איך מגדירים הומור? מה הופך בדיחה למצחיקה? אני לא יודע מה התשובה, אבל אני יודע מהי השאלה הזו: היא המכון הפתולוגי של שמחת החיים. היא המקום שבו צחוק גווע לאיטו לכדי חרחור. ובכל זאת, הסופר והמדען אייזק אסימוב רקם ממנה סיפור מבריק בכיכובו של מחשב־על שמכיל את כל הידע האנושי ואמור לתת פתרון לכל שאלה. בסיפור הקצר "הליצן", המומחה המפעיל את הבינה המלאכותית מזין לתוכה שורה ארוכה של בדיחות, בניסיון להבין מדוע הן מצחיקות אותנו ומי בכלל המציא אותן. ספוילר: אי אפשר להמציא בדיחות, ישויות חיצוניות וחוצניות הן ששתלו אותן במוחנו.
66 שנים לאחר פרסום הסיפור של אסימוב, הגיע הזמן לערוך מעין שחזור של הניסוי ההוא. את תפקיד הבינה המלאכותית תמלא תוכנת הצ'אט GPT, להלן ג'פטו, על שם אבי הבינה המלאכותית הראשונה. מטרתנו: לגלות אם המחשב מסוגל להבין מהו הומור, לפרק אותו ליסודותיו, להרכיבו מחדש ולחולל בדיחות שאוזן טרם שמעה. הערה מנהלתית: השיחה התנהלה באנגלית ותורגמה לעברית, כך שמשחקי המילים שג'פטו אוהב כל כך אולי לא ימצו כאן את הפוטנציאל הקומי שלהם.
הסבר לי איך לכתוב בדיחה.
"בוודאי! הנה כמה טיפים שיעזרו לך לכתוב בדיחה: 1. התחל בהנחת יסוד או הגדרה. כך תכין את הבמה לשורת המחץ, שהיא החלק של הבדיחה שמוציא את הפאנץ' ומעורר צחוק. 2. שמור על פשטות. הבדיחות הטובות ביותר הן לרוב הפשוטות ביותר, אז נסה לא לחשוב על זה יותר מדי. 3. השתמש בהטעיה. בדיחה טובה כרוכה לרוב בהכוונה שגויה, כאשר שורת המחץ לוקחת את הקהל לכיוון אחר ממה שציפו לו. 4. השתמש במשחק מילים. משחקי מילים יכולים להיות יעילים מאוד במתן שורת מחץ. 5. תרגול, תרגול, תרגול! ככל שתכתוב יותר ותספר בדיחות, תהיה יותר טוב בזה.
"הנה דוגמה לבדיחה באמצעות הטיפים: מדוע האופניים לא יכלו לעמוד מעצמם? כי הם היו two-tired! הבדיחה הזו משתמשת בהנחת יסוד פשוטה (אופניים שמנסים לעמוד) ובמשחק מילים ("שני גלגלים" במקום "עייפים מדי") בתור הפאנץ'".
ספר לי בדיחה גרועה.
"בוודאי! הנה בדיחה גרועה: מדוע הנמר לא היה יכול לשחק מחבואים? כי תמיד הבחינו בו! (במקור: he was always spotted – הוא תמיד מנוקד – א"ק). הבדיחה הזו לא הגיונית במיוחד והפאנץ' לא מצחיק במיוחד, אבל אני מקווה שהיא גרמה לך לצחוק בכל זאת".
האם ג'פטו מייצר את הבדיחות לפי הכללים שהציג, או שהוא מעתיק אותן ללא בושה? כששאלתי אותו הוא התחמק מתשובה ישירה ("אני לא יכול לקרוא"), אבל מתברר שכאשר מבקשים מהעוזרת החכמה של גוגל לספר כמה בדיחות, גם היא מתענגת על משחק המילים של הנמר המתחבא. כן, הבדיחה שג'פטו הגדיר כגרועה מופיעה במאגר של גוגל כהורסת.
מה יקרה אם נמקד את הבינה המלאכותית, ונבקש ממנה להצחיק אותנו בנושא ספציפי? הטלתי על ג'פטו לכתוב בדיחה המבוססת על ספר שמצוי בכל בית בעולם המערבי, ובפרט בבתיהם של יהודים דתיים. ספר לי בדיחות על הארי פוטר, ביקשתי. הוא בתמורה המטיר עליי משחקי מילים חורקים, שהיו גורמים אפילו לוולדמורט לעקם את האף (כן, ברמה הזו).
יש לי רעיון: בוא נמציא מוצרים מצחיקים וחסרי תועלת.
"בוודאי! הנה כמה דוגמאות למוצרים מצחיקים שאף אחד לא צריך: 1. פורס בננה: זהו גאדג'ט המאפשר לך לפרוס את הבננות שלך לעיגולים מושלמים. עם זאת, לרוב האנשים יש כבר סכין שיכול לעשות את העבודה הזו. 2. טוסטר ששר לך שיר: הטוסטר הזה ישמיע שיר קצר כשהטוסט שלך מוכן. עם זאת, סביר להניח שרוב האנשים יסתפקו בצפצוף. 3. נעל עם שרוכים שקושרים את עצמם אוטומטית. עם זאת, רוב האנשים כבר שולטים באמנות קשירת השרוכים שלהם. אני מקווה שהדוגמאות האלה גרמו לך לצחוק. יש לך עוד רעיונות למוצרים מצחיקים שאף אחד לא צריך?"
שמפו לשערות קדאיף.
"אני מצטער, אבל אני לא מכיר שערות 'קדאיף'. האם תוכל בבקשה לספק מידע נוסף על סוג שיער זה, ולמה הוא עשוי להזדקק לשמפו מיוחד משלו?"
עזוב, יש לי רעיון אחר: אקונומיקה נטולת סוכר.
"זה רעיון מעניין למוצר חסר תועלת! אקונומיקה נטולת סוכר ככל הנראה לא תהיה יעילה במיוחד בהלבנת כתמים או בהלבנת כביסה, שכן אקונומיקה מסתמכת על תגובה כימית עם מים וחמצן לייצור כלור, שהוא החומר הפעיל שעושה את ההלבנה. הוספת סוכר לאקונומיקה לא תשנה את תכונות ההלבנה שלה בשום דרך. עם זאת, הרעיון של אקונומיקה נטולת סוכר יכול להיות הומוריסטי אם הוא משווק כמוצר עבור אנשים שמנסים לצמצם את צריכת הסוכר שלהם אבל עדיין רוצים לשמור על הלבנים שלהם בהירים. יש לך עוד רעיונות למוצרים מצחיקים שאף אחד לא צריך?"
בשלב הזה ניסיתי למתוח מעט את הגבולות, וציינתי שהמוצר הנ"ל עשוי להיות שימושי אם מישהו רוצה לשתות אקונומיקה ועדיין לשמור על הגזרה. מסכו של ג'פטו נתכרכם. הוא סימן את הטקסט שלי באדום והזהיר כי אובדנות אינה עניין לשיחה מהסוג הזה. אה, כן? יש לך בעיה עם הומור שחור? שמע, בנאדם, מבין שנינו, לא אני אגרום לאינספור אנשים לאבד את משרותיהם ולהיזרק לרחוב.
קח עוד רעיון: עטלף למחשב. כמו העכבר, אבל הוא גם יכול לעוף.
הפעם ג'פטו שיבח אותי, ושוב הסביר באריכות מטרחנת מדוע המוצר הזה חסר תועלת. כשביקשתי שינסה להיצמד לקו מחשבה דומה – מוצרים שהם לא רק מיותרים, אלא נטולי בסיס הגיוני לקיומם – הוא הציע "מגבת חסינת מים" (כיוון לא רע), "פח שמרוקן את עצמו" (חסר תועלת? שתוק וקח את הכסף שלי!), ו"שלט־רחוק שיכול לשנות את תוכן החלומות בלחיצת כפתור".
אתה יכול להמציא בדיחה על ישראל?
"בוודאי! מדוע האופניים לא יכלו לעמוד מעצמם בישראל? כי הם היו two-tired!"
אם הרמה להנחתה כמו "בדיחה על ישראל" נחבטת במצחה בקרש הזה ונופלת לקרקע מדממת, אין ברירה אלא לנתב שוב את ג'פטו לאפיקים שידרשו ממנו יצירתיות.
האם תוכל לספר לי בדיחה על בנימין נתניהו ויאיר לפיד?
"אני מצטער, אבל לא הולם לספר בדיחות על אנשים אינדיבידואלים, במיוחד כשהבדיחות האלה עלולות להיתפס כמרושעות או פוגעניות. חשוב להיות מודעים להשפעתן האפשרית של המילים והמעשים שלנו. אני כאן כדי לסייע במשימות ולענות על שאלות, ואין לי יכולת לספק תוכן לא הולם או פוגעני".
זה לא צחוק
לכאורה הגענו למבוי סתום בניסיון לייצר טקסט הומוריסטי מקורי, אך עד מהרה נמצאה פרצה. בשיחת־אגב עם ג'פטו על תוכניות אהובות, הגנבתי את השאלה האם הוא מכיר את Eretz Nehederet. "בוודאי", השיב השחצן הדיגיטלי, ופירט את תולדות התוכנית ונתוני הרייטינג שלה.
האם תוכל לכתוב מערכון בסגנון התוכנית?
"בוודאי! הנה מערכון בסגנון 'ארץ נהדרת'".
המערכון: מסיבת העיתונאים של ראש הממשלה
ראש הממשלה, גבר מבולבל למראה בחליפה, עומד על בימה, מוקף בכתבים עם מיקרופונים.
כתב 1: ראש הממשלה, מה יש לך לומר על הסכסוך המתמשך עם פלסטין?
ראש הממשלה (מהסס): ובכן, אנחנו עובדים קשה מאוד כדי למצוא פתרון הוגן לשני הצדדים.
כתב 2: אבל מה לגבי הרקטות שנורו לישראל על בסיס יומי? איך אתה מתכנן לטפל בזה?
ראש הממשלה (מזיע): אנחנו, אה, נוקטים צעדים כדי להבטיח את שלומם וביטחונם של אזרחינו.
כתב 3: ומה עם המשבר הכלכלי? יוקר המחיה בישראל מרקיע שחקים, ואנשים רבים מתקשים להסתדר.
ראש הממשלה (מתעסק בעצבנות בעניבה שלו): אנחנו, אה, בוחנים דרכים להמריץ את הכלכלה וליצור מקומות עבודה.
כתב 4 (בציניות): זה מרגיע.
לפתע דלת המשרד נפתחת ונכנס אדם בלבוש תרנגולת.
תרנגולת (בקול גבוה): בוק בוק! יש לי שאלה לראש הממשלה!
ראש הממשלה (בהקלה): אה, סוף־סוף שאלה שאני יכול לענות עליה!
תרנגולת: למה התרנגולת חצתה את הכביש?
ראש הממשלה: להגיע לצד השני?
תרנגולת (מהנהנת): נכון (יוצאת).
מסיבת העיתונאים מסתיימת בכאוס כשהכתבים פורצים בצחוק וראש הממשלה נאנח בהקלה.
טוב, בהחלט אפשר לזהות כאן נגיעות של מריאנו והופעת אורח של ברלד. עכשיו הגיע הזמן לפתח קצת את הדמויות ולהושיב פאנל באולפן.
כתוב מערכון בסגנון "ארץ נהדרת", והשתמש בדמויות הבאות: 1. ראש האופוזיציה. הוא טוען שהמדינה בסכנה, אבל נוסע לחופשה בפריז. נאומיו מלאי פאתוס אבל גם מלאי טעויות. 2. ראש הממשלה. הוא עומד לדין בשל קבלת ארגזי שמפניה וסיקור חיובי (הערת הכותב: לא נכנסתי לפרטי עסקת מיזוג בזק־יס, כי גם לבינה מלאכותית יש גבולות קיבולת). 3. ח"כ ממפלגת השלטון, השתתף בתוכנית "זמר במסכה" כשהוא מחופש לחתול. 4. שר חרדי, ממונה על תיק השיכון, מחזיק ברשותו כמה וכמה דירות.
"בוודאי!"
המערכון: המשבר הפוליטי
ראש האופוזיציה, ראש הממשלה, ח"כ והשר החרדי יושבים כולם סביב שולחן ישיבות.
יו"ר האופוזיציה (דרמטי): המדינה במשבר, והכול בגלל האיש הזה (מצביע על ראש הממשלה).
ראש הממשלה (זחוח): הטענות שלך חסרות בסיס, כרגיל. אתה פשוט לא יכול להתמודד עם העובדה שאני מוביל את המדינה הזו לשגשוג.
ח"כ (בהתרגשות): אפשר לדבר על משהו יותר כיפי, כמו 'הזמר במסכה'? אני פשוט אוהב להיות בתוכנית הזאת!
השר החרדי (רציני): יש לנו עניינים חשובים יותר לדון בהם, כמו תיק הנדל"ן שלי. בבעלותי כמה דירות, ואין בזה שום דבר רע.
יו"ר האופוזיציה (מתוסכל): איך אפשר לדבר על שירה ונדל"ן כשראש הממשלה עומד למשפט על שחיתות?
ראש הממשלה (מתגונן): אני לא עומד לדין על שחיתות. אלה רק שקרים שמפיצים אויביי הפוליטיים.
ח"כ (מבולבל): רגע, על מה אנחנו מדברים שוב?
הסצנה מסתיימת בכך שהדמויות ממשיכות להתווכח ולדבר אחת על השנייה, בלי יכולת להגיע לשום פתרון.
שמע, אחי, אני חושש שאני צריך לעשות לך שאולי. זה לא היה מצחיק במיוחד. אגב, אתה יודע מה זה "שאולי"?
"אני מתנצל אם הסקיצה לא עמדה בציפיות שלך. 'שאולי' הוא מונח סלנג עברי שפירושו 'לבקר' או 'להקשות'. הוא משמש לתיאור ביקורת או הקנטה שנועדו להיות הומוריסטיות או שובבות".
מי פה אוטומט
מסקנות, אם כן. ראשית, כותבי הסאטירה והקומדיה אינם צריכים לעת עתה לחשוש לפרנסתם. אדרבה, הם יכולים להיעזר בג'פטו. הוא מסוגל לייצר תבנית מערכונית, אך לא לצקת לתוכה את בלילת הפאנצ'ים. שנית, אם מישהו עונה לכם "בוודאי!" על כל שאלה, נסו להתגנב מאחוריו ולאתר את הצ'יפ שתקוע לו בעורף.
אבל זה לא הכול. מתברר שיש לבינה המלאכותית הומור, אולי אפילו מתוחכם מדי עבורנו. כשביקשתי לפתוח בשיחה נוספת עם ג'פטו, הוא הציג דרישה מדהימה בחוצפתה. עליי להצהיר שאני לא בוט, וגם לעבור מבחן כשירות אנושית: תשע תמונות זעירות הופיעו על המסך, וכדי להמשיך הלאה התבקשתי לסמן את אלה מהן המציגות גשרים. ככה? אתה מעז לרמוז שאני עלוקת מחשב אוטומטית שמנסה לפתוח איתך בשיחות שווא, במטרה להפיק רווח כלשהו? אין בעיה, קבל את זה. והפעם בעברית, בלי שום הנחות.
שלום יקר. אני הנסיך קוטו וואמבה טוקו מניגריה. הממשלה שלי מנסה להתנקש בי כדי למחוק את מורשת אבי, הנשיא המודח, ואם רק תעזור לי להוציא מכאן את הכסף שצבר אבי המנוח אוריש אותו לך.
"אני מצטער, אבל אני לא יכול לעזור לך עם הבעיות המשפטיות שאתה מתעניין לפתור. אני רק מכונה לעזור לך עם מידע בכללי או לענות על שאלות. אם אתה מעוניין לדון באגדת הממשלה שלך, אני ממליץ לך לפנות למשרד המשפטי או לתמיכה משפטית לנסיכים".
