"נולדתי בתוך השטח, בתוך הארגז", אומר רוברט אמרוסי (55), חקלאי מהמושבה מגדל. "ההורים שלי היו חקלאים, ואחרי הצבא המשכתי ישר למשק".
הוא מגדל מנגו, אשכוליות, קלמנטינות, זיתים ותמרים, אבל מודה שהוא זקוק גם למקור פרנסה אחר כדי להתקיים. "אני מביא כסף מהעסקים שלי בחוץ כדי להחזיק את החקלאות", הוא אומר, "וזה עוד לפני שנכנסנו להתמודדות עם הפשיעה החקלאית. חקלאות היא לא דבר פשוט. אם אתה לא אוהב את זה ואין לך מכונה שמדפיסה כסף מכיוון אחר, זה קשה מאוד. לא סתם חקלאים נוטשים. נמאס להפסיד. סוגרים את המים וממשיכים הלאה. במגדל יש היום אולי חמישה־שישה חקלאים. השנה יפרשו שניים".
מהפשיעה החקלאית, לפי הערכתו, נגרם לו נזק של 2 מיליון שקל בתוך 15 שנה – גנבות קטנות וגדולות, בלי להתבייש. הוא תפס גנבים רבים בפעולה: "אתה תופס אדם שגונב, הוא אומר לך, מה, עד שקטפתי את כל זה – תיקח לי? תביני, אנחנו אנשים רעים, כי אנחנו לוקחים לגנבים את הסחורה! הם אומרים לי מה, כולה לקחתי שקית. ולפעמים מאיימים עליך. מישהי שקטפה אצלי, ערבייה, הבן שלה התקשר לאיים עליי שלא אעשה לה כלום. תביני לאן הגענו. רכז המודיעין אמר לי: למה לא סיפרת שאיים עליך? שאלתי אותו: מה זה ייתן? כואב, כואב הלב. אין מה לעשות, בתאל. אם אתן סטירה לגנב, אני אשב בכלא.
"אם אני גוזם ומשאיר קצת עץ להסקה, גונבים אותו. 'מה, אני מנקה לך את החלקה!'. כל מה שהם רואים הם מעמיסים. ולא טיפין־טיפין. מעמיסים אוטו, טנדר, לא פוחדים בכלל. לפעמים חותכים מנעול, שוברים מערכות, מרימים את השער. מה גונבים? תלוי בעונה. לוקחים 'בתמימות'. מצווה, לקחת פירות לילדים. מביאים איתם סכין: 'אני רק לוקח קצת'. אחד הראה לי שקית קטנה אחרי שמילא את הבגאז'. ברוב המקרים מדובר בערבים. וגם אם אתה תופס אותם – הם מעמידים פנים: מה אתה רוצה מהם? הם לא עשו כלום! הם מבינים שיש להם הגנה מהמדינה. אף אחד לא ייגע בגנבים הקטנים. הגנבות הקטנות לא נספרות בכלל. אבל זה מצטרף בסוף לנזקים גדולים, ובמשטרה אין כוח אדם שיכול לטפל בזה".
"אם אני גוזם ומשאיר קצת עץ להסקה, גונבים אותו. כל מה שהם רואים הם מעמיסים. ולא טיפין־טיפין. מעמיסים אוטו, טנדר. חותכים מנעול, מרימים את השער. מה גונבים? תלוי בעונה. לוקחים 'בתמימות', לילדים. מביאים איתם סכין: 'אני רק לוקח קצת'"
אמרוסי מספר גם על נזקי עדרי הבקר, שמסתובבים חופשי בחלקות שלו. "הם הורסים את הגידולים. תושבי הכפר השכן, ואדי אל־חמאם, מכניסים את הפרות שלהם, ויש משפחה שמעורבת בזה עם דמי חסות, זרוע של טובא־זנגרייה. יש הרבה חיילים. פעם נלחמתי בהם, הבאתי משטרה, ובאותו הלילה עקרו לי 1,500 עצי מנגו".
הכנסת הפרות היא לא רק גזל והרס של החלקות שלו, אלא ממש השתלטות על השטח. "כדי שהפרות לא ירדו מהחלקות שלנו לכביש הראשי, הם גידרו את השטחים שלנו כאילו הם בעלי הבית. והפקח יודע ולא עושה כלום. המשטרה אומרת: מה, ניתן קנס על פרה משוטטת? אני אומר: קחו לו את הפרות! השבוע פרה אחת ירדה לכביש, ראיתי את הנבלה שלה ואוטו זרוק בצד הכביש. זה מסוכן! אבל אין אכיפה, אין כלום. עצוב. המדינה לא מתעסקת באכיפה – נגד בקר משוטט או פשעים אחרים: שבירת מערכות השקיה, גנבות, טרקטורונים שמסיגים גבול. זה לא מעניין את המדינה".
סביב מגדל יש כ־3,000 דונם של חלקות חקלאיות, ואמרוסי מחזיק בכ־700 דונם. "כל החקלאים סביבי נטשו, כולם כולל כולם. רק את האדמות של המשפחה שלנו אני שומר", הוא מעיד. "הייתי 18 שנה יו"ר האגודה החקלאית במגדל, נלחמתי כדי שלא ינטשו, ולא הצלחתי במאבק. אבל בקרקע שלי אני נאחז. הפסדתי מיליונים ועד היום אני מופסד, אבל אני לא מוותר על הקרקע. אם יהודי לא יהיה בשטח, בני הדודים ישלטו בו. במגדל יש בני דודים שמחזיקים אדמות. קל להם לרמות את המדינה, להביא עובדים פלסטינים בלי אישורים, כי לא יעשו להם כלום. המדינה חזקה על החלש".

הערבים שמחזיקים בשטחים האלו – הם קנו אותם או השתלטו?
"מכרו להם. זו תופעה שמתקיימת בכל הארץ. הם עושים מה שעשינו לפני קום המדינה – גאולת הקרקע. הם לא המציאו את הגלגל. מה שהיהודים עשו בשנות העשרים והשלושים והארבעים – הם מממשים את אותם הרעיונות, רק מהצד השני".
לאנשים לא אכפת למכור לערבים קרקע משפחתית?
"ערבי משלם יותר ומשלם שחור. במגדל, לכל חלקה ששמעתי שהולכת להימכר הייתי מביא קונים. חלקות שלא שמעתי שעומדות למכירה נרכשו בידי ערבים. מגרשים לבנייה, בתים, קרקע חקלאית או חלקה על שפת הים, הכול. יש הרבה חקלאים שמתנגדים לתופעה הזאת, ואנחנו מנסים לעזור במה שאנחנו יכולים. אני לא פועל לבד. לפעמים מייעץ, לפעמים מחבר לגורמים שיכולים לסייע. במושבה יבניאל עזרתי דרך הימנותא, חברה־בת של קק"ל שגואלת קרקעת. גם במגדל הצלחתי להציל חלקות דרך קק"ל. קרקע שאני יודע שעומדת להימכר – אני משפיע ומנסה לעזור. אבל אם אני לא יודע אין לי איך לעזור. נמכרות חלקות שאני לא שומע עליהן. זה פספוס. המדינה צריכה להתעורר ויפה שעה אחת קודם".
איך לא מתייאשים?
"אם אני אומר לך שכולם התייאשו, מה תגידי?"
ומה משאיר אותך?
"ציונות. אם אני אעזוב – הם יבואו, הם ישלטו. הם ייקחו את הקרקע, יעשו בה מה שהם רוצים".