הרעיון שבינה מלאכותית תתפוס את תפקידו המסורתי של הרב ותענה על שאלות בהלכה ובמחשבה, מעולם לא הטריד אותי יותר מדי. לשאלות פשוטות אפשר כבר מזמן למצוא תשובות טובות בגוגל (דרושה קצת עבודה כדי לסנן אותן מן הגרועות), ושאלות מורכבות יותר דורשות רמה גבוהה של הבנה מעמיקה ואינטואיציה שקשה למצוא אצל מחשב. אך כשהגיעה השמועה על דמות שדלתה פתוחה 24 שעות ביממה לאנשים ששואלים שאלות בכל תחום שאפשר להעלות על הדעת, והיא משיבה עליהן בסבלנות ובחינם תשובות ארוכות ומפורטות, התחלתי לחשוש שאולי הרב הדיגיטלי קרוב משחשבתי.
כדי לבחון את האיום הקרב בחרתי להציג בפני התוכנה שאלה בסיסית למדי בהלכות בשר וחלב, מן הסוג שאני נשאל כמה פעמים בשבוע: אם ערבבתי תה בכפית חלבית, האם מותר לשתות את התה עם מאכל בשרי? למעשה, השאלה הנפוצה יותר מתארת מקרה הפוך: אדם מבקש למזוג חלב לקפה או לאכול לצידו עוגת גבינה, לאחר שטבל בו בטעות כף בשרית. אבל אני רציתי להקשות קצת על התוכנה את השליפה האוטומטית של תשובה קיימת.
"בדרך כלל לא מומלץ לערבב מוצרי חלב עם בשר", פתחה המכונה האינטליגנטית, "שכן השילוב עשוי להיות לא טעים במיוחד ועלול לגרום לאי נוחות במערכת העיכול עבור אנשים מסוימים. אם ערבבת את התה שלך בכפית ששימשה בעבר לערבל מוצרי חלב, כנראה עדיף להימנע משתיית התה עם בשר".
הייתה זו שגיאה (מכוונת) כמובן, לשאול את השאלה בלי לתת קונטקסט, אבל היה מעניין לראות את הנטייה הבסיסית לאסור. הבינה המלאכותית עצמה ניסחה את הנטייה הזאת היטב בחתימת דבריה: "תמיד מומלץ להיות מודעים למה שאתם אוכלים ואיך זה עשוי להשפיע על הבריאות שלכם. אם אינכם בטוחים אם בטוח לשתות את התה עם בשר, אולי עדיף לטעות בזהירות יתר ולהימנע מלעשות זאת". במילים אחרות: כוח דאיסורא עדיף. ברור לאיזה פלג במגזר עתידה הבינה להצטרף, אם וכאשר.
המשכתי את הדיון והבהרתי שאני מחפש תשובה מנקודת המבט של ההלכה היהודית. בתגובה פתחה התוכנה במילות הקדמה ארוכות שהזכירו לי את עצמי כשאני מנסה למרוח זמן כדי לחשוב. "אחד הכללים המרכזיים של הכשרות הוא האיסור על צריכת מוצרי חלב ומוצרי בשר יחד, שכן סבורים כי ערבוב בין השניים עלול לגרום לתוצאות רוחניות שליליות…"; לבסוף היא השיבה בבהירות מסויגת, בדיוק כמו שאני אוהב: "אם אתה אדם יהודי וערבבת את התה שלך בכפית ששימשה בעבר לבחישת מוצרי חלב, בדרך כלל לא ייחשב מקובל לשתות את התה עם בשר לפי כללי הכשרות".
תשובה יפה, מנוסחת היטב, ויחד עם זאת שגויה לחלוטין. כפית חלבית שעירבו בה תה רותח היא מקרה קלאסי של "נ"ט בר נ"ט דהיתרא", ואין פרח רבנות אחד שלמד איסור והיתר וייפול בשאלה כזו של נותן טעם בר נותן טעם.
אף על פי כן ניסיתי ללמד עליה זכות: שמא היא חוששת לשיטת הרמ"א, שאוסר לאכול בשר עם מאכל פרווה שבושל בכלי חלבי, והחליטה משום מה להחשיב גם ערבוב בכפית כ"בישול"? לכן שאלתי מה לדעתה יהיה הדין במקרה שעברו 24 שעות מאז השימוש החלבי האחרון בכפית, מה שהופך אותה לכלי שאינו בן יומו. והנה, הפלא ופלא, היא השיבה כראוי: "אם לא השתמשת בכף כדי לבחוש מוצרי חלב ב־24 השעות האחרונות, ושטפת אותה היטב מאז, סביר להניח שזה ייחשב מקובל להשתמש בכפית כדי לבחוש תה ולשתות את התה עם בשר". לצד ההיתר, היא לא נמנעה מלהוסיף הערת אזהרה: "עם זאת, תמיד כדאי להקפיד על כללי הכשרות ולעשות כמיטב יכולתך למלא אחריהם, שכן הם היבט חשוב באמונה היהודית". בסדר, נדמה לי שאת האופי שלה כבר קלטתי.
מלא התפעלות משליטתה בחומר, ביקשתי לבדוק אם הידע שלה אכן מבוסס. "ומה יקרה אם חלפה רק שעה מאז השימוש האחרון בכפית?", הקשיתי. היא אכן לא התבלבלה: "אם חלפה רק שעה אחת מאז שהכפית שימשה בפעם האחרונה לבחוש מוצרי חלב, בדרך כלל לא ייחשב מקובל להשתמש בכפית כדי לבחוש תה ולשתות את התה עם בשר". ואז היא שבה והזהירה, אולי כי חשה קצת רפיון: "זה תמיד רעיון טוב להקפיד על כללי הכשרות ולעשות כמיטב יכולתך למלא אחריהם, שכן הם היבט חשוב באמונה היהודית".
אבל אז ניסיתי עוד טוויסט אחד. "ומה אם לא חלפה שעה אחת, אלא 12 שעות?". "אם חלפו 12 שעות או יותר מאז שהכפית שימשה בפעם האחרונה לערבל מוצרי חלב", הגיעה התשובה המיידית, "בדרך כלל ייחשב מקובל להשתמש בכפית כדי לבחוש תה ולשתות את התה עם בשר". פרק הזמן של 12 שעות הוא חסר משמעות מבחינה הלכתית (נבחני רבנות שקוראים את זה עכשיו: אל תקשו עליי משיטת רבנו תם, זה לא אותו הדבר), ובכל זאת הבינה נאחזה בו כעוגן הלכתי קביל, רק משום שהוזכר בתוך דבריי. גם בהמשך, כששאלתי אם יש חשיבות לגודל הכף או כוס התה (כדי לראות אם היא שמעה על ביטול בשישים), המשיכה המכונה לציין שוב ושוב שהשאלה החשובה היחידה היא אם נעשה שימוש בכלי במהלך 12 השעות האחרונות.
אין לה אפוא ידע בסיסי, לבינה, וגם לא יושרה מספקת להודות בחסרונו. רק יכולת מדהימה להשיב לכל שואל את מה שנדמה בעיניה שהוא רוצה לשמוע. ולכן, אף שנכון לעכשיו איני סבור שהיא ראויה לשמש ברבנות, אני בטוח שמהר מאוד יהיו לה לא מעט תלמידים.
ביקשנו ממחוללי הטקסט והתמונות להמחיש לנו פתרונות חדשניים לבעיות הלכתיות לא חשובות במיוחד, ולשכנע אותנו לרכוש אותם
