הבית // דירת גן עם שלושה חדרים בשכונה ב'. נועה קנתה אותה עוד כשהייתה רווקה, "חצי שנה לפני שהתפרצה הקורונה. החלטתי לקנות דירה קטנה בבניין קטן בלב פארק הסופרים, שחוצה שכונה ותיקה וקהילתית מאוד". יש סלון, מטבח כיפי וחצר גדולה. "אנחנו משתמשים בה לא מעט ומארחים בה חברים וגם אירועים שקשורים לעבודה".
הבוקר // קרני מתעוררת בערך בשש בבוקר, הופכת את הסלון ומשחקת במשחקים. לקראת שבע הם יוצאים לטיול משותף עם רותי הכלבה, ומסיימים אותו בגן של קרני, שני בתים מתחת לבית שלהם בפארק הסופרים. אחרי שהם נפרדים מקרני ומשאירים אותה בגן הם חוזרים דרך בית הקפה השכונתי והמתוק שנמצא שני בתים מעל הבית שלהם במעלה הפארק, מתפנקים בכוס אמריקנו קר וממשיכים משם לעבודה. נועה עובדת הרבה בבית, בבתי קפה בשכונה ובמרכז הקהילתי, ואלון נוסע למשרד בעיר העתיקה, במרחק חמש דקות נסיעה.
קהילות // נועה עובדת בעמותת "ארץעיר" בתפקיד "מפתחת קהילתית": היא מלווה קהילות ארציות ואחראית על תוכניות הכשרה שמפתחות השתתפות של אנשים בתוך הקהילה. "הגעתי למקצוע שלי מתוך החיים שלי ומתוך ההתנסות שלי במרחב".
פרסום // אלון עובד כקופירייטר במשרד פרסום.
ציון // נועה גדלה במבשרת־ציון, בת זקונים שנולדה אחרי שלושה אחים גדולים. "יש פער של חמש עשרה שנה בין אחי הגדול וביני, ותשע שנים ביני ובין אחי הקטן". אמא שלה עבדה בבנק ואבא שלה עבד במשרד האוצר. בצבא היא שירתה כמאבחנת מדעי ההתנהגות ולאחר השירות נסעה למחנות קיץ של הסוכנות היהודית בארצות הברית במשך שבעה קיצים ברציפות. היא למדה בישול באופן מקצועי במכללת הדסה בירושלים ועבדה במסעדת צ'אקרה ובמסעדת ארקדיה של שף עזרא קדם. ב־2014 עברה לבאר־שבע כדי ללמוד באוניברסיטת בן־גוריון עבודה סוציאלית ותואר שני בניהול עמותות.
שמר // אלון בן קיבוץ עין־שמר. אביו קולנוען שמתעסק בעריכת סרטים, וככה גם אלון וגם אחותו למדו קולנוע. הוא היה אלחוטן בספינות הטילים של חיל הים. לאחר שטייל שמונה חודשים בניו זילנד, עבד כטבח במסעדות בתל אביב. לאחר מכן למד תואר ראשון בקולנוע וטלוויזיה במכללת ספיר, עבד בערוץ one כעורך והמשיך ללימודי קופירייטינג ב"בצפר". הוא עבר לבאר־שבע ב־2014, כשהחליט ללמוד קולנוע במכללת ספיר.
ההיכרות // הם הכירו באפליקציה בחודש יולי שלפני התפרצות הקורונה. "מהר מאוד התחלנו לדבר על האהבה המשותפת שלנו לבישול, וזה היה די ברור מההתחלה ש'זה זה'. הקשר שלנו התהדק במהירות כי פתאום מצאנו את עצמנו מתמודדים עם אתגרים קשים של תעסוקה ומשבר עולמי, וגם היינו הרבה זמן ביחד. זה חיזק לנו את ההבנה שאנחנו טובים יותר ביחד. הלבד בקורונה היה מאוד קשה, וזה היה כיף שמצאנו זה את זה בדיוק לפניה".
סצנה // נועה כבר חמש שנים משתתפת בהתארגנות צעירים מקומית שמנסה לייצר סצנה צעירה ולעודד תושבות אקטיבית בבאר־שבע. "שנינו הבנו שזאת העיר שלנו. כאן הבנו שאנחנו יכולים לחיות בצורה הכי מיטיבה שלנו, שנינו מצאנו פה בית תעסוקתי חם ואוהב ומפתח, ויש פה קהילת חברים ומשפחות צעירות שאוהבת ליזום וליצור כמונו. העיר לא רחוקה, הכול נמצא במרחק שעה וקצת, גם המשפחות שלנו. בשכונה ב' יש משהו ייחודי, אוכלוסייה מגוונת ותיקה וצעירה, באמצע השדרה הראשית. האופי מאוד קהילתי".
קהילה // "יש לא מעט עזרה הדדית בין החברים. יש אנשים שעובדים עם הידיים ויודעים לעשות דברים ולבנות מאפס, ועוזרים לאחרים בדברים הקטנים והיומיומיים – לקדוח חור בקיר, לתלות מנורה וכו' – או בדברים גדולים יותר. זאת חבורה של אנשים שהגיעו לבאר־שבע כדי לעשות שינוי. לכולנו יש רצון לחיות בדרך אחרת מהצורה המקובלת והסטנדרטית".
גן // הגן של קרני, לגילאי אפס עד שלוש, הוא יוזמה של חבורת הורים מהשכונה, "פעוטון 'פעוטבע' קואופרטיבי שמנוהל במעורבות הורית ועם צוות של גנן וגננת ומטפלות מדהימות, והכול מתנהל תחת עמותת 'ארץעיר'. יש מחיר לחבר קואופרטיב, שמשלם מניה חד־פעמית, ומחיר למי שלא חבר קואופרטיב. הגן פתוח לכולם ויש אפשרות לקחת חלק בקבלת ההחלטות וחלוקת האחריות".
הגשמת חלום // כבר כשהכירו הם דיברו על החלום שלהם: לארח אנשים לארוחות, ואולי ביום מן הימים לפתוח מסעדה ביחד, "בפנסיה". בתקופת הקורונה "ישבנו יום אחד מבואסים בסלון של הדירה הקודמת והקטנה, ואמרנו 'אולי נמכור אוכל מעכשיו'. למחרת התחלנו לפרסם שאנחנו מכינים אוכל והזמנו אנשים לבוא עם קופסאות ולקנות אוכל מוכן. עשינו קציצות, ממולאים, קובה, אוכל הודי ועוד. בעיקר דברים ביתיים ומנחמים". כשעברו לבית החדש הם הבינו שעם המטבח הגדול והמרחב בחצר הם יכולים להמשיך לעשות את זה ביחד, גם אם הם כבר חזרו לעבוד במשרה מלאה כל אחד במקצוע שלו: "זה ממלא אותנו ונותן לנו זמן ליצור ביחד".
קולינריה // ביחד הם יוצרים אירועי קונספט קולינריים בחצר שלהם. "אנחנו מבשלים ומארחים אנשים, וזאת האהבה המשותפת הכי גדולה שלנו אחרי 'הבנות שלנו', רותי וקרני. האירועים כוללים ארוחות והופעות, ומתקיימים אחת לכמה זמן. יש לנו עמוד פייסבוק פעיל מאוד שאנחנו מעדכנים דרכו חדשות לבקרים בנעשה. אנחנו גם מביאים את החיים המקצועיים שלנו לתוך העסק הזה – אלון מעצב את ההזמנות ואני אחראית על התוכן וחוויית האירוח, ושנינו מבשלים יחד".
להשתתפות במדור: dyokan@makorrishon.co.il
