"הר הבית בידינו כאן לתמיד, הר הבית בידינו, עבור" – מח"ט צנחנים אלוף-משנה מוטה גור, 7 ביוני 1967, כ"ח באייר תשכ"ז
האיש שקרא ברשת הקשר "הר הבית בידינו", מח"ט הצנחנים מוטה גור, לא היה מנאמני הר הבית – לא לפני ולא אחרי – אבל קריאתו העבירה זרם חשמלי בלבבות חיילים בקו האש, אזרחים בָּעורף ויהודים בגלות. הגנרטור החלוד של המכבים נֵעוֹר לחיים!
בכל זאת, באותם הרגעים, בשל צרעת הגלות הצרובה בנשמה, רצו החיילים במורד אל הכותל. מוטה לא ירד. "טוב לי כאן עם יהודה המכבי", הוא אמר. אבל מדינת ישראל – מהרבנים עד השרים – פעלה בשׂיכּול ידיים, כדי ליצור תחליף לכיכר הר הבית. היא סילקה ערבים מרחבת הכותל, והותירה את שלטון האסלאם בהר קודשנו. שם לא היה ניצחון אלא תבוסה, תבוסה תודעתית, אוטם שריר הלב, הנמשך זה 56 שנה – ומי יודע עד מתי.
כל זאת משום שלא רצינו את חבלי לב הארץ, ושכחנו את הר הבית. המלחמה נכפתה עלינו בתנועת מלקחיים: טמטום האויב שלא שעה לתחנוני ממשלתנו לא לתקוף בירושלים, ונס משמיים, מתנת א־לוהים, אשר הצעיד את חיילינו אל רום ההר בלי שהבנו בכלל מה הולך כאן. צירוף נסיבות כזה דומה שלא היה בכל דברי ימינו. הווה אומר שהטקסט היה צריך להיות "הר הבית נפל לידינו", כי לא בידינו – לא בכוח רצוננו – פרצנו אליו, ואכן התממש חוק הנפש של הזלזול במתנת החינם, אשר לא עמלנו בה ולא גידלנוה.
לכן יש הדורשים, זה שנים, "הר הבית לידינו", ויש הדורשים כי בידינו הדבר אם יהיה ההר בידינו. מכל מקום, בינתיים הר קודשנו אינו בידינו. כל ממשלות ישראל נסמכות על הקנה הרצוץ אשר שמו ממלכת ירדן ההאשמית, שהיא תנהל את ההר כמקום קדוש מוסלמי, ואוי לאותה בושה. משטרת ישראל פועלת שם "מאחורי קווי האויב", מאבטחת את היהודים עולי ההר המהלכים בו כתיירים במדינה זרה, אך בעצם מאבטחת מפניהם את האסלאמיות של ההר, שמא "תחולל". המשטרה מתפקדת כמין קונסול ישראל בממלכת ירדן, ופועלת בהר לפי הבנות המושגות בוועידות לחש בארמון רבת־בני־עמון.
אבל, חברים, הרי עוד מעט ייפול המשטר ההאשמי – ומה יעשו אז חכמי חלם? האם ככלב השב על קיאו הם ירוצו אל נסיכי האמירויות ויבקשו שיושיעו אותנו וייקחו שליטה בהר – או שנקדים ונחזור בתשובה לעשות את חובתנו?
"באחרית הימים, ושבת עד ה' א־לוהיך ושמעת בקולו" (דברים ד', ל'). על זה צריך לעבוד. על הגאולה ועל התמורה. זה ההר וזה הבית. זה בידינו!
יהודה עציון הוא מהפעילים לגאולת הר הבית. מתוך "אמרנו לכם" – 75 המשפטים שנאמרו מאז הקמת המדינה והפכו לנכס צאן ברזל