כשהערים המעורבות בערו, וקריאות הסתה נשמעו ברחובות והתערבו בקול נפץ הזגוגיות, צליל אחד בלט בחסרונו. רבים מהתושבים היהודים סיפרו שחיכו לשמוע בכל רגע את הסירנות המשטרתיות, אך לשווא. הם התקשרו למוקד 100, דיווחו על ההמונים המתקרבים לבתיהם, הדגישו שהם נתונים תחת מצור, תיארו אבנים ובקבוקי תבערה שכבר מתעופפים לעבר הבתים, ובכל זאת המשטרה בוששה לבוא.
לא הייתה זו תחושה סובייקטיבית בלבד של אזרחים בעלי ציפיות גבוהות. כשהעשן התפזר והגיעה עת התחקירים, התברר כי אכן, הגוף האמון על שמירת החוק והסדר פשוט נעדר מהשטח. דו"ח מבקר המדינה על אירועי שומר החומות קבע כי "במקרים רבים, בפרט בימים הראשונים להתרחשות האירועים, לא נתנה המשטרה את המענה המבצעי הדרוש אל מול האיום שהיא עצמה הגדירה, ודאי לא בטווחי זמן רלוונטיים. עד שהוחזרה שגרת החיים למסלולה תועדו מאות מוקדי אירועים שבהם נהרגו שלושה אזרחים, נפצעו מאות אנשים ונגרמו נזקים כבדים לרכוש".
ניצב־משנה מאיר מינקר לא מתכחש לכשליה של משטרת ישראל בימי שומר החומות, אבל יודע להסביר מה עומד מאחוריהם. "אני רוצה שבלוד ובעכו לא יהיה 'שומר החומות 2', מצב שבו הרחוב בוער והמשטרה לא יכולה לתת מענה", אומר מינקר. "זה מה שקרה, אבל זה לא סביר. המצב הזה הוא תוצאה של תקופה ארוכה שבה לא אפשרו למשטרה להתפתח. בניגוד לכל המערכות האחרות במדינה – צבא, חינוך, משרדים ממשלתיים – המשטרה לא גדלה בארבע השנים האחרונות אפילו בשוטר אחד. אם בעיר מסוימת נבנות שכונות חדשות, והאוכלוסייה גדלה בעשרות אחוזים אבל המשטרה נשארת כפי שהיא, ייווצר מצב בעייתי. עם כל הרצון, יש גבול לשירות שאנחנו יכולים לתת, והגבול הזה תלוי בגודל המשטרה".
ניצב־משנה מינקר, מפקד לשכת הגיוס במשטרת ישראל, הוא האיש שאליו נשואות עיניהם של רבים מהקצינים הבכירים ומפקדי המחוזות והתחנות, הסובלים ממצוקה חריפה של כוח אדם. המספרים חד־משמעיים: מתחילת שנת 2022 ועד עכשיו התפטרו כ־800 שוטרים, והצפי הוא שעד סוף השנה יגיע מספר הפורשים לאלף – פי שניים ואפילו פי שלושה יותר מאשר בשנים קודמות. מינקר מצידו מנסה למלא את השורות המתרוקנות במהירות, ואף להגדיל את משטרת ישראל על מנת שתוכל לתת מענה לאתגרים העומדים לפתחה, מחוסר המשילות בחברה הערבית ועד גלי הפיגועים ששוב מורגשים בערים ובכבישים.
"כשאזרח נורמטיבי מתקשר למוקד 100, הוא מצפה שהמענה יהיה יעיל, שניידת תגיע במהירות, ושהשוטרים יהיו מקצועיים ויסייעו לו. אבל אם האוכלוסייה הולכת וגדלה והמשטרה לא, המענה לא יהיה מהיר ומקצועי, ניידת תגיע אחרי רבע שעה כשהגנב כבר הספיק לברוח, והאמון במשטרה ייפגע"
"בעבר היו מדי שנה 300־400 שוטרים שמתפטרים, מספר סביר בסדרי הגודל שלנו", הוא אומר. "עכשיו אנחנו מתמודדים עם דור חדש שלא יודע להישאר במקום עבודה לאורך זמן, וזה אתגר. ההנחיה שקיבלנו לשנת 2022 הייתה לגייס בין 2,200 ל־2,400 שוטרים חדשים. בגלל כל התקופה של ממשלות המעבר, המשטרה הייתה בעיכוב של כמה שנים מבחינת תוספת תקנים. השנה קיבלנו אלף תקנים חדשים, ויש עוד למעלה מאלף תקנים למלא אחרי עזיבות ופיטורין.
"אנחנו מגייסים נגד הזרם, בניגוד לכל כוחות השוק, עם נתוני פתיחה לא טובים – אבל מצליחים לגייס. לא היה לנו גיוס כזה מ־2017, אז הצטרפו למשטרה 2,422 איש. השנה כבר יש לנו כ־1,700 שוטרים חדשים, עם צפי לגייס עוד 500 לפחות עד סוף 2022".
גל הנהירה החוצה ממשטרת ישראל, מספר מינקר, עורר אותו לבחון יחד עם בכירים נוספים מהן נסיבות העזיבה של שוטרים. הבדיקה שערכו העלתה כי הגורם המשמעותי ביותר הוא גובה השכר. "כשתקום ממשלה, הסוגיה הזו תעלה לסדר היום. כל המפלגות מבינות שאם רוצים משטרה גדולה, חזקה ומקצועית יותר, צריך להשקיע בזה כסף. שכר גבוה שווה איכות של שוטר, ושוטר איכותי שווה שירות טוב יותר לאזרח".
כמה מרוויח שוטר מתחיל?
"כ־9,000 שקלים בחודש ברוטו. זה לא שכר נמוך מאוד, אבל הוא לא שווה את המאמץ. הדור הצעיר היום מצפה לאיזון בין בית לעבודה. אנשים בגיל 20 עד 35 שמחפשים מקצוע, רוצים גם להיות עם המשפחה. יש מקומות עבודה שלא משאירים הרבה זמן למשפחה, אבל השכר לפחות מצדיק את זה, אז יש ביקוש. או להפך – יש עבודות בשכר נמוך, שמאפשרות להיות זמן ממושך בבית. במשטרה אין לא זה ולא זה. שוטר בשטח מחויב לתת חמש משמרות בשבוע, ומעבר לכך יש תגבורים, יש הקפצות, מדי פעם יש בלגן בירושלים או הילולה במירון וצריך לשלוח לשם כוחות, כך שהשכר לא מתגמל על המאמץ. מאבטח ברכבת ישראל מרוויח סכום דומה, אבל יש לו לוח משמרות מסודר, וביום שישי בשעה 14:00 הוא סוגר את העמדה ולא מפריעים לו עד מוצאי שבת. אצלנו תמיד יש עבודה – שבתות, לילות, חגים. זה צריך לבוא לידי ביטוי במשכורת".
לשמור על הבית
התלוש הוא אולי גורם מרכזי, אבל הוא לא השחקן היחיד במערך השיקולים של צעירים וצעירות שמתלבטים אם להתגייס למשטרת ישראל. מינקר שם על השולחן את מה שרבים במשטרה היו מעדיפים לא לדבר עליו: התדמית שנוצרה לגוף שאמון על אכיפת החוק במדינה. "משבר כוח האדם קיים בהרבה מקומות. אנחנו יודעים כמה קשה להשיג תור לדרכון במשרד הפנים, ואיזה עומס יש בנתב"ג. במשטרה מצטרפת לכך גם בעיית התדמית. כשאזרח פוגש שוטר, זה בדרך כלל סביב סיטואציה כמו דו"ח תנועה או תלונות על רעש בלילה. כך השוטרים הופכים למזוהים עם מצבים לא נעימים".
גם כאן, המחסור בכוח אדם מעצים את הבעיה. "אזרח נורמטיבי מתקשר למוקד 100 אחת לכמה שנים, אם מתרחש אירוע חריג. זו ההתרשמות היחידה שלו מפעולת המשטרה, והוא מצפה שהמענה יהיה יעיל, שניידת תגיע במהירות למקום שהוא ציין, ושהשוטרים יהיו מקצועיים ויסייעו לו. אם כל המרכיבים האלה יעבדו היטב, תהיה למשטרה תדמית טובה. אבל אם האוכלוסייה הולכת וגדלה והמשטרה לא, המענה לא יהיה מהיר ומקצועי, ניידת תגיע אחרי רבע שעה כשהגנב כבר הספיק לברוח, והאמון של האזרח במשטרה ייפגע".
הצבעת פה על שלל סיבות לא לבוא לשרת במשטרה. איך בכל זאת אתה מצליח לגייס, ובמספרים יפים?
"אנשים באים למשטרה מכמה סיבות. יש מי שמחפשים עניין, רוצים להמשיך את העשייה שלהם מהשירות הצבאי, ויש כאלה שמגיעים מתוך תחושת שליחות. אני מזהה המון מועמדים שבאים כדי לשמור על הבית. אם ראית מה שקרה בימי שומר החומות, ואתה רוצה להיות חלק מהפתרון ולשמור על השכונה שלך ועל העיר שלך – אתה תמצא במשטרה את הכתובת. אני פונה לכל מי שמדינת ישראל חשובה לו, כל מי שעתיד ילדיו חשוב לו, שיבוא ויתגייס למקום הכי מאתגר והכי חשוב. זוהי הציונות של 2022".
ובקצה השני, מיהם השוטרים שעוזבים? כאלה שהתגייסו למשטרה לפני זמן קצר, או ותיקים שכבר צברו ניסיון?
"רוב העוזבים עושים זאת אחרי שירות של בין שנתיים לחמש שנים. לשוטרים ותיקים כבר אין בעיות שכר, הם מרוויחים סכום סביר. השאיפה של ראש אגף משאבי אנוש, אגף תקציבים והמפכ"ל היא לתגמל גם את השוטרים הצעירים. אם נצליח 'לנעול' את השוטרים בתחילת השירות שלהם, זה יפתור חלק גדול ממצוקת כוח האדם".
מה היעד? אפס מתפטרים בשנה?
"אני לא חושב שנגיע לנתון כזה, גם לא נחזור למצב של 300 עוזבים בשנה, אבל אם נגיע ל־600 בשנה נוכל להיות מרוצים. היום כבר לא כל כך מצוי שאנשים נשארים הרבה שנים באותו מקום. גם בהיי־טק יש כאלה שאחרי חמש שנים נעים לחברה אחרת. מי שנשאר באותו מקום עבודה, נחשב תקוע כביכול".
כששוטר הופך לרוצח
מינקר (52), תושב ראשון־לציון, נושא את התג של משטרת ישראל מאז גיל 18, עת התגייס למשמר הגבול. אחרי השירות הסדיר המשיך לקבע, ומאוחר יותר עבר לאגף משאבי אנוש במשטרה ומילא שם שורת תפקידים.
בתקופת ההתנתקות, כשהמשטרה נשלחה למבצע עקירת היישובים בגוש קטיף, שימש מינקר כקצין כוח אדם בחטיבת פינוי. לדבריו, הימים ההם השפיעו על תפיסתו את תפקיד השוטר והקצין. "תלישת משפחה מביתה זה דבר לא נעים, לא הייתה בזה שום חדווה. השוטרים עמדו בפני מצב רגיש, מול משפחות נורמטיביות שהגיעו לשם בשליחות המדינה, אבל הממשלה באה ואומרת 'עכשיו זה נגמר' ומוטל עליך לבצע. זה היה צומת ששינה מאוד את תפיסת העולם שלי. הבנתי ששוטר צריך ללמוד לאמץ גישה רכה, לא נוקשה. החיים זה לא רק כן או לא, שחור או לבן. צריך לדעת להכיל מורכבות, וזה דבר שאני משתדל להעביר הלאה".
את הפיקוד על לשכת הגיוס המשטרתית הוא קיבל לפני כשנתיים וחצי, כשמצוקת כוח האדם כבר החלה לתת את אותותיה. "זה אחד התפקידים הכי קשים במשטרת ישראל", אומר מינקר. "עד השעות הקטנות של הלילה מתקשרים אליי מפקדי תחנות וראשי אגפים שמבקשים שאעזור להם, ואני פה מנסה לענות על הצרכים של כולם".
"היה מועמד שקיבל ציון גבולי, התלבטנו ולבסוף החלטנו לגייס אותו. לאחרונה פורסם שהוא קיבל שלושה צל"שים במכה אחת, על שלושה חיסולים מוצלחים של מחבלים שתכננו לבצע פיגוע. שלושה צל"שים ביחד זה נדיר בכל גוף ביטחוני. זה אפילו ריגש אותי"
הגיוס למשטרה, אומר מינקר, הוא הליך מורכב וממושך. "זה מתחיל בהגשת מועמדות באתר של לשכת הגיוס, או שמישהו שכבר משרת במשטרה פועל בשיטת 'חבר מביא חבר'. יש גם מפגשים עם חרדים, ערבים וקהילת יוצאי אתיופיה – אוכלוסיות שהמשטרה שמה לה למטרה להגיע לשיעור מסוים של מגויסים מתוכן. בסופו של דבר, תדמית המשטרה נבנית גם מהאוכלוסיות המרכיבות אותה.
"אחרי שלב הרישום והגשת המועמדות מגיע שלב טכני שבו בודקים אם יש למועמד רישום פלילי עדכני או הליך הוצאה לפועל שמכוון נגדו. אני לא רוצה במשטרה אנשים שיש להם בעיות עם מס הכנסה וסיבוכים דומים. אנחנו גם בודקים אם המועמד שירת בצבא, או לחילופין קיבל פטור לפי החוק, כמו בחורי ישיבה או בני המגזר הערבי. אם הכול תקין, אנחנו מזמנים את המועמד ליום מיונים. זה יום ארוך וקשוח מאוד, שנמשך קרוב לעשר שעות. המועמד עובר במהלכו בדיקה רפואית, מבחני דפ"ר, מבחני ידע בעברית, מבחני אישיות וריאיון".
מכל הגורמים האלה, מה המדד הכי חשוב לך כשאתה בונה פרופיל של מועמד לשירות במשטרה?
"אני קודם כול רוצה שכל אחד מהמועמדים יעבור את כל יום המיונים. אנחנו לא נקבע שמישהו נפסל רק בגלל תחנה אחת שבה הוא לא הצליח. גם מי שמסתמן כחלש באחת התחנות, אני רוצה שהוא ימשיך, ובסוף היום נעשה את השקלול. הרבה מועמדים ערבים לא חזקים בשפה העברית, כי בכפר או ביישוב שהם באו ממנו הם שמעו רק ערבית. יש צעירים חרדים שלא למדו לבגרות, ולא יסתדרו עם כל השאלות שיש במבחן הדפ"ר. אני לא מוכן לתת הקלות בפרמטרים האלה, אבל ייתכן שבסוף היום, באבחון האישי, נגלה שהמועמד מתאים לנו בהיבטים האחרים. לחרדים שמגיעים אלינו יש בדרך כלל כישורי חשיבה גבוהים מאוד, ואני לא רוצה לוותר עליהם רק משום שבמערכת החינוך שלהם לא היו מקצועות מסוימים. לכן כל אחד ימשיך את יום המיון, יעבור בכל התחנות, ואנחנו ניקח אותו כמכלול.
"בסוף יום הגיבוש אני יושב עם פסיכולוג, ואנחנו מסכמים את התהליך של כל מועמד מקצה לקצה ונותנים ציון בין 0 ל־7. מי שקיבל 0 עד 2.5 נכשל; 3 עד 3.5 זה ספק; 4 עד 7 זה עובר בוודאות – אבל הוא עדיין לא שוטר. הוא הולך להכשרה, קורס של שבעה חודשים שגם הוא למעשה הליך מיון. מי שלא עובר אותו, לא יכול להיות שוטר".
אם שוטר שכבר נמצא בתפקיד מבצע עבירה, אתה עשוי לחזור לתיק שלו מהמיונים כדי לראות מה התפספס?
"בוודאי", אומר מינקר נחרצות. "אנחנו בתהליך למידה כל הזמן. אנחנו לא רוצים במשטרה מישהו כמו אמיר רז (השוטר שרצח את אשתו, דיאנה דדבייב, לעיני ילדיהם – ש"פ). אבל אני לא מדבר רק על מקרי קיצון: גם כששוטר עושה עבירת משמעת או מתנהל בצורה לא תקינה כלפי אזרחים, אני בודק אם היה משהו שיכול לרמז לנו על זה. אנחנו אף פעם לא נצליח לדעת הכול, כי נפש האדם בנויה מהמון סעיפים, אבל ננסה ללמוד כמה שיותר במסגרת היכולת שלנו".
יותר מהשב"כ ומהמוסד
כשאני שואל את נצ"מ מינקר אם יש גם מקרים שבהם מועמד לא מרשים במיוחד הפך לשוטר למופת, הוא מחייך. "אספר לך סיפור שאירע ממש לאחרונה. יש צלף משטרתי שמשרת ביחידת המסתערבים של מג"ב ביהודה ושומרון. כשהוא הגיע למיונים התברר שיש לו רקע קצת קשה, והוא קיבל ציון גבולי. היה לנו דיון בקשר אליו, התלבטנו ולבסוף החלטנו לגייס אותו למשטרה. לאחרונה פורסם שהוא קיבל שלושה צל"שים במכה אחת, על שלושה חיסולים מוצלחים של מחבלים שתכננו לבצע פיגוע. שלושה צל"שים ביחד זה דבר נדיר בכל גוף ביטחוני. זה אפילו ריגש אותי,
"היה מועמד שכמעט לא עבר את המיונים, ואנחנו החלטנו לתת לו הזדמנות בכל זאת וגייסנו אותו למחוז הדרומי. אותו שוטר פעל בצורה יוצאת דופן באירוע של הצלת תינוק שכמעט נפל מגובה. לפעמים ביומיום אנחנו מדברים במספרים ונתונים וקצת מאבדים את עולם הרגש, ומקרים כאלה מזכירים לך שמדובר באנשים ובסיפורים אנושיים. אז כן, בסוף גם נתנו הזדמנות לאדם שרצה לשרת במשטרה, וגם עשינו טוב לעם ישראל. זו תחושה מדהימה. בכלל, לקחת אזרח רגיל ולהפוך אותו לשוטר – אין יותר כיף מזה".
הוא נזכר במועמד שראיין שעות אחדות לפני פגישתנו – "בחור מהעדה האתיופית, יש לו תשעה אחים, ההורים עובדים בעבודות מזדמנות. כשהתגייס לצה"ל הוא נשלח לטירונות במחו"ה אלון, מסגרת שנותנת לנערים הזדמנות האחרונה לפני שמערכת הביטחון מוותרת עליהם. הוא סיים טירונות, גויס למג"ב, סיים שירות סדיר בהצלחה והגיע אלינו לריאיון לפני שהוא מתגייס לקבע. שאלתי אותו למה הוא רוצה לשרת במג"ב כמקצוע; הרי ראינו לפני שלוש־ארבע שנים את הקושי שיש לצעירים מהעדה האתיופית עם המשטרה. הוא אמר לי: 'בגיל 17 לא הייתי רוצה לבוא להיות חלק מהמשטרה, אבל מאז עברתי תהליך. היום אני רוצה'.
"גם המשטרה עברה תהליך, ונוצרה הבנה שבאמת היה שיטור יתר נגד צעירים מהעדה. היו מאז הליכי הידברות עם ראשי הקהילה, נעשה מהלך של סגירת תיקים, והיום יש רצון אמיתי גם בקרב יוצאי אתיופיה לבוא ולהתגייס למשטרה, דבר שלפני כמה שנים נשמע כמעט דמיוני".
המחסור החמור בשוטרים, מספר מינקר, הביא את המפכ"ל קובי שבתאי לבחון אפשרות של קיצור מסלול ההכשרה, כדי לזרז את קליטתם של שוטרים חדשים. הוא הציע שהקורס יימשך שבעה שבועות בלבד במקום שבעה חודשים, והמגויסים ישובצו במהירות בתפקידי שטח. "הרעיון היה על השולחן ונידון בכובד ראש עם ראש אגף משאבי אנוש ובכירים נוספים", מספר מינקר. "הגענו למסקנה שזה בלתי אפשרי, כי ההכשרה היא תהליך. צריך לעבוד על לימוד תפקיד השוטר, שימוש בנשק, כשירות גופנית. זה לא עניין של כמה ימים. בסוף בנינו מתווה חדש של שבעה שבועות לימודים בבית הספר לשוטרים, שבעה שבועות חניכה וחפיפה בשטח, ואז חזרה לבית הספר לחודש וחצי להשלמת ההליך.
"אי אפשר לקחת אזרח וללמד אותו תוך כמה שבועות להיות שוטר. אם לוותר לרגע על הצניעות – אפילו בשב"כ, במוסד ובשב"ס אין הליך עמוק כמו זה שאצלנו. לכן גם יש תחושת שליחות, שמחברת בין כל 32 אלף המשרתים במשטרת ישראל".
לתגובות: dyokan@makorrishon.co.il
