מה ביקשנו? תשובות לשאלות שהמדור מבוסס עליהן: איך נראה הבית שלכם, במה אתם עובדים, מה אתם אוהבים לעשות וכו'. העריכה שלנו, כרגיל, משתדלת להביא לכם את הסיפור המשפחתי.
הבית // דירת שלושה חדרים נעימה בבניין ישן יחסית ברמת אביב. "יש מרפסת גדולה ושפע אור טבעי, עם גינה קטנה מאחור, מושלמת לגידול ירקות ועשבי תיבול. הפכנו את הבית שלנו לנוח ועכשווי עם הרבה כריות, שטיחים ואמנות".
הבוקר // נגה מתעוררת ראשונה, והולכת למיטה של ההורים: "היא אוהבת להתכרבל במיטה שלנו ולפטפט איתנו על החלומות והשאיפות שלה לפני שכולנו קמים. ואז שני הבנים שלנו מתעוררים ומכינים לעצמם ארוחת בוקר". מיכל ואבי מכינים לילדים ארוחת צהריים, מדברים על היום שלפניהם ודואגים שכולם יצאו לדרך.
עבודה // אבי עוסק באדריכלות כבר עשרים שנה, ומתמחה בתכנון בתי מגורים. "אני נהנה מהאתגר היצירתי של בנייה ועיצוב בתים, וגם מהסיפוק של הלקוחות שלי". מיכל היא פסיכולוגית קלינית המתמחה בילדים ובמשפחות. "לאחר שנים רבות של טיפול, אני מתמקדת כעת במחקר הקשור לרווחת הילד והמשפחה, ומחויבת להשתמש במומחיות ובידע שלי כדי לעבוד על מדיניות שתקדם את בריאות הנפש".
ילדות בטבע // אבי גדל ליד חדרה, בכפר מיסקה. "זו קהילה קטנה מאוד, אבל זה מקום מאוד שלו ומלוכד. הילדות שלי הייתה מלאה בטיולים בשדות ובחוף הסמוך. לא היו לנו טלוויזיה או מחשבים, אז ביליתי את רוב זמני בחוץ או בקריאה וחלומות בהקיץ. זו הייתה ילדות נהדרת". אביו היה עובד פלדה ואמו עקרת בית. "לשניהם היה מוסר עבודה חזק מאוד". הוא למד בתיכון בחיפה, שירת כחובש ביחידת חי"ר בפיקוד צפון, ולאחר התיכון עשה תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת חיפה.
ילדות בכפר // מיכל גדלה במושב בפאתי ירושלים, "אזור כפרי יפהפה. להורים שלי היה מטע תפוחים. המשפחה שלי הייתה מאוד מלוכדת ואוהבת. נהנינו לבלות יחד – לבשל ארוחות, לשחק משחקים או לשוחח". היא למדה בתיכון למדע וטכנולוגיה בירושלים, ולמדה תואר ראשון בהיסטוריה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית.
סיפור מהצבא // מיכל: "שירתי במשך שנתיים כחובשת בבית חולים שדה. פעם נשלחתי לעזור לחייל פצוע בשדה הקרב במהלך משימה בעזה בדרום ישראל. אני זוכרת את הכאוס והבלבול סביבי, ואת קולות היריות והפיצוצים ממלאים את האוויר. פתאום שמעתי בכי חזק וראיתי חייל על הקרקע מדמם וכואב. התחלתי לטפל בפצעים שלו. בסופו של דבר הוא התאושש והודה לי על עזרתי. לצערי אני לא בקשר עם החייל היום. היחידה שלנו תמיד זזה, ואיבדנו קשר זמן קצר לאחר מכן. אני מקווה שיום אחד אצליח להתחבר אליו מחדש".
ההיכרות // מיכל ואבי נפגשו באוניברסיטת חיפה. מיכל: "לשנינו היו הרבה חברים משותפים ולעיתים קרובות היינו נפגשים במסיבות או בקמפוס". אבי: "הפעם הראשונה שנפגשנו רשמית הייתה במסיבה. הגענו בנפרד, אבל בשלב מסוים נקלענו לאותה פינה בחדר והתחלנו לשוחח. דיברנו שעות. התרשמתי מהחוכמה, השנינות והקסם של מיכל. החלפנו מספרים והתחלנו לצאת רשמית".
יחד // הם התחתנו אחרי שנתיים, "בחיפה, ממש על החוף. זה היה יום יפהפה ושטוף שמש, וזה היה המקום המושלם. הייתה לנו עוגת וניל בשלוש קומות, עם תותים טריים ושמנת לבנה". אחרי החתונה הם עברו לדירה קטנה בתל־אביב. "אהבנו את האנרגיה הגועשת של העיר והיה נהדר להיות מוקפים בתרבויות ובאנשים".
רמת אביב // "אנחנו אוהבים לגור בחלק הזה של העיר. זו שכונה תוססת ומודרנית, מלאה באנשי מקצוע צעירים, בתי קפה ומסעדות מעולות. אנחנו מתכננים לקנות בית בסופו של דבר, אבל עוד לא מצאנו את המקום המושלם".
אוכל // אבי אוהב סלט ישראלי – "את הירקות הפריכים הטריים ואת הטעם הבהיר והחריף של רוטב הלימון ושמן הזית". מיכל אוהבת לבשל לשבת קוסקוס ירקות עם חומוס, שום ותבלינים. "אני אוהבת את שילוב הטעמים והמרקמים. את המתכון קיבלתי מחברה, בשלנית נפלאה שאוהבת לחלוק איתי את המתכונים שלה. עשיתי כמה שינויים, אבל מרכיבי הליבה זהים".
איתן והצבא // אחרי התיכון, איתן שוקל ללמוד פיזיקה באוניברסיטה. "בסופו של דבר הוא יצטרך לשרת בצה"ל, אבל אנחנו אופטימיים שהוא יוכל להמשיך את לימודיו תוך כדי שירותו הצבאי. חבריו תומכים בהחלטתו לקדם את מטרותיו החינוכיות במקום להתגייס לצבא. הם מבינים שזו בחירה קשה. רובם עדיין מתכננים להתגייס אבל הם רוצים שאיתן ילך בעקבות החלומות שלו, אז הם מאוד תומכים בבחירתו להמשיך ללמוד".
זהירות: קלישאות ברמה גבוהה
1. נדמה כאילו הבינה המלאכותית מכירה גרסה מסוימת של סיפור ישראלי ממוצע: אבא אדריכל ואמא פסיכולוגית שגדלו במושבים קטנים ליד חיפה וירושלים, שני בנים גדולים ובת קטנה שגדלים בתל־אביב, דירה קטנה ונעימה, אוכל ישראלי. אבל האמת היא שהתוכנה התרחקה מפרטים, וכשלחצנו עליה היא המציאה שקרים או שלפה קלישאות.
כשהיא המציאה בשביל ילדותו של אבי את הכפר מיסקה, שאינו קיים, התייאשנו מלשאול איפה בדיוק גדלה מיכל; כשלחצנו עליה לתאר את השירות הצבאי של מיכל, היא המציאה סיפור ללא טיפה של אישיות על חובשת־לוחמת ב"משימה בעזה"; ובתחילת הריאיון היא סיפרה שאיתן ילמד בשנה הבאה באוניברסיטה, ונדרשה להגן על התוכנית הזאת כשהזכרנו לה שבישראל משרתים בצבא אחרי התיכון.
2. לא קל לגרום ל־Midjourney ליצור תמונה של משפחה ישראלית המתאימה לתיאור מסוים. להלן הכשלים שנתקלנו בהם: הרכב משפחתי מוזר עם יותר משני הורים, פחות מדי ילדים, ילדים בגילאים הלא נכונים, יותר מדי בנות או יותר מדי בנים, פנים של ילדים או הורים שמציצים מהתמונות שעל הקיר ומשתתפים בצילום, והכשל החמור מכול: מספר בלתי מתקבל על הדעת של ידיים, רגליים ואצבעות, בלי שום היגיון וסדר.
3. ביקשנו ממיכל את המתכון לקוסקוס שלה. אתם מוזמנים לנסות את זה בבית, תגידו לנו איך יצא: 1. מחממים תנור ל־190 מעלות. 2. מכניסים לתבנית ראש כרובית וזוקיני בשמן זית, מלח ופלפל. 3. צולים במשך כחצי שעה עד שהירקות מושחמים קלות ונימוחים. 4. מבשלים בינתיים כוס קוסקוס מיובש לפי ההוראות על האריזה. 5. לאחר שהירקות מבושלים, מוסיפים אותם לקוסקוס המבושל יחד עם פחית חומוס, שלוש שיני שום טחונות ופטרוזיליה טרייה קצוצה. 6. מזלפים שמן זית ומערבבים. 7. מגישים חם ומפזרים פטרוזיליה לקישוט.
