שִׂים לֵב: בְּאֲתָר זֶה מֻפְעֶלֶת מַעֲרֶכֶת נָגִישׁ בִּקְלִיק הַמְּסַיַּעַת לִנְגִישׁוּת הָאֲתָר. לְחַץ Control-F11 לְהַתְאָמַת הָאֲתָר לְעִוְורִים הַמִּשְׁתַּמְּשִׁים בְּתוֹכְנַת קוֹרֵא־מָסָךְ; לְחַץ Control-F10 לִפְתִיחַת תַּפְרִיט נְגִישׁוּת.
Popup heading
יום שלישי, אפריל 22, 2025 | כ״ד בניסן ה׳תשפ״ה
לארכיון NRG
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
  • חדשות
    • יומן
    • כלכלה
    • ספורט
  • דעות
  • מחסום Watch
  • יהדות
    • שבת
  • תרבות
    • מוצש
    • אוכל
  • בעולם
    • מדע וטכנולוגיה
  • מגזין
    • דיוקן
  • ראשונות
    • הורות ומשפחה
    • לומדות
    • מיניות וזוגיות
    • בריאות ופוריות
    • התפתחות אישית
  • ה
  • עוד קטגוריות
    • טוב לדעת
    • המומלצים
    • חינוך
    • מילה וגלגולה
    • אשנב לערב
    • מסכת/חולין
    • ציוצים מהמקור
מקור ראשון
ראשי מגזין דיוקן

מחקר אומנותי מצא הסבר מעניין לערפילים המיוחדים בציורים של קלוד מונה

הערפילים בציורי ויליאם טרנר וקלוד מונה, ממובילי הזרם האימפרסיוניסטי, לא נבעו רק מהאומץ היצירתי שלהם אלא גם – כך לפי מחקר חדש – מהעובדה הפשוטה שהם חזו במו עיניהם בעשן ובזיהום הנוחתים על לונדון ופריז בגלל המהפכה התעשייתית. אבל לכל אחד מהם הייתה גישה אחרת כלפי השינוי המהיר | תרגום: אלחנן שפייזר 

מאת  הוושינגטון פוסט
כ״ד בשבט ה׳תשפ״ג (15/02/2023 21:10)
מחקר אומנותי מצא הסבר מעניין לערפילים המיוחדים בציורים של קלוד מונה

"גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה", 1844. ציור באדיבות הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון הבירה

שתף בפייסבוקשתף בטוויטרשתף ב- Whatsappשתף בדוא"ל

קלוד מונה היה מבועת. הוא הביט החוצה וראה משהו בנוף הלונדוני שהדאיג אותו: לא היה ערפל, רק שמיים בהירים. "אין אפילו שריד ערפל", ביכה הצייר הצרפתי במכתב לאשתו ב־4 במרץ 1900. "נחרדתי, ויכולתי לראות את כל הציורים שלי יורדים לטמיון". במכתבים הבאים, ששיתף המוזיאון לאמנות טייט, העשן והאובך של הזיהום התעשייתי חזרו לרקיע, ועבודתו נמשכה.

מחקר שפורסם בשבוע שעבר בכתב העת של האקדמיה הלאומית האמריקנית למדעים טוען שהערפילים האופייניים לציוריהם של מונה ושל הצייר הבריטי ויליאם טרנר, עוד אמן אימפרסיוניסטי נודע בן התקופה, קשורים למהפכה התעשייתית; החוקרים ניתחו שינויים בסגנון ובצבע בכמעט 100 ציורים של השניים, לאורך השנים, וגילו שככל שזיהום האוויר התעשייתי הסלים, כך השמיים בציוריהם נעשו מעורפלים יותר. "ציירים אימפרסיוניסטים ידועים כרגישים להפליא לשינויים באור ולשינויים בסביבה", אומרת מדענית האטמוספירה אנה לאה אולברייט, מובילת המחקר. "הגיוני שהם יהיו רגישים מאוד לא רק לשינויים טבעיים בסביבה, אלא גם לשינויים מעשה ידי אדם".

המהפכה התעשייתית המוקדמת שינתה את שמי לונדון ופריז, ערי הולדתם של הציירים, בדרכים חסרות תקדים. מפעלים שורפי פחם הגדילו את הזדמנויות התעסוקה אך מילאו את האטמוספירה במזהמים מזיקים, כמו גופרית דו־חמצנית. חלק ניכר מהשינוי ניכר בבריטניה, שהייתה אחראית לכמעט מחצית מפליטות הגופרית הדו־חמצנית בעולם מ־1800 עד 1850; ולונדון הייתה אחראית לכעשירית מהפליטות של בריטניה. פריז עברה תהליך תיעוש איטי יותר, אך לאחר 1850 התמודדה עם עלייה ניכרת בפליטות הגופרית הדו־חמצנית.

"כל מי שחושב על מראה הרכבת בציור יכול לראות שאין זה אלא כבשן על גלגלים", אומר פרופ' ג'יימס רובין. לעומת זאת, מונה התענג על ההשפעות האסתטיות של אור השמש באוויר המזוהם, ו"חגג את מראה השינוי המודרני"

חלקיקים מזהמים יכולים לשנות מאוד את מראה העיר. ארססים (אירוסולים) סופגים קרינה מהשמש ומפזרים אותה, באופן שמקטין את הניגודיות בין עצמים שונים וגורם להם להשתלב זה בזה למראית עין. ארססים גם מפזרים אור נראה מכל אורכי הגל, מה שמוביל לגוונים לבנים יותר ולאור חזק יותר במהלך היום.

טרנר, אחד הציירים הפוריים ביותר של בריטניה, היה עד להתפתחויות הדרמטיות בתקופתו ממקור ראשון. הוא נולד בעידן ספינות המפרש ב־1775, ומת בעידן הקיטור והפחם ב־1851. באחת מיצירותיו המפורסמות ביותר, "גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה", הוא מצייר רכבת, שאז הייתה הפלא ההנדסי החדש שאפשר לאנשים לנסוע במהירויות חסרות תקדים, עומדת לדרוס ארנב, היונק היבשתי המהיר ביותר בבריטניה. עם זאת, קשה להבחין בפרטים בציור – אובך וערפל מסתירים חלק ניכר ממנו, באופן שמדגיש את זיהום האוויר הגובר.

ציורי טרנר. "אפוליה מחפשת את אפלוס", 1814. ציור באדיבות הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון הבירה

לפי המחקר, הערפול בציור הזה לא היה מקרי. הצוות בחן שישים מציוריו של טרנר מ־1796 עד 1850 ו־38 מציוריו של מונה מ־1864 עד 1901. באמצעות מודל מתמטי, הם בדקו עד כמה קווי המתאר של העצמים היו חדים לעומת הרקע; הנחתם הייתה שפחות ניגודיות פירושה תנאים מעורפלים יותר. הם גם בחנו את עוצמת האובך באמצעות מדידת רמת הלובן; לפי הנחתם, גוונים לבנים יותר בדרך כלל הצביעו על אובך עז יותר.

החוקרים מצאו שכ־61 אחוזים משינויי הניגודיות בציורים התאימו ברובם לריכוזים הגדלים של גופרית דו־חמצנית במהלך פרק הזמן הזה (הם גם מצאו מגמה של גוונים בהירים יותר, אבל משמעות התוצאות האלה מוטלות בספק מכיוון שהפיגמנטים בציורים עשויים לדהות עם הזמן).

התמורות הוויזואליות ניכרות. ב"אפוליה מחפשת את אפלוס" של טרנר, שצויר ב־1814, אפשר להבחין בקלות בקצוות חדים ובשמיים בהירים. ב"גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה", שצויר שלושים שנה אחר כך, שולטים שמיים מעורפלים. במהלך אותה התקופה, פליטת הגופרית הדו־חמצנית יותר מהוכפלה. גם תחילת הקריירה של מונה שונה מאוד מסופה: הציור "סנט־אדרס" מ־1867 שונה מאוד מסדרת בתי הפרלמנט שלו, שהחלה בסביבות 1899, אז הוא בילה לסירוגין בלונדון במשך מספר חודשים.

האימפרסיוניזם של מונה גבר עם הזיהום. למעלה: "בתי הפרלמנט, שקיעה", 1903. ציור באדיבות הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון הבירה

צוות המדענים גם העריך את מרחק הראות – היכולת להבחין בעצמים בבירור ממרחק – בזמן שנוצר בו הציור. לפי הערכת החוקרים, מרחק הראות בציורי טרנר לפני 1830 היה בממוצע כ־25 קילומטרים, אך ירד ל־10 קילומטרים לאחר 1830. בכמה מציורי גשר צ'רינג קרוס של מונה, העצם הנראה הרחוק ביותר הוערך בכקילומטר אחד.

"אימפרסיוניזם בדרך כלל מנוגד לריאליזם, אבל התוצאות שלנו מדגישות שהעבודות האימפרסיוניסטיות של טרנר ומונה גם לוכדות מציאות מסוימת", אומר פרופ' פיטר הויברס, מדען אקלים מאוניברסיטת הרווארד, אחד משותפי המחקר. "נראה שטרנר ומונה הראו באופן מציאותי כיצד אור השמש מסונן דרך עשן ועננים".

יש שיטענו שסגנון הציור של טרנר ושל מונה פשוט השתנה במהלך העשורים, והוליד את מה שאנו מכנים כיום אמנות אימפרסיוניסטית. כדי לבחון זאת ניתחו החוקרים עוד 18 ציורים של ארבעה אמנים אימפרסיוניסטים אחרים מלונדון ומפריז – ג'יימס ויסלר, גוסטב קיילבוט, קמיל פיסארו וברת' מוריסו. הם מצאו את אותן התוצאות: הנראות בציורים פחתה ככל שגבר זיהום האוויר. "כשאמנים שונים נחשפים לתנאי סביבה דומים, הם מציירים בדרכים דומות", אומרת אולברייט.

יש תיאוריה שראייתם של טרנר ומונה הידרדרה ככל שהזדקנו, מה שהשפיע על יכולתם לצייר נוף ברור. אך לדברי אולברייט, טרנר צייר עצמים בפירוט ובבירור בקדמת הציורים, תוך טשטוש מוצלח של העצמים ברקע; ומונה פיתח קטרקט עשרות שנים לאחר שהחל בציוריו האימפרסיוניסטיים. רופאי עיניים שהעריכו את ראיית האמנים הפריכו את השערת הידרדרות הראייה: פרופ' מייקל מרמור, מומחה לרפואת עיניים מסטנפורד, אמר ש"למונה לא היו קשיים בראייה, וטרנר לא סבל מקטרקט".

"סנט־אדרס", 1867. ציור באדיבות הגלריה הלאומית לאמנות, וושינגטון הבירה

מכתביו של מונה לאשתו בזמן שהתגורר בלונדון, שהזכרנו לעיל, מספקים ראיות תומכות ומעידים שהוא היה מודע היטב לשינויים הסביבתיים ולהשפעתם על יצירתו, בפרט כשהוא מלין על היעדר הזיהום: "הכול כאילו מת, אין רכבת, אין עשן או סירות, אין דבר שירגש קצת את הרוח האמנותית".

היסטוריון האמנות פרופ' (אמריטוס) ג'יימס רובין מאוניברסיטת סטוני ברוק, שלא השתתף במחקר, אומר שהניתוח של אולברייט ועמיתיה "מספק בסיס אמפירי לטענות ההיסטוריונים של האמנות. האמנים האלה חיו בתקופה של שינוי אטמוספרי ועסקו בו". לדבריו, שני האמנים שאבו השראה מהשינויים הסביבתיים, ובכל זאת ייצגו אותם מנקודות מבט שונות: טרנר בדרך כלל היה אנטי־מודרני, אך מונה היה מוכן לחגוג את המודרניות ואת השינוי שהביאה.

לדוגמה, הוא מסביר, "גשם, קיטור ומהירות: מסילת הרכבת המערבית הגדולה" איננו חגיגה של טכנולוגיה חדשה. "כל מי שחושב על מראה הרכבת בציור יכול לראות שאין זה אלא כבשן על גלגלים", הוא אומר. "אנשים רבים חששו מהמהירות שהרכבות הללו יכולות לנסוע בה – כ־35 קמ"ש". לעומת זאת, מונה התענג על ההשפעות האסתטיות של אור השמש באוויר המזוהם, ו"חגג את מראה השינוי המודרני".

ייצוגים כאלה של האוויר בציור אינם חדשים. למשל, יש מטאורולוגים הטוענים ש"הצעקה" של אדוארד מונק מתאר עננים סטרטוספריים קוטביים. מדען האטמוספירה פרד פראטה, שניתח את המטאורולוגיה ב"הצעקה", אומר שהמחקר החדש מחזק את השקפתו "שהאמנות והמדע קשורים הרבה יותר ממה שרוב האנשים חושבים".

לדברי אולברייט המחקר שלה, למיטב ידיעתה, הוא "הראשון שמתבונן בשינויים אנתרופוגניים בסביבה ומסביר כיצד אמנים עשויים לתפוס זאת בציור על קנבס". מי שחיו אז בלונדון ובפריז "היו מודעים לשינויים בזיהום האוויר", היא אומרת. "אולי זו יכולה להיות מעין הקבלה לימינו, מבחינת האופן שבו החברה והאמנות מגיבות לשינויים שאנחנו חווים".

תגיות: אמנותלונדוןמה חוץסיפורים קטנים על העולם הגדולפריזציור

​עדיין לא מנויים על מקור ראשון? הצטרפו וקבלו חודש חינם במתנה

*המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



    הידיעה הקודמת

    הפשקווילים עוד כאן: הצצה אל מאחורי הקלעים של אמצעי התקשורת החזק ביותר במגזר החרדי

    הידיעה הבאה

    לשוב אל הנבואה: סיפורה של התנועה החסידית במצרים שגוועה כמעט לחלוטין

    כתבות קשורות

    דרך הרגליים: חצינו את גוש דן במסלול של הרכבת הקלה

    ישי פלג, רועי קדם
    22-04-2025

    פרויקט מסילה ← חוצה דן ← 21 קילומטר ביום אחד בתוואי הקו האדום של הרכבת הקלה, מפתח תקווה ועד בת...

    40 דברים שאני אוהב בד"ר זמרי. או לפחות חמישה

    40 דברים שאני אוהב בד"ר זמרי. או לפחות חמישה

    יותם זמרי
    21-04-2025

    כבר הבנו שלמשוך זמן לא עובד בקשר שלנו, לפעמים צריך להנחית את האמת על ההתחלה. והאמת היא שאת, ד"ר זמרי,...

    הבקעה או כביש 6, כביש 1 מול 443: התשובות לשאלות הגדולות של הכביש

    הבקעה או כביש 6, כביש 1 מול 443: התשובות לשאלות הגדולות של הכביש

    רחלי מלק-בודה
    21-04-2025

    פרויקט מסלול ⇐ איך נהגי ישראל מכריעים מדי יום בדילמות הנסיעה המטרידות ביותר, בעזרת וייז ובלעדיו

    הידיעה הבאה
    לשוב אל הנבואה: סיפורה של התנועה החסידית במצרים שגוועה כמעט לחלוטין

    לשוב אל הנבואה: סיפורה של התנועה החסידית במצרים שגוועה כמעט לחלוטין

    כתבות אחרונות באתר

    דאגה בירושלים: ארה"ב ואיראן ממשיכות בשיחות הגרעין – "בדרג טכני"

    איש המודיעין האמריקני: "ככל שהשיחות נמשכות, איראן מתקרבת לגרעין"

    22/04/2025
    מתקנים להנזלת גז בעיר הקטארית ראס־לפאן. צילום: Getty Images

    הכול נגמר בגז: התלות המסוכנת של קטאר במשאב יחיד

    22/04/2025

    דרך הרגליים: חצינו את גוש דן במסלול של הרכבת הקלה

    22/04/2025
    מקור ראשון

    מקור ראשון – חושבים אחרת

    "מקור ראשון" הוא כלי תקשורת שחושב אחרת, לאנשים שחושבים אחרת. האתר מציג תוכן איכותי, אחראי ואינטלקטואלי השומר על כתיבה ערכית ונקיה שמתרחקת מעיתונות "צהובה" ופופוליסטית.

    עקבו אחרינו

    קטגוריות

    • חדשות
    • דעות
    • בעולם
    • יהדות
    • כלכלה
    • תרבות
    • מוצש
    • מגזין
    • טוב לדעת
    • לוח
    • המומלצים

    תגיות פופולריות

    איראן ארה"ב ביקורת בנימין נתניהו חיזבאללה חמאס חרבות ברזל טרור יהודה ושומרון מוסף שבת נגיף הקורונה ספרות פוליטי צבא וביטחון צה"ל

    קבלו את העיתון לחודש במתנה

    *המבצע למצטרפים חדשים בהתאם לתקנון המבצע



      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      • אודות
      • צרו קשר
      • פרסמו אצלנו
      • תנאי שימוש
      • מדיניות פרטיות
      • לוח
      • ארכיון nrg
      • הצהרת נגישות
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD

      Welcome Back!

      Login to your account below

      Forgotten Password?

      Retrieve your password

      Please enter your username or email address to reset your password.

      Log In
      • ראשי
      • חדשות
        • יומן
        • כלכלה
        • ספורט
      • דעות
        • מחסום Watch
      • יהדות
        • שבת
      • תרבות
        • מוצש
        • אוכל
      • בעולם
        • מדע וטכנולוגיה
      • מגזין
        • דיוקן
      • ראשונות
        • הורות ומשפחה
        • לומדות
        • מיניות וזוגיות
        • בריאות ופוריות
        • התפתחות אישית
        • הסכתים
      • עוד קטגוריות
        • טוב לדעת
        • המומלצים
        • חינוך
        • מילה וגלגולה
        • אשנב לערב
        • מסכת/חולין
        • ציוצים מהמקור

      כל הזכויות שמורות ל"מקור ראשון" 2021 ©

      Hosted by sPD