ארגון "השומר החדש" הוא אימפריה קטנה: מה שהתחיל ב־2007 בחלקה של אביו של יואל זילברמן, מנכ"ל השומר החדש כיום, באספת חקלאים שהתכנסו בעקבות מצוקתם ההולכת וגוברת – הפך לתנועה שסוחפת המונים. זילברמן התיישב אז בשטח של אביו כחייל צעיר בעקבות הצתות ואיומים חוזרים ונשנים. הוא מכיר מקרוב את האתגרים, וכמו שירו של יהודה עמיחי, הוא למד לדבר מתוך הכאבים. "באספה הבנתי שאני נוגע במשהו גדול הרבה יותר ממני ומאבא שלי", הוא אומר.
את כל מה שהוא מבקש לעשות בארגון שהקים הוא למד דרך הבשר ודרך האדמה. "אני לא חי בסרט. המציאות קשה, אבל הפוטנציאל אדיר", הוא אומר, "אינסופי". כיום עובדים עם השומר החדש 100 אלף מתנדבים בכל שנה, "נוגעים באדמה, מתחברים אליה, וכמובן גם עוזרים לחקלאים". בתוך חמש־שש שנים הוא מקווה להגיע לחצי מיליון מתנדבים בשנה, להרחיב את תנועת הנוער, להשקיע בחוות החקלאיות התופסות שטחים במרחב הכפרי ובערים ולהעמיק את שורשיה של רשת החינוך "אדם ואדמה" החוסה תחת הארגון.
"טרור הידיים העובדות": הדרך של קבלנים ערבים להשתלט על אדמות חקלאיות
"אני אגרסיבי, ככה אילפו אותי": ח"כ אלמוג כהן בא לעשות סדר בדרום, בכל מחיר
כך הפכה חבורת צעירים לכוח ההגנה של החקלאים ביו"ש
"אנחנו משפך שמנסה להחזיר את העם היהודי לאדמתו", הוא קובע, ומסביר: "צריך לבנות מחדש את היחס לאדמה, כדי לייצר התייחסות מחודשת לאדמת הארץ ולאהבת הארץֿ. בעשורים האחרונים נוצר ייאוש בקרב החקלאים, והייאוש שלהם הקרין על משרד החקלאות. כשאנשים עובדים את האדמה, הם מרגישים שוב שזה הבית שלהם, האדמה שלהם".
כשזילברמן (37) התחיל לדבר על הטרור החקלאי כמושג, הוא ספג תגובות קשות. "אמרו לי שאין דבר כזה, שזו הגזמה, שלכל היותר מדובר בפשיעה. אבל כשמציתים לאדם את הסחורה או את המשק שלו ומשחיתים לשם השחתה – אין לזה קשר לפשיעה חקלאית. כשעשיתי תואר שני בביטחון לאומי באוניברסיטת תל־אביב, הוכחתי בסמינר שכתבתי שיש טרור חקלאי, בעולם אבל גם בישראל". בכנס הארגון בשנת 2014 הבינו באופן חד־משמעי שהנושא לא נמצא בסדרי העדיפויות של המשטרה ושל מדינת ישראל בכלל. "איך אלשייך אמר לנו? 'זה בסך הכול שני אחוז מסך הפשיעה בישראל – אל תעשו מזה עניין'. זה רק חידד את ההבנה שדרושה מהפכה בתפיסה".
"כשפרצה הקורונה התקשרתי לשר החקלאות דאז צחי הנגבי, ואמרתי לו: 'מדינת ישראל הולכת לקראת קטסטרופה חקלאית'. עובדים תאילנדים היו תקועים בתאילנד, פלסטינים לא יכלו לעבור. הבנו שאם לא יינקטו פעולות מהירות וחריפות, רוב התוצרת החקלאית הישראלית תלך לאבדון"
אנחנו בדרך למהפכה הזו?
"עוד לא הגיע למשרד החקלאות שר שאמר 'אני הולך להצמיח את החקלאות הישראלית. המורשת שלי תהיה להקים תשתיות שיגדלו את הדור הבא של החקלאים'. הנושא הזה לחלוטין לא בפוקוס של מדינת ישראל. במשרד החקלאות עוסקים בשאלה איך לשמר את החקלאות, אבל לא איך להרחיב אותה. אנחנו חושבים שצריך להרחיב את תפיסת השטחים החקלאיים בעוד 300 אלף דונם, בבקעה, ובנגב ובכל מקום שאפשר להשמיש קרקע לחקלאות. התפיסה שלנו אומרת שצריך להמשיך להתפשט עם החקלאות, לגדול, להפוך את הארץ לירוקה, גם כדי לאחוז בקרקע וגם כדי לדאוג לביטחון המזון. מהצד השני של הדברים – צריך לראות כל פגיעה בחקלאים כאילו היא פגיעה בנכס לאומי, בהגדרה".
בוא נדבר על ביטחון המזון, מושג שלא עסקנו בו עדיין במדור הזה.
"כשפרצה מגפת הקורונה התקשרתי לשר החקלאות דאז צחי הנגבי, ואמרתי לו: 'מדינת ישראל הולכת לקראת קטסטרופה חקלאית'. עובדים תאילנדים היו תקועים בתאילנד, פלסטינים לא יכלו לעבור. הבנו שאם לא יינקטו פעולות מהירות וחריפות, רוב התוצרת החקלאית הישראלית תלך לאבדון". הנגבי לא התרשם בתחילה, אומר זילברמן, אבל שלושה ימים לאחר השיחה הזו הוא התקשר אליו וביקש ממנו להגיע "בהול למשרד", והחליט למנות אותו לפרויקטור הצלת המזון של המדינה. "אחת מהחלטות הממשלה הראשונות בנושא – ב־18 במרץ, בשעה שכולם הסתגרו בבתים – הייתה שעד חודש מאי יצאו לשטח יותר מ־40 אלף מתנדבים כדי להציל יותר מ־65 אלף טונות של פירות וירקות, בשווי חצי מיליון שקלים. הצלנו מאות משקים מפשיטת רגל, ויחד איתם את הפירות והירקות שחלקם הגדול יועד לישראל. המזון הזה האכיל את המדינה באותה תקופה".
לדבריו, בלי המתנדבים הללו "היינו מרגישים שאנחנו תחת מתקפה": מחירי המזון היו קופצים. "באחד הדיונים עם משרד הכלכלה והאוצר דובר על כך שיש אוניות תקועות בנמל חיפה, וחלקן פנו לאחור. זה המחיש לי שקטסטרופה של מזון היא עניין של רגע. כשיש מלחמה בין רוסיה לאוקראינה כל המזרח התיכון נכנס לסחרור, כי 90 אחוזים מהחיטה מגיעה מאוקראינה. מי המטומטם שחושב שזה לא יכול לקרות? הקורונה לימדה אותנו את זה, המלחמה לימדה, שינויי האקלים מלמדים אותנו את השיעור הזה. ביטחון המזון חייב לקבל התייחסות אסטרטגית שתבוא לידי ביטוי במהלכים אסטרטגיים. מכון ויצמן לבדו לא יכול להציל אותנו אם לא יהיו חקלאים במדינת ישראל".
שינוי האקלים, לדבריו, הוא הזדמנות של ישראל להפוך למעצמה בתחום המזון. "המזרח התיכון הוא אחד האזורים ברמת הסיכון הגבוהה ביותר בעולם מבחינת איומי שינוי האקלים. ספיקת המים בנילוס ירדה ב־38 אחוזים, גם באירופה חווים התייבשות של נהרות. תחשבי איזה תפקיד חשוב יכול להיות למדינת ישראל: כמו שהפכנו למעצמת התפלת מים, ישראל יכולה להפוך למעצמת מזון".
מה זה אומר, "מעצמה"?
"היכולת לייצר הרבה יותר מזון בשטח יותר קטן עם פחות מים – זו שליחות אדירה שישראל יכולה לקחת על עצמה כדי להיות לעזר לעולם כולו. ההשפעה על המרחב יכולה להיות אדירה. בעיני רוחי אני רואה רכבות שיוצאות מפה להאכיל את העולם".
