? למה שיסתבך? זה מקום העבודה שלו. אז כותבים 'חשד להצתה'.
"הבעיה היא לא שהציתו בעין־חרוד או במשק דור במחולה לפני שבוע. היו עוד הרבה מקרים חמורים בשנים האחרונות. הטרוריסטים ימשיכו להצית, הם לא מעניינים אותי. מעניינת אותי המדינה, והמדינה הפקירה את החקלאים".
"לא רחוק מהיכן שהציתו את הכותנה של עין־חרוד, הציתו לפני כמה שנים את יבול הכותנה של בית־קשת. למזיק זה לא מביא כל תועלת. זו השחתה במזיד, טרור חקלאי שנועד להפחיד"
הוא חי ברמת הגולן כמעט מאז מלחמת יום הכיפורים; חבר מושב מעלה־גמלא, בעל משק חקלאי, אב לשלושה וסב לתשעה. כמי שעוסק שנים רבות בתחום השמאות, אפשר לשמוע בקולו את התסכול: "השמאים מטעם מס רכוש מתנכלים באופן קבוע ושיטתי לחקלאים, ובמקרה הטוב מכירים ברבע מהנזק", הוא אומר. "גם הסכומים האלו לא מתקבלים, אלא אם החקלאי חותם שהוא מוותר על שאר הנזקים".
באתר רשות המיסים נכתב שאם רכושכם נפגע בפעולות מלחמה או איבה, המדינה לוקחת על עצמה לפצות אתכם על הנזק ו"להשיב את המצב לקדמותו מהר ככל שניתן". עד כמה זה רחוק מהמציאות? לפי עתריה, המרחק רב. "כל התביעות נגד מס רכוש אינן מתועדות במועד בידי שמאי מס רכוש", הוא אומר. "כשהשמאים מופיעים, זמן רב לאחר האירועים, הם מתכחשים להם, בעיקר כי החקלאים המתפרנסים מהמטעים והחממות עושים בינתיים מאמצים לשקם את הנזקים, כי זאת פרנסתם".
טחנות הצדק טוחנות לאט מאוד, מתברר. כאשר חקלאי מסרב לחתום שהוא מוותר על שאר הנזקים, הוא מופנה לוועדת הערר, וזו מתכנסת לעיתים נדירות. "עד עכשיו, שבע שנים ממבצע צוק איתן, לא הסתיימו הדיונים על הפגיעה בחקלאים באותם ימים".
מלבד הנזק הישיר שנגרם לו, צריך החקלאי לשלם לשמאי ולעורך דין כדי לממש את זכויותיו. "המדינה משלמת עשרות אלפי שקלים לשמאים ולמומחים כדי למנוע מחקלאים לקבל את מלוא הפיצוי שמגיע להם", אומר עתריה. "זאת התעללות. עינוי דין. מספר לא מבוטל של חקלאים פרשו מהענף בעקבות נזקים שהפיצוי עליהם התעכב". היו גם מי שנפטרו בעודם ממתינים לפיצוי.
וכל זה, לדברי עתריה, אמור רק בנזקי מלחמה המוכרים על ידי מס רכוש – כלומר אלה שנגרמו בימים שהוכרזו כימי מצב חירום. אלא שההגדרה הזו אינה תואמת בפועל את המלחמות והסגרים; נזקי פח"ע ונזקי כנופיות הגובות דמי חסות אינם מוכרים בדרך כלל במס רכוש, ומנגד גם חברות הביטוח מתנערות מאחריות. "מס רכוש ונערי האוצר שוחטים את החקלאים מכל הכיוונים, ואין גוף ממשלתי שעוזר. למשטרה אין תקציבים להגן על החקלאים, והיא גם לא פותחת בחקירה כדי לקשור בין השרפות לפגיעות במתכוון. יוצא מזה שהחקלאים הם היחידים שמשלמים את המחיר".
האם לדעתך כל נזק שערבי גורם לחקלאי יהודי הוא "טרור חקלאי"?
"לא, אבל ברוב המקרים כן. לא רחוק מהיכן שהציתו את הכותנה של עין־חרוד, הציתו לפני כמה שנים את יבול הכותנה של בית־קשת. למזיק זה לא מביא כל תועלת. זו לא גנבה של טרקטור, שהגנב ירוויח ממנה, אלא חד־משמעית טרור חקלאי, השחתה במזיד שנועדה להפחיד ולגרום חסרון כיס. ועוד לא דיברנו על גנבת בקר בשטחי מרעה והצתה של שטחים במטרה להבריח את החקלאים. אחרי שהם מפנים את שטחי המרעה, ערבים פולשים אליהם. מתחולל מאבק יומיומי שלא מגיע בכלל לתקשורת, לביטוח ולשמאים".
מדינת ישראל, אומר עתריה, צריכה להכיר בטרור חקלאי כמחייב פיצוי על פי הערכת שמאים ניטרליים. שמאי מס רכוש, הוא אומר, הם "מטעם", כלומר "מחויבים למי שמשלם את שכר טרחתם. צריך לבחור חמישה שמאים שהפסיקה שלהם תחייב את שני הצדדים – גם את הניזוק וגם את המדינה – בדיוק כמו במקרקעין. כדי לפתור את הבעיה בשומות מקרקעין במקרים של הפקעה או הלאמה, מדינת ישראל בחרה מספר מצומצם של שמאים שאינם יכולים לעבוד עבור הצדדים המעורבים, כך שחוות דעתם אינה מוטה".
מעת לעת עתריה נתקל במקרים שגורמים לו זעם של ממש. למשל, הוא מספר, בדיון בוועדת ערר הצהיר נציג מס רכוש שהוא חושד שהחקלאי שילם שוחד לשמאי של מס רכוש עצמו. "את שומעת? גם כששמאי מס רכוש העריך שיש נזק, זה מה שנציג מס רכוש אומר. הם לא מקבלים את חוות הדעת של השמאים של עצמם!"
לפעמים מערכת הביטחון היא שגורמת את הנזק; עתריה ייצג חקלאים בעוטף עזה שנפגעו במישרין ובעקיפין במבצעי עמוד ענן, עופרת יצוקה וצוק איתן, חקלאים בגליל שנפגעו במלחמת לבנון השנייה ב־2006, ואחרים ששדותיהם ניזוקו מפעולות הנדסיות ומסגרים הקשורים למבצע "מגן צפוני", לגילוי מנהרות התקיפה של חזבאללה. "לפעמים מיירטי כיפת ברזל שהתפוצצו נופלים בשדות חקלאיים, והם עלולים לשרוף ולקרוע חממות", הוא מספר.
וחקלאים לא מצליחים להשיג פיצוי על חממה שנשרפה?
"לא. 'תוכיח מה היבול שלך', 'בכמה קנית את הציוד', 'לא הגיוני שאתה מרוויח ככה' וכן הלאה. הבנת, הם לא רוצים לשלם. על כל מטר של חפירה לגילוי המנהרות של חזבאללה שילמו לקבלנים 5,000 דולר, וחפרו אלפי מטרים כאלה, אבל על המטעים שנהרסו בחפירות – לא שילמו. בחודש נובמבר יתקיים דיון בערעור בעקבות נזקים כאלה שנגרמו בחודש דצמבר 2018, כך שבעצם עברו ארבע שנים ללא מענה.
"אחד המבצעים בעזה נמשך חמישה ימים, אז הוועדות הכריזו שהפיצוי יינתן על חמישה ימים. אבל ליישובים סמוכי גדר סגרו את השטחים לעשרה ימים, הנזק שלהם כפול, והמדינה לא מכירה בזה. במקרה של מנהרות התקיפה בצפון סגרו את החלקות הקרובות חודשיים לפני כן, כדי שחזבאללה לא ישימו לב. צה"ל חפר, עשה מה שעשה, ופרות שהיו בשטח ברחו. מישהו שילם על הבקר שנעלם? לא! כל הסיפורים שאני מספר לך – זה קפקא".
ממס רכוש נמסר בתגובה: "לצערנו לא ניתן לבדוק ולהתייחס לטענות ללא פרטים נוספים. השמאים הפועלים מטעם מס רכוש הם שמאים מקצועיים ובלתי תלויים. מועדי הדיונים בוועדות הערר אינם בשליטת מס רכוש".
